גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צו השעה הוא לקדם את חוק יסוד: החקיקה

למרות ניסיונות רבים בעבר, דווקא כעת בהרכב הממשלה הנוכחי יש סיכוי אמיתי שחוק יסוד: החקיקה יחוקק וישנה את כללי המשחק לטובה

שר המשפטים גדעון סער / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
שר המשפטים גדעון סער / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

השבוע תתכנס שוב הוועדה המיוחדת עליה הודיע שר המשפטים גדעון סער (23.6.2021) לשם הכנת הצעת חוק יסוד: החקיקה. כפי שפורסם, ועדה זו מורכבת מפוליטיקאים (איילת שקד, קארין אלהרר, יוסי שיין, איתן גינזבורג), ומומחים מהאקדמיה (מרדכי קרמניצר, סוזי נבות וחאלד גנאים), בהתאם לבחירת מפלגות הקואליציה. מדובר בקבוצה רצינית וראויה המשקפת מגוון דעות. אם צוות זה יצליח להגיע להסכמות - וכלל לא בטוח - מדינת ישראל תרוויח והרבה.

פרק החקיקה בחוקה הישראלית המתהווה הוא אחד החשובים שבה, אך כיום הוא מפוזר במגוון הוראות חקיקה כגון פקודת סדרי שלטון ומשפט, התש"ח-1948, חוק המעבר, התש"ט-1949, חוק העונשין, התשל"ז-1977 ותקנון הכנסת. אופיין החוקתי של הוראות אלה, וחשיבותן בקביעת "כללי המשחק" הממשליים מחייבים קביעתן ברמה החוקתית.

פגיעה בלגיטימיות

חוק היסוד אמור להסדיר גם את סוגיית הביקורת השיפוטית. המצב בעולם ברור: בעוד שאחרי מלחמת העולם השנייה רק ברבע מהמדינות בעולם התקיימת ביקורת שיפוטית, כיום למעלה מ-85% מהמדינות בעולם כוללות מנגנוני ביקורת שיפוטית.

אולם אצלנו, חלק מן ההתנגדות ל"מהפכה החוקתית" מקורו בעובדה שחוקי היסוד אינם כוללים הוראה מפורשת המסמיכה את בית המשפט לפסול חקיקה שסותרת את הוראות חוקי היסוד אלא שסמכות זו נובעת מחוקי היסוד רק במשתמע. עצם המחלוקת סביב שאלת סמכות הביקורת החוקתית פוגעת בלגיטימיות של בית המשפט ובוודאות המשפטית. יש לעגן מפורשות את סמכותו של בית המשפט לפסול חוקים הסותרים את חוקי היסוד.

בה בעת יש לדאוג שהביקורת השיפוטית תעשה באופן מאוזן. את האיזון הדרוש בין הרשות השופטת לרשויות הפוליטיות ניתן להשיג באמצעות מגוון רחב של מנגנונים: דרישה להרכב מורחב ורוב מיוחד בפסילת חוקים, ייחוד הביקורת השיפוטית לבית המשפט העליון במקום לכל בית משפט, התגברות, אי-שפיטות, שמירת דינים ועוד. קיימים "חמישים גוונים" של עיצוב חוקתי, וניתן להגיע להסכמה.

חשוב מכל, יש לדאוג לנוקשות חוקי היסוד. דמוקרטיות מודרניות כוללות מגוון הגבלות על שינויים חוקתיים: מהותיות, כמו בגרמניה, שם אסור לשנות את החוקה באופן שפוגע בכבוד האדם וביסודות הדמוקרטיה; הליכיות, למשל דרישה לרוב מיוחד או אישור במשאל עם; או של זמני המתנה, כמו באיטליה, שם יש להמתין מספר חודשים עד לקבלת תיקון חוקתי. הגבלות אלו נועדו לוודא שהשינוי נדון באופן רציני ומבטא הסכמה רחבה ועמוקה של הציבור ולא קפריזה רגעית של רוב פוליטי שרירותי. אלו מבטאים את ההבחנה בין פוליטיקה יומיומית של אינטרסים צרים וקצרי טווח ובין פוליטיקה חוקתית של אינטרסים רחבים וארוכי טווח.

אין הגבלות בחוקי יסוד

בישראל, לעומת זאת, לא קיימות כל הגבלות. ניתן לשנות חוק יסוד ביום וחצי, ברוב רגיל, ותוך הפעלת משמעת קואליציונית. מאז 2013 התקבלו עשרים ושמונה תיקונים לחוקי יסוד ועוד שלושה חוקי יסוד חדשים, כלומר יותר שינויים חוקתיים מאשר לאורך כל ההיסטוריה האמריקאית.

דני דיין תיאר את "ההתנהגות המופקרת" של המערכת הפוליטית בשינוי "כללי המשחק לפי צרכיו המזדמנים של הרוב הרגעי" כ"מערב פרוע חוקתי" שאינו דומה לדמוקרטיה (ליברל, ינואר 2021). ואילו איילת שקד, בכנס שנערך בחודש מרץ באוניברסיטת בר-אילן, ציינה כי חברי הכנסת עושים שימוש לרעה בחוקי היסוד, ויש לחשוב איך מונעים זאת. קיימת הבנה רחבה שדרוש שינוי.

אך מדוע שההצעה תעבור? אתר הכנסת הרי גדוש בהצעות של חוק יסוד: החקיקה עוד משנות ה-70 - הצעת צדוק (1975), תמיר (1978), מרידור (1992), ליבאי (1993), רובינשטיין (2000), נאמן (2012) ושקד ובנט (2017). מה נשתנה הלילה הזה שיש יסוד להניח שהפעם תושג הסכמה?

לעניות דעתי, יש שתי נסיבות עיקריות שבעטיין המצב עכשיו שונה. ראשית, מדובר בקואליציה שבה חברות מפלגות מרחבי הקשת הפוליטית. לו תושג הסכמה בין חברי ועדה זו על מתווה ראוי לחוק יסוד חקיקה, מדובר בהישג קונצנזואלי לא מבוטל שיסייע בחקיקת החוק. שנית, מדינות רבות מבצעות שינויים חוקתיים דרמטיים על רקע משברים. מדינת ישראל חוותה בשנים האחרונות את המשבר החוקתי-פוליטי החריף ביותר מאז קום המדינה. כל משבר הוא הזדמנות, והמשבר החוקתי צריך להיות הזדמנות ליצירת רגע חוקתי. הגיעה העת לשינוי.

בשנת 1974 כתב חיים צדוק, שר המשפטים, מאמר שכותרתו "לקראת חוקה" (מעריב, 3.5.1974), אותו סיכם כך: "יש לי הרגשה ברורה שבציבור כבר בשלה ההסכמה שיש להתקדם במהירות סבירה לחקיקת החוקה. אם כל הגורמים ... יטו שכם יחדיו, תהיה חוקה לישראל - ובמהרה בימינו". אני שותף לשאיפה בדבר חוקה מלאה. אך עד אז, חובה להשלים את חוק יסוד: החקיקה. חיים צדוק אולי לא זכה לזה. אבל ראוי שאנחנו נזכה.

הכותב הוא פרופסור חבר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה 

עוד כתבות

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

קבוצת לוזון "מזהירה": הרווח הנקי יזנק עד 160% ברבעון הראשון

הקבוצה מציינת כי בעקבות שיפור משמעותי של פעילות הבנייה למגורים שלה בפולין, היא צפויה להציג עליה בהכנסות וברווחים עם סיכום הרבעון הראשון ● בנוסף מציינת כי היא חזרה לקדם את הקמת תחנת הכח "דוראד 2" על רקע החלטות הממשלה לאחרונה

"חיזבאללה ספג מכות קשות": בלבנון מעריכים שהחזית בצפון לא תתרחב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: כלי תקשורת מסביב לעולם סיקרו את השבת גופותיהם של ארבעה חטופים, בלבנון מעריכים שהמלחמה בצפון לא תסלים בשל עייפות בשני הצדדים ומה צפוי ביחסים בין ישראל וארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

פרויקט נופי אילן באבו גוש / צילום: viewpoint

השכונה החדשה באבו גוש: בכמה נמכר פנטהאוז עם שישה חדרים?

בפרויקט מגורים שנבנה בשכונה המערבית החדשה באבו גוש נמכר פנטהאוז בן 6 חדרים בשטח 174 מ"ר ב־3.8 מיליון שקל ● בשנים האחרונות חלה עלייה בהתחלות הבנייה ביישוב המדורג באשכול 3 מתוך 10 בדירוג החברתי כלכלי של הלמ"ס • הרוכשת היא תושבת פסגת זאב

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

תשבור שיאים? מה צפוי בדוחות החברה הלוהטת בעולם

ביום רביעי הקרוב, ענקית השבבים אנבידיה צפויה לפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להציג דוחות חזקים שידחפו את מחיר המניה שלה לשיא חדש

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל נגד רשות ני"ע: לא לאפשר לגופים חוץ בנקאיים להתחייב על ריבית

ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בבנק ישראל, שלח מכתב לרשות ניירות ערך בבקשה שלא תאשר את תזכיר חוק התשלומים, הכולל הוראה שמאפשרת לגופים החוץ בנקאיים להתחייב בפני הלקוחות בריבית קבועה על הפיקדונות ● לדבריו, מדובר בהוראה העלולה "לסכן את היציבות במערכת הפיננסית"

בנייה ברמת גן / צילום: פביו טרופה

התוכנית של רמת גן במקום תמ"א 38: עד 10 קומות ברחובות המסחריים

תוכנית מחליפה לתמ"א 38 שגיבשה העירייה בראשות כרמל שאמה הכהן, מספקת פתרון ביניים בין הגישה המרחיבה שנקטו ראשי העיר הקודמים, לבין הגישה הקמצנית שנקט כרמל שאמה הכהן, שזכתה לביקורת מצד בית המשפט

הפגנה בתל אביב / צילום: Reuters, Mostafa Alkharouf

ימי השיבושים חוזרים מחר עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת: "להחזיר את המנדט לעם"

המחאה נגד הממשלה תוציא לפועל שיירות רכבים הנוסעות במהירות אטית מהצפון, מהדרום ומהמרכז ● בין מובילי ההפגנה, יהיו משפחות נרצחים וחטופים, והיא צפויה להמשיך בערב למעון ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים

שי ויל / איור: גיל ג'יבלי

מתחת לרדאר: הכירו את המשפחה שתשלוט בדואר ישראל

משפחת ויל העדיפה להתנהל מתחת לרדאר התקשורתי והציבורי, למרות שהחברות שבשליטתה אחראיות למותגים ישראליים מאוד מוכרים ● קבוצה בהובלת המשפחה זכתה במכרז על דואר ישראל, ותשלם סכום נמוך משמעותית מהערכת השווי שלה

מנכ''לית קו אימפקט, נוא ג'השאן־בטשון / צילום: תמר מצפי

"מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, נוא ג'השאן־בטשון, מנכ"לית קו אימפקט, שוחחה על האתגרים בשילוב החברה הערבית בשוק העבודה ישראלי ● ג'השאן־בטשון: "חברות עסקיות שהן גשר בין החברה היהודית לערבית אמנם סבלו מטראומה גדולה בעקבות המלחמה, אבל הצליחו להחזיק את זה"

צבי סוכות, הציונות הדתית / צילום: יאיר דב

כמה המתיחות מול הבית הלבן תקדימית, ומה העבר מלמד על חומרת המצב כעת?

העימות עם ממשל ביידן על הכניסה לרפיח העלה את שאלת היחסים עם ידידתנו הגדולה ● ההיסטוריה מלמדת שהיו התנגשויות אינטרסים בין ישראל לארה"ב מאז שנות החמישים - אבל האופן בו האמריקאים הגיבו לחציית קווים ישראלית השתנה בהתאם לסכנה הקיומית לישראל

השגריר גלעד ארדן. גורס את אמנת האו''ם בעצרת הכללית / צילום: צילום מסך מתוך UNTV

ישראל והאו"ם: מה כדאי לזכור לפני שגורסים

ב–29 בנובמבר 1947 הכריז נציג סוריה באו"ם בעקבות החלטת החלוקה: "היום האו"ם נרצח" ● בזכות היום ההוא הגענו אל השבוע הזה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בממשלה מפקפקים בסיכוי של סמוטריץ' להטיל מכס של 100% על טורקיה

הצעד שמבקש לקדם סמוטריץ' דורש אישור של הממשלה כולה, וההערכות הן ששני מוקדי ההתנגדות המרכזיים עשויים להיות בלשכת ראש הממשלה ואצל שר הכלכלה ● גורמים במגזר העסקי מפעילים על הממשלה לחץ לסגת מהרעיון, שעלול לגרור עליות מחירים שיתגלגלו לכיס של הצרכן הישראלי

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

המשבר בביטוח לאומי: "צריך בעיקר להעלות מסים ואת גיל הפרישה"

לראשונה ההכנסות של ביטוח לאומי נמוכות מההוצאות על קצבאות, ודוח שפרסם מזהיר: מועד הקריסה הוקדם ב-8 שנים, לשנת 2036 ● אלא שמומחים סבורים כי הסוגיה פחות חמורה ממה שעושים ממנה: "שאנשים יפסיקו לעבוד מתי שבא להם"

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שתי המניות שמושכות את בורסת ת"א כלפי מעלה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מדד המחירים לצרכן באפריל הפתיע לרעה בפעם השלישית ברצף. זה מה שחושבים האנליסטים ● כל הפרטים על השינוי הדרמטי בשעות המסחר שמקדמת הבורסה בת"א ● וגם: מחקר חדש מגלה אילו אפיקי השקעה מניבים את התשואות הגדולות ביותר בטווח הארוך

מערכות הגנה אוויריות בתרגיל פולני. ורשה חתמה על הסכמי רכש בעשרות מיליארדים / צילום: Reuters, Kacper Pempel

עם הסכמים בעשרות מיליארדים: המדינה שמתכננת להקים את הכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה

פולין מתכננת להכפיל את מספר החיילים שלה והיא אף הזמינה את מדינות נאט"ו לאחסן נשק גרעיני בשטחה ● בנוסף לכך חתמה ורשה על הסכמי רכש צבאי בעשרות מיליארדי דולרים בשאיפה לבנות את הצבא הגדול באירופה ● צעדים אלו מסמנים את המתיחות באירופה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה: "צריך להבין שהתחיל עידן חדש - העידן שלפני המלחמה"

נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל / צילום: ניב קנטור

הילד שמכר קרח בנתניה הוא היום מנהל בכיר בחברה הלוהטת בעולם. כך הוא עשה זאת

להייטק הוא הגיע כמעט בטעות, וב־2017 הציעו לו לבנות מאפס את הפעילות העסקית של אנבידיה ● כיום נתי אמסטרדם מלא בגאווה על הדרך שעבר, ולא מודאג ממצב הענף הישראלי: "יש פה הרבה טאלנטים ורעב גדול להצלחה. זה לא ישתנה לעולם" ● שיחה קצרה עם נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל

עו''ד דן גבע, שותף במשרד מיתר / צילום: איל יצהר

משרד עורכי הדין מיתר ממזג אליו את משרד הפטנטים קליגלר

עורך הדין ועורך הפטנטים דניאל קליגלר ינהל את תחום הפטנטים של מיתר, ויחד איתו יצורפו למשרד שותפו יובל שלום ועורכי פטנטים נוספים ● בעקבות המיזוג יכלול צוות הפטנטים של מיתר 18 עורכי פטנטים ועורכי דין

רכבי טויוטה חונים בשכונת מגורים. מכת גניבות רכב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עלייה של 64% במחירי הביטוח: זה הרכב הנגנב ביותר בישראל מתחילת המלחמה

פוסט שפורסם ברשתות החברתיות גילה כי כדי לבטח את אחד הרכבים הגניבים בישראל, טויוטה RAV4, נדרשה בעליו לשלם סכום המגיע כמעט לשישית משווייו ● "זו אמירה חד-משמעית ללקוח, שאת הדגם הזה החברה לא רוצה לבטח", אומרים בלשכת הסוכנים ● בשוק ממליצים לרוכשי מכוניות לכלול את עלות הביטוח בשיקולים בעת רכישת רכב חדש

טיילור סוויפט. השפעה של 330 מיליון דולר על ה־NFL / צילום: ap, Lewis Joly

השיעור הכלכלי שחברות המדיה יכולות ללמוד מטיילור סוויפט

שוק המדיה חווה האטה שתחייב את שלושת מנועי הצמיחה הגדולים שלו - רשתות חברתיות, חברות סטרימינג וחברות גיימינג - לשנות אסטרטגיה ולשתף פעולה ביניהם, כך עולה מדוח חדש של פירמת הייעוץ דלויט ● הסיפור של סוויפט ובן הזוג כוכב ה־NFL מוכיח עד כמה מהלך כזה יכול להיות רווחי

אורן הוד, מנכ''ל שופרסל נדל''ן / צילום: כרמל שירן

עזיבה נוספת בשופרסל: מנכ"ל זרוע הנדל"ן פורש מתפקידו

אורן הוד, מנכ"ל חברת שופרסל נדל"ן, עוזב את הרשת פחות משנתיים לאחר שמונה ● ברקע העזיבה: פערים משמעותיים בין הוד למנכ"לים המשותפים ובעלי הבית החדשים בשופרסל, האחים יוסי ושלומי אמיר