גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הורדת רף ההסכמה לפינוי-בינוי ל-51% לא תציל את הבניינים מקריסה

שר השיכון זאב אלקין מציע להוריד את שיעור הדיירים הנדרש לביצוע פרויקט פינוי-בינוי בצורה דרמטית כדי למנוע מקרים נוספים של קריסה כמו בבניין בחולון ● אבל במקום לדרוש פתרון שיחייב התערבות אקטיבית של המדינה, מגלגלים את הכדור שוב לבעלי הדירות

מבקר המדינה בסיור באתר הבניין שקרס בחולון. פינוי-בינוי לא מתאים לבניין כזה / צילום: דוברות מחוז דן
מבקר המדינה בסיור באתר הבניין שקרס בחולון. פינוי-בינוי לא מתאים לבניין כזה / צילום: דוברות מחוז דן

שרי הממשלה החדשים, בדיוק כמו קודמיהם וקודמי קודמיהם, עסוקים בלמצוא את "המספרים הזוכים" שייתנו מענה לבעיות הדיור: לאתר, למשל, את המספר הנכון של התחלות הבנייה, למצוא את המספר הנכון של הדירות המתוכננות, למצוא את התמהיל הנכון של דירות בנות השגה ודירות לשכירות, וגם את השיעור הנכון של הדיירים הנרדש להסכמה להתחדשות עירונית, כפי שעשה שר הבינוי והשיכון זאב אלקין.

בעקבות קריסת הבניין בחולון והסכנה לקריסת מבנים נוספים, פועל אלקין להכניס תיקון בחוק ההסדרים לסעיף התחדשות עירונית שיאפשר פינוי-בינוי גם בהסכמה של 51% מהדיירים בלבד. מדובר בסעיף שאושר במסגרת חוק ההסדרים בקריאה ראשונה, המדבר על הורדת רף ההסכמה הנדרש של הדיירים מ-80% כיום ל-66%, שאותו יבקש השר אלקין להוריד ל-51% בבניינים ותיקים שנמצאים בסכנת קריסה. לדברי גורמים המעורים בנושא, יבקשו להחיל את הסעיף החדש על כל הבניינים שנבנו לפני 1980. מטרת המשרד בדחיפת הפרויקטים של התחדשות עירונית היא לטפל במפגע הבטיחותי לצד האסתטיקה העירונית ובניית דירות נוספות למגורים.

מדיניות מוטת מחירי דירות

אחוז הסכמת הדיירים בהתחדשות עירונית, כמו גם "מספרי קסם" אחרים, נמצא בדיון לא מאתמול ולא משלשום. העובדה ש-10 שנות חיפושי מספרי קסם לא הניבו דבר, יכולה לרמז על כך שהבעיה אינה במציאת מספרים ואחוזים.

שלושה דברים בולטים בגישה הממשלתית לסוגיית הדיור בישראל, שקשורים לסיפור החולוני ולעוד אלפי בתים שזקוקים לחיזוק ברחבי המדינה: הראשון הוא מדיניות מוטת מחירי דירות - המוטיבציה הממשלתית לטיפול בנושא מונעת מעליית מחירי הדירות, ויש להניח שאם מחירי הדירות לא היו עולים, או אם היו מתחילים לרדת - הממשלה הייתה יורדת מיוזמות הדיור שלה ושבה לעיסוקיה השוטפים; השני הוא שימת דגש על הצורך להגדיל את היצע הדירות. ההיגיון שעומד מאחורי זה אומר, שאם ההיצע יגדל - המחיר יירד. זה לא הוכח עד כה וממילא בעיות התכנון והבנייה בישראל אינן קשורות בהכרח למחירי הדירות; והדבר השלישי שבולט בגישה הממשלתית הוא הפרטה בפועל של חלק ניכר מההתחדשות העירונית וחיזוק המבנים.

השילוב בין שלושת הגורמים הללו יצר תקלה חמורה, שמעוררת חשש שאלפי מבנים רעועים נוספים במדינת ישראל לא יקבלו את החיזוק הנדרש, אם לא ישתנה משהו מהותי. והורדת אחוז ההסכמה מ-66% ל-51% אינו הדבר המהותי הנדרש.

