גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדידות גובה פני הים: לתחזיות העלייה המשמעותית אין ביסוס במדידות

מדידות גובה פני הים בחופי ישראל שנערכו ב-62 השנה האחרונות מראים עלייה של כ-0.5 מ"מ בשנה בגובה פני הים ● המשך מגמה זו יביא לעלייה של 4 ס"מ עד שנת 2100 ● המשך התכנון לצד חופי ישראל על בסיס תחזיות של עלייה במטר בגובה פני הים פוגע בתכנון, ואין לו ביסוס במדידות

חוף הים בתל אביב / צילום: כדיה לוי
חוף הים בתל אביב / צילום: כדיה לוי

באמצעי התקשורת בישראל ניתן לשמוע פעמים רבות חוקרים שחוזים עלייה של כמטר בגובה פני הים בחופי ישראל עד שנת 2100. יש חוקרים שחוזים עליות משמעותיות יותר המגיעות עד 3-4 מטרים. האם תחזיות אלה מבוססות? האם העלייה בגובה פני הים משתקפת במדידות גובה פני הים המבוצעות בישראל?

במדינת ישראל קיימים שני גופים ממלכתיים שעורכים מדידות למעקב אחר גובה פני הים. הגוף הראשון הוא המרכז למיפוי ישראל (מפ"י), שהוא הגוף המוסמך למדידות גאודזיות בישראל. הגוף השני העוקב אחר גובה פני הים הוא המכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל).

מפ"י מודדים את גובה פני הים מאז שנת 1958. חיא"ל מודדים את גובה פני הים מאז 1991. בתקופה בה נמדד גובה פני הים על ידי שני הגופים, בין השנים 1991-2020, יש התאמה טובה מאוד במדידות. ניתן להסיק כי שתי שיטות המדידה משקפות נתוני אמת.

מניתוח הנתונים שנמדדו על ידי מפ"י עולה כי מאז 1958 קיימת עלייה בגובה פני הים. במשך 62 שנות המדידה עלה גובה פני הים בכ-3 ס"מ. זוהי עלייה ממוצעת של כ-0.5 מ"מ לשנה.

עם זאת, העלייה בגובה פני הים אינה קבועה. במהלך שנות ה-80, בממוצע, הייתה ירידה בגובה פני הים, ולכן, בראשית שנות ה-90 גובה פני הים היה נמוך במיוחד. מראשית שנות ה-90 ועד תחילת שנות ה-2000 הייתה עלייה משמעותית בגובה פני הים, ומראשית שנות ה-2000 ועד שנת 2020 אין עלייה בגובה הממוצע של פני הים, על פי המדידות של מפ"י.

חיא"ל החלו את המדידות בשנת 1991, בתקופה בה גובה פני הים היה נמוך במיוחד. המדידות של חיא"ל מראות שבשנים 1992-2001 הייתה עלייה גדולה בפני הים. בתקופה זו עלה גובה פני הים ב-11.97 ס"מ. ובממוצע כ-13.3 מ"מ בכל שנה.

אולם בשנים שבין 2001 ועד 2019 מגמה זו לא נשמרה. קצב עליית גובה פני הים נבלם. חיא"ל מדווחים על עלייה ממוצעת בגובה פני הים של 4.9 מ"מ בשנה בין השנים 1991 ועד 2019. אם כך, במשך 27 שנות המדידה עלה גובה פני הים ב-13.23 ס"מ. כפי שכתבנו, בעשר השנים שבין 1991 ל-2001 עלה גובה פני הים ב-11.97 ס"מ, ואם כך, ב-17 השנים שבין 2002 ל-2019 עלה גובה פני הים ב-1.26 ס"מ בלבד.

אם מעריכים את גובה פני הים על פי מדידות חיא"ל במהלך שנות ה-90, הרי שגובה פני הים עד שנת 2100 יעלה בכ-40 ס"מ. אם נוסיף למדידה זו גורם האצה, הערכה כי קצב עליית גובה פני הים יגבר, ניתן להבין מניין הגיעו ההערכות לעלייה של מטר בגובה פני הים.

אולם המדידות במציאות מראות כי קצב העלייה נעצר, ואי לכך אין סיבה לסמוך על הנתון שמראה עלייה של 5 מ"מ בשנה, ובוודאי שאין סיבה להעריך כי תהיה האצה בעלייה בגובה פני הים.

