שדה בריר / צילום: גילי סופר
האם נושא הכרייה בשדה בריר מתקרב להכרעה? לאחר שנים ארוכות של מחלוקות וויכוחים בין משרדי הממשלה ומאבק תושבים, מחר (ד') יקיים בבג"ץ דיון בעתירה בנושא כריית פוספטים בשדה בריר שבנגב.
זהו אולי אחד הסיפורים הכלכליים-סביבתיים-בריאותיים הממושכים והמורכבים שנדונו בשנים האחרונות. הוא כולל מאבק תושבים של כ-20 שנה, ועתירה לבג"ץ שהוגשה לפני כשלוש שנים על ידי עיריית ערד וארגוני סביבה, בדרישה למנוע את כריית הפוספטים בשדה בריר בשל הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים הגלומים בה.
במשך יותר משנתיים, התמהמה המדינה ולא הצליחה לגבש תגובה אחידה ומוסכמת שתפתור את המאבקים בין משרד הבריאות, שטען כי יש לבצע תסקיר השפעה על הבריאות לפני שהוחלט לתכנן את הכרייה בשדה בריר, ובין המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה, שטענו כי ניתן להסתפק בתסקיר השפעה על הסביבה, וכי לא היה כל צורך לבחון חלופות בשלבים המקדמיים. לאחרונה, גובשה פשרה לה שותפים המשרדים - אך קיימת האפשרות שלא יהיה די בה עבור בית המשפט, ולא ברור האם משרד הבריאות עצמו יסתפק במתווה שגובש, למורת רוחם של התושבים.
שני השרים החדשים שמשרדיהם נמצאים בלב הוויכוח - שר הבריאות, ניצן הורביץ, והשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, התבטאו לאורך העשור האחרון באופן נחרץ נגד הכרייה בשדה בריר - זנדברג אף חוזרת בבירור על הנתגדותה כיום -ואולם ייתכן כי הפקידות במשרידהם דווקא פועלת להסרת החסמים לכרייה.
עיריית ערד: פוטנציאל לפגיעה בבריאות
המדינה לא הציגה מול בית המשפט עמדות אחידות בנושא, ובשנת 2019 הורה לה בית המשפט לנמק מדוע לא התחשבה בהשלכות הבריאותיות של הכרייה בשטח של 26 אלף דונם בשדה בריר, שלושה קילומטרים מהעיר ערד, ומדוע לא להחזיר את תוכנית הכרייה של כיל-רותם (רותם אמפרט לשעבר) לדיון במועצה הארצית בשל כך, ומתוך כך לבחינת חלופות אחרות לכרייה באזור.
עיריית ערד טוענת כי לאתרי הכרייה פוטנציאל לפגיעה בבריאות, ולכן נדרש לבצע את הבדיקה הבריאותית במסגרת תכנון העל (תוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה) וכחלק מובנה ממנגנון בחירת החלופות, ואין לדחות את הבחינה הבריאותית לשלב מאוחר של התכנון לאחר שדיון החלופות הוכרע ללא התחשבות בשיקול זה. ואולם, במשרד להגנת הסביבה ובמועצה הארצית טענו לאורך השנים האחרונות שמוטב להסתפק בבחינת השיקולים הבריאותיים לאחר שנבחר אתר שדה בריר לכרייה, ללא דיון מקדמי שיאפשר בחירה בחלופת אחרת.
המשרד שעמד על הרגליים האחוריות בנושא לאורך השנים האחרונות, הוא משרד הבריאות, שסבר לאורך השנים שבשל הסמיכות של הכרייה לבתי התושבים, יש צורך אימננטי בבדיקת השפעת הכרייה על הבריאות, ולא רק בבחינה של הפרויקט בתסקיר השפעה על הסביבה. לאחר שגייס המשרד לנושא מומחה בינלאומי, נקבע כי הכרייה כרוכה בחשש משמעותי לעלייה בתחלואת תושבים במחלות הקשורות בזיהום אוויר ואף למוות (לפי משרד הבריאות, הכרייה תוסיף עוד 6.6 מתים בשנה לכל 10,000 תושבים). בעמדה זו, מחזיק משרד הבריאות לאורך שנים, גם כיום.
אך דווקא המשרד להגנת הסביבה תמך לאורך השנים בכרייה, וסבר כי אפשר להסתפק בתסקיר השפעה על הסביבה ללא ביצוע תסקיר בריאותי, מפני שלשיטתו תוספת הסיכון בכריית הפוספטים עומדת בערכי הסביבה של חוק אוויר נקי. למעשה, סמנכ"לית בכירה במשרד, שולי נזר, הדגישה בשנת 2016 בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי הכרייה תגרום לרמות סיכון נמוכות, "פחותות מרמת הזיהום להן גורם כביש לא גדול", בעוד שבמשרד להגנת הסביבה מתייחסים לערכים אבסולוטיים של הזיהום, ולא לרמה שבה תעלה התמותה בעקבות הכרייה, כשם שסבור משרד הבריאות שיש לבדוק.
העמדה של הפקידות במשרד להגנת הסביבה בנושא, במרבית השנים הייתה גם עמדת השרים במשרד. זאת, למעט השר להגנת הסביבה לשעבר אבי גבאי, שבשנת 2016 אמר כי סיכם עם משרד הבריאות כי ההנחיות לתסקיר הסביבתי יוכנו על ידי משרד הבריאות והסביבה במשותף - ולא רק על ידי המשרד להגנת הסביבה כפי שמקובל. בנוסף, אמר גבאי כי לאור הרגישות התסקיר יוכן על ידי המדינה ולא על ידי היזם, ויהיה 'מאפס', כך שלא יתבסס על מחקרים קודמים או פרשנות שלהם. בסופו של דבר, הצהרותיו של גבאי בנושא נותרו על הכתב, שכן זמן קצר לאחר מכן הוא עזב את תפקידו.
משרד הבריאות עדיין לא הציג את עמדתו
האם חלופת השרים במשרד להגנת הסביבה, תערים מכשול נוסף על הכרייה בשדה בריר? "הקמת מכרה הפוספטים בשדה בריר תעמיד בסכנה בריאותית עצומה את תושבי ערד והאזור, והיא בעלת פוטנציאל גבוה לפגיעה לסביבה. על כן, אני מתנגדת להקמתו", כך אומרת השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, שלאורך שנותיה בכנסת אף התנגדה באופן פעיל לכרייה. ואולם, במשרדה עדיין סבורים כי את הבחינה הבריאותית יש לבצע בשלב התכנון המפורט, ולא להחזיר את תוכנית בריר למועצה הארצית. במשרד להגנת הסביבה אומרים כעת כי הכינו טיוטת הנחיות לתסקיר, והיא הועברה לתיאום עם משרד הבריאות, וכי התסקיר יבוצע באופן שייבחר גם 'חלופת אפס', כלומר - אי קידום האתר.
ומה באשר למשרד הבריאות? המשרד דרש לאורך השנים לבצע תסקיר בריאות נפרד בנוסף לתסקיר סביבה, אך בתגובתה לבג"ץ, כתבה המדינה כי לא יבוצע סקר בריאות נפרד, אלא שבתוך הסקר הסביבתי ייבדק עניין הבריאות מעט יותר לעומק, כך לפי הסכמה בין המשרדים. בין היתר, יבדקו ערכי יעד ולא רק ערכי סביבה, ומשרד הבריאות יכולו לגבש חוות דעת בנפרד שתונח בפני מוסדות התכנון, והם יתחשבו בה. כלומר, משרד הבריאות יגיש חוות דעת נפרדת על היבטים בריאותיים הנוגעים לכרייה בבריר - במקביל לעבודת המשרד להגנת הסביבה, אך לא ברור מה יהיה מעמדה, ועד כמה תאלץ המועצה הארצית להתחשב בו בעת קבלת ההחלטות בנוגע לכרייה בבריר. במשרד הבריאות, לא הגיבו לדברים, ולא מסרו ל"גלובס" את עמדתם הנוכחית - והאם למעשה לאחר שנים רבות בהן עמד המשרד על הרגליים האחוריות, ייתכן כי כעת יישר קו עם יתר משרדי הממשלה ויסיר מהמורה בדרך לשדה בריר.
המתנגדים העיקריים לכרייה, שניהלו לאורך השנים התנגדות עיקשת ועמידה על ערכי בריאות הציבור, הם פרופ' סיגל סדצקי ופרופ' גרוטו. שניהם, כאמור, עזבו את משרד הבריאות בשנה החולפת, כאשר בפרק הזמן הזה, ריכך המשרד את עמדתו. עם זאת, יש לציין, כי בשבתו באופוזיציה, שר הבריאות עצמו, ניצן הורביץ, ניסה לסייע לעותרים, ואף טען כי יש "סדרה של כשלים בהליך מתן רישיון לחיפוש וכרייה" בשדה בריר, וכי יש להתייחס לעמדת משרד הבריאות שמתנגד לכרייה באופן גורף בשל הסכנות הבריאותיות.
העותרים, לא מרוצים - בלשון המעטה, מהתנהלות המדינה בנושא. ניסן בן חמו, ראש עיריית ערד אומר לגלובס כי "מצער שהמשרד להגנת הסביבה עוסק במריחות וספינים תקשורתיים במקום בהגנה על הסביבה והחיים. היה ראוי שהמשרד להגנת הסביבה והשרה העומדת בראשו יסכימו למבוקש בעתירה, כך שההחלטה בדבר ההכרעה בחלופות תחזור למועצה הארצית. השאלה שבמחלוקת ובה עוסקת העתירה היא החלטת המועצה הארצית להעדיף את חלופת שדה בריר ולדחות חלופות אחרות תוך התעלמות מעמדת משרד הבריאות בשלב התכנון המתארי. לאורך כל ההליך התכנוני ובחינת החלופות הייתה התעלמות מוחלטת מהשאלה הבריאותית. לפיכך, כל התייחסות אחרת של המשרד להמשך ההליך לא רלוונטית ולא מסייעת בתיקון מחדלי התכנון הזועקים לשמיים בהליך זה".
גם אילו משרד הבריאות יישר קו עם המשרדים האחרים ויתמוך בהתקדמות לקראת כרייה בבריר, האם ישנו מנוף משפטי לעצירת הכרייה? ייתכן, כי בג"ץ אפולוניה שניתן לאחרונה, ישמש תקדים בתיק בריר. זאת, לאחר שאחד הדיונים הקודמים בנושא בריר, נדחה במועדו על ידי בית המשפט, בעקבות דיון בבג"ץ אפולוניה. מדובר בשני נושאים דומים מבחינה משפטית. פסק הדין של אפולוניה מדבר על כך שבשל אינדיקציה מוקדמת לסכנה בריאותית, יש צורך לבדוק את העניין הבריאותי מראש ולא לבקש סקר קרקע רק בשלב ההיתר (כלומר, לתוך הליך התכנון). גם במקרה הנוכחי, ישנה התנגדות של משרד הבריאות לכך שהכרייה בבריר נבחרה לפני שנבחרו החלופות וללא התחשבות באספקט הבריאותי.