השוק החופשי לא יחליף את הממשלה

לעניין זה יש להפריד בין פינוי-בינוי לתמ"א 38, אבל מה שמשותף לשני המסלולים הוא, ששניהם תלויים במחירי הדירות. יש לפרויקט היתכנות כלכלית והסכמת דיירים? היזם ייאבק על הקמתו מול הרשות המקומית. אין? המבנה יישאר כפי שהוא לעוד שנים רבות, לא משנה כלל מה יהיו אחוזי ההסכמה בין הדיירים. כיום בכ-80% משטחה של מדינת ישראל אין היתכנות כלכלית ליזום התחדשות עירונית. וכשמחירי הדירות יירדו - המצב יורע. זו בעיה מוכרת, שהדיבורים הרבים אודותה נמצאים ביחס הפוך למעשים. ללא תקציבים משמעותיים - הנושא לא יקודם בצורה הנדרשת.

זאת ועוד: בראייה אופטימית, התיקון המוצע של אלקין יאיץ כנראה את הטיפול בפרויקטים של פינוי-בינוי, ואולם מדובר בשיטה שאינה מתאימה לטיפול במבנים בודדים רעועים, נוסח חולון. פינוי-בינוי מצריכה מתחם בן מספר גדול של מבנים, שאותם יהרוס היזם, ויקים תחתם פרויקט עם מעט מגדלים, אך הרבה יחידות דיור. תהליך כזה אורך עשור ויותר.

שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

זה מחזיר אותנו לתמ"א 38, שכוללת את הנוסחה המתאימה יותר למבנים כאלה. לא רק משום שזה בדיוק ייעודה המקורי - תוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (ולמעשה - בכלל). מה שהופך אותה לאקטואלית לטיפול במבנים רעועים הוא שהיא מהירה מאוד. בתוך שנים ספורות ניתן להשלים את החיזוק, או את הריסת המבנה והקמת אחר תחתיו.

תמ"א 38 עברה הרבה תלאות ב-15 שנות קיומה. הפרויקטים גורמים לבעיות בתכנון הסביבתי ולכלכלה המוניציפלית, והרשויות המקומיות לא מנפיקות לה בקלות היתרי בנייה; אי יציאת התוכנית לפריפריה מסיבות של היתכנות כלכלית, ותוספת הדירות הצנועה יחסית שהיא מנפיקה החלישה את מעמדה בממשלה, שלא ראתה בה גורם משמעותי בהגדלת ההיצע, אף שתמ"א 38 היא הפתרון המתאים ביותר לטיפול במבנים בעייתיים.

אלא שעד כה הדברים לא לובנו בדרגי המקצוע, והסלידה של הרשויות מהתוכנית מקטינה את האפשרות שישתמשו בה ככלי לטיפול במבנים כאלה. לפיכך האחריות על בדיקת המבנים, תחזוקתם וחיזוקם תישאר בידי הדיירים. הבעיה שבחלק ניכר מהמקרים מדובר באנשים קשיי יום, שיתקשו לממן את זה, ואם הרשויות לא מוכנות לסייע באמצעות תמ"א 38 - כנראה שצריך למצוא מנגנון לסייע לדיירי מבנים רעועים שאינם מסוכנים, לטיפול מונע, גם מבלי שייערך אצלם הליך של התחדשות עירונית.

גם כאן תצטרך הממשלה לוותר על חיפוש אחר מספרי קסם, ולהנפיק מספרי קסם משלה, באמצעות הגדלת תקציבים ייעודיים לעריכת בדיקות וחיזוק מבנים רעועים. השוק החופשי לא יעשה עבורה את העבודה הזו.

בקואליציה אין עדיין הסכמה

כדי שהסעיף המתוקן להורדת רף ההסכמה מ-66% ל-51% יעבור, יידרש אלקין להסכמת הכנסת וחברי הקואליציה שיכינו את החוק להצבעה בשבועות הקרובים. בינתיים כבר החלו במשרד השיכון בעבודת מטה, בהובלתו של המנכ"ל אביעד פרידמן.

בסביבתו של שר האוצר אביגדור ליברמן אומרים כי העניין על דעתם ושרת הפנים איילת שקד תומכת בשינוי המוצע, אולם בסיעות הקואליציה טוענים כי מוקדם לומר שמדובר בשינוי מוסכם. "מדובר בנושא חדש בחוק ההסדרים שלא נידון בממשלה וגם לא על ידי חברי הכנסת שיכינו את החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית", טענו גורמים בכירים בקואליציה והוסיפו "במבנים בסכנת קריסה צריך לטפל הנדסית ולא תכנונית".

שירית אביטן כהן

עוד כתבות

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: האם גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש של שר האוצר סמוטריץ', שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־130 דולר, נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו, והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו החדש בדרך לביטול? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שמפילים את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס מפילים את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שיורד במעל 2% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסות טוקיו ודרום קוריאה שברו שיאים חדשים

הדאקס עולה בכ-0.2% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה הם יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה, ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד עם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל