גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאחר הפסדים של כמעט מיליארד אירו: כתר תנפיק בניו יורק בעיקר לצורך החזר חוב

יצרנית רהיטי הפלסטיק הוותיקה, שעברה ב-2016 לשליטת קרן BC Partners, מבקשת להנפיק לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר, כדי להחזיר הלוואה יקרה ששימשה לרכישתה ● כתר שיפרה משמעותית את תוצאותיה על רקע משבר הקורונה, אך עדיין מתקשה להרוויח - לאחר הפסדי עתק בשנים 2020-2018

מפעל כתר / צילום: באדיבות כתר
מפעל כתר / צילום: באדיבות כתר

מתחילת השנה הונפקו בוול סטריט 11 חברות מישראל, 10 מהן חברות טכנולוגיה צעירות יחסית, ואחת ותיקה שאינה מתחום הטכנולוגיה - חברת הספנות צים. בסוף השבוע הוגש תשקיף של עוד חברה ותיקה, שאינה מתחום הטכנולוגיה - קבוצת כתר, שהוקמה בשנת 1948 ועוסקת בייצור ושיווק של רהיטי פלסטיק.

כתר צפויה להנפיק בבורסת ניו יורק, כאשר לפי ההערכות היא תגייס כמה מאות מיליוני דולרים לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר. חלק הארי של הגיוס ישמש את החברה להחזר הלוואה בריבית דו-ספרתית שנלקחה עם רכישת השליטה בכתר מידי משפחת סגול ב-2016. את ההנפקה מלווים החתמים גולדמן זאקס, ג'יי.פי מורגן, בנק אוף אמריקה וג'פריס.

כתר מגדירה את עצמה כיוצרת פתרונות לייף-סטייל לבית ולסביבתו, תוך שימוש בחדשנות. לפי נתונים שהחברה מספקת, היא מוכרת ביותר מ-100 מדינות והיקף השוק שאליו היא פונה מגיע ל-27.8 מיליארד דולר - שוק שלדבריה נהנה ממגמות תומכות כגון הגידול בפעילות בתוך הבית ועלייה בהוצאות על שיפוצים בבית.

כתר נוסדה על-ידי יוסף סגול כמפעל לייצור צעצועים ומוצרים לבית, ובשנות ה-80 הניהול בחברה הועבר לבניו סמי ויצחק סגול. השליטה בקבוצה (80%) נמכרה בשנת 2016 על-ידי האחים סגול לקרן BC Partners תמורת 1.4 מיליארד דולר ברכישה ממונפת, כשהלוואה בנקאית הועמסה על החברה הנרכשת.

ב-20% הנותרים ממניות כתר מחזיקים בני משפחת סגול. לפי התשקיף שהוגש בסוף השבוע, "חלק מבני משפחת סגול מחזיקים מניות מיעוט בחברה האם, כתר גרופ, באמצעות ההחזקות שלהם ב-Jardin International Holding".

"העסקים התאוששו במהירות לאחר תקופת שיבושים בשל הקורונה"

בשנים שלאחר מכירת כתר ל-BC Partners חלה הרעה בתוצאותיה, על רקע המינוף הגבוה שהוביל לעלויות פיננסיות גבוהות, לצד העלייה במחירי חומרי הגלם שבהם החברה משתמשת לצורך הייצור, והתגברות התחרות.

שיפור שנרשם בתוצאות ב-2020 ובמחצית הראשונה של 2021, הגיע בעקבות ירידה במחירי חומרי הגלם (בפרט פוליפרופילן) שהשפיעה לטובה על שיעורי הרווחיות, לצד שינוי בדפוסי הרכישה בתקופת הקורונה - שהשפיעו לטובה על שורת המכירות של כתר.

לפי התשקיף, "הביקוש הגובר למוצרים שלנו בא לידי ביטוי בשיעור צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של 10.4% מאז 2018, על רקע המשך התנאים המיטיבים בשוק, פיתוח מוצלח של מוצרים חדשים, ביצועים חזקים במכירות ורכישות אסטרטגיות".

במקביל מציינת כתר כי "בתקופה זו, ההפסד שלנו הצטמצם מ-762 מיליון אירו ב-2018 ל-55.6 מיליון אירו ב-12 החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2021, וה-EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) גדל מ-93.4 מיליון אירו לכ-232 מיליון אירו. הרחבנו את שולי הרווח באמצעות מיקוד בחדשנות שמוסיפה ערך ובניית ארגון יעיל". לדברי החברה, העסקים התאוששו במהירות לאחר תקופה קצרה של שיבושים בשל מגפת הקורונה במרץ-אפריל 2020.

עברה לרווח נקי מצומצם במחצית

מהתשקיף עולה כי 54% ממכירות כתר הן למדינות אירופה, 38% לצפון אמריקה והיתר לשאר העולם. 53% מהמכירות הן לבית ו-47% למחוץ לבית (ריהוט גינה וכדומה).

ברבעון השני של 2021, הכנסות כתר צמחו ב-35% בהשוואה לרבעון המקביל והסתכמו ב-444 מיליון אירו. הרווח הגולמי עלה ב-33% ל-150 מיליון אירו ונרשם גידול גם בהוצאות התפעוליות.

הרווח התפעולי הסתכם ב-26.2 מיליון אירו לעומת 19.8 מיליון אירו ברבעון המקביל, ובשורה התחתונה נרשם הפסד נקי של 4.7 מיליון אירו, לעומת הפסד של 7.5 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.

במחצית השנה, החברה הציגה רווח נקי מצומצם של 2.4 מיליון אירו על הכנסות של 855 מיליון אירו. ב-2020 ההכנסות הסתכמו בכ-1.24 מיליארד אירו וההפסד הנקי היה 76.8 מיליון אירו. ה-EBITDA היה חיובי בכל אחת מהתקופות - 73.1 מיליון אירו ברבעון השני, 149 מיליון אירו במחצית הראשונה השנה ו-194 מיליון אירו ב-2020.

הפער הגדול בין ההפסד הנקי ל-EBITDA נובע מסכומים גבוהים של פחת והפחתות, מעלויות פיננסיות (הקשורות להלוואות) ובמידה פחותה מתגמול מבוסס מניות. ברבעון השני, החברה הכירה בהוצאות של 5.2 מיליון אירו בגין ההנפקה הצפויה.

רק להחזר חוב או גם לרכישות?

הדוחות הנוכחיים של כתר מלמדים על שיפור משמעותי בתוצאותיה ביחס לשנים הקודמות - ב-2018 לדוגמה היא רשמה הפסד תפעולי עצום של 692 מיליון אירו וההפסד הנקי הגיע ל-762 מיליון אירו. ב-2019 היא צמצמה את ההפסד התפעולי ל-30.2 מיליון אירו ואת ההפסד הנקי ל-137 מיליון אירו, וב-2020 היא עברה לרווח תפעולי, אם כי השורה התחתונה הייתה עדיין שלילית.

נכון לסוף יוני היו לקבוצת כתר יתרות מזומנים בסך 116 מיליון אירו, לאחר שייצרה תזרים של 59.8 מיליון אירו מפעילות מתחילת השנה. עיקר כספי הגיוס בוול סטריט מיועדים להחזר חוב, כאשר בסוף יוני עמד היקפו הכולל של חוב החברה על 1.4 מיליארד אירו.

מתוך סכום זה, כ-237 מיליון אירו הם הלוואת PIK שנלקחה כחלק מרכישת החברה על-ידי BC Partners ומיועדת לתשלום באוקטובר 2024. מדובר בהלוואה המאפשרת ללווה לצרף את תשלומי הריבית לקרן החוב. במקרה של כתר, ההלוואה שנלקחה ב-2016 נושאת ריבית שנתית של 11% במקרה שהחברה בוחרת לשלם את הריבית מדי חצי שנה, או של 11.5% אם היא בוחרת לצבור את הריבית ולצרפה לקרן. החברה לא שילמה עד כה את הריבית והיא נצברה, ולכן היקף החוב גדל מ-209 מיליון אירו בסוף 2019 ל-237 מיליון אירו בסוף יוני 2021.

החברה מתכננת לשלם את מלוא ההלוואה בכספים שתגייס במסגרת ההנפקה. היא אמנם לא מציינת כחלק מייעוד כספי ההנפקה את האפשרות של רכישת חברות, אך לפי התשקיף יש בפניה הזדמנויות לרכישות משלימות אסטרטגיות.

עליית דירוג, למרות חשיפה ניכרת למחירי חומרי גלם

לפני כחצי שנה העלתה סוכנות הדירוג מודי'ס את דירוג החוב של כתר מ-Caa1 ל-B3 (עדיין דירוג ספקולטיבי) עם אופק יציב, וציינה את מעמדה המוביל של כתר בתעשייה, לצד גיוון גיאוגרפי וגיוון בהיצע המוצרים.

מנגד נכתב בדירוג כי החברה חשופה מאוד למחירי הפוליפרופילן - חומר גלם שהוא נגזרת של נפט - עובדה שחושפת את החברה לתנודתיות ומקשה על הפחתת המינוף. בתשקיף שהגישה החברה היא מציינת כי היא מנהלת את הסיכון של תנודות במחירי חומר הגלם בכניסה לחוזים ארוכי טווח עם מחירים קבועים, "אך כעת אין שוק לכניסה לגידור פיננסי לצורך הפחתת הסיכון". במקביל היא עוברת לשימוש בפוליפרופילן ממוחזר, שלדבריה השימוש בו מפחית ב-88% את האנרגיה הנדרשת לייצור, ב-71% את פליטת גזי החממה וב-46% את השימוש במים.

מנכ"ל קבוצת כתר הוא אלחנדרו פנה, שמנהל את החברה מאז 2018 כשהחליף את יונתן קולודני. את כתר ישראל מנהלים אהוד (אודי) שגיא ויפתח סחר. הקבוצה מעסיקה 5,200 עובדים, רובם הגדול בתחום הייצור והאחסנה, ויש לה 18 אתרי ייצור באירופה, אמריקה וישראל. באתרי הייצור בישראל - אלון תבור, כרמיאל ויוקנעם - מועסקים כ-1,700 עובדים.

כתר (Keter Group SA)

עיסוק: ייצור רהיטי פלסטיק
היסטוריה: הוקמה בשנת 1948 על-ידי יוסף סגול, כמפעל לייצור צעצועים
ומוצרים לבית, בשנות ה־80 הניהול בחברה הועבר לבניו ותחום הפעילות שונה.
השליטה בקבוצה (80%) נמכרה בשנת 2016 לקרן BC Partners תמורת 1.4 מיליארד דולר
נתונים: החברה מעסיקה 5,200 עובדים, מהם כ-1,700 באתרי הייצור בישראל

עוד כתבות

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?