קורין טל שונשון (34) ● נשואה ואם לשניים ● תושבת רמת גן, בעלת little touch -עסק לסידור, ארגון והום סטיילינג של הבית ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז
קורין טל שונשון / צילום: תמונה פרטית
קורין טל שונשון (34) פתחה את העסק שלה בנובמבר 2019, ארבעה חודשים בלבד לפני שנכנסה לחיינו מגפת הקורונה. אבל היא לא מתחרטת - האמת היא שהעסק והעיסוק בחרו בה ולא היא בו. עד להחלטה הסופית להתעסק בתחום היא עבדה כמנהלת ספא בתל אביב, ולפני כן מנהלת בחברות מתחום הקוסמטיקה והאיפור.
"כששי, הבת הצעירה שלי, נולדה, יצאתי לחופשת לידה מניהול הספא. כשהייתה בת חודשיים בלבד, חברה טובה שלי, שהייתה גם היא בחופשת לידה, עברה דירה. עם שני תינוקות הלכנו לדירה החדשה והתחלנו לעצב דברים. טפטים על הארונות, צביעת רהיטים, קניות - הכול לבד, היא ואני. היא שומרת על הילדים, ואני מסדרת ומארגנת: מטבח, חדרי ילדים, סלון - מעצבת את כל חללי הבית. זמן קצר לאחר מכן עשיתי את אותו הדבר לחברה נוספת.
"ערב אחד ישבנו במרפסת שלושתנו, רגע לאחר שהבעלים של הספא מכרה את המקום והודיעה שהיא עוזבת. ידעתי שאין לאן לחזור. חשבתי ביחד איתן מה כדאי לעשות, והתשובה של שתיהן הייתה ברורה - עיצוב, ארגון וסידור בתים".
"חברתי מיד לחברה של חברה שמתעסקת בזה, מאיה מור, והיא פרגנה ומיד שיתפה אותי בפעילות. התחלתי בסידור מחסנים וארונות. מהר מאוד עברתי לאריזה ופריקה של מעברי בתים, במקביל הלכתי ללמוד הום סטיילינג במכללת רמת גן, ומשם הכול זרם. חבר של בעלי שמתגורר בצפון תל אביב נתן לי פרויקט ראשון גדול ועיצבתי להם את כל הבית מחדש. הכיף והסיפוק שזה נתן לי הוביל לכך ששווה לקום כל בוקר מחדש. התחושה שאפשר לעצב בית בנגיעות קטנות, בסכומים יחסית זניחים ולהפוך אותו לארמון - הייתה בלתי ניתנת לתיאור".
"בסגר יש אפס עבודה"
ואז באה הקורונה. "מהר מאוד אחרי שפתחתי את העסק והתרוממתי עם שורה של לקוחות קבועים, הגיעה הקורונה. בעסק שלי זה לא פשוט להתנהל בסגרים ולצד מגפות - אנשים צריכים להכניס אותך לבית שלהם, לחדרים שלהם וכולם חוששים - אפשר לראות את טבלת העבודות ולהבין שבכל פעם בסגר יש אפס עבודה. מעט מאוד אמיצים הסכימו שאבוא לעצב ולסדר".
"בכל פעם מחדש לאחר סיום של כל סגר, התרוממתי עם לקוחות נוספים, ואז בא עוד סגר. ואם לא סגר נוסף, אז בידוד עם הילדים או כל דבר אחר - הקושי להתרומם בתקופה שכזאת ולהישאר יציבה הוא לא פשוט - אבל עדיין כשאני עושה את מה שאני אוהבת, זה שווה את המאמץ המחודש כל פעם מחדש".
"הרגולציה הקשתה עוד יותר מכיוון שפתחתי עוסק זעיר חדש, כך שגם מענקים לא הגיעו לי בהתחלה", היא משתפת. "זמן קצר לאחר מכן שינו את שיטת החישוב לגבי המענקים וזה נתן קצת אוויר לנשימה - היום רוצים את המענקים חזרה, מה שמקשה כמובן, ועד עכשיו נמנעתי מהבדיקה של כמה אני צריכה להחזיר. ברור שבסוף איאלץ להתמודד עם זה ולהחזיר, אני רק מקווה שאצליח להתאושש כלכלית ולהרים את העסק ושלא אצטרך לפתוח קרנות השתלמות וכדו'. המענקים בוזבזו כמובן לצורכי מחייה ועכשיו צריך להחזיר. ברור שאם היו מוותרים על החזר המענקים זה היה מקל, אבל גם עם זה נתמודד בלית ברירה".
"היום לאחר תקופת בידוד ארוכה, סגרים והגבלות, העסק מתחיל להתאושש, היא אומרת באופטימיות, "כמובן שאני מקווה שלכל הפחות המגבלות והסגרים מאחורינו ושככל שאצליח להתרומם אתעסק יותר ויותר בעיצוב חללים ובתים ופחות בסידור, אריזה ופריקה. החלק היצירתי של העיצוב ממלא אותי הרבה יותר. היכולת להתחיל מאפס ולעצב חלל לבד זה בשבילי אושר גדול. ללכת לקנות את הדברים, לצבוע את הקירות, להדביק טפטים, מדבקות ועוד זה החלק הכי טוב בעבודה. על אף הקושי ועל אף הרגולציה - אני שמחה שהעסק בחר בי ומקווה מאוד שרק אתפתח ולא אצטרך לשנות".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il