גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רפורמת הרגולציה הישראלית חריגה ביחס לעולם

במדינת ישראל קיימת בתחומים מסוימים רגולציה, ובעיקר ביורוקרטיה, עודפות ● כדאי ורצוי לפעול להקלתם - אך לצידם קיימים חוסר ואתגרים רגולציוניים רבים ● רק מבט מלא יותר, שיסתכל על מכלול האינטרס הציבורי לא רק מהזווית הצרה של העלות הכספית הישירה של קיום החוק, יתן מענה שלם והולם לכלל האתגרים

רגולציה. / צילום: Shutterstock, Lord King
רגולציה. / צילום: Shutterstock, Lord King

מובילי רשות הרגולציה החדשה, בממשלה ומחוצה לה, מספרים לציבור שהם בסך-הכול עוקבים אחרי המלצות ארגון ה-OECD, ומעתיקים את המודל המקובל בעולם. המציאות, מה לעשות, קצת אחרת.

לפני מספר שנים כתבו חוקרי הארגון דוח מיוחד בנוגע לרגולציה בישראל. בין שאר ההמלצות שלהם הם טענו שתהליכי טיוב הרגולציה בישראל נתפסים ככלי אידיאולוגי שהמטרה שלו היא דה-רגולציה, ולא כתהליכים שמטרתם ליצור רגולציה חכמה יותר. הם המליצו לתקן אותה כך שהתהליכים באמת יתמקדו בשיפור הרגולציה, ולא בביטולה, וגם טענו שמהלכי דה-רגולציה נרחבים עלולים לפגוע באינטרס הציבורי וביעילות הרגולציה בישראל, ואפילו להוביל לפגיעה בעסקים עצמם על ידי חלוקה לא שווה של הנטל הרגולטורי ביניהם.

נראה שמובילי הרפורמה הנוכחית החליטו לדלג על המלצות ה-OECD האלה, ולנהוג בדרך הפוכה לחלוטין. בכל 148 עמודי דוח "התכנית הלאומית למדיניות רגולציה" אין מילה אחת על רגולציה חסרה, כמו זו שהובילה לאסון במירון, ובחוק עצמו, שנקרא "חוק יסודות האסדרה", נכתב כבר בסעיף הראשון, של המטרות, שמטרתו היא "להפחית רגולציה עודפת".

בין שלל תפקידי הרשות החדשה לא נמנה התפקיד לבחון באיזה תחומים חסרה בישראל רגולציה ולהמליץ לממשלה לבחון את אסדרתם. כך, היא לא תשים את האצבע על החוסר ברגולציה בתחום בטיחות מבנים ישנים, שהוביל (בין השאר) להתמוטטות הבניין בחולון, אלא רק תסרבל את ההליכים לרגולציה חדשה בתחום, לו תרצה הממשלה לקדמה.

כך גם בניגוד להליכים להטלת או שינוי רגולציה, הליכים להפחתת רגולציה יזכו מראש לפטור חוקי מבקרת הרשות, כאילו הם אינם יכולים להיות בעייתיים ביותר.

גם השוואה למתרחש במדינות המפותחות בעולם תעלה תמונה שונה מהתמונה הקודרת שמנסים לצייר כמה ממקדמי החוק. במדד ה-PMR של ה-OECD, שמודד את המידה בה המדיניות מקדמת או חוסמת תחרותיות, הציון של ישראל גבוה במעט מהממוצע. במדדי ה-IREG, שבוחנים את מדיניות הרגולציה, נמצאת ישראל בשיקלול כולל בממוצע. אפילו במדד ה-Doing business, אותו מרבים לצטט מתנגדי הרגולציה בישראל, נמצאת ישראל במקום ה-21 מבין 38 מדינות הארגון, מעל מדינות כמו שוויץ, הולנד ובלגיה, וגבוה מעל מיקומה בחלק גדול ממדדי הארגון.

במרבית המדינות המפותחות אכן ישנו גוף שאחראי על ייעול הרגולציה הממשלתית, אבל זה המצב בישראל כבר היום. האגף הוקם כבר בשנת 2013 והוא מבקר את הרגולציה הממשלתית. רק בשמונה מדינות באירופה קיים גוף עצמאי, שאינו כפוף ישירות למשרד ממשלתי, כמו זה שאמור לקום בישראל.

בנוסף, רק לחלק קטן מגופי הרגולציה במדינות המפותחות ישנן סמכויות מרחיקות לכת לעצירת וביטול חוקים ותקנות, בניגוד לעמדת השר והרגולטור האחראים, הדומות לאלה שמבקשים לתת לרשות הישראלית. מהסקירה שפרסם לקראת הגשת החוק אחד מיוזמי החוק ומוביליו, משרד המשפטים, עולה כי בארבע מתוך שש המדינות שנבחרו על ידי משרד המשפטים עצמו לסקירה אין לגופי פיקוח הרגולציה סמכות על דומה. סמכויות אלה אמנם פוצלו מחוק ההסדרים, אבל הן עדיין נמצאות על הפרק.

גם בהיבטים נוספים חורג החוק הישראלי מהמקובל בעולם. החוק החדש אמור לקבוע מהם השיקולים אותם אמורים רגולטורים לקחת בחשבון כשהם באים לקבוע רגולציה חדשה. לצד שיקולים כלליים כמו "האינטרס הציבורי" ו"השפעות חברתיות וכלכליות", השיקול המפורט היחיד שאותו הם נדרשים לבחון הוא "קידום תחרות ענפית והפחתת יוקר המחיה".

אלה הם אכן שיקולים ראויים, ומקובל בעולם לקבוע אותם כשיקולים מחייבים לרגולטורים, אך בניגוד לישראל, לצידם נקבע ב-33 מתוך 38 מדינות ה-OECD כי יש חובה לבחון את השפעת הרגולציה גם על הסביבה, ב-30 מתוכן על אוכלוסיות מיעוטים, וב-28 על אי שוויון ועוני.

במדינת ישראל קיימת בתחומים מסוימים רגולציה, ובעיקר ביורוקרטיה, עודפות. כדאי ורצוי לפעול להקלתם. אך לצידם קיימים חוסר ואתגרים רגולציוניים רבים בתחומים כמו משבר האקלים, זכויות עובדים, בטיחות ועוד. רק מבט מלא יותר, שיסתכל על מכלול האינטרס הציבורי לא רק מהזווית הצרה של העלות הכספית הישירה של קיום החוק, יתן מענה שלם והולם לכלל האתגרים האלה.

הכותב הוא מנהל מדיניות בקרן ברל כצנלסון

עוד כתבות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"