גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ממשלת שינוי? לא במספר השרים ומשרדי הממשלה

על הממשלה מוטלת המשימה לשקם את אמון הציבור במערכת ובמוסדות השלטוניים אחרי שנתיים וחצי של שיתוק פוליטי עמוק ● על חבריה להבין שכחלק מזה, עליהם לפעול כדי לצמצם את מספר השרים וסגני השרים (ולא ההפך), ולחזק את כוחם של הכנסת וחבריה כדי שיוכלו לבצע את תפקידם

ממשלת השינוי בבית הנשיא / צילום: אבי אוחיון - לע"מ
ממשלת השינוי בבית הנשיא / צילום: אבי אוחיון - לע"מ

ושוב זה קורה. למרות הצהרות חוזרות ונשנות של חבריה בעבר, הממשלה ה-36 לא מפסיקה להתרחב ולתפוח, עם מינויים של אלי אבידר לתפקיד שר במשרד ראש הממשלה, ויאיר גולן לתפקיד סגן שרת הכלכלה. מה שאומר שנכון לעכשיו, הממשלה מונה 28 חברים (כולל ראש הממשלה) ו-5 סגני שרים.

מספר משרדי הממשלה בישראל נותר גם הוא גבוה במיוחד, שכן גם לאחר שייסגרו כמה משרדים מיותרים, מספרם יעמוד על לכל הפחות 30. רק כדי לסבר את האוזן, המספרים המקובלים בדמוקרטיות אחרות בסדר הגודל שלנו הם 20-15 שרים, ופחות מ-20 משרדים.

ריבוי השרים, ועוד יותר מכך ריבוי המשרדים, פירושם עלות כספית גבוהה למשלמי המסים ופגיעה בהתנהלות הממשלה וביכולת המשילות שלה. מצב עניינים זה מגביר את הבירוקרטיה הפנים-ממשלתית ואת הסכנות לכפילויות בתחומי האחריות של משרדים, וכן מקטין את היכולת לראות תמונה רחבה בתהליכי קבלת ההחלטות. כמו כן, הממשלות המנופחות פוגעות באמון הציבור בפוליטיקאים, הנתפסים כמי שמעוניינים בג'ובים בלבד. גם מחקרים שערכו גופים כמו הבנק העולמי והפורום הכלכלי העולמי מצביעים על קשר בין מספר קטן של משרדי ממשלה לבין יעילות המגזר הציבורי.

אין חולק על כך שהממשלה הקודמת הייתה מנופחת יותר, אבל מאכזב שגם הממשלה הנוכחית, "ממשלת השינוי", לא הצליחה להימנע מכך. נראה שבכל הנוגע לגודל הממשלה, לחצים פוליטיים מאפילים על כל שיקול של יעילות, מינהל תקין או אמון ציבורי.

אז לתשומת לבם של חברי הכנסת והממשלה, הנה כמה דרכים בהן אתם עדיין יכולים להקטין את מספר השרים והמשרדים:

ראשית, אפשר להגביל את גודל הממשלה בחוק יסוד, ולקבוע מספר שרים ומשרדים מקסימלי. נשמע מוכר? ובכן, הבעיה היא שגם אם הדבר ייעשה, הקואליציה פשוט תבטל את ההגבלה בהזדמנות הראשונה, כשיצוץ צורך פוליטי. כך קרה ב-2014, אז הוגבל מספר השרים ל-19 ומספר סגני השרים ל-4. עד שהכנסת העוקבת הקפיאה בהוראת שעה את המגבלה הזו, והממשלה הקודמת ביטלה אותה לגמרי. הפתרון המתבקש הוא עיגון כללי המשחק המשטריים בישראל, כדי למנוע מכל רוב קואליציוני לשנות אותם בהתאם לאינטרסים פוליטיים מידיים. לדוגמה - לקבוע כי אפשר יהיה לשנות חוקי יסוד רק ברוב של 80 ח"כים.

פתרון נוסף, ומפתיע, הוא הגדלת הכנסת. כן, אני מודע להתנגדויות, אבל הצצה אל דמוקרטיות אחרות מגלה כי הממשלות גדלו והתנפחו דווקא במדינות עם פרלמנטים קטנים. הסיבה לכך פשוטה - כאשר הפרלמנט קטן, אפשר להבטיח או "לקנות" נאמנות של חברי פרלמנט לקואליציה באמצעות הענקת משרה של שר. בפרלמנט גדול אין כמעט ערך לכך. בכנסת הקטנה שלנו, על 120 חבריה, אפשר לארגן "סידור עבודה" לרוב חברי הכנסת מהקואליציה. בפרלמנט גדול יותר (נאמר 200 חברים), צעד שכזה, של סידור עבודה לקרוב למאה חברים, קשה עד בלתי אפשרי, ומשקל הסחטנות וכושר המיקוח של כל ח"כ יורד.

כאמור, ההצעה להגדלת הכּנסת מעוררת התנגדות אינסטינקטיבית, אולם חשוב להבין שגם מבחינה כספית טהורה, עדיף להגדיל את הכנסת כדי להקטין את הממשלה, שכן עלות שר היא יותר מפי ארבעה מהעלות של חבר כנסת (העלות הכוללת של שר הממונה על משרד אחד ואינו ח"כ היא כ-7.7 מיליון שקל בשנה, ושל ח"כ - כ-1.7 מיליון שקל בשנה).

פתרון נוסף, והפשוט ביותר שבהם, הוא לחזק את מעמד הכנסת וחבריה. במציאות הנוכחית, שבה חברי כנסת חשים שהם לא באמת יכולים להשפיע ולשנות - ברור שחלק גדול מחברי הכנסת של הקואליציה ידרשו משרת שר או סגן שר. כדי לשנות את המצב, צריך להעניק לחברי הכנסת כלים אפקטיביים יותר למלא את עבודתם. איך עושים זאת? מעגנים בתקנון הכנסת "שעת שאלות" לשרים ולראש הממשלה, מקטינים את מספר הוועדות שכל ח"כ חבר בהן כדי שיוכלו להעמיק בסוגיות הנדונות בהן, מוסיפים שעות עבודה לוועדות ומגדילים הצוות המקצועי שלהן. בנוסף, מאמצים מנגנון של "שימועים" בוועדות הכנסת (דיונים מקצועיים המתבצעים לאחר הכנה מוקדמת רצינית), ומסייעים לח"כים בטיוב הצעות החוק הפרטיות שלהן.

אין לדעת כמה זמן תחזיק מעמד הממשלה ה-36 שהושבעה רק בחודש שעבר. כך או כך, עליה מוטלת המשימה לשקם את אמון הציבור במערכת ובמוסדות השלטוניים אחרי שנתיים וחצי של שיתוק פוליטי עמוק. על חבריה להבין שכחלק מזה, עליהם לפעול כדי לצמצם את מספר השרים וסגני השרים (ולא ההפך), ולחזק את כוחם של הכנסת וחבריה כדי שיוכלו לבצע את תפקידם.

הכותב הוא ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה

עוד כתבות

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ירוקה אחרי דוח התעסוקה; מניית אפל מזנקת ב-7%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● מניית אפל עולה במסחר המוקדם ב-6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ●  לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה