שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: איל יצהר
החקלאים, האברכים, מכון התקנים, הרגולטורים ואפילו גמלאי מערכת הביטחון - כל המגזרים האלה נמצאים על הכוונת של משרד האוצר במסגרת מה שמסתמן כחוק ההסדרים הגדול והמקיף ביותר שהוגש בשנים האחרונות, כחלק מתקציב המדינה 2021-2022. נדמה שאנשי האוצר ניצלו את היד החופשית שניתנה להם על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן, כדי לעשות סדר בכל התחומים הכלכליים והחברתיים המרכזיים בחברה הישראלית. אלא שמגזר אחד נעלם מהחוק ומהפרקים הנלווים אליו כמעט בשלמותו.
ההטבות המדומיינות
ולא מדובר במגזר קטן או חסר משמעות כלכלית. המגזר הציבורי בישראל מונה כ-700 אלף שכירות ושכירים עובדי משרד הממשלה, החברות הממשלתיות, הרשויות, התאגידים והמועצות למיניהן. הוצאות השכר שלהם ב-2019 עמדו על 175 מיליארד שקל לשנה, והכל כמובן כסף ציבורי. עובדי המגזר הציבורי הם בחלקם הגדול עובדים מסורים, מקצועיים וחרוצים שמקבלים שכר לא גבוה תמורת עבודתם. אחרי השנה החולפת אף אחד לא מזלזל בחשיבות עבודתם של הרופאים, האחיות, המורים ושוטרים. אבל יש במגזר הציבורי גם אלפי עובדים מיותרים שנהנים מקביעות עד גיל הפנסיה, מזחילת שכר, מהטבות סוציאליות שבמגזר הפרטי יכולים רק לחלום עליהן. זוכרים את ההבטחות של שר האוצר הקודם ישראל כ"ץ להכניס גם את המגזר הציבורי מתחת לאלונקת הקורונה?
מילא כ"ץ, שלא העביר תקציב אחד, אבל איך קרה שחוק ההסדרים הנוכחי המלא-מלא של "הבולדוזר ליברמן". החוק שהצליח להסעיר כמעט כל קבוצת לחץ גדולה במדינה, דילג מעל המגזר הכי מנופח בישראל?
זה לא שלאוצר אין תוכניות ורעיונות לצעדים לשיפור ולייעול המגזר הציבורי בישראל. רק השבוע למשל פרסמה הכלכלנית הראשית שירה גרינברג סקירה על ההשפעות המזיקות של תוספת החזר הוצאות הרכב שמקבלים כ-80% מהעובדים במשרדי הממשלה. התוספת הזו בשווי של 2,000 שקל לחודש גורמת, לפי המחקר, ל-18 עובדים מתוך 100 לרכוש רכב פרטי (על פני אמצעי תחבורה אחר) כי התנאי לקבל אותה הוא בעלות על רכב. מעבר להחמרת זיהום האוויר, הגברת מספר התאונות ובזבוז מיליוני שעות עבודה בשנה בעמידה בפקקים התוספת הזו גם מעשירה את כיסיהן של חברות הביטוח שבהם מבטחים עובדי המדינה את כלי הרכב, על-חשבון משלם המסים. כבר שנים שבאוצר מדברים על החלפת תוספת הרכב בתוספת שכר רגילה - אבל בינתיים זה לא קרה. וזו רק דוגמה אחת.
עסקת החבילה
באוצר אומרים שהמגזר הציבורי לא נעלם ולא נשכח. הטיפול בו נעשה באמצעות עסקת החבילה ששר האוצר ליברמן מתכוון לסגור בקרוב עם יו"ר ההסדרות ארנון בר-דוד. אז למה שלא ישתמשו בחוק ההסדרים ככלי להכנסת דרישות שישמשו קלפי מיקוח במו"מ? אנחנו שואלים. "כי אי אפשר לנהל בתום לב משא ומתן עם העובדים ובמקביל להנחית עליהם גזירות בחקיקה חד-צדדית" טוענים באוצר.
אוקי, אז מה תכלול עסקת החבילה הזו? על-פי ההדלפות העסקה תהיה הקפאת עליית השכר במגזר הציבורי (לפרק זמן מוגבל כמובן) תמורת הפחתת שעות עבודה ותוספת ימי חופשה לעובדים. וזהו? באוצר מבטיחים שמה שפורסם הוא רק קצה הקרחון של הרעיונות שנמצאים על שולחן המו"מ בחדרי הדיונים - הבעיה שנוכל לדעת זאת רק בדיעבד, אם אכן תיסגר עסקת חבילה. בדבר אחד האוצר צודק: חוק ההסדרים, אי שם באזור העמוד ה-280 שלו, אכן כולל הוראה שתאפשר מהלך של החלפת תוספת הוצאות הרכב בתוספת שכר רגילה (שלא תהיה מוכרת לצורכי פנסיה) - זה אולי לא נשמע כמו הרבה אבל זה בהחלט משהו.