גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבניין בחולון הוא כנראה לא האחרון: כמה קריסות נראה עד שיהיה תקן מחייב?

מבחינה חוקית, האחריות על בנייני המגורים היא של הדיירים בלבד ולרשויות המקומיות אין כמעט מידע על המבנים המסוכנים שבתחומן ● בישראל קיים תקן לתחזוקת בניינים, אבל הוא מהווה המלצה בלבד ● לדעת המומחים, יש לחייב את הדיירים בבדיקה תקופתית של קונסטרקטור

הבניין שקרס ברחוב סרלין 38 בחולון / צילום: עיריית חולון
הבניין שקרס ברחוב סרלין 38 בחולון / צילום: עיריית חולון

קריסת הבניין ברחוב סרלין בחולון בתחילת השבוע, שפונה מיושביו בשל סכנה שעות לא רבות לפני כן, מצטרפת למקרה שאירע לפני פחות מחודש: קריסת בניין ברחוב ביאליק 33 ברמת גן. הדיירים שמו לב לסדקים בעמודים ולזכוכיות שהתנפצו ומהנדס שהוזעק למקום הורה על הריסה יזומה, לפני שהדיירים הספיקו אפילו לאסוף את החפצים מביתם.
שני המקרים עוררו בהלה בציבור והובילו לעוד דיווחים על בניינים מסוכנים, שהתבררו כדיווחי שווא.

ביום שני סייר באתר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. לדבריו, "אני רואה חשיבות רבה בהגעה לשטח לצורך הביקורת. הנושא של מבנים מסוכנים נבחן על ידינו בימים אלו. אנחנו עדים לאירוע שהיה כפסע ממוות של אנשים רבים. אסור להמתין לוועדות חקירה נוספות דוגמת פל-קל ולמקרי מוות. על הגורמים העוסקים בנושא לטפל כבר מעכשיו. החל מרשויות מקומיות שנדרשות לתקן חוקי עזר ולבדוק היכן יש מבנים מסוכנים, ועד גורמי הממשלה השונים שעליהם להתעשת ולטפל במבנים המסוכנים לפני האסונות.
"יש גם חשיבות רבה לגבש פתרונות לדיירים. מדובר על שורה של אנשים שעולמם חרב עליהם. הדברים האלו לנגד עינינו ואנחנו בודקים אותם בביקורת המדינה. נלווה את הפעילות למען הדיירים עד למציאת פתרונות".

תקן תחזוקה וולנטרי, שלא מחייב את הדיירים

למרות המצב העגום שהמבקר מתאר, מדינת ישראל לא הנהיגה עדיין תקן מחייב בנושא; התקן לתחזוקת בניינים, של מכון התקנים (ת"י 1525 חלק 1) הוא וולונטרי.
עו"ד אורן כץ, ממשרד עורכי דין יוסף ישורון ושות', מסביר שמבחינה חוקית, האחריות על המבנה היא קודם כול של הדיירים, אבל לעירייה יש סמכות לחייב מבנים מסוכנים בהריסה. "כל אדם אחראי לרכוש שלו, לכך שהרכוש לא יבצע עוולה ויגרום נזק לאנשים מן השורה שהולכים ברחוב. מכיוון שמדובר במבנים מסוכנים, נתנו סמכות, באמצעות חוק עזר שהרשויות מאמצות, לטפל במבנים מסוימים. אם העירייה חושבת שמבנה מסוכן, שולחים התראה לבעלי הזכויות בנכס ודורשים מהם לתקן. אחרי התיקון הם מביאים מהנדס מטעמם, והעירייה מורידה את ההערה. העירייה יכולה לפנות לבית משפט שמחייב הריסה של המבנה. בכל מקרה, לרשות יש אחריות לבדוק שהמצב בעיר שלה הוא תקין".

