מזומן. רשות המסים מנסה להילחם בכלכלה השחורה / צילום: Shutterstock, Evgeniy pavlovski
איך מתכננת המדינה להתמודד עם ההון השחור? לפי טיוטת הפרק הפיסקאלי בחוק ההסדרים, שפורסמה הבוקר (ג') היא מתכוונת לעשות זאת באמצעות הקטנת התקרה המותרת לשימוש במזומן; הגברת הפיקוח על המסחר בזירות הקריפטו, והטלת חובת דיווח על החזקת מטבעות דיגיטליים בהיקף של 200 אלף שקל ומעלה; וכן, כפי שנחשף בגלובס, על ידי הרחבת רשת המידע של רשות המסים, יישום המודל הצ'ילאני לפיקוח ולמאבק בחשבוניות פיקטיביות והמודל האיטלקי לתשלום חובות מס לא חלוטים.
בטיוטת הפרק הפיסיקאלי נמצא הפרק המרכזי של התוכניות שרשות המסים מבקשת לקדם במלחמה בהון השחור. עוד כוללת טיוטת הפרק הפיסקאלי פרק ל"סגירת פרצות מיסוי" שלדעת רשות המסים יאפשרו את הגברת האכיפה ויעלו את גביית המס וכן מיסוי מקרקעין.
הורדת תקרת המזומן
המדינה מתכוונת לצמצם את השימוש במזומן בעסקאות במשק כך שתקרת השימוש במזומן תהיה 6,000 שקל בעסקה מול עוסקים (רכישות בחנויות, בקליניקות פרטיות ובעסקים אחרים).
חוק צמצום השימוש במזומן, שנכנס לתוקף בינואר 2019, מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת - כאשר כיום עומדת המגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקל לעוסק או על 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבע בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק. בנוסף קובע החוק מגבלות על שימוש בצ'קים.
הורדת תקרת המזומן נעשית במסגרת סמכותו של שר האוצר כפי שעוגנה בהוראות החוק המקורי, אשר קובע כי שנה לאחר כניסתו לתוקף של החוק (כלומר: החל מינואר 2020), יהיה רשאי שר האוצר, באישור ועדת חוקה, להקטין את המגבלה על שימוש במזומן, כך שתחל כבר מסכום של 6,000 שקל (במקום 11 אלף שקל) בעסקה מול עוסק ו-15 אלף שקל בעסקה בין אנשים פרטיים (במקום 50 אלף שקל). מדובר בהחלטה שתגביל בין היתר את היכולת לשלם במזומן בעבור רכישת רכבים פרטיים בין אנשים.
מדובר בהוראה שרשות המסים מנסה לקדם מראשית 2020. ביולי 2020 שר האוצר דאז ישראל כ"ץ אף אישר את הצעת הרשות, בראשות ערן יעקב, להכניס את ההוראה המגבילה את תקרת הגבלת השימוש במזומן ל-6,000 שקל לחוק ההסדרים שגובש אז. אלא שלא גובש תקציב מדינה בתקופת כהונתו של כ"ץ כשר אוצר ולכן התוכנית של רשות המסים נאלצה להמתין לחוק הנוכחי.
חוק צמצום השימוש במזומן מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת; ונועד לשנות את הרגלי הצריכה של רובנו, במובן זה שהוא מעודד את הציבור לעבור לאמצעי תשלום דיגיטליים, שיחליפו בעתיד כמעט לחלוטין את השימוש במזומנים.
החוק קובע כיום כאמור מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקל לעוסק, או מעל 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבעו בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק, במקום שיעור קנס של 30% על הפרה ראשונה.
העיצום יחול רק על הסכום ששולם במזומן בעסקה. הליכי חקיקת החוק לוו במחאה גדולה של בעלי עסקים, של מומחי מס ושל ארגוני זכויות אדם, שטענו לפגיעה חמורה בזכויות הציבור בישראל ובעיקר באוכלוסיות המוחלשות שהמזומן היווה את אמצעי התשלום היחיד שלהן, וחלקן אף מוגבלות בשימוש בכרטיס אשראי, או שאין בבעלותן חשבון בנק פעיל.
החוק עבר חרף המחאה וחרף עתירות שהוגשו לבג"ץ נגדו- ונמחקו, ובמסגרתו הוענקה למשק גם "תקופת הסתגלות" או "תקופת הרצה", לפיה בתשעת החודשים הראשונים להפעלתו לא יוטלו עיצומים כספיים על מפרי החוק, אלא תימסר התראה בכתב (ובלבד שלא מדובר בהפרה חוזרת). אכיפת החוק החלה בפברואר 2019, ובספטמבר אשתקד החלה רשות המסים להטיל קנסות על מפריו.
בדברי ההסבר להורדת תקרת המזומן צוין כי "השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם משמעותי המשפיע על הכלכלה השחורה והוא מהווה את 'הדלק' המניע את הכלכלה השחורה כאשר השימוש בכסף מזומן מקל על העלמות מס מפני שהוא אנונימי ונוח להסתירו מעין הרשויות".
באוצר מצפים כי הורדת תקרת המזומן תוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-300 מיליון שקל בשנת 2022 ושל כ-500 מיליון שקל בשנה, החל משנת 2023.
לדברי עו"ד איתי ברכה, "בשעה שהאזרחים עדיין לא הצליחו להבין את החוק לצמצום השימוש במזומן ויישומו בחייהם העסקיים, מנסה הממשלה להמשיך ולצמצם את תקרות המזומן וזאת מבלי שיושמו בישראל עדיין אמצעים דיגיטליים חלופיים באופן מלא. החוק לצמצום השימוש במזומן לא הצליח עד היום לטפל בכלכלה השחורה ולמעשה מדובר בכישלון. החוק פוגע דווקא במשפחות חלשות כלכלית, אזרחים המוגבלים בבנקים ועוד אוכלוסיות מוחלשות בשעה ובכך חוטא באופן מוחלט למטרותיו".
המודל האיטלקי: תשלום חלק מחובת המס עוד לפני הכרעה
כפי שנחשף בגלובס כחלק מהמאבק בהון השחור והצורך להעמיק את הגבייה מבקשת רשות המסים לקדם בחוק ההסדרים את המודל הצ'ילאני למאבק בחשבוניות הפיקטיביות וכן את "המודל האיטלקי" לתשלום חלק מחבות המס במקרים של מחלוקת בין הרשות לנישום, לפני שהמחלוקת מוכרעת בבתי המשפט.
הרשות ביקשה לקדם את התוכניות הללו גם בחוק ההסדרים הקודם שגובש ביולי 2020, ולא התקדם.
ה"מודל האיטלקי" שמעורר מחלוקת בקרב מומחי המס ו"מתאזרח" כעת מחייב את האזרחים והחברות הנקלעים למחלוקת מס אזרחית מול רשות המסים לשלם אחוז מסוים מהחוב הנדרש לפני הכרעת המחלוקת באופן סופי.
רשות המסים מבקשת לקבוע כי במחלוקות על 20 מיליון שקל ויותר או כאשר מחזור העסק הוא מעל 20 מיליון שקל לפחות לאחת משנות המס בעניינה ניתנה החלטה בהשגה בהליך - ישולם 30% מהמס באופן מיידי בתום ההליכים ברשות המסים לפני הכרעה סופית בערעורים שיוגשו, אם יוגשו.
ככלל, תשלום המס במקרה של מחלוקת בין רשות המסים לנישום מתבצע רק בתום ההכרעה במחלוקת, בפשרה או בפסק דין. במקרים רבים המחלוקות נמשכות חודשים ארוכים ואף שנים, עד להכרעה הסופית ורק אז - ובמקרה שהרשות מנצחת - הכסף נכנס לקופת המדינה.
חוק ההסדרים הנוכחי כולל הוראה לפיה ערעור על שומת מס או השגה שנדחתה ברשות המסים לא ידחו באופן מלא את חובת תשלום סכום המס שנקבע על ידי פקיד השומה או המנהל בהחלטה בהשגה עד להחלטת בית המשפט המחוזי או החלטה של ועדת הערר לפי העניין.
המודל הצ'יליאני: מלחמה בחשבוניות פיקטיביות
התוכנית השנייה אותה מתכוונים לקדם במסגרת חוק ההסדרים היא כאמור התוכנית לאמץ את "המודל הצ'יליאני", שכבר זכתה לשם ישראלי "חשבוניות ישראל", ובפרק המיסוי נמצאת תחת הכותרת "מודל הקצאת חשבוניות".
במסגרת התוכנית, שנחשפה בגלובס בפברואר 2020, יידרש כל בעל עסק שמוציא חשבונית בסכום של מעל 5,000 שקל לקבל אישור מיידי אונליין בזמן ביצוע העסקה מרשות המסים. חשבונית שלא תקבל אישור, לא ניתן יהיה לקזז את המע"מ בגינה. על פי חוק ההסדרים החובה תחול החל מינואר 2023.
המטרה של רשות המסים היא להיות נוכחת בהעברות כספים בין עסקים ולמנוע חשבוניות פיקטיביות. הדרישות החדשות יחולו על כלל העסקים במדינה. על-פי הערכות, 15% מהחשבוניות במשק הן על סך של 5,000 שקל ומעלה.
בדברי ההסבר לחוק צוין כי "בישראל קיימת בשנים האחרונות תופעה רחבת היקף של הפצת חשבוניות מס אשר הוצאו שלא כדין. תופעה זו גורמת נזק של מיליארדי שקלים בשנה לאוצר המדינה. על מנת לצמצם את התופעה ולסכל מראש הוצאה של חשבוניות מס שלא כדין, מוצע לבצע תיקונים בחוק מע"מ שיאפשרו הפעלת מערך של בקרה על חשבוניות מס שערכן ללא מס עולה על 5,000 שקל, וזאת באמצעות הקצאת מספרי אישור לחשבוניות מקוונות בשלב הוצאת החשבוניות מהעוסקים ללקוחותיהם".
על פי האוצר, החלת חובת הדיווח על חשבוניות בזמן ביצוע העסקה צפויה להביא לעלייה של מיליארד שקל בהכנסות המדינה בהבשלה מלאה. גביית 30% מחובות המס לפני סיום ההליכים המשפטיים, צפויות להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ- 570 מיליון ש"ח בשנת 2022.
"כל אזרח מעלים מס כל עוד לא הוכחה חפותו"
לדברי עו"ד אורי גולדמן, מומחה למיסוי ולאיסור הלבנת הון, המשמש גם כיו"ר (משותף) של ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, "המלחמה בהון השחור היא מוצדקת, אך חוק ההסדרים כפי שהוא מנוסח כעת מסתכל על כל אזרח כמעלים מסים כל עוד לא הוכחה חפותו.
"כך למשל החובה של הקצאת החשבוניות תטיל על העוסקים נטל כבד, ולכן הצעה זו נפלה כבר בניסיונות קודמים של הרשות. לרשות המסים יש מערכת דיווח מקוונת לעסקאות מעין אלו (דיווח מקוון) שהושקעו בה מאות מיליוני שקלים, והיא בעצמה לא מצליחה להתמודד עם המערכת, כך שהטלת הנטל על העוסקים במתווה המוצע, אינה הוגנת. הדבר עלול להקשות על הפעילות המסחרית בישראל".
עוד לדברי גולדמן, "גם הרחבת חוק המזומן לסכומים קטנים יותר מהסכומים כיום מהווים נטל משמעותי על העוסקים, מבלי שרשות המסים הוכיחה שהחוק הקיים אכן צמצם את המזומן בשוק ועומד במטרות שהוצבו לו.
"נוסף לכך, חובות הדיווח שרשות המסים רוצה להטיל על הגופים הפיננסים, גם אם זה רק על חשבונות עסקיים, תאלץ את אותם גופים ביניהם גם נותני שירותים פיננסיים, כגון צ'ינג'ים וחברות פינטק, לפתח מערכות טכנולוגיות מתקדמות. למערכות אלו יש עלויות גבוהות שיגולגלו על לקוח הקצה, קרי האזרח וזאת רק משום שהרשות לא מספיקה לעמוד ביעדיה".