מבחינה חוקית, האחריות על בנייני המגורים היא של הדיירים בלבד ולרשויות המקומיות אין כמעט מידע על המבנים המסוכנים שבתחומן ● בישראל קיים תקן לתחזוקת בניינים, אבל הוא מהווה המלצה בלבד ● לדעת המומחים, יש לחייב את הדיירים בבדיקה תקופתית של קונסטרקטור
הבניין שקרס ברחוב סרלין 38 בחולון / צילום: עיריית חולון
קריסת הבניין ברחוב סרלין בחולון בתחילת השבוע, שפונה מיושביו בשל סכנה שעות לא רבות לפני כן, מצטרפת למקרה שאירע לפני פחות מחודש: קריסת בניין ברחוב ביאליק 33 ברמת גן. הדיירים שמו לב לסדקים בעמודים ולזכוכיות שהתנפצו ומהנדס שהוזעק למקום הורה על הריסה יזומה, לפני שהדיירים הספיקו אפילו לאסוף את החפצים מביתם.
שני המקרים עוררו בהלה בציבור והובילו לעוד דיווחים על בניינים מסוכנים, שהתבררו כדיווחי שווא.
ביום שני סייר באתר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. לדבריו, "אני רואה חשיבות רבה בהגעה לשטח לצורך הביקורת. הנושא של מבנים מסוכנים נבחן על ידינו בימים אלו. אנחנו עדים לאירוע שהיה כפסע ממוות של אנשים רבים. אסור להמתין לוועדות חקירה נוספות דוגמת פל-קל ולמקרי מוות. על הגורמים העוסקים בנושא לטפל כבר מעכשיו. החל מרשויות מקומיות שנדרשות לתקן חוקי עזר ולבדוק היכן יש מבנים מסוכנים, ועד גורמי הממשלה השונים שעליהם להתעשת ולטפל במבנים המסוכנים לפני האסונות.
"יש גם חשיבות רבה לגבש פתרונות לדיירים. מדובר על שורה של אנשים שעולמם חרב עליהם. הדברים האלו לנגד עינינו ואנחנו בודקים אותם בביקורת המדינה. נלווה את הפעילות למען הדיירים עד למציאת פתרונות".
תקן תחזוקה וולנטרי, שלא מחייב את הדיירים
למרות המצב העגום שהמבקר מתאר, מדינת ישראל לא הנהיגה עדיין תקן מחייב בנושא; התקן לתחזוקת בניינים, של מכון התקנים (ת"י 1525 חלק 1) הוא וולונטרי.
עו"ד אורן כץ, ממשרד עורכי דין יוסף ישורון ושות', מסביר שמבחינה חוקית, האחריות על המבנה היא קודם כול של הדיירים, אבל לעירייה יש סמכות לחייב מבנים מסוכנים בהריסה. "כל אדם אחראי לרכוש שלו, לכך שהרכוש לא יבצע עוולה ויגרום נזק לאנשים מן השורה שהולכים ברחוב. מכיוון שמדובר במבנים מסוכנים, נתנו סמכות, באמצעות חוק עזר שהרשויות מאמצות, לטפל במבנים מסוימים. אם העירייה חושבת שמבנה מסוכן, שולחים התראה לבעלי הזכויות בנכס ודורשים מהם לתקן. אחרי התיקון הם מביאים מהנדס מטעמם, והעירייה מורידה את ההערה. העירייה יכולה לפנות לבית משפט שמחייב הריסה של המבנה. בכל מקרה, לרשות יש אחריות לבדוק שהמצב בעיר שלה הוא תקין".
פניית גלובס לרשויות עירוניות בניסיון לברר כמה מבנים מסוכנים יש בתחומן מגלה בעיקר שאין להן מידע. מירושלים מסרו ש"לעירייה לא ידוע על מבנים המוגדרים כמבנים הנמצאים בסכנת קריסה מיידית. כמו כן, לא מורגשת מגמת עלייה במספר הפניות אל המוקד העירוני". מגבעתיים מסרו שיש בעיר כעת ארבעה מבנים המוגדרים "מסוכנים", שניים מהם מוגדרים כך עקב נפילת הטיל בעיר ביוני האחרון. כמו כן, נמסר שבחודשיים האחרונים התקבלו פניות בנוגע לעוד תשעה.