ראש עיריית חולון מוטי ששון סמוך לבניין שקרס / צילום: עיריית חולון

פניית גלובס לרשויות עירוניות בניסיון לברר כמה מבנים מסוכנים יש בתחומן מגלה בעיקר שאין להן מידע. מירושלים מסרו ש"לעירייה לא ידוע על מבנים המוגדרים כמבנים הנמצאים בסכנת קריסה מיידית. כמו כן, לא מורגשת מגמת עלייה במספר הפניות אל המוקד העירוני". מגבעתיים מסרו שיש בעיר כעת ארבעה מבנים המוגדרים "מסוכנים", שניים מהם מוגדרים כך עקב נפילת הטיל בעיר ביוני האחרון. כמו כן, נמסר שבחודשיים האחרונים התקבלו פניות בנוגע לעוד תשעה.

מעיריית תל אביב-יפו נמסר ש"נכון להיום 689 בניינים בעיר מוכרזים כמסוכנים לפי חוק העזר. רוב הבניינים ממוקמים במרכז העיר וחלקם בדרום ומזרח. זאת מאחר ועיקר הבנייה במרכז העיר ובדרומה ישנה יותר". הקטגוריה של "מבנים מסוכנים" בתל אביב-יפו כוללת גם בניינים שיש בהם ליקויים וגם כאלה שיש בהם כדי לסכן את חיי הדיירים. 

בעיריית חיפה מציינים כי "בעיר לא קיימים כיום מבנים לגביהם הוצאה הכרזה על "סכנה מיידית". היחידה העירונית למבנים מסוכנים מטפלת כיום כ-800 מבנים בהם התגלו ליקויים שונים כגון סדקים חיצוניים, נפילת חלקי טיח, חשיפת ברזלי זיון, מעקות פגומים, גרמי מדרגות סדוקים וכו'".

מעיריית רמת גן נמסר ש"ככל שידוע כרגע לא קיימים בעיר מבנים מסוכנים ברמה גבוהה שצריך לפנות או להרוס. יכול להיות שיש עוד מבנים מסוכנים כאלו שלא דיווחו והם לא ידועים עדיין". מצד שני, מסרו מרמת גן ש"יש עלייה מאוד רצינית בפניות מאז הריסת המבנה ברמת גן ב-22.8.21. שהתגברו אפילו יותר מאתמול 12.9.21, מאז קריסת הבניין בחולון. מדובר בעשרות פניות ביום".


המהנדס אריאל קמרט, ראש היחידה לפיקוח על הבנייה בעיר חולון, מעיד שבעירו יש כ-30 מבנים מסוכנים בטיפול, אך אין לו מידע תקף על המספר האמיתי: "אנשים צריכים לקחת אחריות ולהבין שיש להם נכס, ושצריך לבטח אותו, ולבדוק אותו ובחורף צריך לוודא שהניקוזים פתוחים, וכשיש סדק, להביא קונסטורקטור. זה בדיוק כמו שאתה מטפל ברכב שלך או בבריאותך האישית. אם אנשים לא מסוגלים לטפל בבעיה, שייצרו קשר עם מחלקת מבנים מסוכנים. אנחנו מגיעים לכל פנייה ומטפלים".

 

חיים פייגלין, יו"ר חברת צמח המרמן, סגן נשיא ההתאחדות ויו"ר אגף יזמות ובנייה בהתאחדות בוני הארץ, מאמין שמדובר בתופעה רחבה: "שני המקרים האלה מדליקים נורת אזהרה לגבי אלפי מבנים שנבנו לפני שהיה תקן לרעידות אדמה, בתחילת שנות ה-80. כל המבנים האלה מחייבים חקיקה שתחייב בדיקת מהנדס קונסטרוקטור, אחת לשנה. אנחנו כל הזמן חושבים על מתקפות טילים, רעידות אדמה, התחדשות עירונית, ולא מודעים לכך שהמבנים הישנים מתחילים להתמוטט. לדעתי, התופעות האלה ילכו ויתרבו בשנים הקרובות. גם למבנים יש פג תוקף".

