כלי רכב צבאיים סיניים נושאים טילי DF-41. הטילים מיועדים לשאת עד 10 ראשי נפץ שניתן לשלוח למטרות שונות / צילום: Associated Press, Mark Schiefelbein
האיום הצבאי מסין מאיץ בקצב שמעטים חזו מראש. צילומי לוויין שפורסמו לאחרונה מראים שסין בונה במהירות כמעט 300 מחסנים ממוגנים תת קרקעיים במדבר במערב המדינה על מנת לאחסן בהם טילים בליסטיים בין יבשתיים. גילוי נוסף לא צפוי היה שסין החלה לעבוד על אתר בגודל דומה ליד אורדוס סיטי שבעבר לא היה מקושר לטילים בליסטיים בין יבשתיים.
כל זה מצביע על כך שהסינים הגבירו באופן דרמטי את כמות ראשי הנפץ האסטרטגיים שיש להם מעבר למה שחזו במשרד ההגנה האמריקאי רק לפני שנה. הטילים שאמורים להיכנס למחסנים המבוצרים האלה נמצא כבר כיום בייצור סדרתי, כך שלא ייקח זמן רב לפני שהאתרים האלה יהיו מבצעיים. על פי אדמירל צ'רלס ריצ'רד, מפקד הפיקוד האסטרטגי של ארה"ב, היקף וקנה המידה של הפעילויות האלה צריך להיחשב ל"פריצה אסטרטגית מצדה של סין".
למה המערב לא היה מוכן לכך? לארה"ב ולבנות בריתה קושי מתמשך להבין את הזרמים המניעים את המדיניות הכלכלית, מדיניות החוץ ומדיניות הביטחון של סין, מה שגורם להערכת חסר של צעדי הביטחון של המדינה. ארה"ב הניחה שסין תמיד תקפיד על גישת "מינימום הרתעה" לגבי נשק גרעיני כפי שנהג מנהיג סין לשעבר מאו.
לא שיוויון - הובלה
סין מתכוונת להפוך למעצמה המובילה מבחינה כלכלית וצבאית עד אמצע המאה ה-21. למרות שהנשיא שי ג'ינפינג תיאר שאיפות אלה כבר ב-2011, הן לא הפכו לרשמיות עד הקונגרס ה-19 של המפלגה הקומוניסטית של סין בשנת 2017. העדויות מראות שסין מבקשת להיות דומיננטית מבחינה צבאית בעולם, ולא "בשוויון" מול המערב.
רמז מוקדם לגישתה של סין למודרניזציה של ההגנה התבהר כשבנתה צי ימי שיכול להתמודד עם צרכי ביטחון עולמיים, לא אזוריים. תשתיות בניית הספינות של סין אפשרו צמיחה מהירה בכמות הכלים הימיים: עד 2030 יהיו בכוח הימי של סין 415 ספינות ו-99 צוללות מאוישות ולא מאוישות, בעוד שלארה"ב יהיו לכל היותר 350 ספינות מאוישות ולא מאוישות ו-66 צוללות.
לסין יכולת נוספת שאין לציים מערביים: יכולת לשלוט בים מהיבשה. באוגוסט 2020, שיגרה סין טיל לטווח בינוני ממערב סין וטיל לטווח בינוני ממזרח סין. היכולת היבשתית הגמישה הזו עשויה לחזק את הכוחות של סין בים להגיע כמעט לכל מקום בעולם. מאמצי המודרניזציה של הצי הימי שמתכננת ארה"ב מפגרים בהרבה אחרי מה שנחוץ על מנת לא להשתרך מאחורי סין.
ציפיות מערביות לצמיחה של כוחה הגרעיני של סין היו מוגבלות בגלל הנחות מיושנות לגבי המטרה של סין למינימום הרתעה - מספר קטן של טילים הנחוצים להרתעה במקרים מסוימים, ולא יותר מכך. מאז שנכנס הנשיא שי לתפקיד, הגדילה ושכללה סין את מערכות שילוח הנשק הגרעיני שלה. בעוד שהטילים של סין היו משוגרים מתוך מבנים תת-קרקעיים לפני עשור, סין פיתחה מאז יכולות שיגור מהיבשה, מהים או מהאוויר. במשרד ההגנה האמריקאי מעריכים שיש בידי סין 350 ראשי נפץ גרעיניים, מתוכם כ-250 נמצאים במצב מבצעי. אבל ב-2020 הזהירו במשרד שעד 2030 הכוח הזה יוכפל.
הטילים הבליסטיים הבין יבשתיים החדשים ביותר של סין יכולים להיות מופעלים בקונפיגורציה ניידת על גבי כלי רכב וממסילות ברזל. כשהן לא מורכבות על גבי כלי רכב או קרונות, המערכות מאוחסנות ב-5,000 קילומטר של מנהרות ברחבי המדינה.
המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים מדווח שטיל סיני חדש אחד, הטיל הבין יבשתי ארוך הטווח DF-41, מיועד לשאת עד 10 ראשי נפץ שניתן לשלוח למטרות שונות עם מטען גרעיני שנע בין 20 ל-250 קילוטון. היכולת הזו, לצד טיל חדש המשוגר מצוללת ויש לו שישה ראשי נפץ ומפציץ אסטרטגי, עשויים לאפשר לסין לשגר יותר מ-3,000 ראשי נפץ בנוסף ל-350 ראשי הנפץ הקיימים.
יותר מ-1,550 ראשי נפץ גרעיניים מתחת לקרקע
במאגרים התת-קרקעיים של סין לבדם עשויים להיות יותר מ-1,550 ראשי הנפץ הגרעיניים שמותר לארה"ב ולרוסיה להחזיק במסגרת הסכם START משנת 2009 ומספרם עשוי לגדול יותר מכל ראשי הנפץ הגרעיניים האסטרטגיים של ארה"ב ורוסיה עד 2030. הסבירות שסין תגדיל את כמות מערכות השיגור במקביל למספר ראשי הנפץ גבוהה בהתחשב במומנטום של תוכנית המודרניזציה שלה.
מה שיותר מטריד, ב-2016 סין ביססה את כוח התמיכה האסטרטגי שלה על מנת לאפשר אינטגרציה של לוחמת סייבר, חלל, לוחמה אלקטרונית ומלחמת מידע במקביל לפעילויותיה הגרעיניות. הגישה הזו נותנת לסין אפשרות לעשות אינטגרציה בין כל הכלים המשמעותיים של הכוח הלאומי לצד כוחה הגרעיני.
איך יכולה ארה"ב להגיב להתפתחויות מטרידות אלה? המימון מחדש והמודרניזציה של יכולת ההרתעה האמריקאית מבוססים על הנחות לגבי שאיפות גרעיניות שהיו נכונות כשהנשיא לשעבר אובמה חתם על הסכם START החדש ב-2009. אבל האופטימיות שאובמה ביטא בנאום שלו בפראג מ-2009 לגבי פירוז גרעיני כבר לא משקפת את המציאות העולמית. העולם לא העריך כהלכה את כוונותיה של סין להציג יכולות צבאיות מובילות בכוחות הים ובנשק גרעיני אסטרטגי.
מה השלב הבא? סין תשאף למיליטריזציה של החלל החיצון.
שניידר הוא עמית בכיר במכון האדסון. הוא שירת כתת מזכיר מחלקת המדינה וכיושב ראש צוות המדענים להגנה של הפנטגון.