מעיריית תל אביב-יפו נמסר ש"נכון להיום 689 בניינים בעיר מוכרזים כמסוכנים לפי חוק העזר. רוב הבניינים ממוקמים במרכז העיר וחלקם בדרום ומזרח. זאת מאחר ועיקר הבנייה במרכז העיר ובדרומה ישנה יותר". הקטגוריה של "מבנים מסוכנים" בתל אביב-יפו כוללת גם בניינים שיש בהם ליקויים וגם כאלה שיש בהם כדי לסכן את חיי הדיירים.
בעיריית חיפה מציינים כי "בעיר לא קיימים כיום מבנים לגביהם הוצאה הכרזה על "סכנה מיידית". היחידה העירונית למבנים מסוכנים מטפלת כיום כ-800 מבנים בהם התגלו ליקויים שונים כגון סדקים חיצוניים, נפילת חלקי טיח, חשיפת ברזלי זיון, מעקות פגומים, גרמי מדרגות סדוקים וכו'".
מעיריית רמת גן נמסר ש"ככל שידוע כרגע לא קיימים בעיר מבנים מסוכנים ברמה גבוהה שצריך לפנות או להרוס. יכול להיות שיש עוד מבנים מסוכנים כאלו שלא דיווחו והם לא ידועים עדיין". מצד שני, מסרו מרמת גן ש"יש עלייה מאוד רצינית בפניות מאז הריסת המבנה ברמת גן ב-22.8.21. שהתגברו אפילו יותר מאתמול 12.9.21, מאז קריסת הבניין בחולון. מדובר בעשרות פניות ביום".
המהנדס אריאל קמרט, ראש היחידה לפיקוח על הבנייה בעיר חולון, מעיד שבעירו יש כ-30 מבנים מסוכנים בטיפול, אך אין לו מידע תקף על המספר האמיתי: "אנשים צריכים לקחת אחריות ולהבין שיש להם נכס, ושצריך לבטח אותו, ולבדוק אותו ובחורף צריך לוודא שהניקוזים פתוחים, וכשיש סדק, להביא קונסטורקטור. זה בדיוק כמו שאתה מטפל ברכב שלך או בבריאותך האישית. אם אנשים לא מסוגלים לטפל בבעיה, שייצרו קשר עם מחלקת מבנים מסוכנים. אנחנו מגיעים לכל פנייה ומטפלים".
חיים פייגלין, יו"ר חברת צמח המרמן, סגן נשיא ההתאחדות ויו"ר אגף יזמות ובנייה בהתאחדות בוני הארץ, מאמין שמדובר בתופעה רחבה: "שני המקרים האלה מדליקים נורת אזהרה לגבי אלפי מבנים שנבנו לפני שהיה תקן לרעידות אדמה, בתחילת שנות ה-80. כל המבנים האלה מחייבים חקיקה שתחייב בדיקת מהנדס קונסטרוקטור, אחת לשנה. אנחנו כל הזמן חושבים על מתקפות טילים, רעידות אדמה, התחדשות עירונית, ולא מודעים לכך שהמבנים הישנים מתחילים להתמוטט. לדעתי, התופעות האלה ילכו ויתרבו בשנים הקרובות. גם למבנים יש פג תוקף".
"בארץ הבניינים נבנו באיכות גרועה"
המהנדס ישראל דוד, שמתמחה בתכנון קונסטרוקציה אומר כי "זה לא מקרי ששני הבניינים שנהרסו לאחרונה ברמת גן וחולון הגיעו לתודעה ציבורית. הבניינים שנבנו במדינת ישראל לפני מעל 40 שנה, נבנו באיכות גרועה, מתוך חוסר מחשבה על עמידות לטווח ארוך. בניגוד לבניינים חדשים אין לבניינים האלה חברות ניהול, הם לא מתוחזקים, בקושי משלמים שם דמי ועד בית.
"זה לא מפתיע שזה קורה - הבניין בחולון למשל, עומד על עמודים 25X25 ס"מ, ולמטה יש גינה, או חניה, והעמודים שמחזיקים את הבניין נדפקים והברזל שבתוכם מחליד והבטון מתפורר ולכן זה קורה. אני אומר שבקרוב יוכרזו עוד ועוד בניינים כמסוכנים".
"הבניינים בארץ הם לא כמו הבניינים באירופה שמחזיקים שנים רבות. הם לא נבנו עם קירות בעובי מטר, מלבנים. הם נבנו בחומרים זולים שהיו בשנות ה-50' וה-60', ובמהירות רבה. אז לא היתה תקינה מתאימה, וגם לא היה הידע לגבי החוזק והיציבות של החומרים שהשתמשו בהם. לבתים האלה, לשיכונים שנבנו בחופזה, יש אורך-חיים מוגבל. אנחנו מתחילים לראות את זה, אבל זה רק קצה הקרחון".
"אורך החיים של בניין ישראלי הוא 50 שנה"
דוד אומר כי "ידוע בענף הבנייה שאורך החיים של בניין ישראלי הוא בערך 50 שנה. אפילו הכניסו את זה לתקנות בנושא בנייה, אך הן נסחבות במשך שנים וטרם אושרו רשמית. בפועל, הבניינים מחזיקים יותר, אבל 50 שנה זהו טווח הזמן שבו המבנה יציב ועמיד. אחרי זה גוברים הסיכונים לנזילות, לשקיעות, לסדקים ולכל מיני תופעות. זה לא אומר שהבית קורס אחרי 50 שנה, אבל מצבו הולך ומידרדר. בסוף התהליך, כמו כשאתה מותח חוט עוד ועוד - הוא ייקרע".
דוד מספר ש"במדינות נאורות בעולם, יש חובה לבצע בקרה הנדסית שנתית כחלק מהרגולציה. מעלית של ארבעה נוסעים צריכה להיבדק כל חצי שנה. פה יש בניין, שבו יש 36 משפחות, 150 איש, שנמצאים בבניין באופן רציף, ואף אחד לא מתחזק וגם לא בודק את הבניין. למה?".
"בניו יורק יש ביקורת בטיחות מדי חמש שנים"
האדריכלית הישראלית לילך מוסמן, בעלת ניסיון בניהול פרויקטים בניו יורק, מספרת ל"גלובס" כי בעיר ישנה חובה חוקית לבדוק אספקטי בטיחות שונים של הבניין מדי חמש שנים. "זה תקף לכל בניין מעל שש קומות", היא אומרת, "מרימים פיגומים על חלק מהבניין ובודקים את המבנה, בוחנים אם יש בעיה לפתוח דלתות או חלונות, וגם יציבות של אלמנטים חיצוניים כמו מרפסות ועיטורים". לדבריה, ברוב הערים הגדולות בארה"ב יש חובה דומה, ומחלקות ההנדסה בעיריות שלהן מקפידות על מענה זריז לכל תלונה אפשרית בנוגע לבטיחות ולמבנה. "יש מהנדסים ואדריכלים המתמחים בדיוק בביקורות התקופתיות הללו", היא אומרת.
לדבריה, חלק מהבעיה בארץ נובעת מהעובדה שבניגוד לנעשה בארה"ב ובחלק מאירופה - בישראל אין בעלים אחד לבנייני דירות ולמשרדים, ולכן אין גורם אחראי. "להרבה מהבניינים בישראל אין ‘אבא ואמא', הבעלות מחולקת למשפחות שונות, ואין גורם אחד שיכול לקחת את האחריות", היא אומרת. זו הסיבה, לפי מוסמן, שאפילו אם בניינים נבנים בצורה טובה, התחזוקה שלהם לאורך השנים, באמצעות איתור וטיפול בבעיות - לוקה בחסר. "זו אחת הסיבה שיש מקום לביקורת תקופתית, מדי חמש שנים, גם בישראל, שתכלול בדיקה של בטיחות המבנים", היא אומרת.