גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוורגרנד מייצגת את כל כלכלת סין בזעיר אנפין

מה שקורה בחברת הנדל"ן הסינית אוורגרנד הוא דוגמה לכלכלה הסינית כולה ● המודל הכלכלי של המדינה הגיע לסוף דרכו, ותהליך העברתו למסלול חדש צפוי לכלול תקלות נוספות כמו קריסת ענקית הנדל"ן אוורגרנד

פרויקט דיור של אוורגרנד בבייג'ינג', סין / צילום: Associated Press, Ng Han Guan
פרויקט דיור של אוורגרנד בבייג'ינג', סין / צילום: Associated Press, Ng Han Guan

חברת ניהול הנכסים הענקית אוורגרנד הסינית (Evergrande) היא מיניאטורה של הכלכלה הסינית כולה. שתיהן פעלו במשך עשורים רבים על העקרון ששווה ללוות כסף כדי לבנות - במקרה של אוורגרנד בעיקר בתי מגורים, במקרה של סין כולה לא רק דירות אלא גם כבישים, מסילות ברזל, שדות תעופה ומרכיבים אחרים בתשתיות.

לאוורגרנד נגמר האשראי, במידה רבה בגלל שינויי מדיניות שעשתה ממשלת סין. משקיעים צפו באימה כשאגרות החוב של החברה ואגרות החוב של יזמי בנייה לא יציבים אחרים צנחו. גם למודל הכלכלי של סין נגמר הכביש, והתהליך של העברתו למסלול חלופי צפוי לכלול עוד טעויות כמו אוורגרנד.

כעת עלינו להתמודד עם הסכנה לטווח קצר שקריסת אוורגרנד תזלוג לתחומים אחרים כשאנו באים להעריך את ההשפעות לטווח ארוך הנובעות מהשינוי במודל הכלכלי הסיני. לשני הדברים עשויות להיות השלכות משמעותיות על שאר העולם.

אפקט דומינו

ההשפעה הרעה ביותר לטווח קצר מהצניחה של אוורגרנד עשויה לגרום לאפקט דומינו של כשלים בגלל שהמימון יברח מחברות נכסים סיניות אחרות, מחירי הדיור והקרקע יתרסקו, ומשקיעים סינים יגלו שהדירות הריקות שוות פחות ממה ששילמו עבורן. ספקיות מלט, פלדה, חיווט, צינורות וחומרי בנייה אחרים יקרסו, והאבטלה תגאה. המכה העולמית תתחיל במדינות המספקות פחם, מרבצי ברזל וסחורות אחרות שסין זקוקה להן, כמו אוסטרליה וברזיל, אבל הדברים לא ייעצרו שם.

בינתיים, התפשטות של המחלה הפיננסית עשויה לבוא ממי שהימרו בגדול על מניות או אגרות חוב סיניות, באופן דומה למה שקרה בעת הקריסה של Long-Term Capital Management בשנת 1998.

השווקים המערביים הראו שהדאגה לגבי תוצאה איומה כזו אינה גדולה, בגלל שאף אחד לא מאמין שממשלת סין תרשה לזה לקרות. קשה עד בלתי אפשרי לנחש איזו תמיכה תספק הדיקטטורה הקומוניסטית בסין. הדרך הפשוטה ביותר תהיה הגנה על ספקים, רוכשי דירות, משקיעים קטנים ובעלי חסכונות, על חשבון ההנהלה של אוורגרנד, המלווים שלה, משקיעים מוסדיים ובייחוד נותני אשראי זרים. אוורגרנד צריכה להיות עם הגב לקיר "למען השאר" כפי שאומרים, אבל סין לא רוצה משבר בקנה מידה סיסטמי.

בנקים גדולים עושים דברים טיפשיים

בכל הנוגע להידבקות במחלה הפיננסית, אין דרך לדעת בוודאות, אבל עדיין אין סימנים לכך. בנקים גדולים עושים דברים טיפשיים, כמו שההפסדים במיליארדי דולרים בעקבות קריסת קרן ארכגוס הדגימו מוקדם יותר השנה. המערכת האמריקאית יותר עמידה מאשר ב־1998 או 2007, כך שכל התפוצצות של קרנות או בנק סיני צריכה להיות באמת גדולה מאוד או מחוברת מאוד למוסדות אחרים על מנת להציב איום.

מה שיותר סביר הוא שתהיה הדבקה פסיכולוגית. משקיעים בינלאומיים החוששים בגלל ההערכות הגבוהות של כמעט־כל־דבר בשוק עשויים להתמקד מחדש בסיכונים ולא ברווחים האפשריים, ולסגת ממניות ומאגרות חוב בסיכון גבוה יותר. אבל כשמחיר הבטיחות כה גבוה - הפסדים וודאיים בעקבות אינפלציה על אגרות חוב ממשלתיות ומזומנים - אפילו יותר יקר לחפש ניירות ערך שיעזרו לתמוך בנכסים הכרוכים בסיכון.

ההשלכה ארוכת הטווח עשויה להיות יותר מפריעה. סין ניסתה שוב ושוב לאזן מחדש את הכלכלה שלה ולהתרחק מבנייה הנתמכת על ידי חוב לכיוון תעשיות הצריכה והשירותים. הייתה לה הצלחה מסוימת, אבל כל פעם שיש האטה, היא חוזרת למודל הבדוק של הגדלת החוב וההשקעות לעידוד הצמיחה.

הפעם זה עשוי להיות שונה, בגלל שהנשיא שי ג'ינפינג שולט בכל מנופי הכוח של המדינה; אולי הוא מוכן לקבל האטה בצמיחה הכלכלית כמחיר של זה שהכלכלה תהיה יותר בת קיימא.

המודל צריך לעבור איזון מחדש

אם סין באמת נלחמת נגד צמיחה שאינה בת קיימא המונעת על ידי חוב, היא צריכה להתמודד עם סדרה של בעיות לא פשוטות בזמן שהיא מעצבת מחדש את הכלכלה שלה. המדינה תצטרך לגמול את האוכלוסייה מהרעיון שדירות ריקות הן כלי טוב לחסכון בכסף, ולעשות זאת מבלי להשמיד את החסכונות של כולם. היא תצטרך לשכנע אנשים שהם צריכים לחסוך פחות ולהוציא יותר. היא תצטרך לעשות רילוקיישן למספר גדול של עובדים והון מתחום הנדל"ן באופן נרחב יותר, שיחד מרכיבים כשמינית מהכלכלה של סין, וביחד עם ספקים כנראה אחראיים ליותר מרבע מהתוצר המקומי הגולמי. והיא תצטרך להעלות מסים שיחליפו את מכירת הקרקעות כמקור הכנסות. הגרוע מכל הוא שסין תצטרך לעשות את כל זה בזמן שהיא מגדילה את תקרת החוב שלה פחות מאשר בעבר ומתוך ציפייה לשיעור צמיחה איטי יותר.

המודל צריך לעבור איזון מחדש בגלל שלא ניתן לשמור עליו לאורך זמן. סין אימצה את המנטרה של קווין קוסטנר מהסרט "שדה החלומות" - אם תבנה את זה, האנשים יבואו - אבל האוכלוסייה המזדקנת וההאטה בתהליך העיור משמעותה ש"האנשים" כבר לא באים במספרים גדולים כמו פעם.

כוח העבודה הסיני עלול להתייקר

גם החוב לא יכול בשום אופן להמשיך לתפוח בקצב בו תפח בעשור האחרון. סין היא אחת משלוש מדינות בלבד שמגדילה את החוב הלא־פיננסי לממדים הגדולים יותר מהתמ"ג מאז 2011, כך אומרים בבנק להסדרים בינלאומיים (לצד יוון וסינגפור, והדבר נכון גם לגבי הונג קונג שהיא טריטוריה סינית). כעת יחס החוב לתמ"ג דומה ליחס שלו בארה"ב, למרות שהמערכת הפיננסית הסינית הרבה פחות מפותחת.

אם סין תצליח, המשמעות תהיה שיהיה פחות ביקוש לחומרי גלם שהיא מייבאת, יותר ביקוש למוצרי צריכה וכנראה מאזן סחר טוב יותר. לגבי שאר העולם, המשמעות היא שהמחיר של הפלדה, הנחושת והאנרגיה לייצור מלט יהיה נמוך יותר ולסין יהיה פחות צורך למחזר דולרים בצורת אגרות חוב של האוצר ואחזקות במדינות זרות. אבל אם סין תצליח המשמעות תהיה גם שכוח העבודה הסיני יהיה יקר יותר והצריכה הסינית תגדיל את הביקוש בעולם כולו, שני דברים שבאופן כללי אמורים להעלות את האינפלציה.

ההיסטוריה רומזת שקשה בצורה יוצאת דופן לנווט שינויים כאלה בלי לעשות טעויות, וסין כל כך גדולה שהשינויים יצטרכו להיות עולמיים ולא רק מקומיים. השנים הקרובות עשויות להיות רצופות מהמורות.

הבלימות וההאצות של סין בניסיונותיה לעשות איזון מחדש לא השיגו הרבה בשנים האחרונות, אבל נראה שהנשיא שי יותר ויותר רציני בנושא זה, בלי קשר לרצונו הישן לשלוט יותר בסקטור הפרטי. כשהאיזון מחדש הזה זולג לשאר העולם הוא ישפיע על כולנו. אוורגרנד הייתה קריאת השכמה.

עוד כתבות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו