גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אחת התובנות הראשונות שלי הייתה שאני לא מכיר את החברה החרדית, ואף אחד לא מכיר"

דודי דרור, מייסד חברת המחקר אסקריא, המתמחה בחברה החרדית ● בן 33, אב לארבעה, מתגורר בפתח תקווה ● בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

דודי דרור, מייסד חברת המחקר אסקריא / צילום: אלי קובין
דודי דרור, מייסד חברת המחקר אסקריא / צילום: אלי קובין

הדרך של דודי דרור יוצאת דופן ושונה מהמקובל בחברה החרדית שבה הוא חי, אם כי בהתחלה הוא לגמרי צעד במסלול הרגיל. "הייתי בישיבה, ואחרי החתונה למדתי בכולל שש שנים", הוא מספר. "ואז התחלתי ללמוד במקביל גם פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. במהלך שנתיים שילבתי הכול יחד, בלי לקבל החלטה אם אני יוצא לעבוד ועוזב את עולם התורה.

"בסופו של דבר, התגלגלתי לעולם התעסוקה. בהתחלה התנדבתי בעמותת עלם, אחר כך עברתי לרכז את תוכנית 'דרך המלך' לתעסוקת צעירים בסיכון, ומשם עברתי לתעסוקת חרדים בעמותת אלומה. הייתי שכיר גם כשהקמתי את החברה שלי, אסקריא".

איך הגעת להקמת חברה?
"במהלך לימודי התואר הראשון בפסיכולוגיה פגשתי את ד"ר גדי און, ויחד חשבנו על הרעיון להקים חברת מחקר לחברה החרדית. זה עלה כשליוויתי אותו לחניון ודיברנו, ואחרי חמישה ימים הבאתי לו לקוח. בלי לחשוב יותר מדי, גבינו סכום פעוט - ועוד הפסדנו על זה כסף. הלקוח השני כבר היה מכון מחקר, אז היה יותר טוב".

בתחילת 2017 הוקמה אסקריא (מארמית: תורן של אניה. בתוך השם נמצאות המילים סקר ו-ask). "יש חוסר הבנה בסיסי של הציבור החרדי בישראל, שמחייב חברת מחקר רצינית שמכירה את המגזר מבפנים, על זרמיו השונים, התנהגות הצרכנים הייחודית והפוליטיקות הפנימיות", מסביר דרור.

"אחת התובנות הראשונות שלי הייתה שאני לא מכיר את החברה החרדית, ואף אחד לא מכיר", הוא מודה. "זו חברה שנראית הומוגנית אבל היא סופר הטרוגנית בצרכנות, במדיה, באורחות החיים. במחקר אני לומד שיעור בצניעות. אנשים בטוחים שהם יודעים, ואני מראה להם שלפעמים תחושות בטן הן לא נכונות.

"למרות ההתלהבות וההצלחה של ההתחלה, הגיעה גם תקופת יובש כי אתה יודע מחקר ולא שיווק, ולכן עשיתי תואר שני במינהל עסקים. שם למדתי לקבל 'לא', והבנתי שאני לא מוכר את מה שאני רוצה למכור, אלא את מה שהלקוח צריך. היום אנחנו מאוד מכוונים לעניין. זה גם השלים לי ידע מעולם הבינה המלאכותית - אמנם פחות משתמשים בזה במחקר קלאסי, אבל העתיד נמצא שם".

מה היתרון שלכם כחברת מחקר חרדית?
"הייחודיות באה לידי ביטוי עוד בשלב כתיבת השאלון. למשל, נהוג לשאול כמה ילדים מתחת לגיל 18 נמצאים בבית. אבל במגזר החרדי זה לא רלוונטי, כי עזיבת הבית היא בגיל אחר. יש המון עוד ניואנסים כאלה. צריך, למשל, להבין את לוח השנה החרדי.

"גם בדגימה עצמה, במגזר הכללי פונים לחברות הפאנלים הגדולים, שמחזיקות עשרות אלפי פאנליסטים, שמשיבים על שאלון באינטרנט. בחברה החרדית רק 65% משתמשים באינטרנט, וגם זה לא אומר שיש להם בבית מחשב או סמארטפון. יכול להיות שיש להם מייל בלבד, או שרק אתרי בנקים וקופות חולים פתוחים אצלם. רק למחצית יש אינטרנט זמין, ואז עולה השאלה היא את מי הם מייצגים.

"אנחנו פונים אחרת לפאנל חרדי. דגימה טלפונית, למשל, מצריכה "ספר טלפונים" - אז רכשנו מ-60 חסידויות את ספרי הטלפונים שלהן. מדובר ב'קומות כשרות' - מספרים שמפוקחים על ידי ועדת כשרות. צריך גם לדעת לדבר בשפה של כל חסידות, זה מאוד משמעותי, כי אחרת הסיכוי שיענו בצורה טובה מוטל בספק".

דרור מציג כמה נתוני למ"ס: החברה החרדית מונה היום כ-1.2 מיליון בני אדם, אחוז הגידול השנתי הוא 4.2% מול 1.9% בכלל החברה הישראלית, וגרף הצפי הוא שב-2065 החברה החרדית תהוה שליש מהאוכלוסיה בישראל. מדובר בפלח שוק משמעותי שמעורר עניין רב בסקטור העסקי, ודרור עובד בין היתר עם חברות כמו אסם, זוגלובק, שטראוס, משרד הבריאות "וגם מכוני מחקר אחרים שהם כאילו מתחרים שלנו, אבל אנחנו מבצעים דגימות טובות יותר במגזר החרדי".

אחד הדברים שחברות המזון מבקשות לבדוק הוא האם משתלם להן לעבור לכשרות גבוהה יותר. "יש לפחות 30 כשרויות במגזר", הוא מסביר. "אז אנחנו שואלים, למשל, מה הכשרות שאתה סומך עליה מלכתחילה, מה בדיעבד (אם קנית בלי לשים לב, האם תאכל), מה תאכל מחוץ לבית ולא רק בבית (יש תופעה שמקלים בחוץ), איזו כשרות הגן של הילדים דורש ממך. הכשרות הכי יקרה היא לא תמיד רווחית, מצד שני לא רוצים ללכת נמוך.

"במגזר מאוד רגישים לחותמות. אז לפעמים חברות שואלות האם אפשר לחבר חותמות כשרות של שתי חסידויות לחותמת אחת. גילינו שזה דווקא מקטין את מספר הסומכים, כי אנשים חושבים גם על המגרעות שמגיעות מכל צד. עדיף לשים שתי חותמות נפרדות".

"אנחנו מאלה שהרוויחו מהקורונה"

בתקופת הקורונה החברה הרחיבה את פעילותה, וגייסה עובדים נוספים. כיום יש באסקריא ששה עובדי מטה, ושמונה עובדים במוקד הטלפוני. "אנחנו מאלה שהרוויחו מהקורונה. היא הייתה מקפצה עבורנו", מודה דרור. "זו אבן בוחן של עולם המחקר, והיא אפשרה לנו לבדוק מקרי קיצון של התנהגות אוכלוסייה. למשל, מה יהיו הטרנדים הבאים בתעסוקה, צריכת מזון ובתקשורת.

"אחת השאלות שעלתה היא איך לתקשר למגזר החרדי את הוראות משרד הבריאות, מהם כלי המדיה החזקים. האם האתרים חרדים זה הדבר או כרוזים ברחובות, פשקווילים, עיתונים יומיים? גילינו שהכי חשוב מי אומר את המסר, ואם רב חתום על זה. יש כאלה שמשתכנעים מנתונים מדעיים, אבל הצד השמרני יותר מחכה לרב קנייבסקי. גילינו גם שבגלל שנוצר בלבול בין עמדות הרבנים, רבני הקהילות בתוך השכונות קיבלו משקל גבוה. זה הוביל את משרד הבריאות לארגן אירועים עם רבני הקהילות".

איך הקורונה השפיעה על הצריכה של החברה החרדית?
"בזמן הסגרים נראתה סטגנציה ואפילו ירידה קטנה בקטגוריות מסוימות - למשל, בגלל שהיו פחות מפגשים ופחות קידושים, ירד הצורך בקרקרים ובמזון משומר בבתי הכנסת. בנוסף, בעוד שבמגזר הכללי היו כל הזמן בבית, והיה אלמנט של פיצוי על היעדר הבילויים, במגזר החרדי מוסדות הלימוד היו פתוחים רוב הזמן. רק 16% יצאו לנופש, לעומת 51% בכללי. ההוצאה החודשית על בילויים הייתה 124 שקל לעומת 683 שקל. לחרדים היה פחות צורך בפיצוי".

הרשתות החברתיות חדרו גם לחברה החרדית, ודרור מצביע על כך שנשים נמצאות יותר בטיקטוק ובאינסטגרם, בעוד שהטוויטר יותר גברי. ויש עוד משהו, שפחות נפוץ בחברה הכללית: אופציית הסטטוס בווטסאפ. "הסטטוס הוא הסטורי החרדי. זה עדיין לא ערוץ פרסום רשמי, אבל יש התארגנויות שעושות כסף מפרסומים בסטטוס", הוא מספר.

מה הטעות הכי גדולה שעשית בדרך?
"בכל שלב אתה צריך להרגיש כמה אתה בשל. ואנחנו בשלב מוקדם מאוד, שבו לא היינו בשלים, פנינו בהצעה לקופת חולים גדולה. היינו ירוקים לגמרי, אמרנו הרבה שטויות בפגישה, בלבלנו את השכל. שאלו אותנו שאלות, ולא היה לנו דאטה בייס. עבדנו בשיטה של דגימת כדור שלג, וזה לא התאים להם. זה נעצר מאוד מהר. שלוש שנים אחר כך, אחרי שכבר עברנו הרבה תהליכים, הם נהיו לקוחות שלנו.

"בהתחלה היה מאוד מייאש, כי בשביל להתרומם עם חברה חדשה צריך מאסה, וצריך לדעת למכור. גם לא ידענו מה בעצם אנחנו מציעים, כי לא היו מספיק פידבקים. גדי פרש די בהתחלה, נהיה שכיר ואז עזב לגמרי".

מה הקושי הגדול ביותר כעצמאי?
"להחזיק מוקד טלפוני, כי אין נפח עבודה קבוע. זה מאתגר טכנית. יש לנו כמה משרות קבועות, ועוד משרות משתנות בהעסקה שעתית, והאקורדיון הזה הוא מטריף קצת בכל הנוגע לגיוס. בשיא יש לנו 15 עמדות. לא תמיד העבודה מספיק יעילה, כי אי אפשר להתחייב ללוחות זמנים מדויקים".

היכן היית רוצה להיות עוד חמש שנים?
"עדיין לא הגענו למיצוי נתח השוק במגזר החרדי. בהמשך יש אפשרויות מעניינות כמו המגזר הערבי ויהדות ארה"ב. אנחנו גם רוצים להיות יותר מעורבים מאשר רק מחקר ובדיקה, כלומר לקחת חלק בביזנס עצמו, יותר ייעוץ ואפילו שותפות ביוזמות מסוימות. יש לנו המון ידע, ולפעמים מדגדג לנו באצבעות להיכנס לתוך ההזדמנויות".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il  

עוד כתבות

פאנל ''משבר אמון עמוק במוסדות המדינה'', ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

"הפקידות בנויה על לא לומר את האמת לציבור"

בוועידת אמון וכלכלה של גלובס דנו בנושא של המחסור בשקיפות מצד אחד, ובקבלת החלטות איכותיות ומבוססות נתונים מצד שני ● עוד דנו בתרבות הארגונית הבעייתית במגזר הציבורי, עשיית מדיניות מבוססת ראיות בצורה מעוררת אמון ועל קבלת החלטות באמצעות נתונים

פקח חניה - רושם דו''ח / צילום: עינת לברון

בקרוב אתם תשלמו הרבה יותר על חניה. כל מה שאתם צריכים לדעת על רפורמת החניה העירונית

ביטול תקרת המחיר על חניה בכחול לבן והגבלת האזורים החינמיים לקרבה לאזור המגורים: ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את רפורמת החניה העירונית ● השינוי יחול משנת 2024 והמניעים העיקריים הם הפחתת הפקקים וזיהום האוויר בערים הגדולות ● כמה זה יעלה לכם ולאן יגיע הכסף? גלובס עושה סדר

יו''ר ועדת הכספים אלכס קושניר / צילום: יוסי זמיר

החלפת האג"ח המיועדות נדחתה בחצי שנה: תבחן העלאת הרף המובטח ל-5.15%

הצעת חוק חדשה שהוגשה לוועדת הכספים דוחה את החלת המנגנון מ-1 בינואר 2022 ל-1 ביולי, כששר האוצר יוכל לדחות אותה בחצי שנה נוספת ● אם החוק ישונה הטבת השלמת התשואה תהיה תקפה ל-15 שנה • על מנת לכלול בתשואה גם את דמי הניהול, יו"ר הוועדה קושניר ביקש לבחון הגדלת הרף המובטח

טכנולוגיה של חברת אנויז'ן / צילום: מצגת החברה

אנויז'ן סיימה פיתוח של צינור הזנה ייעודי לתינוקות ופגים - המניה טסה בת"א

אנויז'ן מדיקל, שעוסקת בתחום ההזנה התוך גופית, פיתחה צינורות הזנה בעלי קוטר של 2 מ"מ בלבד, והחלה בהכנות לניסוי קליני כחלק מהליך קבלת אישור ה-FDA להזנת תינוקות בארה"ב ● בצינור ההזנה משולב חיישן לניווט אלקטרומגנטי שממזער סיכונים בהכנסת צינור "עיוורת" ● המניה מזנקת 8%

אלחנן רוזנהיים, מנכ''ל פרופימקס, ואלונה בר און, יו''ר גלובס, בוועידת האמון / צילום: איל יצהר

שומרים על האמון, ומה הקשר האקולוגי בין יין לקפה?

בכירי המשק השתתפו בוועידת האמון והכלכלה של גלובס ● כבר יצא לכם לשתות יין שעבר דישון בקומפוסט של קפסולות קפה? וגם: צה"ל רכש מאות מכשירי טייטו עבור אזרחים חולי קורונה ● אירועים ומינויים

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת

ליברמן במהלך דרמטי: מקדם חוק להוזלת העסקת עובדים זרים

השר הודיע כי הנחה את אנשי משרדו להביא הצעת חוק לביטול היטלים על עובדים זרים ● ההצעה אמורה להפחית בין 15-25% מעלות העסקתם

נדל''ן במיסיסיפי / צילום: Shutterstock

חשבתם ששוק הדיור הישראלי בוער? בארה"ב המחירים זינקו השנה ב-20%

זינוק של 12% בשלושה חודשים: יותר מעשור עבר מאז שישראל ראתה עלייה כזו במחירי הדיור ● אבל כשמסתכלים על התמונה הגלובלית, בהינתן משבר הקורונה, המצב בארץ לא חריג במיוחד ● בינתיים, במקום פתרונות קונקרטיים, שרי הממשלה ממשיכים לתת פרשנויות שרק מוסיפות עוד שמן למדורה של שוק הנדל"ן

פאנל אסטרטגיות אמון בעסקים בוועידת אמון וכלכלה של גלובס / צילום: איל יצהר

יו"ר הבנק הדיגיטלי: "אחד הכשלים בישראל - חוסר אמון בעסקים ובממשלה"

שוקי אורן השתתף בוועידת האמון והכלכלה של גלובס ואמר כי בהחלטות הממשלה יש לא פעם חוסר שקיפות, וכי תפקיד המנהיגות הוא לחנך את הציבור לאמון • עו"ד טלי הדרי, פרופימקס: "הסכם טוב הוא כזה שלא משתלם להפר אותו, ומאפשר להסיט משאבים מתביעות משפטיות להשקעה בהתייעלות"

תעודת כשרות / צילום: Shutterstock

רפורמת הכשרות המתגבשת: האם היא תייקר את העלויות?

מתנגדי הרפורמה מכנים אותה "מתווה הפרטת הכשרות" וטוענים כי היא תייקר את הכשרות בישראל ● במשרד האוצר טוענים טענה הפוכה לחלוטין

בורסת וול סטריט בניו יורק / צילום: תמר מצפי

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה קפצה ב-3.2% לקראת הדוחות

בורסות אירופה ננעלו בירידות קלות ● קולמקס שוקי הון: המלצת קנייה חזקה לבנק אוף אמריקה ● טסלה צפויה לפרסם דוחות ביום רביעי

פרויקט אורות חנן של קבוצת אלדד פרי ברחובות / צילום: איל יצהר

"הסיפור של קבוצות הרכישה חוזר בגלל שהמחירים עולים"

קבוצות הרכישה למגורים ספגו בשנים האחרונות כמה מהלומות בדמות קבוצות שקרסו ● עם זאת, רבים עדיין בוחרים בחלופה הזו נוכח מחירי הדיור הגואים, והצעת החוק שנועדה להסדיר את התחום אינה מתקדמת

מטרו. רשות הצעת החוק תוציא לדרך את רשות המטרו / אילוסטרציה: אייל פישר

חוק המטרו אושר להצבעה סופית בכנסת: התושבים יסבסדו את עלויות העתק

בעלי נכסים לאורך תוואי הרכבת התחתית בגוש דן ישלמו "מס מטרו" מיוחד ● היטלי ומסי ההשבחה יגיעו לכ-75% מעליית ערך הנכס, למימון פרויקט התשתית היקר בתולדות המדינה, שעלותו עלולה לצמוח לרבע טריליון שקל ● חלק מחברי הכנסת התנגדו להטלת המס: "ההתעצמות הכלכלית של גוש דן אחרי המטרו תחזיר את הכסף לבד לקופת המדינה"

שר התקשורת יועז הנדל. במשרד מביעים סיפוק ממספר מבקשי הרישיונות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הציבו חיבורי תקשורת פיראטיים - ועשויים לקבל פרס מהמדינה

הצלחה זמנית במאבק במפעילי התקשורת הפיראטיים, לאחר שלמעלה מ-20 מהם פנו למשרד התקשורת והסדירו את פעילותם ● יינקטו צעדי אכיפה נגד כל מפעיל פיראטי שלא ילבין את פעילותו עד סוף החודש ● עכשיו, רגע המבחן של משרד התקשורת מתקרב: האם הוא יאכוף את פריסת הרשתות הלא חוקית?

ראש מחלקת החדשות לשעבר בוואלה מיכל קליין  מעידה במשפט נתניהו / צילום: יוסי זמיר

ראש מערכת החדשות לשעבר בוואלה: כל הידיעות על משפחת נתניהו עברו אישור של אילן ישועה

מיכל קליין, לשעבר ראש מחלקת החדשות בוואלה, החלה להעיד במשפט נתניהו: "אילן ישועה אמר לי לא להעלות ידיעות על משפחת נתניהו מבלי לעבור אצלו קודם; הוא השתמש בביטויים כמו 'יסגרו לנו את הברז', 'אני על הגריל מולם'" ● עורך וואלה לשעבר אבירם אלעד, שעדותו הסתיימה היום: "אחת הסיבות שהתפטרתי הייתה ההתערבות הפוליטית שמלווה באג'נדה לגבי האתר"

ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

שישה דברים שבנט צריך להבין לפני שהוא יוצא לכנס האקלים של האו"ם

ראש הממשלה יצא בעוד כשבועיים לכנס השנתי של האו"ם בנושא שינויי האקלים ● בזמן שהוא יעמוד על במה אחת עם ביידן, מקרון וג'ונסון, בנט צריך לזכור כי השינוי שהבטיח עם הקמת הממשלה חייב לכלול גם שינוי גישה למשבר האקלים - שעד כה כללה בעיקר הבטחות ריקות ממשלות ישראל

קביעת שווי לחברת סטארט־אפ התנתקה מהמציאות / אילוסטרציה: Shutterstock

כל מספר זוכה: קביעת שווי לחברת סטארט־אפ התנתקה מהמציאות

קרנות ענק מפוצצות בכסף שמוכנות להיות נדיבות בהערכות, חישוב שווי על סמך הכנסות חזויות עתידיות, וציפייה שהמומנטום החיובי בשווקים ימשיך עד אין קץ ● כך מגיעות חברות סטארט־אפ כמו Wiz וסניק לשווי אסטרונומי תוך זמן קצר

קטרים וקרונות חשמליים. יורשו להיכנס למוסך? / צילום: רכבת ישראל

דרישה לתוספות שכר של אלפי שקלים והגנה מפיטורים: הקרב ברכבת חוזר, על חשבונכם

מזה תקופה שמתנהל מו"מ על תנאי העובדים ברכבת ישראל, על רקע פרויקט החישמול הגרנדיוזי שלה בעלות של מיליארדים ● לאור חוסר הסכמות, בין היתר על תוספות שכר, הורה הוועד לעכב עבודות הרצה והכנה ● בניסיון להחזיר את העובדים לעבודה ולנסות לעמוד בלוחות הזמנים, ההנהלה פנתה לבית הדין לעבודה

אמיר ברמלי / צילום: שלומי יוסף

בשורה למשקיעי ברמלי: הוגש הסכם פשרה, מאות המשקיעים צפויים לקבל חלק מכספם בחזרה

6 שנים אחרי הוצאת צו הפירוק לחברת רוביקון: הוגש לבית המשפט המחוזי בת"א הסכם פשרה הפותר מחלוקת ארוכת-שנים בין שתי קבוצות משקיעים שמנעה את חלוקת הכספים עד כה ● אישור ההסכם תלוי באישור השופטת ● אם הוא יאושר, עשרות משקיעים יקבלו תשלום ראשון כבר בעוד שבועיים

נמכרת בפרמיה של 58% על מחיר השוק / צילום: Shutterstock, IgorGolovniov

חברת פלייטק, שהוקמה ע"י טדי שגיא, נמכרת תמורת 3.7 מיליארד דולר

הרוכשת, יצרנית מכונות מזל מאוסטרליה, רוכשת את החברה בפרמיה של 58% על מחירה בשוק ● שגיא, שהקים את החברה לפני יותר מ-20 שנה, מכר את יתרת החזקותיו בפלייטק לפני כשלוש שנים

מטוסי אל על בנתב''ג / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

מחריפה המחלוקת בין הנהלת אל על לעובדים; הוועד: אין טעם לשיח בין הצדדים

יו"ר הוועד הרוחבי באל על לסמנכ"לית משאבי האנוש: "התנהלות ההנהלה והבעלים לוקה בחוסר תום-לב, אין טעם להמשך השיח" ● בשלב זה לא צפויים שיבושים בטיסות, אולם לא מן הנמנע כי שיבושים יהיו הצעד הבא שינקטו העובדים