גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנטסקייפ ועד מאנדיי: למה חברות הטק מפסידות מיליונים אבל שוות מיליארדים

בלי להרוויח דולר, חברות הטכנולוגיה הישראליות מתקבלות בברכה בוול סטריט, והן לא היחידות ● ההנפקות של נטסקייפ ואמזון בשנות ה–90 לימדו את הבורסות להסתכל מעבר לשורה התחתונה ● האם האסטרטגיה שמתעדפת צמיחה על פני רווחיות תתהפך על המשקיעים?

טקס פתיחת המסחר של חברת מאנדיי / צילום: נאסד"ק
טקס פתיחת המסחר של חברת מאנדיי / צילום: נאסד"ק

מה משותף להנפקות האחרונות של החברות הישראליות מאנדיי, ווקמי, סנטינל וואן וסימילרווב הישראליות? ובכן, כל השמות המדוברים עדיין מפסידים כסף, הרבה כסף. ההפסד הכולל של חמשת החברות הסתכם בשנה שעברה ב-337 מיליון דולר, כשמאנדי אחראית לבדה לכמעט מחצית ממנו עם הפסד של 152 מיליון דולר.

למרות זאת, כל החברות הללו זכו לקבלת פנים חמה למדי בוול סטריט וארבעתן קיבלו שווי מצרפי של לא פחות מ-20 מיליארד דולר בהנפקה. כיום נסחרות הארבעה לפי שווי גבוה אפילו יותר, של מעל 25 מיליארד דולר. מאנדיי, כאמור המפסידה הגדולה מכולן, טיפסה משווי של 6.8 מיליארד דולר בהנפקה ביוני ל-9 מיליארד כיום, כששני מייסדיה שווים יחד מעל מיליארד דולר. 

 

התפנית של נטסקייפ

כדי להתחקות אחרי הרגע בו הבורסה התאהבה בחברות טכנולוגיה לא רווחיות, צריך לחזור לא מעט אחורה, ל-9 באוגוסט 1995, היום בו הונפקה נטסקייפ, מפתחת דפדפן האינטרנט הראשון. בניגוד לנורמות המקובלות דאז, נטסקייפ הייתה חברה צעירה בהנפקה, בת 16 חודשים בלבד, שחילקה את מוצריה חינם ומעולם לא הרוויחה. למרות זאת, מנית החברה התקבלה בהתלהבות קיצונית.

מניית נטסקייפ אמורה הייתה להתחיל להיסחר ב-14 דולר למניה, אך ברגע האחרון לפני ההנפקה הוקפצה ל-28 דולר עקב ביקושים. במהלך יומה הראשון זינקה נטסקייפ עד 75 דולר, לפני שסיימה אותו ב-58 דולר ועם שווי שוק של 2.9 מיליארד דולר. שלוש שנים אחר כך נטסקייפ נמכרה ל-AOL תמורת 4.2 מיליארד דולר, עדיין בלי לרשום רווח.

הנפקת נטסקייפ שינתה את הגישה של וול סטריט כלפי חברות מפסידות. לפי מחקר של הפרופסור ג’יי ריטר מאוניברסיטת פלורידה, שפורסם בחודש שעבר, בשנת 1995 רק 29% מחברות הטכנולוגיה שנכנסו לבורסה בארה"ב היו חברות מפסידות, שיעור שעלה עד ל-53% בשנה לאחר מכן. הסובלנות לחברות מפסידות תגיע לשיאה בשנים 1999-2000, שיא בועת הדוט.קום, במהלכה 86% מחברות הטכנולוגיה שהונפקו היו לא רווחיות.

התפיסה שהתבססה בעקבות הנפקת נטסקייפ וחברות האינטרנט אחריה היא שהרווחיות בזמן ההנפקה פחות משמעותית בהשוואה לצמיחה ארוכת הטווח שמראה החברה. במקום רווחיות, החברות נדרשו להראות פוטנציאל לרווחיות, שזה בדרך כלל אומר להוכיח שהשוק שהן פונות אליהן גדול ומשמעותי מספיק. מכיוון שהאינטרנט פתח שווקי ענק חדשים, חשוב להיות זה שכובש בו כמה שיותר שטח לפני כולם והעלות בטווח הקצר, לא ממש משנה.

בעוד חברות בעולמות מסורתיים ידרשו להראות רווח מהיום הראשון, חברות טכנולוגיה נדרשות לדאוג קודם לנתח שוק. הרווח אמור לבוא אחר כך. למעשה חברות טכנולוגיה אפילו מצופות לא להכניס רווחים אלא להשקיע את ההכנסות חזרה בצמיחה ועצם ההגעה לרווחיות יכול להעיד על כך שהשוק אליו החברה פונה אינו גדול מספיק. 

 

הגאות והשפל

תפיסה זו מושרשת עמוק בלב המשקיעים ולפי הנתונים של פרופ’ ריטר, המניות של חברות טכנולוגיה לא רווחיות הפגינו ביצועים טובים יותר בממוצע בהשוואה למניות טכנולוגיה של חברות רווחיות בשלוש השנים לאחר ההנפקה. כך למשל חברות טכנולוגיה רווחיות שהונפקו עם הכנסות של מעל 100 מיליון דולר רשמו תשואה ממוצעת של 62% מעל השוק בשלוש השנים הבאות. לעומת זאת, חברות טכנולוגיה לא רווחיות עם אותן הכנסות רשמו תשואה ממוצעת גבוהה יותר של 73.8%.

דוגמה בולטת לכך היא טסלה של אילון מאסק. החברה הוקמה ב-2003, הונפקה ב-2010 והגיעה לשנה הראשונה של רווחיות רק ב-2020. למרות זאת, במשך שנים וגם היום השוק המשיך לתמחר אותה מעל כל חברת רכב אחרת בעולם.

בנסיבות כאלה מנכ"לים לא ממהרים להבטיח רווחים. ספוטיפיי הושקה כבר ב-2009 ומאז רשמה הפסדים של מיליארדים. למרות זאת, בשנה שעברה הבהיר מנכ"ל החברה, דניאל אק, כי החברה עדיין נמצאת בשלבי צמיחה ותמשיך לבצע השקעות ענק במוזיקה ופודקאסטים על חשבון רווחיות, כדי למשוך עוד מיליוני מאזינים.

אי אפשר לטעון שהתפיסה הזו של דגש על צמיחה לא הוכיחה את עצמה לאורך השנים. ההוכחה המשמעותית ביותר בהקשר זה היא כמובן אמזון כשהונפקה ב-1997, כשעדיין הפסידה כסף בשל השקעות בתחומים חדשים. רק ב-2003 הגיעה אמזון לשנה מלאה של רווחיות ולחברה לקח עוד שנים לכסות את 3 מיליארד הדולר שהפסידה בתחילת הדרך. אולם כיום אמזון היא כבר מכונת רווחיות משומנת עם 21.3 מיליארד דולר ברווח נקי ב-2020.

הדגש על הצמיחה על פני הרווחיות בטווח הקצר מקובע היטב בוול סטריט, אך הסבלנות של המשקיעים להפסדים עדיין משתנה לאורך זמן, כאשר בתקופות של גאות בשוק ההון, המשקיעים נותנים לחברות יותר חופש להקריב את הרווחיות. בעוד כאמור בשנת 2000 היו 86% מחברות הטכנולוגיות שהונפקו מפסידות, שיעור זה ירד בשנים לאחר מכן כאשר המומנטום בשוק ההון השתנה לרעה. בשנים האחרונות שוב עלה שיעור חברות הטכנולוגיה המפסידות מבין המונפקות ועמד על 82% אשתקד.

ההון והסיכון

אלא שלא כל החברות המפסידות יהפכו בסופו של דבר לאמזון או לטסלה. החשש המרכזי הוא שהתפיסה שמאפשרת לחברות להתמקד בצמיחה לאורך שנים, תיצור חברות שלא מגיעות לרווח אף פעם. אם לאמזון לקח תשע שנים להיות רווחית, חברת טווילו, שמפתחת פתרונות תקשורת לעסקים בענן, כבר בת 13 ועדיין לא הגיעה לרווח. חברת יוניטי, המפתחת מנוע גרפי, הוקמה לפני 17 שנה אך מעולם לא הייתה רווחית, מה שלא הפריע לה להנפיק אשתקד לפי שווי של 13.6 מיליארד דולר. כיום השווי שלה כבר מתקרב ל-30 מיליארד.

בכל זאת כאשר מדברים על חברות לא רווחיות, השם הבולט ביותר הוא אובר שנודעה בהפסדי הענק שלה. ב-2020 הפסידה אובר 6.7 מיליארד דולר, שיפור יחסי בהשוואה ל-8.5 מיליארד ב-2019. מתי החברה תהיה רווחית? יש מי שמעריכים שזה יקרה רק כאשר אפשר יהיה להחליף את הנהגים האנושיים במכוניות האוטונומיות.

עוד כתבות

שופטי בית משפט עליון / צילום: יוסי זמיר

הגיעה העת להחזיר את השימוש בכלי הסליחה לדיון המשפטי

אשה דתייה תבעה פיצויים של חמישה מיליון שקל מבעלה, לאחר שגילתה שהסתיר ממנה את היותו הומוסקסואל וחילוני • שופטי העליון הבינו את כאבה של האשה, אך דחו את התביעה בפסק דין שממחיש את הפער בין החוק היבש לבין המוסר והכפרה: "הדין האזרחי לא נועד לרפא לב שבור"

הרצאה אקדמית / צילום: Shutterstock

החוק הראשון של המערכת האקדמית היום: אתה חייב להכניס לנו כסף

במודל התקצוב הנוכחי יכול חבר סגל להכניס למערכת כסף בשתי דרכים מרכזיות: קרנות מחקר ופרסום מאמרים ● כאשר המטרה היא הפרסום עצמו ולא תוכן הפרסום התוצאות לא מאחרות להגיע - כתיבה מיותרת ואינסופית תוך ציטוט עצמי בלתי נגמר ● התוצאה היא שאנשי האקדמיה נאלצים להצדיק את קיומם באינספור דרכים נלוזות

רונאל פישר / צילום: יונתן בלום

הסאגה שלא נגמרת כבר 6.5 שנים, והיד עוד נטויה: מה קורה במשפטו של רונאל פישר?

בדיקת גלובס מעלה כי ההליך בתיק פישר, שנמשך שנים רבות וסבל מליקויים ועיכובים, ממשיך להתנהל באיטיות - בין היתר בשל עיכוב בהחלטות מצד השופט משה סובל, לצד עיכוב שנבע מהחלפת ייצוג הנאשמים בתחילת 2021

הפגנת תמיכה באסירים הביטחוניים בנצרת / צילום: Reuters, Ammar Awad

בריחת האסירים הוכיחה שוב: החברה הערבית תמיד חשודה במשהו במדינת ישראל

מפלגת רע"ם ניצלה השבוע את זכות השתיקה שלה, בעוד הרשימה המשותפת הפכה לקולנית במיוחד והכל בגלל שאלה אחת - האם כל האסירים הביטחוניים צריכים לשלם על ההימלטות מכלא גלבוע? ● וגם: כך השתנו דף המסרים של המשטרה ויחסה של התקשורת לחברה הערבית בבת אחת

ברק כהן, מירב אורן, דני הרמן ורן אורן, Versatile / צילום: Ray Habot

מירב אורן גייסה 80 מיליון דולר ורוצה להיות חד-קרן ישראלי ראשון בעולם הבניין

הסטארט-אפ ורסטיל, שמנטר את עבודת המנופים באתר הבנייה, השלים גיוס משמעותי מקרנות הענק אינסייט פרטנרס וטייגר גלובל ● המייסדת-שותפה והמנכ"לית מירב אורן, שגדלה לאב קבלן, פוזלת היום לדבריה לתואר היוניקורן הישראלי הראשון בעולם של טכנולוגיית בנייה

אלי פיניש + טל פרידמן-פרסומת ביטוח ישיר- יונים / צילום: יח''צ

סוף עידן היונים: תקציב הפרסום של ביטוח ישיר עובר מבאומן למקאן

ביטוח ישיר מעוניינת להחליף שפה פרסומית ולוותר על אייקון היונים, ולכן ניהלה מכרז בו התמודדו גם גיתם וגליקמן ● באומן-בר-ריבנאי סירב להתמודד ● היקף התקציב: כ-5 מיליון דולר

משגר פאלקון 9 של SpaceX / צילום: Associated Press, John Raoux

חברת SpaceX של אלון מאסק רוצה לקבוע אבן דרך נוספת בשיגור המתוכנן

בטיסה הקרובה של החברה אמורים שלושה אסטרונאוטים אזרחיים להקיף את כדור הארץ מגובה של כ־580 קילומטר במשך שלושה ימים

אמזון פותחת חנות ראשונה ללא קופות בלונדון / צילום: אמזון

אמזון מביאה את הטכנולוגיה ל-Whole Foods

אמזון מכניסה את טכנולוגיית ה-Just Walk Out לסניפי Whole Foods, ותעשיית תאגידי האיקומרס פורחת

שליחי וולט / צילום: שלומי יוסף

התקלה עולמית בשירות המשלוחים של וולט תוקנה

בערב שלפני צום יום הכיפורים נרשמה תקלה נוספת באפליקציית המשלוחים וולט, פחות משבוע לאחר תקלה שהשביתה את המשלוחים - שנמשכה 4 שעות ● התקלה תוקנה לאחר כחצי שעה ● מוולט נמסר: "חווינו תקלה טכנית עולמית, מתנצלים על אי הנוחות. חזרנו לשירות מלא"

הכתבות הנקראות ביותר בתשפ״א

הונאת הפונזי החדשה והחסימה בסואץ: אלו הכתבות הנקראות ביותר בתשפ"א

לא צריך להיות מיליונר כדי לרכוש דירה בכמה מהשכונות הטובות ביותר בארץ ● הקשר בין חסימת תעלת סואץ ובין מיזמי התשתית הישראלים ● איך הגיעו פירמות עוה"ד הגדולות לרווחי שיא בשנת הקורונה ● ההשקעה בנדל"ן משתלמת, אבל בשוק ההון הרבה יותר ● ועוד שש כתבות שאהבתם ב-12 החודשים האחרונים

מנכ''ל אפל טים קוק מציג את האייפד החדש / צילום: צילום מסך

אייפון 13: המצלמה עברה שידרוג, ומה עם המחיר?

אייפון חדש, אייפד עם ביצועים טובים יותר ב-20% ומהירים פי 6 מהטאבלט אנדרואיד שיש בשוק, ושעונים עם זמן טעינה מהיר יותר: ענקית הטכנולוגיה אפל חשפה מוצרים חדשים ב"אירוע ספטמבר" שלה ● כל הפרטים מאירוע ההשקה בלייב בלוגינג מיוחד, שלב אחר שלב

טובי שמלצר - שלמה סיקס - משנה לשלמה ביטוח / צילום: איל יצהר

בגלל אינדיקציות לא טובות מהשוק: שלמה אחזקות דוחה את הנפקת שלמה ביטוח

בחברה שבבעלות משפחת שמלצר קיוו להנפיק את חברת הביטוח לפי שווי שוק של בין 1.2 ל-1.3 מיליארד שקל, אך הבינו שנכון להיום לא יקבלו זאת ● בשלמה מתכוונים להמתין כמה חודשים ולבחון את המצב מחדש

אוניברסיטת הרווארד / צילום: Shutterstock

קרן המיליארדים של הרווארד תפסיק להשקיע בתעשיות מזהמות

קרן ההשקעות של אוניברסיטת הרווארד, המוערכת ב-42 מיליארד דולר, הודיעה שתפסיק להשקיע בתעשיות מזהמות, ובמקום זה תתמוך בכלכלה ירוקה ● בצעד זה מצטרפת האוניברסיטה לגל ההולך ומתעצם של משקיעים המתרחקים מתעשיות אלו

פרסומת ביטוח ישיר / צילום: יחצ רן דנינו

היונים יורדות מהעץ: תקציב ביטוח ישיר עובר למקאן

לגלובס נודע כי תקציב הפרסום של ביטוח ישיר עוזב את משרד הפרסום באומן בר ריבנאי, ועובר למשרד הפרסום מקאן ת"א ● קניון עופר רמת אביב משיק חנות פופ-אפ יד שנייה, שכל הכנסותיה ייתרמו לעמותות הפועלות למען נערות בסיכון ● אירועים ומינויים 

חוף ים ת''א / צילום: כדיה לוי

מדידות גובה פני הים: לתחזיות העלייה המשמעותית אין ביסוס במדידות

מדידות גובה פני הים בחופי ישראל שנערכו ב-62 השנה האחרונות מראים עלייה של כ-0.5 מ"מ בשנה בגובה פני הים ● המשך מגמה זו, יביא לעלייה של 4 ס"מ עד שנת 2100 ● המשך התכנון לצד חופי ישראל על בסיס תחזיות של עלייה במטר בגובה פני הים פוגע בתכנון, ואין לו ביסוס במדידות

סדרות מומלצות

הדרמה הבלתי נסבלת שתגרום לכם להתמכר והסדרה של מארוול שתעביר לכם את הסופ"ש: המלצות טלוויזיה

הסדרה הצפויה שתדביק אתכם למסך, המשפחה שבנתה לעצמה טירה - ותיעדה הכול, סיפור האונס שכמעט כולם מכחישים ועונה שלישית לקופה ראשית ● מה שכדאי לראות בטלוויזיה עכשיו

חוף הים בראשון לציון. חניוני ענק עד הים / צילום: Shutterstock

מכים על חטא: בכירי עולם התכנון בישראל על הצרות הגדולות של המרחב הציבורי בארץ

אין צל, אין תכנון שמתאים לקנה מידה אנושי, אין חן לבניינים וכולם נראים אותו דבר ● גלובס פנה לאנשי התכנון העירוני הבכירים בארץ בבקשה שיצביעו על הכשלים, ויציעו פתרונות

ניל צור, האוני' העברית / צילום: יוסי זמיר

"בעקבות ההרצאה 'המתמטיקה של המלחמה' הבנתי שאפשר לשלב יחסים בינלאומיים ופיזיקה"

ניל צור, בן 34, דוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים ומכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ● חוקר תופעות של סינכרון חברתי, השייכות לתחום הפיזיקה של מערכות מורכבות ● פרויקט מיוחד

בנייה בהוד השרון / צילום: תמר מצפי

כך הפכו מחירי הדיור לנושא הכמעט יחידי שבו הפוליטיקאים מעדיפים לדבר פחות ולעשות יותר

שלושה חודשים אחרי הקמת ממשלת בנט-לפיד, נדמה שלמרות שורה של צעדים עדיין אין בשורה אמיתית בתחום הנדל"ן ● איך, בניגוד מוחלט לממשלות עבר, הפכו מחירי הדיור לנושא שבו הפוליטיקאים מעדיפים קודם כל להנמיך ציפיות, לדבר פחות ולעשות יותר? ראשי סיעות מהקואליציה ושני השרים האמונים על התחום מסבירים

עבודות תשתית. ההיטל מותנה בכך שהרשות מבצעת את עבודות הפיתוח / צילום: Shutterstock

לרשויות מקומיות אסור לגבות היטלי פיתוח אם לא מימנו בעצמן את התשתיות המשרתות את הנכס

בית המשפט שב ומבהיר כי לא כל תוספת בנייה גוררת אוטומטית היטל פיתוח, וכי הנוהג שלפיו עיריות גובות תשלום גם על עבודות פיתוח של גורמים חיצוניים כמו רמ”י - איננו חוקי ● בנוסף כתב בית המשפט כי החיוב בהיטלים ואגרות הוא חד–פעמי ולא ייתכן חיוב כפול