אם נסתכל על העלייה הממוצעת שעליה מדווחת מפ"י, עלייה של 0.5 מ"מ בשנה, הרי שבשמונים השנה עד 2100, יעלה גובה פני הים ב-4 ס"מ.

אולם אם נסתכל על המדידות מראשית המאה הנוכחית - גובה פני הים כלל לא עולה.

מדידות לאורך חופי הים התיכון

ומה קורה בתחנות שונות לאורך חופי הים התיכון?

התחנה בה נמדד גובה פני הים התיכון למשך הזמן הארוך ביותר היא תחנת נמל מרסיי בדרום צרפת. מחקר עדכני שמנתח את נתוני המדידות בתחנת מרסיי מדווח על עלייה ממוצעת של 1 מ"מ בשנה במשך 170 השנה האחרונות, בקצב קבוע למדי. על פי הערכה זו במשך שמונים השנים עד ל-2100 גובה פני הים יעלה ב-8 ס"מ.

בחופי אלכסנדריה נמדדת עלייה של כ-1.8 מ"מ לשנה. נתון זה נראה לכאורה גבוה יותר מנתוני מפ"י או מנתוני מרסיי, אך מחקרים מעשרות השנים האחרונות מראים כי הדלתא של הנילוס כולה, ובעיקר אזור אלכסנדריה, שוקעים. אם כך הנתון הנמדד באלכסנדריה המראה עלייה של גובה פני הים ביחס ליבשה מושפע הן מהעלייה בגובה פני הים והן מהשקיעה של היבשה. ההערכות הן כי רק כשליש מהעלייה הנמדדת הוא בשל עלייה בגובה פני הים. אם כן, מנתוני תחנת אלכסנדריה ניתן להסיק שיש עלייה של כ-0.6 מ"מ בגובה פני הים, ואי לכך עלייה של פחות מ-5 ס"מ בשמונים השנים הבאות.

המדידות והתכנון לעתיד

למרות המדידות שהוצגו חיא"ל מפרסמים תחזיות לעתיד שמעריכות כי גובה פני הים יעלה בצורה משמעותית.

בשנת 2012, דיווח דב רוזן, מנהל המחלקה לגאולוגיה ימית בחיל"א באותה התקופה, כי לפי הערכתו גובה פני הים יעלה בכחצי מטר עד שנת 2040, וצפויה עלייה של 1-1.4 מטר עד שנת 2100. כפי שהראינו, לתחזיות אלה אין ביסוס במדידות.

הערכות יתר אלה משפיעות באופן ישיר על גופי תכנון רבים בישראל. לדוגמה, החברה להגנת המצוקים מתכננת את פעולותיה, לפי תחזית של עלייה בגובה פני הים בלמעלה ממטר עד שנת 2100. גם גופי התכנון של הסדרות הניקוז מתכננים את פעולותיהם העתידיות לפי תחזיות אלו, ולכן שיפוע התכנון של מערכות הניקוז לעתיד לקוי.

לסיכום, מדידות גובה פני הים בחופי ישראל שנערכו ב-62 השנה האחרונות מראים עלייה של כ-0.5 מ"מ בשנה בגובה פני הים. המשך מגמה זו יביא לעלייה של 4 ס"מ עד שנת 2100. המשך התכנון לצד חופי ישראל על בסיס תחזיות של עלייה במטר בגובה פני הים פוגע בתכנון, ואין לו ביסוס במדידות.

הכותב הוא פרופסור אמריטוס, החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. חבר מומחה בולחו"ף (הוועדה לשמירה על הסביבה החופית) מאז הקמתה  

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם העיניים לוול סטריט: איך יגיבו השווקים מעבר לים לתקיפה באיראן

לא רק המשקיעים בבורסה בת"א צפויים להגיב בפתיחת שבוע המסחר לתקיפה, שבה לוקחת חלק גם ארה"ב ● כיצד יושפעו ממנה מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

המשקיעים הזרים ינהרו אבל הגירעון יזנק: מומחים משרטטים "עידן זהב" לכלכלה ביום שאחרי המלחמה

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

3 סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל"ן

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה