בניין הסוכנות היהודית ירושלים / צילום: בר - אל
משכורת דומה לזו של ראש הממשלה, ניהול תקציב פעילות שנתי של מאות מיליוני דולרים וניהול רשת קשרים שמקיפה את העולם היהודי - בחודש הבא תבחר וועדה מיוחדת בסוכנות היהודית את היו"ר הבא, זה שייכנס לנעליו של נשיא המדינה והיו"ר לשעבר יצחק הרצוג, ונראה שההכרעה תהיה קשה מפעמים קודמות. האות לפתיחת המרוץ ניתנה באופן רשמי בתחילת חודש יולי אז יצא הרצוג ממשרדי הסוכנות היהודית בפעם האחרונה והשבוע הוא מתקרב לישורת האחרונה - וזה הזמן לעשות סדר בנתונים.
מה בעצם תפקיד הסוכנות היהודית?
נתחיל ב"עובדות יבשות": הסוכנות היהודית הוקמה ב-1929 כזרוע מבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית אולם מאז הקמת המדינה היא פועלת לעידוד עלייה, חינוך יהודי וקשר עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם במגוון פרויקטים וגם בתוך ישראל בפריפריה ובכפרי נוער ובמעורבות עם סטודנטים בקרב קהילות חלשות. בין היתר היא משקיעה בחינוך בלתי פורמלי כאן ובחו"ל, בחיילים בודדים ובפרויקטים של שליחות במסגרתם יוצאים מהארץ לקהילות היהודיות בעולם כדי לחזק את הקשר עם ישראל ואת הזהות היהודית.
מה תקציב הסוכנות?
הסוכנות היהודית היא ארגון כלל עולמי ללא כוונות רווח. ב-2021 עמד תקציב הסוכנות על 367,586 מיליוני דולרים, מחציתו מגיע מתרומות של איחוד הקהילות היהודיות ופדרציות בצפון אמריקה, תורמים פרטיים, קרן היסוד והמוסדות הציוניים ומחצית מהשקעה של ממשלת ישראל. זו הסיבה בגינה נדרשים המועמדים להוכיח יכולות מרשימות בגיוס כספים ברחבי העולם היהודי עבור פעילות הסוכנות. התמיכה התקציבית שמעניקה ממשלת ישראל לסוכנות נשענת בעיקר על תקציב משרד העלייה והקליטה כמעט 300 מיליון שקלים בהתקשרויות שונות, כמאה מיליון שקלים משרד החינוך, 60 מיליון משרד ראש הממשלה ועוד עשרות מיליונים מהמשרד לשירותי דת, משרד הבינוי, האוצר, העבודה וכו'.
מי המועמדים בבחירות האלה?
בין השמות שהחלו להתגלגל מאז בין בכירי העולם היהודי ובזירה הפוליטית הישראלית במקביל, היו שר המודיעין אלעזר שטרן, שרת התפוצות לשעבר עומר ינקלביץ', ח"כ לשעבר עוזי דיין, המשנה לראש העיר ירושלים פלר חסן נחום, יו"ר הליכוד העולמי דני דנון ולאחרונה הצטרפה אליו מועמדת נוספת יו"ר דירקטוריון בית התפוצות אירינה נבזלין. בעוד שטרן זוכה לתמיכת הממשלה בראשות בנט ולפיד מה שמקנה לו סיכויים גדולים יותר לזכות בתפקיד (כך לפחות היה נהוג, עד אשר הרצוג נבחר לתפקיד), בוועדה עדיין לא סימנו מועמד אחד מבטיח ונהלי הבחירה המחמירים הופכים את ההערכות הפעם לקלושות במיוחד.
איך הבחירות נערכות?
הוועדה הבוחרת מורכבת מ-10 חברים, נציגי שלושת הארגונים המרכיבים את הסוכנות היהודית - חמישה מההסתדרות הציונית העולמית, שלושה מהפדרציות היהודיות של צפון אמריקה ושניים מקרן היסוד. כדי להיבחר נדרש המועמד לתשעה תומכים מבין העשרה (לא פחות). לאחר מכן הוועדה ממליצה לחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית על המלצתה והיא שצריכה לאשר את המינוי. בראש הוועדה עומד יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ויו"ר בפועל של הסוכנות היהודית, יעקב חגואל ותחתיו מטעם ההסתדרות הציונית יהיו חברים בוועדה הרווי בליץ, רחלי ברץ ריקס, הלנה גלזר, ומאיר אזרי. נוסף להם מכהנים בוועדה חמישה נציגים של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וקרן היסוד: מייקל סיגל, מארק וילף, ג׳יף שונפלד, סטיבן לואי, ודיויד קושיצקי.
עוד בהליכי הרכבת הוועדה החלו בעלי האינטרסים לבחוש בקלחת כדי להשפיע על הבחירה בקצה. נציגי הימין שהצליחו בבחירות האחרונות במוסדות הלאומיים לקחת את מוקדי הכוח אליהם - מינו ארבעה מההסתדרות הציונית (נציג כחול לבן, המזרחי, הארגונים וחגואל) ונציג אחד בלבד לרפורמים במקום שניים. לדברי גורמים במוסדות הלאומיים ההרכב הזה (עם ירידת הייצוג לרפורמים) פוגע בסיכוייו של שטרן שמגיע מגובה בהמלצת ראש הממשלה והופך את המועמדים האחרים לבעלי סיכויים מול הוועדה. בשבועות הקרובים תערוך הוועדה מספר פגישות וראיונות עם המועמדים הרלוונטיים וההערכה היא שעד ל-26 באוקטובר יעמוד בראש הסוכנות היהודית המנצח המאושר.
מפת הסיכויים של המועמדים:
מי שמוביל את הרשימה הוא השר שטרן, שלו היכרות עם העולם היהודי בתור מי שטיפל בנושאי הגיור ובחיילים בודדים ובשבועות האחרונים הוא אף עושה מאמצים להתחבב גם על נציגי הזרמים האורתודוכסים בעולם היהודי. שטרן כאמור מצויד בהמלצת ראשי הממשלה אך איננו מעמד בעל קונצנזוס בקרב חברי הוועדה, מה שגורם למועמדים שנראו חסרי סיכוי עד כה להגביר לחצים בשבועות האחרונים ולנסות את מזלם.
אם ייבחר שטרן לתפקיד הוא יפנה את מקומו לשר במשרד רה"מ אלי אבידר, מה שאמור להקטין במעט את ממדי הביקורת על הממשלה הרחבה והג'ובים המיותרים. בגזרה הפוליטית המקומית נשמע גם שמו של עוזי דיין כמי שמעוניין בתפקיד והוא אף נפגש בנושא עם יו"ר הליכוד וראש הממשלה לשעבר נתניהו.
נעבור למועמד עקשן במיוחד בזירה והוא יו"ר הליכוד העולמי דני דנון שחזר מחמש שנים באו"ם שבהן הידק קשרים שאותם טווה עוד בקדנציה הראשונה בליכוד העולמי עם מנהיגי היהדות האמריקאית ומנהיגי קהילות וארגונים. דנון מחזיק בחברות קרובה עם חגואל, יו"ר הוועדה ויו"ר ההסתדרות הציונית, השניים עבדו צמוד רק בבחירות האחרונות במוסדות הלאומיים וסביר להניח שהקרבה הזו תשחק לטובתו של דנון. יש לו גם יתרון על פני שטרן כמי שיש לו ניסיון בגיוס כספים בעולם היהודי, שכן מחצית מתקציב הסוכנות כאמור מגיע מתרומות.
בדומה, גם לאירינה נבזלין יתרון משמעותי בעולם היהודי ובגיוס תרומות, היא זכתה להכרה ולתמיכה משמעותית לאחר שלאחרונה הובילה את שיפוץ מוזיאון בית התפוצות שכיום נקרא אנו - מוזיאון העם היהודי עם תקציב של 70 מיליון דולר. נבזלין נשואה לשר לשעבר יולי אדלשטיין, בין היתר היא מכהנת כנשיאת קרן נדב ונבחרה לאחת מ-50 היהודים המשפיעים בעולם על ידי העיתון ג'רוזלם פוסט. היא נחשבת מועמדת ללא לובי פוליטי לעומת שטרן, עובדה שלא ברור כיצד תשפיע על חברי הוועדה שנוטים דווקא כן להתחבר בסופו של דבר לפוליטיקאים המקומיים.
שרת התפוצות לשעבר ינקלביץ' נמצאת גם היא במסע פגישות עם הגורמים המשפיעים מהעולם היהודי והיא זוכה לגב מיו"ר כחול לבן בני גנץ שעורך עבורה חלק ניכר מהקמפיין. כפי שחשפנו בגלובס בחודש יוני האחרון, לאחר שעזבה את משרד התפוצות סימנה ינקלביץ את היעד הבא מבחינת העבודה עבור העם היהודי. המתיחות המובנית בין לפיד לגנץ בממשלה היא גם בין היתר הרקע לכך שלגנץ מועמדת משלו בבחירות האלה. ינקלביץ' שלא נחשבת סדין אדום עבור חברי האופוזיציה יכולה בסופו של דבר להפוך באופן מפתיע למועמדת פשרה בבחירות האלו במידה ששטרן לא יזכה בתשעה מתוך עשרת הקולות הנדרשים לבחירתו.
האינטרסים האמריקאים:
לא רק הפוליטיקה הישראלית בוחשת בפנים אלא גם היהודים האמריקאים. בבחירות שנערכו ב2018 לתפקיד הם שיחקו תפקיד משמעותי יותר בוועדה וכך הצליח הרצוג לזכות בתפקיד ללא תמיכת נתניהו (חגואל אז הצביע נגדו). מסע הקמפיין של כל אחד מהמועמדים האלה כמעט שלא מגיע לסיקור תקשורתי ההולם את גודל המעמד והתפקיד, אך הוא נעשה באינטנסיביות מרובה ברחבי העולם מול כל מי שיש לו השפעה על נציגי הוועדה והן מול הנציגים עצמם.
הרגע האחרון:
עם התקרבות מועד ההכרעה לקראת סוף החודש הבא יחלו בימים הקרובים "ליפול" מועמדים שייראו שסיכוייהם להתמודד ולזכות בתפקיד קטנים. כך למשל פרשה השבוע מהמרוץ ח"כ לשעבר תהלה פרידמן ובשבועות הקרובים נשמע על נוספים. דרישות התפקיד כפי שהוגדרו על ידי גורמים המעורים בנושא הוא "מי שמכיר את העולם היהודי ומוכר בו ויש לו ניסיון בגיוס כספים". הניסיון להשאיר את הבחירות פתוחות מגיע בעיקר מכיוון המועמדים שלצדו של שטרן שפועלים להגדיל את סיכוייהם בקרב כל אחד ואחת מחברי הוועדה הבוחרת.
התקדים שהתחדד עם בחירתו של הרצוג ליו"ר הסוכנות למורת רוחו של נתניהו ב-2018, יכול להיות הקרקע לבחירות נוספות שבהן המלצת ראש הממשלה איננה מכרעת כאשר לא מדובר במועמד בקונצנזוס. הבחירות הללו יהיו המדד - האם הוועדה קיבלה עצמאות ב-2018 (כמו גם לחולשתו של בנט בזירה הפנימית והעולמית) או שזה היה חריג חד פעמי. תקציב של למעלה ממיליארד וחצי שקלים, ויכולת השפעה על סוגיות העלייה והעולם היהודי - יעמדו לרשות הזוכה.