גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברקת מבצע סיבוב פרסה: דמי הניהול המשתנים בפנסיה עושים קאמבק

הממונה על שוק ההון מבקש להחזיר לפנסיות את דמי הניהול מבוססי הביצועים שנכנסו למגירה לפני כמעט עשור ● ברקת מסביר שהמהלך ידחוף את הגופים המוסדיים להשיא תשואות גבוהות יותר לחוסכים, אבל ניסיון העבר מלמד שהוא בעיקר דחף אותם לסיכונים גבוהים יותר

הממונה על שוק ההון, משה ברקת / צילום: יוסי זמיר
הממונה על שוק ההון, משה ברקת / צילום: יוסי זמיר

כמעט עשור אחרי שבוטלו דמי הניהול מבוססי הביצועים בחסכונות הפנסיוניים, הממונה על שוק ההון באוצר משה ברקת פועל להחזירם, כך אמר ברקת השבוע בשיח על מסקנות הביניים של הוועדה לבחינת דמי הניהול בפנסיה.

הוועדה, שהוקמה על מנת לדון בסוגיית ההוצאות הישירות והגבלת גלגול הוצאות אלו על החוסכים ל-0.25%, הציעה להקים מנגנון של שלושה סוגי קרנות פנסיה בישראל: קרנות זולות שישקיעו רק במדדים, קרנות בהן כל העלויות, כולל ההוצאות הישירות, יתומחרו מראש לחוסך - במספר אחד ולא כדמי ניהול משלושה מקומות שונים (צבירה, פרמיה, והוצאות ישירות), וקרנות שיוכלו לגבות דמי ניהול משתנים עבור ביצועים עודפים.

פרופ' ישי יפה, ראש הוועדה / צילום: בן יוסטר

השאלה כיצד בוחנים ביצועים עודפים הועלתה גם היא על ידי הוועדה כאשר ברקע עומדת בחינה אמפירית שביצעה. הבחינה גילתה שהשקעות עתירות הוצאות ישירות, בהן קרנות השקעה פרטיות, לא הניבו תשואה עודפת. ברקת בדבריו השבוע ציין כי מגבלת ה-0.25% תוסר במטרה להסיר חסמים מהשקעות מניבות יותר. בנוסף, ברקת מתכוון לתמרץ השקעות בתחומים כמו הייטק למרות שהם לא מעניקים תשואה לחיסכון. עוד ציין ברקת כי מודל דמי הניהול מבוססי הביצועים יחזור.

ניסיון העבר מלמד: יותר כסף ויותר סיכונים

ברקת מציין בכנס של מכון קסירר למחקר בחשבונאות, בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ומרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים, כי האפשרות לגבות דמי ניהול מבוססים על ביצועים תיצור אחדות אינטרסים בין החוסך לגוף שמנהל את כספו - שכן גם הגוף המנהל יהיה בעל אינטרס להשיג תשואה עודפת ממנה יהנה גם החוסך. לדבריו, יש צורך בהנהגת דמי ניהול משתנים, הנגשת דמי ניהול דיפרנציאליים וביסוס התשואה נטו כמדד שמחולל תחרות בין הגופים. עם זאת, ניסיון העבר מלמד שיש סיכוי שמודל זה ייתקל בקשיים.

עד אמצע שנות ה-2000 היו קיימים בישראל דמי ניהול מבוססי ביצועים בביטוחי המנהלים שהציעו חברות הביטוח ונקראו "פוליסות משתתפות ברווחים". כלומר, חברת הביטוח השתתפה עם החוסך ברווחים שהושגו על התשואה שהשיגו בהשקעת הכספים. לפי המודל, חברת הביטוח גבתה מהחוסך דמי ניהול בסך 0.6% מהצבירה ועוד 15% מהרווח הריאלי.

במקרה של הפסד, חברות הביטוח לא גבו מהחוסך את דמי הניהול בגובה 0.6%, עד ל"כיסוי" ההפסד ואיפוס התשואה השלילית. מודל זה היה רווחי מאוד לחברות הביטוח, סוכני הביטוח קיבלו תמריצים נאים להפניית החוסכים לפוליסות אלו, וחוסכים רבים, שהמוצר פחות התאים לפרופיל האישי שלהם, מצאו את עצמם בביטוחי מנהלים יקרים.

בחינה של התשואות מלמדת שככלל, פוליסות אלו השיגו תשואה גבוהה יותר מקרנות הפנסיה בשנים של עליות בשווקים, אך גם נפגעו בצורה חזקה יותר מקרנות הפנסיה בתקופות משבר. ככלל, מוצרים אלו החזיקו השקעות ברמת סיכון גבוהה יותר מקרנות הפנסיה, והסיכון בשנים של עלייה בשווקים במרבית החברות התרגם לתשואה ולדמי ניהול גבוהים לחברות הביטוח. כלומר, לא הייתה כאן תשואה עודפת על רמת סיכון נתונה, אלא פשוט סיכון גבוה יותר.

אין יעוץ אובייקטיבי והסיכונים גבוהים גם כך

בעשור וחצי האחרונים השוק השתנה באופן מהותי: ראשית, הרגולטור שהבין שפיצול וריבוי מכשירים פנסיוניים שונים בצירוף ערוצי שיווק מוטי תמריצים איננו מטיב עם החוסך, והפך את המכשירים הפנסיוניים דומים זה לזה. בנוסף, אחרי למעלה מעשור של ריבית אפסית, רמת הסיכון בחסכונות הפנסיוניים רק הולכת ועולה. ולבסוף: כל הרפורמות שאמורות לעודד הקמת ערוצי יעוץ אובייקטיבים ובלתי תלויים לחוסכים לא התרוממו, כולל רפורמת הסוכן האובייקטיבי שברקת מבקש לקדם ומצאה את דרכה החוצה מחוק ההסדרים.

על רקע זה, הרפורמה שמתכנן ברקת תצטרך להתמודד עם קשיים לא מועטים: איך בודקים תשואה עודפת? איך לא מתמרצים גופים מוסדיים לקחת עוד סיכונים בכספי החוסכים בשביל דמי ניהול נוספים, כאשר החסכונות גם כך חשופים לסיכונים באופן חסר תקדים? ואיך החוסך, שגם כך הולך לאיבוד בתחום, לא מוסט למכשיר החיסכון המשתלם לגופים המוסדיים, בהיעדר מערך ייעוץ אובייקטיבי? והאם יאמץ ברקת רק את מודל דמי הניהול המשתנים הקורץ לגופים המוסדיים, ויוותר על אימוץ יתר סוגי קרנות הפנסיה ודמי הניהול עליהם ממליצה הוועדה?

החוסכים מרוויחים מההייטק?

גלגול ההוצאות הישירות בקרנות ההשקעה היה נושא שעורר הרבה מאוד אמוציות, כאשר המתנגדים להגבלת 0.25% טענו שהיא תפגע בסוף בחוסכים, שכן הקרנות לא ישקיעו באפיקים בהם יש הוצאות גבוהות, ופוטנציאל התשואה שלהם לחוסכים רב.

בפועל, כפי שהראתה הוועדה במחקר האמפירי שביצעה, לא הייתה תשואה עודפת לחוסכים בהשקעה זו בעשור האחרון, אם כי עצם ההשקעה באפיקים אלו חשובה לגיוון התיק.

תומכי ההגבלה טענו שגלגול הוצאות לחוסכים ללא הגבלה הוא למעשה העמסת עלויות על החוסכים, שכבר משלמים עבור ניהול השקעות מקצועי.

במהלך הדיון שנערך השבוע התחדדה השאלה בעיקר בקשר להשקעות בקרנות הייטק. האם השקעת הכספים של גברת כהן מחדרה בקרנות הייטק היא לטובתה? ההשקעה תורמת לכלכלה הישראלית בכלל ובדרך עקיפה גם לגברת כהן, אבל לא מעניקה לה תשואה עבור החיסכון.

האם מבחן התשואה עבור החיסכון הוא חזות הכל? ייתכן שעל המדינה לתמרץ את ענף ההייטק בכלים שונים מהסטת כספי הפנסיה של החוסכים אליו, ככל שקיימות חלופות עדיפות מבחינת התשואה. לדעת ברקת, קיימת עדיפות להסטת כספי החוסכים לענפים האלו, גם במחיר של גלגול העלויות של ההשקעה על החוסך.

במהלך הדיון, משתתפים רבים מהגופים המוסדיים ומהשוק הביעו ביקורת על המחקר האמפירי שביצעה הוועדה. כזכור, המחקר בדק את התוצאות של ההשקעות בקרנות ההשקעה הפרטיות, והשווה אותן להשקעה חליפית במדדי המניות המובילים: מדד תל אביב ומדד S&P 500, התוצאות העלו כי אין תשואה עודפת בהשקעה בקרנות אלו על פני השקעה פאסיבית במדדי המניות.

בדיון עלו שלל טיעונים נגד המחקר: הטיעון הראשון היה כי ההשוואה למדדי המניות איננה נכונה, כיוון שפעמים רבות קרנות השקעה פרטיות משקיעות בחוב ולא במניות. טענה נוספת הייתה על בחירת משך הזמן בו נערך המחקר, השנים 2009-2019, והתעלמות מכך שהגופים המוסדיים עברו תהליך של למידה בשנים אלו.

עוד נטען כי בחינת התשואה העודפת איננה כל התמונה, וכי החשיבות הרבה בהשקעות אלטרנטיביות היא בפיזור התיק על פני אפיקים שונים, בייחוד בתחום החוב, בו השוק הסחיר מציג תשואה נמוכה ביחס לסיכון.

על חלק מהטענות הללו הגיבה הוועדה עוד בטיוטה עצמה, וחלק נענו בדיון השבוע, והודגש כי יש השקעות אלטרנטיביות נוספות, כמו השקעה ישירה בהלוואות ובתשתיות, שתורמות לפיזור התיק ואינם נושאים עלות גבוהה כמו השקעה בקרנות השקעה פרטיות.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

צילומי לוויין חושפים: מטוסי ה-F22 על מסלול ההמראה בבסיס עובדה

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● ממשלת בריטניה הודיעה כי פינתה באופן זמני את עובדיה מאיראן ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט נצבעה אדום; נטפליקס ובלוק מזנקות

מדד נאסד"ק בדרך לרשום את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קופצת לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● מגמה מעורבת בבורסות אירופה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%