הפגנת תמיכה באסירים הביטחוניים בנצרת / צילום: Reuters, Ammar Awad
בריחת ששת האסירים הפלסטינים מכלא גלבוע בשבוע שעבר קיבלה הקשר רחב יותר מאשר אירוע ביטחוני או כשל מערכתי של השב"ס וכוחות הביטחון בישראל. יתרה מכך, אפשר לומר שזה שיקף והציף את מלוא המורכבות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
סוגיית האסירים הביטחוניים תמיד הייתה אחת הסוגיות הרגישות והנפיצות. זו הסוגיה כמעט היחידה שהרשות הפלסטינית לא מוכנה לדון בה עם ישראל או להגיע לפשרות. הרשות משלמת משכורות חודשיות לאסירים ומשפחותיהם, כאות הוקרה וגם כעזרה, לאחר שמפרנס המשפחה נכנס לכלא בישראל. בשאר הפלגים הפלסטיניים, זו הסוגיה שבשמה הם פועלים ביום יום נגד ישראל, כדי לשחרר את האסירים או להגיע לעסקת חילופי שבויים. זה המיתוס הלאומי המחבר. לפי התפיסה הפלסטינית, מדובר באנשים שהקריבו את חייהם כדי להילחם נגד הכיבוש כדי שאחרים יוכלו לחיות על אדמתם.
ששת האסירים שנמלטו מכלא גלבוע, חמישה מהם אסירי הג׳יהאד האסלאמי. השישי, המוכר ביותר, שלא נאמר הכוכב, זכרייה זביידי, הוא אחת הדמויות הפלסטיניות המורכבות שישראלים מכירים. לוחם, מפקד ופוליטיקאי אך גם שחקן תיאטרון וגיבור לאומי שהצליח לגרום ליהודייה משורות האויב להתאהב בו. אגב, את המעמד הזה הוא קיבל בין היתר בזכות התקשורת הישראלית.
צריך לבנות מתח? תאשימו את החברה הערבית
עם תחילת החיפושים אחר הנמלטים, החברה הערבית הוצבה בתור החשודה המיידית, דבר שרק הסלים לאחר שכוחות המשטרה והשב"כ הגיעו לכפר קטן ליד עפולה בשם נאעורה כשהתברר שהאסירים הגיעו לשם לבקש אוכל ונכנסו לאחד המסגדים להתקלח. המשטרה שגבתה עדות משני עובדי מאפייה ואימאם המסגד לאחר שפגשו את האסירים, שחררה אותם לאחר שהבינה שהתושבים המקומיים לא הבחינו שמדובר באסירים הנמלטים. נאעורה הוא כפר קטן, אך כזה שעוברים ממנו בכל יום עשרות פועלים פלסטיניים שעובדים בישראל.
הערכות המשטרה שהגיעו לאחר מכן צפו ועלו בדיווחי הכתבים והפרשנים: האסירים הנמלטים מקבלים סיוע מהערבים. יש שהגדילו לעשות והוסיפו מדמיונם, לצורך בניית המתח, שהאסירים מסתתרים או נעזרים באזרחים הערבים כדי לבצע פיגוע. מה לגבי העובדות? במשך ימים רוב הכפרים והערים בחברה הערבית מהצפון ועד המשולש כותרו, וכוחות הביטחון סרקו את הבתים וביקשו לקבל תיעוד מצלמות אבטחה, אך ללא שום ממצא שמוכיח שאותם אסירים נמלטים קיבלו סיוע מהתושבים.
במקביל לפעילות בשטח, בשב"ס קיבלו החלטה לנייד את האסירים הפלסטיניים שמוחזקים בכלא, להגביר את הפיקוח עליהם ולמנוע מהם להיפגש עם עורכי הדין והמשפחות, דבר שהתקבל בכעס והתנגדות מהאסירים ומההנהגה הפוליטית הערבית גם בישראל. הרשימה המשותפת סברה שמדובר בעונש קולקטיבי נגד אלפי אסירים בגלל בריחתם של שישה אחרים. למה שאסירים בכלא רמון בדרום ישלמו מחיר על מעשים של שישה אסירים בגלבוע? ביקשו חברי המשותפת להבין מהשר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, אך תשובה לא הגיעה עד עצם היום הזה.
"תומכי מחבלים" או מצטיינים באזרחות במדינה?
חברי המשותפת ברגע אחד גם הם הפכו ל"תומכי מחבלים" שמתנגדים להסגרת האסירים הנמלטים ופועלים לעודד בריחה מבתי הכלא, וכלי התקשורת השונים לא עשו שום הבחנה, בין אם במכוון ובין אם לא, בין הדרישות שלהם הנוגעות לאסירים בבתי הכלא לבין האסירים הנמלטים. הרי הדיוק בעובדות כשהוא נוגע לחברי כנסת או אזרחים ערבים, הינו בגדר המלצה בלבד.
וכשחברי המשותפת בלב הסערה, ישבה לה רע"ם בשקט וחבריה נמנעו מלהתראיין בערבית ובעברית עד לכתיבת מילים אלו, כדי לא לחזור על טעויות מן העבר. במהלך הבחירות האחרונות מנסור עבאס השתמש בביטוי "מחבלים" בראיון לחדשות 12 ונאלץ להתנצל ולהוציא הודעה רשמית בשם רע"ם והתנועה האסלאמית שלא מדובר במחבלים אלא באסירי חופש שרע"ם תמכה בהם ובמשפחותיהם ותמשיך לעשות כך. האירוע הזה לא חלף בקלות. וזה עוד כשרע"ם אז לא הייתה חלק משום קואליציה. היום על אחת כמה וכמה היא לא יכולה להרשות לעצמה להתבטא בנושא, לשום צד. כל מילה שיגידו חבריה תפגע בהם בן אם אצל הערבים או היהודים, אבל העמדה שלהם בעינה עומדת.
בסופו של היום, האירוע נגמר בצורה שונה מההערכות והפרשנויות. החיפושים אחר שני האסירים הנותרים עוד נמשכים, ככל הנראה אחד מהם לפחות הצליח להימלט לאזור ג'נין. המשטרה שינתה את דף המסרים שלה לאחר תפיסת שניים מהם באזור נצרת בעקבות שיחת טלפון למוקד 100 ממשפחה מקומית. שני האסירים האחרים נתפסו באותה שיטה ליד הכפר שבלי אום אל-גנם בצפון. פתאום לא חברי הכנסת וגם לא האזרחים הערבים הם חשודים ו"תומכי מחבלים". להפך, הם קיבלו שבחים וציונים גבוהים באזרחות טובה במדינת ישראל.
כשיום כיפור בפתח, לאזרחים הערבים מגיעה סליחה מהאזרחים היהודים במדינה, ולא רק בגלל השבוע האחרון.