גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק הנורווגי: קומבינת ג'ובים או חיזוק לדמוקרטיה?

בישראל יצא לו שם רע בעקבות שימוש פוליטי ציני ● אבל במקור הוא נועד לחזק את הפרדת הרשויות, כך שהשרים יתפנו לעבודה במשרדיהם, והח"כים שייכנסו במקומם יעסקו בפעילות פרלמנטרית שוטפת

בשנה וחצי האחרונות הפך "החוק הנורווגי" לצירוף מילים שהוא כמעט ביטוי נרדף לשחיתות או לג’ובים שהשלטון מחלק בנדיבות לאנשיו. זה התחיל במרץ 2020 עם כינונה של ממשלת נתניהו-גנץ, והחריף עם הקמת הממשלה הנוכחית. "קיבלנו ממשלה שאף אחד מהשרים שלה כמעט לא מגיעים לישיבות המליאה של הכנסת. אתה יודע למה? כי יש להם נורווגי. אפילו בנורווגיה אין כזאת ממשלה נורווגית", אמרה בתחילת החודש שעבר ח"כ קטי שטרית מהליכוד.

כיצד הפך חוק שקרוי על שמה של מדינה שלרוב דווקא משמשת מודל להתנהלות אידיאלית ומעוררת קנאה, לסמל הפוליטיקה המלוכלכת? למה בעצם אנחנו מכנים אותו כך, ואיך הוא נראה בנורווגיה עצמה ובמדינות אחרות שדומות לה? כששר השיכון זאב אלקין מתקווה חדשה נדרש להגן על החוק בסוף יולי הוא הסביר שהביטוי של החוק אצלנו הוא כאין וכאפס לעומת מה שעושים בארץ הפיורדים. "בחוק הנורווגי באירופה, באותן מדינות בהן הוא מופעל, הוא מופעל במאה אחוז. רק אצלנו המציאו את הפטנט הזה שרק שר אחד מתפטר. במצב הנורמלי של החוק הנורווגי... יש הפרדה מוחלטת, (ו)השרים הם לא חברי כנסת", אמר במהלך ריאיון ברשת 13.

מיד נגיע לביטוי של החוק הזה באירופה ובהיגיון שעומד מאחוריו, אבל קודם סקירה קצרה על תולדות "החוק הנורווגי" בישראל. מדובר על שני סעיפים בחוק יסוד: הכנסת, 42ג’ ו-43, שמאפשרים לח"כים שמתמנים לשרים או לסגני שרים לוותר על מקומם בכנסת, אך לחזור אליה אם יתפטרו מהממשלה.

הסעיפים הוכנסו לראשונה לחוק היסוד לאחר בחירות 2015, אך אז הם אפשרו רק לשר אחד מכל סיעה להתפטר מהכנסת. עם הקמת ממשלת החילופים הקודמת, שכללה שרים רבים, החוק כבר הורחב וקבע שכשליש מחברי הסיעה יוכלו להתפטר לטובת כהונה בממשלה, אך לא יותר מחמישה ח"כים מכל סיעה. עם הקמת הממשלה הנוכחית, החוק הורחב אף יותר, וכעת יכולים להתפטר מהכנסת כמחצית חבריה של כל סיעה, עם מגבלה של עד חמישה ח"כים. שינוי החקיקה הזה הביא לנתון שיא של 21 ח"כים "נורווגים", כשישית מהכנסת, שנכנסו אליה כדי להחליף שרים וסגני שרים שהתפטרו.

דלת מסתובבת

ומה קורה בעולם? החוק שבו אנחנו עוסקים רלוונטי למדינות שבהן יש משטר פרלמנטרי - כמו בישראל, במרבית מדינות אירופה, וגם בקנדה, הודו, אוסטרליה וניו-זילנד - שבמסגרתו ההפרדה בין הרשות המחוקקת למבצעת היא אינה מוחלטת, ונוצר מעין "מיזוג רשויות". יש מדינות בעלות משטר פרלמנטרי שהגישה שלהן היא קיצונית לצד אחד. באוסטרליה ובניו-זילנד, לדוגמה, החוק מחייב שהשרים יהיו חברי פרלמנט, למעט לתקופות קצובות וקצרות במקרה של התפטרות או בחירות. בבריטניה אין חוק כזה, אבל זו המוסכמה. זכורים לא מעט מקרים שבהם אדם קיבל מינוי לבית הלורדים כדי שיוכל לכהן כשר זוטר למרות שלא נבחר לפרלמנט.

פה זה לא אירופה

ישראל, כפי שראינו, נמצאת איפשהו באמצע. עוד לפני שחוקק "החוק הנורווגי" היו לנו שרים שאינם חברי כנסת (יעקב נאמן כיהן כשר המשפטים בממשלות נתניהו הראשונה והשנייה בלי שהיה ח"כ, ושאול מופז היה שר הביטחון של אריאל שרון למרות שנכנס לכנסת רק לאחר בחירות 2006), אבל מדובר במקרים חריגים, וכמעט תמיד שרים באו מתוך הפרלמנט. כיום, כאמור, החוק מאפשר לחלק מהשרים להתפטר אך לא מחייב אותם לעשות זאת.

ויש גם דמוקרטיות פרלמנטריות שהגישה שלהן היא קיצונית לכיוון ההפוך. אחת מהן היא נורווגיה. אבל כפי שמציינת ד"ר חן פרידברג, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטת אריאל, יחד עם נורווגיה אפשר למנות גם את הולנד, בלגיה, שוודיה, פורטוגל, אסטוניה וצרפת.

כך, סעיף 62 לחוקה הנורווגית קובע: "חברים במועצת המדינה (הכינוי לגוף השרים הבכירים בנורווגיה) לא רשאים להגיע לישיבות של הסטורטינג (הפרלמנט הנורווגי) כחברי פרלמנט כל עוד יש להם מושב במועצת המדינה". הכלל הזה חל גם על ראש הממשלה עצמו.

כששר מתפטר מהממשלה בנורווגיה, וגם בחלק מהמדינות האחרות שציינו, הוא יכול לחזור לפרלמנט. "זה הסדר של דלת מסתובבת", מסבירה ד"ר פרידברג. "לחבר הפרלמנט שנכנס במקום השר יש את כל הזכויות, אבל הוא על תנאי. אם השר מחליט שהוא מתפטר, או שהמפלגה שלו עוזבת את הקואליציה, חבר הפרלמנט החדש מאבד את המקום שלו. בהולנד ובצרפת, לעומת זאת, אי אפשר לחזור לפרלמנט, ומי שמחליפים את השרים הופכים לחברי פרלמנט קבועים.

בדרך למשטר נשיאותי?

כפי שאפשר לראות, הגישה הנורווגית היא נוקשה בהרבה גם מהגרסה המורחבת שמונהגת כעת בישראל ונקראת על שמה. אז מה עומד מאחורי ההחלטה של מדינות כמו נורווגיה ודומותיה לנהוג כך? "המדינות האלו רוצות לחזק את הפרדת הרשויות, וזו בעצם הליכה לכיוון המשטר הנשיאותי", מסבירה ד"ר פרידברג. "בנורווגיה הלכו עוד צעד בכיוון הזה, ולא ניתן לפזר את הסטורטינג לבחירות מוקדמות".

אפשר להתווכח על הגישה הנורווגית, אך הרושם הוא שמדובר בהחלטה שנובעת מסיבות עקרוניות. בישראל כמו בישראל החוק והרחבתו הם פשוט תולדה של צורך פוליטי נקודתי. לפי ד"ר פרידברג, המקבילה הישראלית נוצרה כדי שהקואליציה הצרה תהיה מסוגלת להשתתף בפעילות הפרלמנטרית, מכיוון ששרים לא יכולים להשתתף בדיוני הוועדות או להגיש הצעות חוק פרטיות.

האם זה בהכרח אומר שמה שנעשה בתקופה האחרונה בישראל הוא רע? ד"ר פרידברג מקווה שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה. "זו דרך אלגנטית להגדיל את הכנסת", היא אומרת. "הכנסת שלנו מאוד קטנה ביחס לעולם, ויש הרבה עומס על הח"כים, למשל עם חברויות בכמה וכמה ועדות. בנורווגיה מספר המושבים הכולל בוועדות דומה למספר כלל חברי הפרלמנט, כך שכל אחד חבר בוועדה אחת בלבד. אבל הוספת עוד חברי כנסת לא תעבור ציבורית, אז אם הדרך היא באמצעות חוק נורווגי - אז זו גם דרך".

עוד כתבות

חיים כצמן בקניון של אטריום בוורשה / צילום: יח''צ-76

המחיר עלה: גזית גלוב תשלם 376 מיליון אירו לבעלי מניות המיעוט באטריום

העלתה ב-8.4% את מחיר הצעת הרכש לחברה הבת, המפעילה מרכזים מסחריים במזרח אירופה ● המחיר החדש משקף פרמיה של 23.9% ביחס למחיר מניית אטריום טרם הגשת ההצעה המקורית

 

דודי עזרא / צילום: אביב חופי

נטו חושפת בוננזה של בשר בהכשר מהודר: מניב רווח של 52 מיליון שקל בשנה

רוכשת את חלק השותפה (50%) במיזם לשיווק עופות ובשר בהכשרים מהודרים תמורת 113 מיליון שקל ● המיזם מניב הכנסות של 690 מיליון שקל בשנה

תעודת כשרות / צילום: Shutterstock

רפורמת הכשרות המתגבשת: האם היא תייקר את העלויות?

מתנגדי הרפורמה מכנים אותה "מתווה הפרטת הכשרות" וטוענים כי היא תייקר את הכשרות בישראל ● במשרד האוצר טוענים טענה הפוכה לחלוטין

משה פדלון, ראש עיריית הרצליה / צילום: שלומי יוסף

"תחטפו תביעה": כך הגיב ראש העיר לבקשת "השולמנים" להיפגש איתו

שתי מתנדבות מטעם "השולמנים" ביקשו להיפגש עם ראש עיריית הרצליה משה פדלון, ובתגובה, פדלון איים עליהן בתביעה בסך מיליון שקל במזומן לכל אחת ● מעיריית הרצליה לא נמסרה התייחסות בנוגע לשיחת האיום, אולם נמסר כי "עיריית הרצליה תמשיך ותפעל ללא משוא-פנים על-מנת לשרת את האינטרס הציבורי"

חנות בקניון בקניון K11 בהונג קונג. מייצגת את העקרונות הנדרשים להצלחה / צילום: תמיר בן שחר

עתיד המרכזים המסחריים נמצא בתשוקה שהם יצליחו לעורר בנו

בישראל יש יותר מ-500 מרכזי מסחר, ותוך חמש שנים צפויים להיבנות עוד כ-100 חדשים בשטח של כמיליון מ"ר ● התכלית שלהם תהיה שונה מזו שהכרנו: בילוי, פנאי, הסעדה - וגם מסחר ● הלקוח כבר לא יסתפק בחללים וקירות, אלא יחפש את החוויה הרגשית שתחבר אותו למותגים

נמכרת בפרמיה של 58% על מחיר השוק / צילום: Shutterstock, IgorGolovniov

חברת פלייטק, שהוקמה ע"י טדי שגיא, נמכרת תמורת 3.7 מיליארד דולר

הרוכשת, יצרנית מכונות מזל מאוסטרליה, רוכשת את החברה בפרמיה של 58% על מחירה בשוק ● שגיא, שהקים את החברה לפני יותר מ-20 שנה, מכר את יתרת החזקותיו בפלייטק לפני כשלוש שנים

ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

שישה דברים שבנט צריך להבין לפני שהוא יוצא לכנס האקלים של האו"ם

ראש הממשלה יצא בעוד כשבועיים לכנס השנתי של האו"ם בנושא שינויי האקלים ● בזמן שהוא יעמוד על במה אחת עם ביידן, מקרון וג'ונסון, בנט צריך לזכור כי השינוי שהבטיח עם הקמת הממשלה חייב לכלול גם שינוי גישה למשבר האקלים - שעד כה כללה בעיקר הבטחות ריקות ממשלות ישראל

מטוסי אל על בנתב''ג / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

מחריפה המחלוקת בין הנהלת אל על לעובדים; הוועד: אין טעם לשיח בין הצדדים

יו"ר הוועד הרוחבי באל על לסמנכ"לית משאבי האנוש: "התנהלות ההנהלה והבעלים לוקה בחוסר תום-לב, אין טעם להמשך השיח" ● בשלב זה לא צפויים שיבושים בטיסות, אולם לא מן הנמנע כי שיבושים יהיו הצעד הבא שינקטו העובדים

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

"ליברמן הצליח לבטל את סבסוד המעונות לחרדים, ועל הדרך גם לכל שאר המדינה"

זרוע העבודה במשרד הכלכלה לא פתחה את האפשרות להגשת בקשות לסבסוד מעונות היום לזכאים, אף ששנת הלימודים נפתחה כבר בספטמבר ● הסיבה לעיכוב היא שינוי הקריטריונים לזכאות, שייכנס לתוקף רק ב-1 בנובמבר ● משמעות העיכוב היא שחלק מהזכאים נדרשים לשלם עבור הגנים מחיר מלא עד שיאושרו ורק אז יזכו להחזר רטרואקטיבי

אפליקציית פייבוקס

מנכ"ל פייבוקס לכנסת: "מוכנים לכל סנקציה, לרבות הפסקת פעילות"

בעקבות הדיון הסוער בוועדת הכלכלה של הכנסת בסעיף שימנע מפייבוקס להפעיל מנוע להשוואת עלויות כיוון שבנק דיסקונט מחזיק ב-50% מהמיזם, התחייב מנכ"ל פייבוקס לקבל כל סנקציה שתוטל עליו אם יפעל שלא באובייקטיבות • אתמול אמר המפקח על הבנקים כי כשל השוק האמיתי נמצא במניעה מהבנקים השתתפות ברפורמה

בורסה לנ''ע ת''א / צילום: איל יצהר

ירידות קלות בנעילה בת"א; אירודרום קפצה ב-12%, טוגדר ב-9.7%

מדד ת"א 35 נסוג בכ-0.3%, ומדד ת"א 90 ירד ב-0.6% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-1.53 מיליארד שקל ● ירידות בולטות רשמו תורפז, ביומיט פוד, ביומיקס, ג'נסל וחנן מור

שר האוצר אביגדור ליברמן בדיון בכנסת על חוק ההסדרים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"אגף התקציבים חזק על חלשים וחלש על חזקים. אין בעיה בשיטה, אלא בשוטים"

בעוד שבועות ספורים חוק התקציב וחוק ההסדרים צפויים לעבור את אישור הכנסת ● השניים חייבים להיות מאושרים יחד, כדי שהתקציב יעבור והכנסת לא תפוזר. לכן חברי הכנסת נמצאים עם הגב לקיר ומרגישים מחויבים לאשרו ● אילו עוד בעיות טמונות בחוק, ולמה החשב הכללי באוצר לשעבר, פרופ' ירון זליכה, חושב שהוא היה צריך לשמש כדי להילחם במונופולים ● האזינו

פאנל ''משבר אמון עמוק במוסדות המדינה'', ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

"הפקידות בנויה על לא לומר את האמת לציבור"

בוועידת אמון וכלכלה של גלובס דנו בנושא של המחסור בשקיפות מצד אחד, ובקבלת החלטות איכותיות ומבוססות נתונים מצד שני ● עוד דנו בתרבות הארגונית הבעייתית במגזר הציבורי, עשיית מדיניות מבוססת ראיות בצורה מעוררת אמון ועל קבלת החלטות באמצעות נתונים

אלחנן רוזנהיים, ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

מנכ"ל פרופימקס: "מערכת המשפט לא נותנת דוגמה שצריך לתת בה אמון"

אלחנן רוזנהיים, מנכ"ל ומייסד פרופימקס, התראיין לוועידת האמון בעסקים של גלובס, ואמר: "אני לא יודע כיצד ניתן לעבור את החיים מבלי לתת אמון באנשים. בכל חיי פחות מעשר פעמים נכשלתי בגלל שנתתי אמון באנשים"

פקח חניה - רושם דו''ח / צילום: עינת לברון

בקרוב אתם תשלמו הרבה יותר על חניה. כל מה שאתם צריכים לדעת על רפורמת החניה העירונית

ביטול תקרת המחיר על חניה בכחול לבן והגבלת האזורים החינמיים לקרבה לאזור המגורים: ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את רפורמת החניה העירונית ● השינוי יחול משנת 2024 והמניעים העיקריים הם הפחתת הפקקים וזיהום האוויר בערים הגדולות ● כמה זה יעלה לכם ולאן יגיע הכסף? גלובס עושה סדר

כספומט ביטקוין באל סלוודור / צילום: Reuters, JOSE CABEZAS

המחסומים נופלים ואפילו שומרי הסף בארה"ב משתכנעים: כל הסיבות לנסיקת הביטקוין

קרן סל ראשונה העוקבת אחר חוזים עתידיים למחיר הביטקוין צפויה להתחיל להיסחר בבורסת ניו יורק, לאחר שרשות ניירות ערך של ארה"ב לא הביעה התנגדות ● שער הביטקוין זינק מעל ל–60 אלף דולר ● המהלך יגביר את הלגיטימיות של המטבעות הדיגיטליים, ויקל על משקיעים להשיג חשיפה לתחום

נדל''ן במיסיסיפי / צילום: Shutterstock

חשבתם ששוק הדיור הישראלי בוער? בארה"ב המחירים זינקו השנה ב-20%

זינוק של 12% בשלושה חודשים: יותר מעשור עבר מאז שישראל ראתה עלייה כזו במחירי הדיור ● אבל כשמסתכלים על התמונה הגלובלית, בהינתן משבר הקורונה, המצב בארץ לא חריג במיוחד ● בינתיים, במקום פתרונות קונקרטיים, שרי הממשלה ממשיכים לתת פרשנויות שרק מוסיפות עוד שמן למדורה של שוק הנדל"ן

עליבאבא. מתחרות חדשות נוגסות בנתח השוק שלה / צילום: Shutterstock, zhu difeng

עליבאבא מתמודדת עם איום חדש: קונים סינים מתוחכמים

חברת המסחר המקוון, שכבר היום נתונה לביקורת רגולטורית, מאבדת נתח שוק, כשלקוחות עוברים מחיפושי מוצרים ממוקדים לחוויית קנייה המאופיינת בשיטוט ואינטראקציה עם אנשים אחרים

סטודנטים זרים בטכניון / צילום: ארכיון המרכז הבינלאומי בטכניון

14 אלף משרות פנויות: כך תעבוד התוכנית של איילת שקד ואורית פרקש הכהן להבאת עובדים מחו"ל להייטק

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ושרת הפנים מקדמות תוכנית שתקל על הבאת עובדים מחו"ל בניסיון להקל על מצוקת כוח האדם בהייטק הישראלי ● פרויקטור חדש יקדם מתן אשרות לעובדים זרים בענף בשלושה מסלולים: למומחים, לסטודנטים זרים הלומדים בישראל ולעובדי הייטק זכאי עלייה

אמיר ברמלי / צילום: שלומי יוסף

בשורה למשקיעי ברמלי: הוגש הסכם פשרה, מאות המשקיעים צפויים לקבל חלק מכספם בחזרה

6 שנים אחרי הוצאת צו הפירוק לחברת רוביקון: הוגש לבית המשפט המחוזי בת"א הסכם פשרה הפותר מחלוקת ארוכת-שנים בין שתי קבוצות משקיעים שמנעה את חלוקת הכספים עד כה ● אישור ההסכם תלוי באישור השופטת ● אם הוא יאושר, עשרות משקיעים יקבלו תשלום ראשון כבר בעוד שבועיים