גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחירי הפירות והירקות בישראל במגמת עלייה, וזו הסיבה

הפירות והירקות בארץ התייקרו ביותר מפי שניים מהממוצע ב-OECD ● אבל הקמעונאים, הסיטונאים וגם החקלאים לא קובעים מחירים מופקעים על חשבון הצרכן הישראלי ● אז למה בכל זאת הענבים בארץ יקרים יותר מאשר בפינלנד? שוב, התשובה היא חסמי היבוא

הפגנת החקלאים נגד הרפורמה בחקלאות
הפגנת החקלאים נגד הרפורמה בחקלאות

בכל פעם שעולה נושא יוקר המזון, מתחולל קרב גרסאות: מצד אחד, שר האוצר אביגדור ליברמן הסביר בראיון לגלובס כי "לא יכול להיות שבפינלנד מחירי הענבים זולים יותר מבישראל. בהלסינקי, אחת הערים היקרות באירופה, הענבים יותר זולים מבארץ". מנגד, דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים בישראל, טען: "חבל שבאוצר לא טרחו לעשות מעולם בדיקה מקצועית היכן נמצא הרווח האמיתי בין המחיר שמקבל החקלאי למחיר שמשלם הצרכן", בעודו רומז שבין החקלאי לצרכן יש מי שגוזר קופון מנופח. אבל המציאות הרבה יותר מורכבת.

הקמעונאים לא אשמים

בפעם הקודמת בה ניסו להעביר רפורמת יבוא בחקלאות, ב-2016, פנה משרד החקלאות לוועדת המחירים הממשלתית ודרש להטיל פיקוח מחירים מלא על מרווח השיווק ("פערי התיווך") בין החקלאים לצרכנים. לטענת משרד החקלאות, הסיטונאים ורשתות השיווק קונים מהחקלאים פירות וירקות במחירים נמוכים, ומוכרים אותם לצרכנים במחיר מופקע. שם, לטענתם, חבוי יוקר המזון בישראל. ועדת המחירים החליטה לא להטיל מיידית פיקוח על המחירים, אלא קודם לאסוף מידע בצורה נרחבת על פערי התיווך, ועל-פי המידע הזה לקבוע האם יש צורך בפיקוח מחירים.

שוק הפירות והירקות מתנהל כך: חקלאים מגדלים את התוצרת, ומוכרים אותה לסיטונאים (מפיצים). הסיטונאים מוכרים את התוצרת לקמעונאים (סופרמרקטים), ואלו בתורם מוכרים אותה לצרכנים יחד עם עוד מאות מוצרים אחרים. חלק מהקמעונאים, חשוב לציין, מחזיקים גם מרכז לוגיסטי שהופך אותם גם לחלק מהשוק הסיטונאי - זאת במטרה להפחית את עלויות התיווך הכוללות ולהוריד את המחירים.

מחקר של משרדי האוצר והחקלאות בדק את הריכוזיות בשוק הסיטונאי. בניגוד לרושם המקובל, ישנן מתחרות רבות בשוק, ולכן מאתגר לשכנע את המוכר (החקלאי) למכור דווקא לסיטונאי ספציפי. גם הרווחים של הסיטונאים הגדולים נמוכים בהתאם: ב-2017, שיעור הרווח התפעולי של הסיטונאים הגדולים עמד על 7.9% במכירת פירות, ומינוס 0.3% במכירת ירקות. כלומר - הם דווקא הפסידו כסף על מכירת הירקות, מה שמעיד על הסיכונים הגדולים שלוקחים על עצמם העוסקים במקצוע.

גם תחום הקמעונאות, כלומר מכירת המוצרים לצרכנים, נחשב תחרותי מאוד בישראל: בעקבות התפרקות "מגה", חלה מגמה של התחזקות הקמעונאים הבינוניים על חשבון הגדולים. כיום, שופרסל מחזיקה ב-30% מהמכירות בענף, יינות ביתן - 15%, רמי לוי - 10%, אושר עד - 6%, חצי חינם - 5%, ושאר השוק מוחזק בידי רשתות שיווק זעירות של 3% או פחות.

תחרותיות זו מתבטאת בשיעור רווח תפעולי נמוכים ביחס לעולם, של 2.7% בממוצע בין 2015 ל-2017, לעומת 3-5% במגוון רשתות שיווק בארה"ב והולנד שנבדקו על-ידי משרד החקלאות.

המחקר בוחן גם את שיעור הרווח התפעולי גם על פירות וירקות באופן ספציפי: המרוויחים הגדולים ביותר הם הקמעונאים שמחזיקים ברשותם מרכז לוגיסטי, ועל כן מרוויחים הן כסיטונאים והן כקמעונאים ושיעור הרווח התפעולי הממוצע בשנים 2015-2017 עמד על 4.3%. הקמעונאים שלא מחזיקים מרכז לוגיסטי משל עצמם, ותלויים בסיטונאים הגדולים, הפסידו כסף על פירות וירקות - בממוצע, 3.7% בין 2015 ל-2017. על מוצרים תחרותיים במיוחד, כמו עגבניות, הפסידו הקמעונאים (ככלל) 40%-56 מהמחיר הסופי. זה נקרא "לוס לידר" - כלומר, מוצר שמפסידים עליו כסף בכוונה, כדי לשכנע את הצרכנים להגיע דווקא לסופרמרקט הזה ולא למתחרים.

נראה כי על-פי המחקר של משרד החקלאות, הסיטונאים מרוויחים מעט מאוד, ולעיתים אף מפסידים כסף על מכירת פירות וירקות, וזה נכון עוד יותר לקמעונאים העצמאיים. רשתות שיווק שכן מחזיקות מרכז לוגיסטי הן יעילות יותר, אך גם הן מצליחות להרוויח בממוצע רק 4.3% על פירות וירקות.

שר החקלאות עודד פורר / צילום: ראובן קסטרו

אך אולי רשתות השיווק והסיטונאים הישראלים לא יעילים, וכך המחירים עולים למרות שהם לא "גוזרים קופון" על הפירות והירקות? לשם כך, אנחנו צריכים להשוות את פערי התיווך הכלליים מהחקלאי לצרכן בכמה מדינות בעולם. מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה שבעוד שסך פערי התיווך בסל הירקות שנבדק עומד על 101%, בארה"ב הנתון המקביל עומד על 335%. בפירות הפערים בין ישראל לבין העולם קיצוניים אפילו יותר, ונראה כי בסך-הכול פערי התיווך בישראל נמוכים ביחס לעולם. כלומר, לא רק שרשתות השיווק והסיטונאים בישראל לא מרוויחים המון, הם גם נחשבים יעילים ותחרותיים מאוד ביחס למקביליהם במערב.

החקלאים לא גרגרנים

אז האם החקלאים הם המרוויחים הגדולים? רק מיעוט מהם. "ענבי טלי", למשל, המותג המוביל של מושב לכיש, מגלגל מעל 300 מיליון שקל בשנה ומרוויחים לא מעט מזה. הם נמכרים ב-25 שקל לק"ג, לעומת 16.5 שקל לק"ג של הענבים הירוקים חסרי המותג של רמי לוי. גם תמרי המג'הול הישראליים, הנחשבים איכותיים במיוחד, מיוצאים לעולם במחירים גבוהים יחסית. אך רובם של החקלאים, בייחוד אלו המגדלים גידולים עתירי מים כמו עגבניות וגידולים שאינם מתאימים לאקלים בארץ כמו אננס ואוכמניות - אינם מצליחים להרוויח סכומי עתק שיצדיקו את המחירים הגבוהים.

בניגוד לאינסטינקט הישראלי, אין אף אחד שיושב ו"גוזר קופון" על הפירות והירקות. אף אחד בשרשרת הייצור והשיווק לא מרוויח המון עליהם. אז למה אנחנו משלמים לעיתים סכומים מופרכים? קודם כל, הם לא בהכרח יקרים - על-פי דוח מבקר המדינה, הפירות והירקות בישראל זולים מהממוצע ב-OECD ב-5%. עם זאת, צריך לזכור שהפירות והירקות בישראל פטורים ממע"מ, ומחיריהם עלו ב-20% בעשור האחרון.

הבעיה נעוצה במבנה

המדיניות היום מאמינה שחקלאים ישראלים צריכים לייצר את כל הצריכה הישראלית: גם את מה שיש לנו יתרון יחסי בו, וגם את מה שממש לא. זאת בניגוד למדינות עם חקלאות חזקה, המתמחות בגידולים בהם יש להן יתרון יחסי, מייצאות אותם בצורה המונית, ומייבאות את השאר. מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, שלמה בן אליהו, אמר בעבר ש"ביטחון תזונתי" והניסיון לגדל הכול בישראל הוא חסר תוחלת, בייחוד בכל הנוגע למוצרים מן החי. זו הסיבה שהמספוא לבעלי חיים, למשל, מיובא מחו"ל.

נראה ש"פערי התיווך" הם בעיקר תירוץ, ונובעים מחוסר הבנה של הקושי, העבודה, ההוצאות והסיכונים שהמפיצים והקמעונאים לוקחים על עצמם בבואם להנגיש לנו את הפירות והירקות. על חלקם הם מפסידים כסף, ועל השאר - לא מרוויחים המון. זה לא אומר שהחקלאים גורפים לעצמם רווח ניכר, אלא שהחקלאות בישראל "מתפזרת" על פני מוצרים רבים שמשתלם יותר לייבא. הדרך לפתור את זה תהיה פתיחה לסחר חופשי כמקובל בעולם, יחד עם השקעה במחקר ופיתוח וסבסוד ישיר של עצם עיבוד הקרקע בידי חקלאי ישראל. כך, החקלאות הישראלית תהפוך לעסק תחרותי וממוקצע השואף לענות על הביקושים העולמיים, ואנחנו נהנה ממחירים זולים הרבה יותר.

עוד כתבות

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים