גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרב על גיל הפרישה לנשים: כמה רחוקה ישראל מהמקובל בעולם?

האם יציאת נשים לפנסיה בגיל 62, כפי שמקובל כיום בישראל, היא באמת המוקדמת ביותר בעולם? וגם: למה חברות כנסת מהקואליציה כל כך מתנגדות לרפורמה המתוכננת? המשרוקית בעקבות המהלך הטעון שמאיים על העברת התקציב ● המשרוקית של גלובס

איימן עודה, מרציאנו סגל, גל''צ. 5.8.21, אביגדור ליברמן, פגוש את העיתונות, קשת 12, 14.8.21 / צילום: שלומי יוסף
איימן עודה, מרציאנו סגל, גל''צ. 5.8.21, אביגדור ליברמן, פגוש את העיתונות, קשת 12, 14.8.21 / צילום: שלומי יוסף

אחד הנושאים המשמעותיים והטעונים בחוק ההסדרים, שיעלה ביום ראשון הקרוב להצבעה בכנסת, הוא העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65. חברות כנסת מהקואליציה כמו מיכל רוזין ונעמה לזימי כבר איימו כי לא יתמכו בחוק ובתקציב אם הרפורמה בנושא תישאר על כנה. חבר הכנסת איימן עודה, הסביר כי הרשימה המשותפת תצביע נגד התקציב "שפוגע בחלשים", ונתן כדוגמה את העלאת גיל פרישת הנשים שיביא לכך שהוא "יהיה גבוה בשנתיים מהממוצע ב-OECD". מנגד, שר האוצר, אביגדור ליברמן, הסביר למה הרפורמה הכרחית וציין ש"אין לך היום מדינה אחת בעולם שגיל פרישה בה (הוא) 62". מי צודק? ולמה הנושא כל כך טעון? צללנו לנתונים.

השינוי ההדרגתי יוצר בלבול

הדיון סביב העלאת גיל הפרישה לנשים בישראל מתנהל כבר לא מעט שנים. בשנת 2004 קבע "חוק גיל הפרישה" כי גיל הפרישה לנשים יעלה מ-60 ל-62 והגיל לגברים יעלה מ-65 ל-67. דוח של בנק ישראל מ-2018 קבע כי העלאת גיל הפרישה בשנתיים תרמה משמעותית לכך ששיעורי ההשתתפות בכוח העבודה התרחבו בקבוצות הגיל המבוגרות, ומאז דובר לא מעט על החשיבות בהעלאת גיל הפרישה לנשים ל-65, שיכול לתרום בצורה משמעותית להגדלת הפנסיה שלהן.

על פי ההצעה שנידונה כעת, העלאת גיל הפרישה לנשים תתבצע בהדרגה. גיל הפרישה לאישה שנולדה בינואר 1960 ואילך יעלה לגיל 65 באופן הבא: העלאת גיל הפרישה עד גיל 63 תתבצע בקצב של 4 חודשים בשנה, והעלאת גיל הפרישה מגיל 63 ועד לגיל 65 תתבצע בקצב של 3 חודשים בשנה. כלומר, בשנה הבאה גיל הפרישה יהיה 62 ו-4 חודשים. ואם ההצעה תתקבל כלשונה, הנשים הראשונות שייצאו לפנסיה בגיל 65 חוגגות כעת יום הולדת 55.

ההעלאה ההדרגתית הזאת היא לא המצאה ישראלית. היא גם זאת שיוצרת את הבלבול כשמנסים להשוות בין מה שקורה אצלנו לבין המצב במדינות ה-OECD. הדוח האחרון של ה-OECD בנושא, משנת 2019, מראה כי בניגוד לדבריו של שר האוצר, ישראל היא ממש לא המדינה היחידה בעולם המערבי שבה גיל הפרישה לנשים עומד על 62. זהו גיל הפרישה גם ביוון, הונגריה ולוקסמבורג. יותר מכך, בלא פחות משבע מדינות גיל הפרישה נמוך מבישראל. ישראל אמנם ניצבת בחלק התחתון של הטבלה, מתחת לממוצע ה-OECD, אך מצבה רחוק מהאופן שבו תיאר אותו ליברמן.

 

גיל הפרישה עולה ברחבי העולם

אלא שכפי שמתברר, חלק גדול מהמדינות הללו נמצאות היום כבר בעיצומו של התהליך שמשרד האוצר רוצה לייצר כעת בישראל. כלומר, גיל הפרישה הנוכחי בהן הוא אולי נמוך אך הן כבר החלו בתהליך של העלאתו. כך, למשל, בליטא ובלוקסמבורג כבר עלה גיל הפרישה ל-63 ו-4 חודשים ול-65 בהתאמה. ביוון, בהונגריה ובסלובניה, עדיין ניתן לצאת לפנסיה בגיל 60 או 62 רק במקרה שבו מדובר באישה שצברה 40 שנות עבודה. אחרת, הפנסיה מתאפשרת רק מגיל 65 או 67. למעשה, יש רק שלוש מדינות ב-OECD שבהן גיל הפרישה דומה לזה הישראלי ואין בהן ניסיון לשנות את המצב הזה, ורק אחת מהן - אוסטריה - נכללת באיחוד האירופי (השתיים האחרות הן צ'ילה וטורקיה).

העובדה שמדינות רבות באירופה נמצאות בתהליך הדרגתי של שינוי, הופכת גם את טענתו של ח"כ עודה, לפיה לאחר הרפורמה גיל הפרישה הממוצע לנשים יהיה גבוה בשנתיים ממוצע ה-OECD, לבעייתית. הממוצע הנוכחי עומד על 63.3, אכן כמעט שנתיים מתחת ליעד הישראלי. אך, כאמור, היעד הזה אמור להיות מושג רק בעוד כעשור. עד אז יעלה גיל הפרישה לנשים גם במדינות רבות נוספות, אולי גם בחלק מהמדינות שכיום עוד לא קיבלו על כך החלטה רשמית.

כדי לנסות בכל זאת לשקלל את הידוע כעת לגבי מה שצפוי בעוד עשר שנים, נעזרנו באתר "המרכז הפיני לפנסיות", שקשור למשרד הרווחה של פינלנד. משקלול הנתונים שמופיעים שם, כולל הרפורמות המתוכננות במדינות שכבר הזכרנו, עולה כי כשגיל הפרישה לנשים בישראל יעמוד על 65, ממוצע ה-OECD צפוי להיות 64.4. כלומר, פער של כשמונה חודשים ולא שנתיים כפי שציין עודה.

הפגיעה הכואבת של הרפורמה

הסיבות להעלאת גיל הפרישה הן ברורות, אז למה יש כלפיו התנגדות כל כך חריפה? ח"כ רוזין העלתה את אחת הנקודות המרכזיות בראיון לכאן ב' כשהסבירה ש"השוויון הזה", בין נשים לגברים, "הוא קיצוץ קצבת הזקנה ופגיעה בנשים הכי מוחלשות בחברה הישראלית". למה הכוונה? אנשים עם הכנסות נמוכות זכאים לקצבת הזקנה של הביטוח הלאומי כבר מגיל הפרישה (כל אזרח זכאי לקצבה רק מגיל 70). מדובר בסכום של בין כ-1,500 שקל ליחיד ל-3,300 שקל לזוג בהתאם לפרמטרים שונים.

כיום, לפי רוזין, יש נשים רבות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שבעצם מחכות להגיע לגיל 62 כדי שיוכלו להתחיל ליהנות מהסכום הזה שעבורן הוא קריטי. יתרה מכך, מי שמשכורתה נמוכה, זכאית לקצבה גם אם היא ממשיכה לעבוד. כלומר, עבור אותן הנשים המאבק להשארת גיל הפרישה על 62 הוא לא מאבק שנועד לאפשר להן להפסיק לעבוד מוקדם יותר, אלא מאבק שנועד לאפשר להן לקבל תוספת הכרחית למשכורתן הנמוכה בזמן שהן ממשיכות לעבוד.

בנוסף, שימור גיל הפנסיה על 62 טומן בחובו עוד יתרון עבור נשים, שיצטמצם אם הרף יעלה. לכל עובד ועובדת יש אפשרות לדחות את קבלת הקצבה לגיל 70 וכך לקבל תוספת של 5% על כל שנת דחייה. אישה שתבחר לפרוש בגיל 70 תרשום לזכותה שמונה שנות דחייה ותוכל לקבל 22% יותר מגבר שיעשה זאת (שבאפשרותו לדחות את קבלת הקצבה רק בשלוש שנים). כלומר, יש כאן מנגנון שמאפשר לנשים להקטין את הפגיעה שנגרמת להן מכך שהפנסיה שלהן היא בדרך כלל נמוכה יותר משלל סיבות (כמו שכר נמוך יותר ורציפות תעסוקתית נמוכה יותר). העלאת גיל הפרישה לנשים ל-65, תצמצם את שנות הדחייה, ואת אפקט התיקון הזה.

עוד כתבות

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת