גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חייבים לבלום את הצעות האוצר שנועדו לעידוד השקעות הון

במקום להעביר את התוכנית שהאוצר דוחף לו יש להקים ועדת מומחים שמטרתה תהא לבחון את יעילותן של הטבות המס המוענקות היום להשקעות הון, את הצורך בחוק השקעות הון ואת האפשרות להמירו בחוק עידוד השקעות הון אנושי ושוויוני יותר

מליאת הכנסת לקראת ההצבעה על חוק ההסדרים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מליאת הכנסת לקראת ההצבעה על חוק ההסדרים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ההצעות לחוק ההסדרים לשנים 2021 ו-2022 מעוררות שתי בעיות קשות. האחת, נוגעת בעצם הליך החקיקה של חוק ההסדרים. השנייה - לאיכות ההצעות ולמהותן. ברשימתי זו אתרכז רק בבעיה השניה.

ניתן לאתר בהצעות טביעת אצבע של בעלי עניין ובעלי הון. על אף ההצהרה בדבר הצורך להגדלת היצע כוח האדם המיומן, עיקר ההצעות מיועד להטבות לבעלי ההון - הבעלים והמשקיעים; לא לעובדים/ות, ולא להשקעות ארוכות טווח לטיפוח ההון האנושי והחברתי בישראל. (חריג, מרגיז ותמוה למגמה זו נמצא באיזכור הרצון להוסיף הטבות שהוקנו בזמנו בחוק הנורא המכונה "חוק מילצ'ן"). בכך, מציעי ההצעות מתעלמים הן מעובדות המאפיינות את המשק הישראלי, הן מתובנות - בעיקר כלכליות - שהתפתחו בעולם במהלך העשורים האחרונים.

העובדות המאפיינות את ההתפתחויות במשק הישראלי הן בעיקרן פשוטות ומבוססות גם על מחקרים של חוקרים ומוסדות מכובדים. אפרטם בקיצור: מדינת ישראל סובלת מתופעת בריחת מוחות אקדמאיים. מחקר כלכלי שנערך לפני כמה שנים מצא כי בתחום זה נמצאת ישראל במקום הראשון בעולם המערבי. ולא בכדי, ההון האנושי בישראל, בעיקר בתעשיות ההייטק לרבות בינה מלאכותית, הוא באיכות גבוהה מאד. חברות בינלאומיות מגיעות לישראל ומשקיעות בה בגלל איכות העובד והעובדת הישראליים. לא פלא שמעסיקים בישראל בתעשיית ההיי-טק מדווחים על עזיבת עובדים ועובדות מצוינות ועל קשיהם לגייס עובדים.

עוד אזכיר, כי על פי הלמ"ס, מחלקת המחקר של בנק ישראל ומרכז ההמחקר והמידע של הכנסת, הפערים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים מתרבים אצלנו. פערים הבאים לידי ביטוי עיקרי בין הפריפריה למרכז הארץ. ישראל ניצבת בין הארצות המובילות במדדי אי-השוויון בחלוקת ההכנסות הכלכליות (על פי הלמ"ס, הפער בין העשירון העליון לתחתון - הגדול ביותר במערב!); שיעורי העוני בישראל הם מהגבוהים במדינות המערב. גם משרד הבריאות הצביע כי הפערים בין עשירים ועניים - באים לידי ביטוי גם בשיעורי התמותה מקורונה. עוד נזכור כי התשואות של בעלי ההון הפיננסי על השקעותיהם גבוהות בהרבה משיעור עליית השכר של העובדות והעובדים. כפי שמתברר, לשיטת המס הישראלית תרומה רבה מאד למגמות אלה.

בשנת 2010 מונתה "ועדת שני", שהורכבה - בניגוד להנחיות היועמ"ש - רק מעובדי מדינה. בראשה עמד חיים שני, מנכ"ל האוצר שהגיע מתעשיית ההייטק הישראלית. לאחר יישום ההמלצות חזר שני לכור מחצבתו והקים בשותפות (על פי ויקיפדיה), קרן-הון-סיכון, שמשקיעה בחברות טכנולוגיה ישראליות בשלב הצמיחה.

בהתאם להמלצות השערוריתיות של הוועדה, חוק עידוד השקעות הון מעניק הטבות מס בעיקר לבעלי ההון ולהשקעות בתעשיות מכוונות יצוא והוא מתעלם מתעשייה המייצרת תחליפי יבוא. מאז אימוץ ויישום ההמלצות הללו, תעשיות שאינן מייצאות לפחות 25% מתוצרתן אינן זוכות להטבות מס. מאז הרפורמה נהנות מהטבות המס חברות הייטק, גם אם מושבן בתל-אביב. מחירי הדיור בתל אביב מאז הרפורמה זינקו בשיעורים כמעט חסרי תקדים. מנגד חוו תעשיינים בפריפריה ירידה קשה בפעילותן. בעקבות צמצום הטבות מס לתעשיות בפריפריה והגדלתן של אלה המצויות במרכז הארץ, מחלקת המחקר בבנק ישראל הצביעה על כך שהפערים בין המרכז לפריפריה זינקו ב-84%.

עוד מוסכם כי אין בישראל מחסור בהון פיננסי. קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וקרנות השקעות מגוונות אחרות, ישראליות וזרות, מחפשות השקעות. יתירה מזו, למדינת ישראל יש יתרות מטבע חוץ בסכומים אדירים, בניגוד לשנות החמישים והששים של המאה הקודמת. על כן אין צורך לעודד השקעות הון ולא ייצוא אלא במקרים נדירים ונקודתיים.

 לא כל הפחתת מסים מביאה לגידול בצמיחה בת קיימא

נעבור לתובנות שהתגבשו במהלך העשורים האחרונים. הן מרתקות.

ראשית, גורמי הייצור במשק הם שלושה: הון ריאלי, הון אנושי והון חברתי. שנית, מחקרים כלכליים אמפיריים מתחילת המאה הנוכחית (IMF ת' פיקטי, ג' סטיגלץ ג' זקס, פ' קרוגמן, א' הלפמן ועוד) עמדו על ההבחנה בין תוצר לבין צמיחה כלכלית והדגישו את המסקנה הבאה: מדיניות של צמצום פערים מביאה דווקא לגידול בצמיחה בת-קיימא. ולהיפך, במדינות ובתקופות בהן ממשלות הזניחו את מלחמתן במיגור העוני ובצמצום פערים, הצמיחה הכלכלית ירדה.

תובנה נוספת - העומדת בניגוד לסיסמא שדופה של אנשי הזרם הניאו ליברלי - היא כי לא כל הפחתת מסים מביאה לגידול בצמיחה בת קיימא. נהפוך הוא, הורדת מסים עלולה לפגוע בצמיחה בת-קיימא. זאת עקב הפגיעה בהון האנושי והחברתי (בין בהקטנת איכות הסחורות והשירותים הציבוריים בין בהטלת עול כבד מדי על משלמי המס שאינם נהנים מהטבות המס). על פי מחקרים כלכליים מוכרים (בין היתר: ג' בקר, ר' סולו, א' דניסון וחוקרים של קרן המטבע הבינלאומי- IMF), העלאת מסים ברמה סבירה על ידי ממשלה טובה תגדיל את ההון האנושי והחברתי - לרבות תשתיות פיסיות, מערכת ההשכלה והחינוך, מערכת הבריאות והרווחה, מערכת שלטון החוק, חופש החוזים ואכיפתם ותביא לצמיחה בת-קיימא.

ועוד תובנה: תפישת השוק החופשי מחד, ומשטר קפיטליסטי מאידך, לא רק שהם לא מושגים זהים, אלא כמעט סותרים זה את זה. הראשון, שפותח ע"י אנשי אתיקה ומוסר ("חכמי כלכלה"; "פילוסופיים ארציים"), מבקש להגדיל את הרווחה המצרפית באמצעות היד הנעלמה, ותומך בהתערבות ממשלית כשמתרחש כשל שוק. השני (שפותח על ידי מי שתוארו ע"י א' אוקון ו-ר' היילברונר "טכנאיי כלכלה") מתרכז בהשאת רווחים, מעניק הטבות ופריבילגיות לבעלי ההון ומטיף לרעיונות - שהופרכו זה מכבר - דוגמת ה"חילחול למטה" ו"עקומת לאפר". בישראל נמצא ביטוי להבחנה האמורה, בין היתר, בחוק עידוד השקעות המתרכז כאמור רק בעידוד השקעות הון פיננסי ומתעלם מהצורך לעודד את ההון האנושי והחברתי.

ועוד כלל ידוע - המקובל על חסידי השוק החופשי: כל הטבת מס יוצרת עיוותים ומביאה לחוסר יעילות. הדעה המקובלת היום (גם על ידי בנק ישראל, גם מבקר המדינה וגם באקדמיה) כי חוק עידוד השקעות הון נכשל בהשגת מרבית מטרותיו המוצהרות והפך לחוק מיותר ומזיק.

קשה להבין את הרצון להעניק הטבות מס נדיבות למשקיעים יחידים 

עוד אזכיר כמה כללים מקובלים בתורת המסים. על פי דרישת ה"שיבוב" (recapture), יש לחייב במס רגיל (ולא בשיעור המופחת המוטל על רווחי הון) את הרווח שנוצר בעת מכירת ההשקעה אם עלותה הותרה לנישום בניכוי כנגד הכנסותיו השוטפות. ועוד כלל ידוע: ניכוי מיידי של הוצאת הון שווה, בהתקיים תנאים מסוימים, לפטור ממס על פירות ההשקעה. עוד נזכור כי כל השקעה במחקר ופיתוח שאושר על ידי הרשויות מותר בניכוי בישראל כהוצאה שוטפת.

לאור כל העובדות והתובנות הללו, קשה להבין את הרצון להמשיך ולהעניק הטבות מס נדיבות למשקיעים יחידים ("אנג'לים") במספר לא מוגבל של חברות מועדפות (בתנאים משופרים מאלה הקיימים היום) וזאת בנוסף לניכוי הוצאות השקעה במו"פ. להטבות אלה מצטרפת ההצעה ההזויה לאפשר למשקיעים האמורים לדחות ללא הגבלת זמן את מס רווחי הון על הרווחים שהם מממשים, כל עוד הם חוזרים ומשקיעים את רווחיהם בהשקעות דומות תוך 12 חודשים ממועד מכירת המניות. חסכון המס שנובע מהעדר הוראת ה"שיבוב" (recapture), הניכוי המיידי של ההשקעות האמורות וההצעה לדחיית המס, מביאים לתוצאה על פיה משקיעי ההון הללו זוכים להטבות מס משולשת - למעשה למס שלילי!

אלה הן הצעות שערורייתיות. הטבות המס המוצעות - המיועדות בפועל רק לאנשי המאיון העליון - תבאנה לגידול בפערים החברתיים ובסולידריות החברתית, תאיץ את בריחת המוחות וכתוצאה תגרום להאטה בצמיחה הכלכלית בת-קיימא.

לסיכום: אם חברי/ות ממשלת השינוי והצמיחה הכלכלית אכן נאמנים לדרכם, עליהם לבלום את ההצעות שנועדו לעידוד השקעות הון. יש להקים ועדת מומחים - בראשות שופט/ת. לוועדה ימונו מומחים בלתי תלויים מתחומים מגוונים כגון: מימון ציבורי, כלכלה התנהגותית, סוציולוגיה, חינוך, דמוגרפיה, בריאות ורווחה. מטרתה תהא לבחון את יעילותן של הטבות המס המוענקות היום להשקעות הון, את הצורך בחוק השקעות הון ואת האפשרות להמירו בחוק עידוד השקעות הון אנושי.

הכותב מלמד דיני מסים, מדיניות ציבורית ומימון ציבורי בישראל, אירופה וארה"ב. הוא פרופ' אמריטוס באוניברסיטת חיפה

עוד כתבות

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה, ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

דובר הוועדה לביטחון לאומי בפרלמנט האיראני: "אנחנו סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור"

דובר הוועדה לביטחון לאומי באיראן: "סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור" ● הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במיכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע והציבור לא יכול להשתמש בהם"

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג-לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד