גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לישון במתנ"ס, להתקלח בקאנטרי: מה יקרה למי שיאבד את הדירה ברעידת אדמה?

קריסת הבניין בחולון היא רק הקדמה לאסון גדול שיקרה אם תתרחש פה רעידת אדמה ● האם קיים נוהל לטיפול באנשים שאיבדו את ביתם, על מי האחריות לספק להם קורת-גג, ומזון והאם המדינה ערוכה לכך?

מבקר המדינה בביקור בבניין שקרס בחולון / צילום: דוברות מחוז דן
מבקר המדינה בביקור בבניין שקרס בחולון / צילום: דוברות מחוז דן

בבוקר שבת ה-11.9 התקשו בני משפחה שהתגוררו ברחוב סרלין 38 בחולון לפתוח את הדלת. הם התקשרו לרשות הכיבוי וההצלה, והכבאים שהגיעו לבניין גילו שמצבו הפיזי רעוע ושהוא עלול לקרוס. הם נתנו לדיירים כמה דקות לאסוף כמה חפצים הכרחיים כמו תרופות, ופינו את כולם מהבית.

לאן מתפנים בשבת בבוקר בלי לארוז כמעט דבר? בעיריית חולון הציעו לדיירים להתפנות למתנ"ס סמוך, ולהתקלח במקלחות בקאנטרי. הדיירים לא ראו בכך פתרון משביע רצון, וכולם העבירו את הלילה במקומות אחרים.

למחרת, ביום ראשון אחר הצהריים, קרס הבניין ברעש גדול, ושאלת הפינוי הפכה לבעיה שתצטרך פתרון מקיף לחודשים ארוכים. מה יקרה בתרחיש של רעידת אדמה או של אירוע רב נפגעים? לאן יפנו אנשים שנותרו חסרי בית אם יהיו אלפים או עשרות אלפים כאלה? הנה כמה מהשאלות שדורשות פתרון.

■ לאן מתפנים?

למרות הביקורת שהופנתה כלפיה, עיריית חולון פעלה לפי העקרונות המופיעים בתוכנית הממשלתית "מלון אורחים", המפרטת את המצבים שבהם אזרחים נאלצים להתפנות מבתיהם בשעת חירום (עימות צבאי או אסון טבע) ואת המענה שיקבלו.

על פי עקרונות התוכנית, המפונים יועברו למתנ"סים או למבני ציבור פנויים אחרים, בעיקר בתי ספר. "הרשות המקומית תדאג למילוי צורכי המפונים במתקני הקליטה ברשות למשך שבוע ימים".

התוכנית יורדת לפרטים וקובעת מה מספר תאי השירותים והמקלחות הדרושים לכל 100 מפונים, מה עושים בנוגע לפינוי אסירים, איך מספקים שירותי חינוך ובריאות למפונים, ועוד.

אולם בעיה אינהרנטית שקיימת בתוכנית היא שלא תמיד ברור מי אחראי במצב חירום - צה"ל או הרשויות המקומיות. על פי לשון התוכנית, "פינוי אוכלוסייה מאורגן יבוצע בידי צה"ל או הרשויות המקומיות בהתאם לאופי האירוע".

■ מה קורה בשלב השני?

תוכנית "מלון אורחים" קובעת כי "הארכת תוקף מתן השירות מעבר לשבוע ימים, תהיה באישור משרד הפנים ובתיאום מול משרד האוצר", אולם בתרחיש של רעידת אדמה או מבצע צבאי, אפשר בהחלט ששבוע-שבועיים לא יספיקו כדי להתארגן לקליטת כמויות גדולות של פליטים.

ברשות החירום הלאומית (רח"ל), האחראית לתיאום בין גופי הממשלה השונים במקרי חירום, אומרים כי מעבר לתקופה זו, יצטרך משרד השיכון להיכנס לתמונה, אם באמצעות דירות דיור ציבורי שעומרות ריקות, ואם באמצעות בנייה מהירה, של הסבת מכולות או הצבת קרוואנים.

מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש אומר לגלובס: "מבצע צוק איתן, לדוגמה, ארך 51 יום. ברוב התרחישים שלנו, יש כאלה שחס וחלילה לא יהיה להם לאן לחזור ואז ייכנס לתמונה משרד השיכון, ומי שיוכל, יחזור לבית שלו. ברור שבתי הספר הם פתרון זמני, כי אי אפשר להשבית את מערכת החינוך לזמן ארוך".

יאיר הירש, מנכ''ל משרד הפנים / צילום: דוברות שרת הפנים

אפשר ללמוד גם ממקרים אחרים בעולם. מחקר שנעשה ביפן אחרי רעידת האדמה בפוקושימה, מצא שכעבור שנה וחצי מהאירוע, עשרות אלפים מהמפונים עדיין התגוררו בדיור זמני במימון העירייה, או בדיור ציבורי, ואלפים אצל קרובים וחברים.

במקרה של הבניין בחולון, מכיוון שלא מדובר בעימות צבאי או באסון טבע, הודיעו בעירייה שהמשפחות יוכלו להתגורר עד סוף תקופת החגים בבתי הארחה שונים בארץ.
לאחר מכן הם אמורים לדאוג לעצמם. מה שנשאר בבעלותם הוא הקרקע שעליה עמד הבניין - והם יכולים כעת לנסות לקדם פינוי-בינוי.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין אמר בשבוע שעבר בעניין: "יש פה מקרה חירום וחובתה של המדינה לסייע לתושבים שביתם קרס. הנחיתי את כלל הגורמים המקצועיים במשרד לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם העירייה בכדי לקדם את כל הליכי התכנון במהרה. נמשיך לקדם תהליכי התחדשות עירונית בשיתוף השלטון המקומי למען בטיחות ואיכות חיי התושבים".

אולם גם במקרה האופטימי ביותר ובהנחה שהעירייה ומשרד השיכון יעמדו בהבטחתם לזרז הליכים, מדובר בשנים.

דיור זמני אחרי רעידת האדמה בפוקושימה. שנה וחצי אחרי, עשרות אלפים מהמפונים  עדיין התגוררו בדיור זמני / צילום: Reuters

■ מה אמורים המפונים לקבל?

נוכח הביקורת שהופנתה נגדה בעניין הסיוע לדיירי הבניין שקרס, עיריית חולון הודיעה כי הדיירים יקבלו 5,000 שקל למשפחה לצורך התארגנות ראשונית, מהם 3,000 שקל מתקציב העירייה והשאר מתרומות של רשתות רמי לוי וחצי חינם. חברת תדהר הזמינה את המפונים להתארח במלון שבבעלותה עד לאחר החגים.

אין זו הפעם הראשונה שחברות עסקיות נחלצות לעזרת מפונים: במלחמת לבנון השנייה הקים ארקדי גאידמק עיר אוהלים בניצנים לאזרחים שהתפנו מגבול הצפון. וזורק דוגמה אחת.

תוכנית "מלון אורחים" הממשלתית מבטיחה סיוע מצומצם מאוד להתארגנות: "משרד האוצר יקצה 150 שקל לאדם אשר פונה ממקום מגוריו ע"י הרשויות המוסמכות וזאת לצורך התארגנות ראשונית של המשפחה". עוד קובעת התוכנית תקציב של 30 שקל לשירותי כביסה, כלומר "5 ק"ג כביסה אחת לשבוע עבור ארבע נפשות". מינימלי, ללא ספק.

תא"ל זאב צוק רם, לשעבר ראש רח"ל, רשות החירום הלאומית, סבור שאפשר וצריך היה לעשות הרבה יותר: "גם כאזרח המדינה וגם כאיש מקצוע, אני סבור שזו תקלה חמורה וחוסר רגישות מוחלט של עיריית חולון. הם היו צריכים לקחת את המשפחות ולשכן אותן בבתי מלון. יש מספיק בתי מלון באזור, לפחות לתקופת החגים, ועד אז אפשר להתארגן ברמה של מדינה, לתת מענה.

"נכון שיש פה בעייתיות מסוימת כי בית שנפגע מאירוע זה לא טרור או אסון טבע, אין לו פתרון מהממשלה, אבל אם רוצים, אפשר למצוא פתרונות ועכשיו. זה חלק מהחוסן הלאומי שלנו. את הבסיס שזה מגורים ומזון, המדינה צריכה לעשות כאן ועכשיו. והיא יכולה".

אבל מה יקרה במקרה של רעידת אדמה ועשרות אלפי אנשים שיישארו ללא בית?

"יקרסו הרבה בתים ולא תהיה ברירה, וצריך יהיה להשתמש במקומות הפנויים ביותר, כמו בתי ספר. משפחות עם בעיה של נכות כן יקבלו בתי מלון.

"ללא ספק יהיו הרבה בתים שייהרסו ברעידת אדמה כי אנחנו מתקרבים לטווח של מאה שנה מהרעידה הקודמת. המדינה צריכה לתמוך ברשות המקומית והמגזר השני והשלישי מאוד רוצים להיות שותפים בדברים האלה וכך מחברים אותם לתהליך".

■ לכמה אנשים יהיה פתרון?

מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש: "התוכנית מיועדת לתת מענה ל-300 אלף איש או 4% מהיקף האוכלוסייה. להיקף של רעידת אדמה הנחת העבודה היא שצריך למצוא פתרון לכ-180 אלף איש. אנחנו מצפים מכל עירייה שתוכל לתת מענה ל-4% מהאוכלוסייה שלה. למשל אם בירושלים יש כמיליון איש, העירייה צריכה לתת מענה ל-40 אלף איש.

"בימי שגרה הרשויות אמורות לאתר מתקני קליטה - והפינוי עצמו מתבצע על ידי צה"ל, לבתי ספר ולמתקני קליטה מקומיים, ורק בעדיפות שנייה לאכסניות נוער או בתי מלון, בגלל העלות".

