יוגב גרדוס, ממלא מקום הממונה על התקציבים במשרד האוצר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
אגף התקציבים באוצר הפיץ הבוקר (ג') טיוטה מעודכנת של הפרק הפיסקאלי בחוק ההסדרים, ובתוך שלל הרפורמות המוצעות מסתתרת פצצה שקשורה לפנסיה של כולנו.
באוצר מציעים לעצור את הנפקת אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה ולהחליף אותן במנגנון שיבטיח תשואה מינימלית לחוסכים. להערכתם, הדבר יביא בתוך עשור לחיסכון תקציבי של כ-20 מיליארד שקל בשנה.
האוצר מצדו מבטיח תשואה שנתית מינימלית של 5%, ולכן טוען שהדבר לא יפגע ואפילו ישפר את מצבם של החוסכים לפנסיה שנהנים כיום מתשואה של 4.86% באג"ח המיועדות.
מדובר בהצעה שעוררה בעבר ביקורת חריפה מצד ההסתדרות ומומחים לפנסיה, בטענה שמדובר בהפחתה משמעותית בהטבה לחוסכים לפנסיה. החשש שלהם הוא שהמדינה לא תעמוד בהבטחה, במיוחד בתקופות משבר, אז התשואות נמוכות, ולא תהיה רשת ביטחון מובטחת מהמדינה.
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי המדינה מנפיקה כיום "אגרות חוב ממשלתיות מיועדות, לא סחירות, לקרנות הפנסיה החדשות המקיפות ולקרנות הפנסיה הוותיקות בהיקף של 30% מנכסיהן, צמודות מדד ונושאת ריבית שנתית אפקטיבית קבועה בגובה 4.86%... אגרות החוב המיועדות מונפקות לתקופה של 15 שנה ומשלמות ריבית תקופתית (קופון) חצי שנתית. עם פדיון האיגרת, משולמת הקרן בתוספת הפרשי הצמדה.
"כיום עומד היקף אגרות החוב המיועדות שהונפקו לקרנות הפנסיה על כ-230 מיליארדי שקל. מאחר שהיקף הנפקות אגרות החוב המיועדות נקבע כשיעור קבוע מסך נכסי קרנות הפנסיה, ומאחר שהיקף נכסים זה צפוי לגדול במהלך העשורים הבאים, בין היתר, בשל מגמות דמוגרפיות ותשואות בשוק ההון, הרי שסך ההנפקות והיקף המלאי של אגרות החוב המיועדות צפוי לגדול בעשורים הבאים".
באוצר מוסיפים כי בעשור האחרון, תשואה של 4.86% מהווה תשואה עודפת ביחס לתשואת איגרת חוב ממשלתית צמודה סחירה לתקופה זהה. "התשואה העודפת אותה משיאות אגרות החוב המיועדות משיתה עלות עודפת בתקציב הריבית הנאמדת בסך של כ-8.9 מיליארד שקל בשנת 2021 וכ-7.4 מיליארד שקל בשנת 2020. לנוכח הגידול הצפוי בהיקף הנפקות אגרות החוב המיועדות בעשורים הבאים, עלות עודפת זו צפויה לגדול תוך עשור לכ-20 מיליארד שקל בשנה".
המנגנון החדש של האוצר
המודל החלופי שמציעים באוצר הוא להחליף את המנגנון הקיים של אגרות החוב המיועדות, במנגנון חדש של "השלמת תשואה".
"המנגנון החדש יבטיח את המשך ההגנה על יציבות התשואות בחיסכון הפנסיוני בקרנות הפנסיה, באופן שאינו מביא לפגיעה כלשהי בעמיתי קרנות הפנסיה אלא רק מאפשר להם לשפר את מצבם לעומת המצב כיום. זאת, הואיל ו-30% מנכסי קרן הפנסיה שהוגבלו במנגנון הישן בתשואה שנתית של 4.86% (צמודה למדד), יושקעו מעתה בשוק ההון בו וייהנו מהבטחה לתשואה שנתית מינימלית של 5% (צמודה למדד)", כותבים באוצר ומוסיפים כי "לפי המנגנון החדש, ככל שהתשואה השנתית שהושגה תהיה נמוכה מ-5% (צמודה למדד), המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש, כך שמצבם של העמיתים לא יורע לעומת המנגנון הישן. בנוסף, המנגנון החדש יתרום לשכלול שוק ההון הישראלי באמצעות הגברת הסחירות והנזילות בבורסה, וכן יתרום להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני.
"המנגנון החדש יאפשר להפחית את הגידול המשמעותי הצפוי בהוצאות הריבית על אגרות החוב המיועדות. כמו כן, המנגנון החדש ישפר את הוודאות בניהול החוב הממשלתי, יפחית את דחיקת החוב הסחיר ובכך יתרום להפחתת עלויות גיוס החוב הממשלתי, ועשוי לתרום לשיפור הסחירות והנזילות של אגרות החוב הממשלתיות הסחירות".
בעבר הונפקו האג"ח המיועדות גם לביטוחי המנהלים וקופות הגמל, אבל זה הופסק, בוודאי לחוסכים חדשים, לפני שנים רבות. כיום זה קיים רק בפנסיה, שם המיועדות מחולקות לפי גיל. למבוגרים ניתנים יותר אג"ח מיועדות מאשר לצעירים. משום שמדובר בשוק צומח מאוד, המחויבות של המדינה כנגד המיועדות תופחת מדי שנה.
נציין כי היו שנים בהן המיועדות לא היוו כרית בטחון מסובסדת עבור החוסכים, וזה קרה בשנים טובות בשוק הסולידי.
בהסתדרות תקפו
"ההסתדרות לא תאפשר לשמוט את הקרקע מתחת לרגליו של ציבור החוסכים לפנסיה. המנגנון שמוצע כעת בטיוטת חוק ההסדרים מסכן את הביטחון הכלכלי של אוכלוסייה רחבה וחייב להיבחן מחדש. הגנת הפנסיה היא משימה ראשונה בחשיבותה ויו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, יהיה שותף לכל הידברות מול המדינה לבחינת חלופות נכונות וטובות יותר. ככל שהאוצר יבחר להמשיך עם המחטף על גב החוסכים, לא נהסס לפעול בכל הערוצים כדי לסכל את המהלך".