"בארץ הבניינים נבנו באיכות גרועה"

המהנדס ישראל דוד, שמתמחה בתכנון קונסטרוקציה אומר כי "זה לא מקרי ששני הבניינים שנהרסו לאחרונה ברמת גן וחולון הגיעו לתודעה ציבורית. הבניינים שנבנו במדינת ישראל לפני מעל 40 שנה, נבנו באיכות גרועה, מתוך חוסר מחשבה על עמידות לטווח ארוך. בניגוד לבניינים חדשים אין לבניינים האלה חברות ניהול, הם לא מתוחזקים, בקושי משלמים שם דמי ועד בית.

המהנדס ישראל דוד / צילום: איל יצהר

"זה לא מפתיע שזה קורה - הבניין בחולון למשל, עומד על עמודים 25X25 ס"מ, ולמטה יש גינה, או חניה, והעמודים שמחזיקים את הבניין נדפקים והברזל שבתוכם מחליד והבטון מתפורר ולכן זה קורה. אני אומר שבקרוב יוכרזו עוד ועוד בניינים כמסוכנים".

"הבניינים בארץ הם לא כמו הבניינים באירופה שמחזיקים שנים רבות. הם לא נבנו עם קירות בעובי מטר, מלבנים. הם נבנו בחומרים זולים שהיו בשנות ה-50' וה-60', ובמהירות רבה. אז לא היתה תקינה מתאימה, וגם לא היה הידע לגבי החוזק והיציבות של החומרים שהשתמשו בהם. לבתים האלה, לשיכונים שנבנו בחופזה, יש אורך-חיים מוגבל. אנחנו מתחילים לראות את זה, אבל זה רק קצה הקרחון".

"אורך החיים של בניין ישראלי הוא 50 שנה"

דוד אומר כי "ידוע בענף הבנייה שאורך החיים של בניין ישראלי הוא בערך 50 שנה. אפילו הכניסו את זה לתקנות בנושא בנייה, אך הן נסחבות במשך שנים וטרם אושרו רשמית. בפועל, הבניינים מחזיקים יותר, אבל 50 שנה זהו טווח הזמן שבו המבנה יציב ועמיד. אחרי זה גוברים הסיכונים לנזילות, לשקיעות, לסדקים ולכל מיני תופעות. זה לא אומר שהבית קורס אחרי 50 שנה, אבל מצבו הולך ומידרדר. בסוף התהליך, כמו כשאתה מותח חוט עוד ועוד - הוא ייקרע".

דוד מספר ש"במדינות נאורות בעולם, יש חובה לבצע בקרה הנדסית שנתית כחלק מהרגולציה. מעלית של ארבעה נוסעים צריכה להיבדק כל חצי שנה. פה יש בניין, שבו יש 36 משפחות, 150 איש, שנמצאים בבניין באופן רציף, ואף אחד לא מתחזק וגם לא בודק את הבניין. למה?".

"בניו יורק יש ביקורת בטיחות מדי חמש שנים"

האדריכלית הישראלית לילך מוסמן, בעלת ניסיון בניהול פרויקטים בניו יורק, מספרת ל"גלובס" כי בעיר ישנה חובה חוקית לבדוק אספקטי בטיחות שונים של הבניין מדי חמש שנים. "זה תקף לכל בניין מעל שש קומות", היא אומרת, "מרימים פיגומים על חלק מהבניין ובודקים את המבנה, בוחנים אם יש בעיה לפתוח דלתות או חלונות, וגם יציבות של אלמנטים חיצוניים כמו מרפסות ועיטורים". לדבריה, ברוב הערים הגדולות בארה"ב יש חובה דומה, ומחלקות ההנדסה בעיריות שלהן מקפידות על מענה זריז לכל תלונה אפשרית בנוגע לבטיחות ולמבנה. "יש מהנדסים ואדריכלים המתמחים בדיוק בביקורות התקופתיות הללו", היא אומרת.

לדבריה, חלק מהבעיה בארץ נובעת מהעובדה שבניגוד לנעשה בארה"ב ובחלק מאירופה - בישראל אין בעלים אחד לבנייני דירות ולמשרדים, ולכן אין גורם אחראי. "להרבה מהבניינים בישראל אין ‘אבא ואמא', הבעלות מחולקת למשפחות שונות, ואין גורם אחד שיכול לקחת את האחריות", היא אומרת. זו הסיבה, לפי מוסמן, שאפילו אם בניינים נבנים בצורה טובה, התחזוקה שלהם לאורך השנים, באמצעות איתור וטיפול בבעיות - לוקה בחסר. "זו אחת הסיבה שיש מקום לביקורת תקופתית, מדי חמש שנים, גם בישראל, שתכלול בדיקה של בטיחות המבנים", היא אומרת. 

עוד כתבות

חנות בקניון בקניון K11 בהונג קונג. מייצגת את העקרונות הנדרשים להצלחה / צילום: תמיר בן שחר

עתיד המרכזים המסחריים נמצא בתשוקה שהם יצליחו לעורר בנו

בישראל יש יותר מ-500 מרכזי מסחר, ותוך חמש שנים צפויים להיבנות עוד כ-100 חדשים בשטח של כמיליון מ"ר ● התכלית שלהם תהיה שונה מזו שהכרנו: בילוי, פנאי, הסעדה - וגם מסחר ● הלקוח כבר לא יסתפק בחללים וקירות, אלא יחפש את החוויה הרגשית שתחבר אותו למותגים

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

ילדים אפגנים משחקים בשכונה ענייה בפאתי קאבול שבה מתגוררים מאות אנשים עקורים / צילום: Associated Press, Felipe Dana

העוני הנורא באפגניסטן מביא הורים למכור את ילדיהם כדי לשרוד

באו"ם אומרים ש־95% מהאפגנים לא מקבלים מספיק מזון לקראת חודשי החורף

עו''ד גיא אופיר / צילום: יח''צ

העו"ד שנלחם למיסוי התאגידים מגיב להסכם המיסוי ההיסטורי: "יבצעו תמרון משפטי כדי להקטין את נטל המס"

עו"ד גיא אופיר, שחתום על עשרות מאבקים משפטיים וציבוריים כנגד תאגידי האינטרנט ובראשם פייסבוק, מביט מהצד על רפורמת המס ההיסטורית וטוען: "עד אשר נראה גביית מס בפועל מוקדם לברך. קל לחלק הצהרות וקשה לבצע"

קביעת שווי לחברת סטארט־אפ התנתקה מהמציאות / אילוסטרציה: Shutterstock

כל מספר זוכה: קביעת שווי לחברת סטארט־אפ התנתקה מהמציאות

קרנות ענק מפוצצות בכסף שמוכנות להיות נדיבות בהערכות, חישוב שווי על סמך הכנסות חזויות עתידיות, וציפייה שהמומנטום החיובי בשווקים ימשיך עד אין קץ ● כך מגיעות חברות סטארט־אפ כמו Wiz וסניק לשווי אסטרונומי תוך זמן קצר

האוזניות החדשות של אפל - AirPods דור 4 / צילום: צילום מסך

הדור הבא של האיירפודס ומקבוק פרו נחשף: כל הפרטים מאירוע ההשקה של אפל

אירוע ההכרזה הווירטואלי של אפל התקיים הערב, תחת הכותרת "Unleashed" • אפל הכריזה על דגמי MacBook חדשים, חידושים באפל מיוזיק וגם - הדור הרביעי של AirPods

פרויקט אורות חנן של קבוצת אלדד פרי ברחובות / צילום: איל יצהר

"הסיפור של קבוצות הרכישה חוזר בגלל שהמחירים עולים"

קבוצות הרכישה למגורים ספגו בשנים האחרונות כמה מהלומות בדמות קבוצות שקרסו ● עם זאת, רבים עדיין בוחרים בחלופה הזו נוכח מחירי הדיור הגואים, והצעת החוק שנועדה להסדיר את התחום אינה מתקדמת

ערן יעקב / צילום: רועי בית און

מנהל רשות המסים: "היכולת שלנו להגיע למי שמתחכם בקריפטו היא ברמה בינלאומית. אל תנסו אותנו"

בכנס לשכת יועצי המס באילת הבהיר מנהל רשות המסים ערן יעקב כי הגם שהתוכנית להחיל חובת דיווח על מחזיקי מטבעות וירטואליים נפלה מחוק ההסדרים, הרשות נמצאת בזירה הזו ותתפוס את מעלימי המס הפועלים בה ● עוד התייחס יעקב לדרישות הרשות להחזר מענקים מעסקים: "אלה שבחרו לקחת את המענקים לא עפ"י דין - גם אליהם נגיע"

יו''ר אקוואריוס גל פרידמן / צילום: רמי זרנגר

TPR תשקיע 20 מיליון דולר בחברה הבת של אקוואריוס מנועים ביפן

TPR, שחקנית משמעותית בתעשיית הרכב ביפן, רוכשת 20% ממניות אקוואריוס יפן בהשקעה שמשקפת לחברה שווי של 100 מיליון דולר ● החברות ישתפו פעולה בפיתוח ושיווק מוצרי אקוואריוס ביפן ● מניית אקוואריוס בת"א מגיבה בעלייה

בניין הסוכנות היהודית בירושלים / צילום: בר - אל

לאחר "סערת שטרן": נדחו בחודש הבחירות לראשות הסוכנות היהודית

לאחר שהמועמד המוביל לתפקיד, שר המודיעין אלעזר שטרן, הודיע על פרישה מהמירוץ החליטו חברי הוועד המנהל לדחות את הבחירה ● כך לממשלה יהיה די זמין להציג מועמד משלה לתפקיד

סטודנטים זרים בטכניון / צילום: ארכיון המרכז הבינלאומי בטכניון

14 אלף משרות פנויות: כך תעבוד התוכנית של איילת שקד ואורית פרקש הכהן להבאת עובדים מחו"ל להייטק

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ושרת הפנים מקדמות תוכנית שתקל על הבאת עובדים מחו"ל בניסיון להקל על מצוקת כוח האדם בהייטק הישראלי ● פרויקטור חדש יקדם מתן אשרות לעובדים זרים בענף בשלושה מסלולים: למומחים, לסטודנטים זרים הלומדים בישראל ולעובדי הייטק זכאי עלייה

מטרו. רשות הצעת החוק תוציא לדרך את רשות המטרו / אילוסטרציה: אייל פישר

חוק המטרו אושר להצבעה סופית בכנסת: התושבים יסבסדו את עלויות העתק

בעלי נכסים לאורך תוואי הרכבת התחתית בגוש דן ישלמו "מס מטרו" מיוחד ● היטלי ומסי ההשבחה יגיעו לכ-75% מעליית ערך הנכס, למימון פרויקט התשתית היקר בתולדות המדינה, שעלותו עלולה לצמוח לרבע טריליון שקל ● חלק מחברי הכנסת התנגדו להטלת המס: "ההתעצמות הכלכלית של גוש דן אחרי המטרו תחזיר את הכסף לבד לקופת המדינה"

נדל''ן במיסיסיפי / צילום: Shutterstock

חשבתם ששוק הדיור הישראלי בוער? בארה"ב המחירים זינקו השנה ב-20%

זינוק של 12% בשלושה חודשים: יותר מעשור עבר מאז שישראל ראתה עלייה כזו במחירי הדיור ● אבל כשמסתכלים על התמונה הגלובלית, בהינתן משבר הקורונה, המצב בארץ לא חריג במיוחד ● בינתיים, במקום פתרונות קונקרטיים, שרי הממשלה ממשיכים לתת פרשנויות שרק מוסיפות עוד שמן למדורה של שוק הנדל"ן

משה פדלון, ראש עיריית הרצליה / צילום: שלומי יוסף

"תחטפו תביעה": כך הגיב ראש העיר לבקשת "השולמנים" להיפגש איתו

שתי מתנדבות מטעם "השולמנים" ביקשו להיפגש עם ראש עיריית הרצליה משה פדלון, ובתגובה, פדלון איים עליהן בתביעה בסך מיליון שקל במזומן לכל אחת ● מעיריית הרצליה לא נמסרה התייחסות בנוגע לשיחת האיום, אולם נמסר כי "עיריית הרצליה תמשיך ותפעל ללא משוא-פנים על-מנת לשרת את האינטרס הציבורי"

אלחנן רוזנהיים, מנכ''ל פרופימקס, ואלונה בר און, יו''ר גלובס, בוועידת האמון / צילום: איל יצהר

שומרים על האמון, ומה הקשר האקולוגי בין יין לקפה?

בכירי המשק השתתפו בוועידת האמון והכלכלה של גלובס ● כבר יצא לכם לשתות יין שעבר דישון בקומפוסט של קפסולות קפה? וגם: צה"ל רכש מאות מכשירי טייטו עבור אזרחים חולי קורונה ● אירועים ומינויים

שכונת שורדיץ' האופנתית בלונדון / צילום: Shutterstock, Tupungato

לונדון מתאוששת? מחירי השכירות בשכונות היקרות שבו לרמתם לפני המגפה

המחירים בשכונות היוקרתיות ביותר בלונדון עלו בספטמבר האחרון בכ-11.7%, לעומת ספטמבר בשנה שעברה, לפי נתוני חברת המידע הנדל"ני הבריטית LonRes ● ההתאוששות המסתמנת מתרחשת שלושה חודשים בלבד אחרי שהמשק בבריטניה נפתח מחדש ללא הגבלות קורונה. עד למועד זה, שוק השכירות בלונדון היה בצלילה

ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

שישה דברים שבנט צריך להבין לפני שהוא יוצא לכנס האקלים של האו"ם

ראש הממשלה יצא בעוד כשבועיים לכנס השנתי של האו"ם בנושא שינויי האקלים ● בזמן שהוא יעמוד על במה אחת עם ביידן, מקרון וג'ונסון, בנט צריך לזכור כי השינוי שהבטיח עם הקמת הממשלה חייב לכלול גם שינוי גישה למשבר האקלים - שעד כה כללה בעיקר הבטחות ריקות ממשלות ישראל

שר התקשורת יועז הנדל. במשרד מביעים סיפוק ממספר מבקשי הרישיונות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הציבו חיבורי תקשורת פיראטיים - ועשויים לקבל פרס מהמדינה

הצלחה זמנית במאבק במפעילי התקשורת הפיראטיים, לאחר שלמעלה מ-20 מהם פנו למשרד התקשורת והסדירו את פעילותם ● יינקטו צעדי אכיפה נגד כל מפעיל פיראטי שלא ילבין את פעילותו עד סוף החודש ● עכשיו, רגע המבחן של משרד התקשורת מתקרב: האם הוא יאכוף את פריסת הרשתות הלא חוקית?

שקרים רבים מתפרסמים ברבים, ומוצגים כאמת / אילוסטרציה: Shutterstock

מלחמת חורמה: יש להוקיע אנשי ציבור שמשתמשים בפייק ניוז

השימוש בפייק ניוז הפך לנפוץ, וצריך להילחם בתופעה רווחת והרסנית זו • אם יידע מנהיג ציבור כי התקשורת תבדוק היטב כל אמירה עובדתית שלו ולא תהסס להוקיע אותו ברבים אם ייתפס בדבר שקר, תוך "ביושו" עקב כך, יש לקוות כי ייזהר מאוד בטרם ישקר

אפליקציית פייבוקס

מנכ"ל פייבוקס לכנסת: "מוכנים לכל סנקציה, לרבות הפסקת פעילות"

בעקבות הדיון הסוער בוועדת הכלכלה של הכנסת בסעיף שימנע מפייבוקס להפעיל מנוע להשוואת עלויות כיוון שבנק דיסקונט מחזיק ב-50% מהמיזם, התחייב מנכ"ל פייבוקס לקבל כל סנקציה שתוטל עליו אם יפעל שלא באובייקטיבות • אתמול אמר המפקח על הבנקים כי כשל השוק האמיתי נמצא במניעה מהבנקים השתתפות ברפורמה