גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי צריך בדיקה סרולוגית? גלובס עושה סדר במדיניות הישראלית

בדיקות דם לזיהוי נוגדנים לקורונה עשויות להציע תובנות, גם אם לא תשובות, לגבי מגוון שאלות שיש להן השלכות על ההתמודדות עם המגפה ● משרד הבריאות לא מקדם סקר נרחב, הצהיר כי אין צורך בבדיקות פרטיות, ובדרך כלל לא אוסף מידע מאלה שכן נערכות

בדיקות סרולוגיות בהונגריה / צילום: Associated Press, Laszlo Balogh
בדיקות סרולוגיות בהונגריה / צילום: Associated Press, Laszlo Balogh

בשבוע האחרון חלה עליה בביקוש לבדיקות סרולוגיות פרטיות לקורונה (בדיקות נוגדנים). זה הגיוני: אחד הנתונים בהם תמכה ישראל את ההחלטה לצאת לחיסון שלישי במבוגרים, הייתה הירידה ברמות הנוגדנים אצל מבוגרים שהתחסנו מוקדם, והעלייה המקבילה בכמות הנוגדנים אצל מדוכאי החיסון שהיו חלוצי החיסון במנה שלישית. ובכל זאת משרד הבריאות הוציא בסוף השבוע את ההודעה הבאה: "אין בכך צורך. אין הצדקה רפואית בהתניית ההחלטה האם להתחסן בתוצאת בדיקה סרולוגית".

מדוע משרד הבריאות מתנגד לבדיקות הסרולוגיות? ואם כך למה מתרקמת בכל זאת תוכנית לצאת לסקר סרולוגי שני בילדים לקראת פתיחת שנת הלימודים? האם הכלי של הבדיקות הסרולוגיות נמצא בשימוש נכון ומספק? ואם לא, מדוע?

 

ביולי שעבר נערך סקר סרולוגי שנועד לבדוק כמה מן האוכלוסייה כבר נחשפה לקורונה, אבל עד שהוא הסתיים ישראל נכנסה לגל תחלואה שני, והתוצאות הפכו ללא רלוונטיות. הוא אפילו הוגדר פחות או יותר ככישלון. בינואר קרא משרד הבריאות לגורמים מן האקדמיה ומערכת הבריאות להציע הצעות לביצוע סקר סרולוגי נוסף, אבל הוא מעולם לא יצא לפועל.

בינתיים, נראה שהסקר הסרולוגי החדש נועד בעיקר למטרה אחרת, לאמוד את פוטנציאל התחלואה במערכת החינוך. אם יסתבר שרוב הילדים כבר החלימו בעבר מן המחלה, אפשר יהיה לנהוג בפחות זהירות בפתיחת מערכת החינוך, והפוך. 

על מה עונות הבדיקות

בדיקות סרולוגיות מודדות האם יש לנו בדם נוגדנים, במקרה הזה לקורונה. אם יש לנו נוגדן לחלבון הספייק, הרי שחלינו בקורונה או התחסנו. אם יש לנו גם נוגדנים לחלקים בווירוס שאינם מיוצגים בחיסון, כנראה שנחשפנו למחלה.

מטרת הסקר ביולי שעבר הייתה אפידמיולוגית, כלומר נשאלו שאלות כמו: כמה מהר הקורונה באמת מתפשטת? כמה אנשים חלו בישראל ומתוך כך, מה היחס האמיתי בין הנדבקים לבין החולים קשה והנפטרים? עד כמה הבדיקות אפקטיביות באיתור המאומתים? - אם רוב החולים לא מתאמתים בבדיקות, אולי לבידודים יש פחות משמעות. כל אלה שאלות שעלו עוד לפני שפותח חיסון.

שאלה נוספת שעלתה אז הייתה כמה אנחנו קרובים ל"חסינות עדר", אבל המומחים הדגישו כי הסקר לא יספק תשובה לכך, כי תיתכן גם תחלואה חוזרת אחרי חשיפה.

לסקר הסרולוגי הייתה יכולה להיות גם השפעה נוספת. באותו הזמן רבים חשבו ש"בטח כבר חליתי בקורונה", לאחר שסבלו מתסמינים כמו שיעול ועייפות. לו היה מסתבר שרוב האוכלוסייה כבר חלתה, הם היו יכולים להתחזק בתפיסתם זו, אבל הסקר הראה שרק אחוזים בודדים (5.5%) חלו עד ביצוע הסקר, בערך פי 2 ממספר המאומתים הרשמי. 

כשהגיע החיסון, לבדיקות הסרולוגיות נוספו תפקידים חדשים. מי שחוסנו יכלו לדעת שהחיסון באמת נכנס לגופם, גם אם לא חשו תופעות לוואי, באמצעות בדיקה סרולוגית, שנערכה רק באופן פרטי.

אפשר לדמיין מגוון של מחקרים סרולוגיים שמדינת ישראל הייתה יכולה לבצע כדי שנוכל ללמוד עוד לגבי וירוס הקורונה. אם היינו עורכים בדיקה סרולוגית לקבוצה גדולה של מבוגרים לפני ואחרי החיסון, היינו יכולים לאשרר שהחיסון השלישי אכן מעלה משמעותית את רמות הנוגדנים, ולבדוק האם יש אנשים עם מחלות רקע מסויימות שאצלם זה לא עובד.

אפשר היה לבדוק האם מי שהנוגדנים שלהם עלו בעקבות החיסון השלישי, אכן חולים פחות. אפשר היה למצוא מבוגרים אחרים, שלא רוצים להתחסן, ולראות את הקשר בין החיסון, התחלואה והנוגדנים. אפשר היה לבדוק גם בצעירים, האם רמות נוגדנים נמוכות אחרי שני החיסונים מובילות ליותר סיכון להדבקה, ואז אולי להמליץ גם לצעירים עם רמות נוגדנים נמוכות על התחסנות.

משמעות רמת הנוגדנים

מדענים כמו החוקר טל ברוש מאסותא אשדוד, הזהירו כי ייתכן שהציבור תולה תקווה רבה מידי בבדיקות הסרולוגיות. אף אחד לא יודע כמה נוגדנים צריך כדי להיות מוגנים, כך שכמות גדולה לכאורה, לא אומרת כלום. גם כמות נמוכה לא אומרת שאינכם מוגנים, כי מלבד הנוגדנים, גם חלקים אחרים של מערכת החיסון נותנים הגנה.

ישנן עדויות אנקדוטליות לכך שהירידה ברמת הנוגדנים משמעותה עלייה בסיכון להדבקה. פייזר ציינה בעבר כי רמות הנוגדנים יורדות לרמה הנראית מטרידה לאחר חצי שנה. והנה, חצי שנה אחרי שרוב הישראלים חוסנו, חלה עלייה חדה בהדבקה, בעיקר של אנשים שחוסנו בינואר־פברואר. המסקנות כאן הן בעייתיות, משום שישנם משתנים מתערבים כמו וריאנט דלתא המדבק יותר למחוסנים, והעובדה שרוב קבוצות הסיכון חוסנו בינואר־פברואר.

את אחד מפערי המידע החשובים ניסתה לאחרונה לסגור פרופ' גילי רגב יוחאי מבית החולים שיבא כשבדקה את רמות הנוגדנים אצל מחוסנים שבכל זאת חלו. היא ראתה מתאם בין רמות הנוגדנים לבין תחלואה של מחוסנים, אבל זה היה מחקר קטן, ב-39 מחוסנים חולים בלבד, שהשוו למחוסנים שלא חלו. כמו כן, הניסוי נערך בתקופת וריאנט אלפא. האם הוא רלוונטי לדלתא? נתון נוסף מן הבדיקה של רגב יוחאי הוא שמחלימים שומרים על רמות נוגדנים גבוהות, ואכן נראה כי בינתיים הם מוגנים מעט יותר מווריאנט דלתא.

גילי רגב - בית חולים שיבא / צילום: איליה מלינקוב

נזכיר, כי קו הגבול התחתון לקבלת החיסון השלישי הוא גיל 60, ובגילאים הללו ההבדלים הבריאותיים בין אדם לאדם יכולים להיות גדולים מאוד. אנחנו אפילו עדיין לא יודעים בוודאות האם בהכללה, לאנשים מבוגרים יש רמות נוגדנים נמוכות יותר. זה הגיוני, אבל לא נעשה סקר כזה.

עלות, מורכבות וחלקיות

אז מדוע לא משתמשים בבדיקות הסרולוגיות ככלי משמעותי יותר בניהול המגפה? וגם אם משרד הבריאות מתנגד לבדיקות, מדוע הוא אינו אוסף ידע מן הבדיקות שבכל זאת נערכות?

לדברי ד"ר יעל פארן, מומחית למחלות זיהומיות וסגנית מערך זיהומי בבית החולים איכילוב: "אם בוחנים את המחקר של פרופ' רגב, אפשר לראות שבממוצע, רמות נוגדנים גבוהות יותר יוצרות הגנה טובה יותר, אבל גם הטווחים הם רחבים ואפילו יש ביניהם חפיפה, כך שאם מישהו קיבל תוצאה של 300, למשל, אי אפשר לומר לו אם הוא מוגן או לא מוגן, רק שלו היו לו יותר נוגדנים, היה כנראה מוגן יותר".

היא גם מוסיפה כי ההחלטה על החיסון השלישי התקבלה לא רק על בסיס ירידה בנוגדנים: "גם ברמה הקלינית, רואים שעבור אנשים באותה קבוצת גיל, אלה שחוסנו מוקדם יותר חלו בהסתברות גבוהה יותר".

ד"ר יעל פארן, איכילוב / צילום: יח"צ

גם יכול להיות שיסתבר שכמות הנוגדנים מסבירה רק חלק קטן מן ההדבקה של מחוסנים, והתאמתם החלקית בלבד לווריאנט דלתא, היא האלמנט החשוב שהפך את האוכלוסייה המחוסנת שוב לפגיעה. 

חוץ מזה, זה יקר. מעבר לעלות של הבדיקות עצמן לקופות החולים, שעומדות כנראה על 20-30 דולר לפחות, בערך כמו מנת חיסון. מדובר בבדיקת דם, והכשרה בנטילת דמים דורשת קורס של 48 שעות במסגרתו על הנבדק להתנסות בשאיבת דם של 100 מתנדבים. זו לא בדיקת מטוש.

למשרד הבריאות אולי קל להניח שהחיסון השלישי בטוח לכלל המבוגרים (תופעות לוואי חריגות נצפו בעיקר בצעירים), ולחסן את כל מי שיסכים לכך, בבחינת לא מועיל לא יזיק. גם פארן תומכת בגישה הזו: "אם החיסון כמעט נטול סיכון בקבוצת הגיל הזו, ואפשר לשפר את החיסוניות, אז הגישה היא בדרך כלל שנעדיף לעשות את זה, במקום להתחיל לשלוח אנשים לבדיקה שאנחנו לא לגמרי יודעים להסביר להם, ולקוות שיחזרו".

מתי אתם בכל זאת עושים בדיקה סרולוגית?
"כדי להראות שמישהו מחלים או קיבל חיסון, וגם בחולי קורונה עם דיכוי חיסוני, כדי לדעת אם לתת להם זריקת נוגדנים".

ובכל זאת, מה עם איסוף המידע ממי שכבר בכל זאת מבצע את הבדיקה בעצמו? פארן: "כן, היה בהחלט כדאי לאסוף נוגדנים מן המתחסנים החדשים ואחר כך לעקוב אחר התחלואה אצלם, כי אז אולי כן היינו מצליחים לגבש המלצה. אנחנו חושבים לצאת לניסוי כזה, בגודל המוגבל שלנו, ובטח גם קופות החולים חושבות בכיוון. זה בכל זאת מידע שכל העולם מחכה לו. למיטב ידיעתי משרד הבריאות לא מתכנן ניסוי כזה, אם כי הם כן ביקשו מהקופות לבקש בדיקה סרולוגית ממדוכאי החיסון לפני החיסון, במידת האפשר ועל פי המשאבים של כל קופה, כנראה מסיבות מחקריות".

עוד כתבות

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אירופה; סנאפצ'אט מזנקת במסחר המוקדם

אינטל נופלת ב-7% במסחר המוקדם לאחר שהחמיצה את הציפיות למכירות ברבעון הראשון של 2024 ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?