ברח"ל מציינים כי בישראל יש לכל היותר 100 אלף חדרי מלון (כולל אכסניות ומוסדות דומים), אז ברור שאי אפשר יהיה לתת מענה לכולם במלונות. "זה מענה חירומי מידי, שבו המדינה יכולה לעשות שימוש בנכסים שלה שזה בתי הספר, הצוותים החינוכיים והציוד", מסבירים שם.

הירש: "יש לנו ציוד שפרוס במחסנים ברחבי הארץ למקרה של קליטה המונית לאחר רעידת אדמה: 300 אלף מזרנים, שק"ש או שמיכה, כ-10,000 מיטות לקשישים, אוהלים משפחתיים, מסתורי שירותים - אוהלים ניידים עם שקיות כימיות ומתחמי ברזיות ניידים שאפשר לחבר למקורות מים. יש עוד ציוד סניטרי ושקיות חימום.

"יש גם עניין של להכשיר את המורים להפוך את בתי הספר למקומות מקלט - הכשרנו 25 אלף מורים שעל פי החוק הם אחראים בזמן חירום למתקן קליטה. יש 1,300 בתי ספר שמוכנים לקליטה".

■ מי מחליט על תוכנית פינוי?

הבעיה עם תוכנית "מלון אורחים" ועם התוכניות הייעודיות האחרות (לפינוי עוטף עזה או צפון הארץ במקרה של מבצע צבאי) היא שהדרג המדיני צריך להחליט להפעיל אותה, בהתאם להמלצה של גורם רלוונטי. אבל כיוון שלהפעלה של "מלון אורחים" יש משמעויות תקציביות וגם פוליטיות, לעתים נוח לא להפעיל אותה. במבצע "שומר החומות" התוכנית לא הופעלה ומי שהתפנה - התפנה עצמאית. ברח"ל אומרים כי משרד הביטחון שיפה את המתפנים עצמאית ב-7 מיליון שקל שהועברו דרך הרשויות המקומיות כנגד קבלות.

"הרשויות המקומיות מאוד מאוד מקשות על תוכניות. בסוף אנשים ימותו"

תא"ל (מיל) ד"ר חיליק סופר, לשעבר רמ"ח אוכלוסיה בפיקוד העורף, משתמש במילים קשות: "אני חושב שב-2006, במלחמת לבנון השנייה, פיקוד העורף נתפס לא מוכן, ומאז המדינה עשתה קפיצה קדימה במוכנות של העורף. יש פערים במיגון אבל יש מערכת אפקטיבית של התרעה, האוכלוסייה יותר מוכנה. אבל בכל הקשור לרעידות אדמה אנחנו במצב של ערב מלחמת לבנון השנייה.

"הישימות של תוכנית הפינוי טובה לנייר. את התוכנית לפינוי אזרחים אפשר אולי להציג יפה בכנסת, אבל במבחן המציאות זה לא יעבוד. זה טוב לשבוע, מקסימום חודש, וגם ככה זה יהיה קשה. אנשים לא ירצו ללכת לבתי ספר אלא לאכסניות או לבתי מלון. מי שיש לו כסף ילך למלון, ומי שיוכל יתארח אצל קרובים עם בית גדול. זה לא נותן מענה לרוב הגדול".

תא''ל (מיל') ד''ר חיליק סופר / צילום: תמונה פרטית

מאז השתחרר סופר מהצבא הוא הקים חברה שמתמחה בפרויקטים של תמ"א 38, מצד הדיירים. "הרשויות המקומיות מאוד מאוד מקשות. בעיריית חולון אומרים שהם לא קיבלו בקשות לגבי המבנה הזה, אבל בפרויקט אחר שאני מכיר באופן אישי העירייה כל הזמן משנה את התוכניות. זו השיטה שלהם למסמס את התהליך, ובסוף אנשים בארץ ימותו. כל המבנים שנבנו לפני 1975 הם לא עמידים. נניח שהבניין הזה אמור לעמוד ברעידת אדמה של 6.5, אבל גם אם תהיה רעידה חלשה יותר הם עלולים ליפול.

"לדעתי יהיו עוד הרבה בניינים שיקרסו גם בלי רעידת אדמה, כמו שראינו לאחרונה ברמת גן ובחולון. פה ראו את הסדקים בזמן אבל זה גם יכול לקרות ברגע, כמו שראינו לפני כמה חודשים במיאמי.

"הפתרון המבני לרעידת אדמה ולכשל המבנים הוא חיזוק באמצעות פינוי-בינוי ותמ"א 38. זה ייתן מענה גם לאיום הטילים. מעבר לממ"דים, צריך לזכור שטיל שנופל בשכונת מגורים, יוצר הדף גדול שעלול לגרום למבנים ישנים לקרוס, גם אם הטיל נופל 100-200 מטר מהם. אבל הפרויקטים הללו מתממשים הפוך ממפת הסיכונים - בבית שאן ובטבריה זה לא קורה, ושם צריך למצוא פתרון ממשלתי וזה דחוף".

עוד כתבות

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

הוא עורך דין צמרת, היא תעשיינית מצליחה, עכשיו השותפות ביניהם נחשפת

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?