גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איומים, פיטורים ואבטלה של שנים: האנשים שנחנקו תחת סחבת בתי המשפט

לא בריונות ההנהלה שברה את עובדי חיפה כימיקלים דרום, בשעה שנאבקו כדי להתאגד, וגם לא הלחצים שהופעלו על המפגינים ומשפחותיהם; האיטיות בה הסתובבו גלגלי הצדק היא ששחקה אותם ● אין לנו יותר זמן לחכות שמישהו ידפוק על השעון המקולקל של מערכת המשפט

עובדי חיפה כימיקלים בעת המחאה ב-2017 לפני סגירת המפעל בצפון / צילום: דוברות ההסתדרות
עובדי חיפה כימיקלים בעת המחאה ב-2017 לפני סגירת המפעל בצפון / צילום: דוברות ההסתדרות

במהלך שנות עבודתי בסמטאות האחוריות של המשפט הישראלי נתקלתי בקורבנות רבים של המערכת המשפטית. אנשים רמוסים ותשושים, שהיו זקוקים יותר מכל להגנת המשפט על כבודם ועל זכויותיהם ותחינתם הושבה ריקם.

כזה היה ניסיונם של קבוצת צעירים יוצאי צבא שעבדו במפעל חיפה כימיקלים דרום להקים ועד עובדים ולהגן על זכויותיהם בקיץ 2003. באותו קיץ הדרמתי פעמיים-שלוש בשבוע מטעם עמותת "ידיד", ויחד עם עוה"ד אהוד שילוני ויעל מנשה מההסתדרות, ניסינו לסייע להם. הם ישבו ימים ארוכים ורבים באוהל חסר מיזוג, ולא דרשו הרבה. לא העלאה בשכר ולא תנאים מפליגים כלשהם. הם ביקשו רק דבר אחד, שבכל העולם המערבי נתפס כמובן מאליו: להתאגד כדי לשמור על זכויותיהם כעובדים.

קשה היה לי להאמין שבכלל נדרש מאבק להכרה בזכות כה בסיסית, אבל ריאיון טלוויזיוני עם מי שהיה מנכ"ל המפעל באותה תקופה הבהיר היטב את המצב: "אני אהיה הוועד שלהם. אני אדאג להם ואם הם לא רוצים - שילכו". כך, בשידור חי, בלי קורטוב של בושה. כאילו אין חוק במדינת ישראל.

מחיר ההתאגדות

אף פעם לא היה יותר מדי טוב במפעל הכימיקלים הזה. תאונות העבודה בו היו נוראות; המשכורות לא היו גבוהות, ויחסי העבודה היו, לפי עדויות הצעירים, משפילים. העולים מחבר העמים שהגיעו לעבוד שם במהלך שנות התשעים, היו מגחכים ואומרים שברוסיה רק אסירים נשלחו למפעלים כאלה.

הקש ששבר את גב הגמל היה פיטורי אחד החברים. חבריו פנו להנהלה וביקשו להתחשב בו. הם סיפרו שהוא נרדם באמצע משמרת העבודה שלו משום שימים אחדים קודם לכן נולד לו בן והוא היה מותש. בניסיון להגן על חברם פנו אחד עשר מהעובדים למנהלת העבודה וניסו לשכנעה להתחשב בו ובמצבו הקשה ולבטל את פיטוריו. התגובה הייתה מיידית: ארבעה מהם קיבלו הודעות פיטורים בו ביום ויתר החברים נקראו לשיחה עם אחד המנהלים שהסביר ש"אצלנו אין 'אנחנו רוצים', יש 'אני רוצה', מי שיגיד 'אנחנו' ימצא עצמו מחוץ למפעל".

עובדי חיפה כימיקלים ב-2017, בעת המחאה נגד סגירת המפעל בצפון / צילום: דוברות ההסתדרות

איומים על המשפחות

או אז החליטו אותם צעירים לצאת למלחמה ולהשבית את המפעל. ההנהלה מצידה מיהרה להביא עשרות בריונים שהיכו את השובתים. ראיתי במו עיני את הצלעות השבורות והפנים הנפוחות של עמרם בן סימון, איל צריקר, משה זנטי וחבריהם. לא רק אני הייתי שם. היו שם מצלמות הטלוויזיה, היה שם ח"כ עמיר פרץ, שהיה אז יו"ר ההסתדרות, והיו רבים אחרים. הבטחתי להם שהצד השני ישלם בבית המשפט. שבישראל יש דין ויש דיין.

כמה שטעיתי. בסופו של יום, לא בריונות ההנהלה היא ששברה את הוועד שהונהג על ידי שלומי פינטו ואסי קסוקר. אפילו לא הלחצים שגורמים עלומים הפעילו על בני משפחותיהם. משך הזמן הארוך בו הסתובבו גלגלי הצדק הוא ששחק את השובתים.

לו ניתנה לשלומי, עמרם ואיל הזדמנות לדבר עם שופטי בתי הדין לעבודה, הם היו מבהירים להם שכל יום בו מתעכב פסק הדין עלול לרסק את שביתתם כי עוד ועוד שובתים נשברים. הם היו מספרים על הקשיים של השובתים: על העובדה שחלקם לא מסוגלים להביט בעיני ילדיהם כי אין להם כסף לאוכל. והיו מתארים את הדרכים הנלוזות שנוקטים נגדם כדי לפרק אותם (החל מהצעת פיתויים ביום וכלה באיומים באמצע הלילה).

ואני התביישתי לראות איך המשפט, במקום להגן עליהם, הופך כלי מסייע להחלשתם. התביישתי שנטעתי בהם תקוות שווא. ואכן, עוד לפני שניתנה ההכרעה הסופית, השביתה הסתיימה. משעברו החודשים הציעה ההנהלה פיצויי פרישה לכמה מהעובדים שהתארגנו, ואחרים עזבו "מרצונם". בעקבות זאת, חלק מהשובתים נשברו וחזרו לעבוד לאחר שחתמו על טופס בו הם מודים ב"טעותם". אחרים נטשו את דימונה וניסו למצוא את מזלם במקום אחר. מנהיג הוועד שלומי אמר לי עם דמעות בעיניו ש"העסק נגמר".

וזה לקח הרבה זמן. רק אחרי למעלה משנה פסק בית הדין הארצי לעבודה לטובת העובדים, והורה להנהלה לאפשר להם להתאגד כחוק. ההנהלה, בעלת המשאבים הלא מוגבלים, מיהרה לערער על הפסיקה לבית הדין הארצי לעבודה, ולאחר שגם הוא אישר את זכויות העובדים - לבג"ץ. רק לאחר שבע שנים ושינוי בעלים במפעל (שהעביר את הניהול לידי המנכ"ל נדב שחר) נחתם הסכם קיבוצי סוף סוף. איש מהצעירים שיצאו למאבק כבר לא היה במפעל כדי לחגוג את הניצחון.

לבעלי כיסים עמוקים

השבוע, לקראת כתיבת טור זה, שוחחתי עם שלושה מהם. שלושתם העדיפו לא להתראיין בשמותיהם. גם כך לקח להם הרבה זמן עד שמצאו עבודה חלופית. בדרום לא שווה להיות לוחם צדק. זה מיד מסמן אותך כ"עושה צרות". הם כבר לא כועסים על מה שקרה. גם לא עליי. "אני יודע שבאמת האמנת שבית הדין יעזור לנו", ניסה להרגיע אותי אחד מהם, "ובסוף הוא באמת עזר, אבל זה היה מאוחר מדי". "מאוחר מדי", הסכמתי, ולא מצאתי מילים להמשיך את השיחה.

לדאבון לב, מאבק עובדי חיפה כימיקלים דרום אינו חריג. במשך 25 השנים האחרונות הייתי מעורב בשורה ארוכה של מקרים דומים. התמשכות הליכי המשפט חייבה את התובעים העניים להתאזר בסבלנות, אלא שקשיי היומיום והמצוקה הרבה לא אפשרו להם לקחת נשימה כה ארוכה. להמתין חודשים לפסיקה יכול רק מי שיש לו כיס עמוק. כיסיהם של מרבית לקוחותיי היו ריקים ונשימתם הייתה קצרה מדי עבור בית המשפט. התמשכות ההליכים המשפטיים התישה ודחפה אותם להתפשר על זכויותיהם או לוותר עליהן כליל.

לא מעט עורכי דין אף עשו שימוש נלוז בהתמשכות זו. לא פעם איימו על חסרי היכולת ש"יגררו" אותם כל כך הרבה שנים במסדרונות בתי המשפט שהם "עוד יצטערו על היום שבו הגישו את התביעה" נגד הצד המיוצג על ידם. פרוצדורות בתי המשפט סייעו להם בפעולה הבזויה.

נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק אמר ב-1999: "בית המשפט הוא כמו שעון מקולקל. צריך שמישהו ידפוק עליו כדי שילך". עם כל הכבוד, אין לנו יותר זמן לחכות שמישהו ידפוק עליו. הגיע הזמן לתקן אותו. עכשיו.

*** תיקון טעות: בטור נכתב קודם שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע עיכב את פסק הדין במשך שנה. זו טעות. למעשה, השופט אילן סופר נתן פס"ד תוך פחות משבועיים. העיכוב למעלה משנה נעשה בבית הדין הארצי לעבודה.

עוד כתבות

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?