גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצמיחה המהירה של הרכב החשמלי מאתגרת את מדיניות מיסוי הרכב

למעלה מ-10% מהכנסות המדינה ממסים הם מרכישת כלי רכב ודלקים ● אלא שהקלות המס לרכבים "ירוקים" ואובדן הכנסות המס מדלקים מחייבים את האוצר לחשב מסלול מחדש בגיבוש שיטות מיסוי חדשות ● הפתרונות המסתמנים עוברים דרך יצרני הרכב ובמיסוי גורמים מזהמים נוספים שזוהו ע"י ארגון הבריאות העולמי

תחנת טעינה לרכבים חשמליים באזור התעשייה ישפרו במודיעין / צילום: דלית אייזק לויתן
תחנת טעינה לרכבים חשמליים באזור התעשייה ישפרו במודיעין / צילום: דלית אייזק לויתן

פלח השוק של כלי הרכב "הנטענים", עם הנעה חשמלית או הנעת פלאג-אין צמח השנה בקצב מסחרר. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה נמכרו בישראל כמעט 8,000 כלי רכב חשמליים ויותר מ-9,000 פלאג אין, ועד סוף השנה שני הפלחים הללו יתפסו יחדיו בסביבות 8% מכלל המכירות בשוק, כמעט פי חמישה מהשנה שעברה. אפילו הנתונים הללו אינם משקפים את הביקוש האמיתי בשוק אלא נגזרים ממגבלות ההיצע והם אף עשויים לקבל תגבור משמעותי ככל שיעלו מחירי הדלק.

קצב הצמיחה הוא בשורה טובה לשוחרי התחבורה "הירוקה" אבל מהווה בעיה לא פשוטה עבור המערכת הפוליטית ועבור הרגולטורים האחראים על הכנסות המדינה ממיסוי בעולם, במיוחד בישראל. מצד אחד מופעל עליהם לחץ ציבורי ופוליטי להפחית משמעותית את פליטת גזי החממה מהתחבורה היבשתית. זאת באמצעות הקשחת הרגולציה והמיסוי על רכבי בנזין ודיזל ועידוד למעבר המוני לרכב חשמלי בסיוע סובסידיות נדיבות והטבות מס.

מצד שני כל הממשלות ניזונו במשך עשורים רבים מקרן השפע של ההכנסות ממיסוי על רכישת רכב ועל השימוש בו, בעיקר מיסי קנייה, מע"מ ובלו על הדלק. בישראל, למשל, הניב המיסוי על רכישות הרכב ועל השימוש בסביבות 40 מיליארד שקל בשנה בממוצע בעשור האחרון, למעלה מ-10% מהכנסות המדינה ממסים.

בכל העולם הנימוק הרשמי למיסי הרכב ו/או הדלק היה ועודנו הנימוק הסביבתי, כלומר "זיהמת שילמת". אבל המעבר המהיר לכלי רכב "מחושמלים", שגם נהנים ממס קנייה ומאגרות מופחתות וגם מורידים משמעותית את צריכת הדלק עתיר המסים, פוגע בצורה משמעותית בהכנסות הממשלתיות ובמקביל מחליש את הנימוק הסביבתי להטלת מיסי הרכב.

אבל הסירו דאגה מליבכם. בכל העולם, וגם בישראל, יושבים כיום מיטב המוחות המבריקים בתחום הפיסקאלי והוגים את "הדור הבא של מיסוי תחבורתי", שלא יפסח גם על כלי הרכב "המחושמלים"

גז המחמד של הממשלות

כל המדינות המפותחות במערב ואפילו הממשל הסיני אישרו בחודשים האחרונים תוכניות אסטרטגיות להפחית משמעותית את הזיהום התעשייתי והתחבורתי בעשורים הבאים. כל התוכניות מתמקדות במזהם עיקרי אחד ושמו פחמן דו חמצני (CO2), שהוא אחד התורמים המרכזיים להתחממות הגלובאלית.

ה-CO2 הוא "גז המחמד" של הרגולטורים בעולם: הציבור הרחב רואה בו "אויב" וקל יחסית למדוד את פליטתו, לתמחר את הזיהום הסביבתי שהוא גורם, להפחית את פליטתו בטכנולוגיות קיימות ולגזור עליו קופונים פוליטיים.

אבל התחבורה מייצרת עוד שורה ארוכה של מזהמים, שאולי לא תורמים ישירות להתחממות הגלובאלית אבל לבטח תורמים לתחלואה הציבורית. שתי דוגמאות בולטות הן תחמוצת החנקן (NOx) והחלקיקים הנשימתיים העדינים (P.M 25), כלומר אבק מזוהם שחודר ונספג במערכת הנשימה.

העיסוק בשני המזהמים התחבורתיים הללו די נדחק לקרן זווית ברגולציה העולמית וסף הפליטה המותר שלהם הוא עדיין די ליברלי. הסיבה היא, שהקשחת סף הפליטה שלהם הייתה מייצרת חזית סביבתית חדשה מול תעשיית הרכב, שכוחה הפוליטי רב, והייתה עלולה לפתוח "תיבת פנדורה" של ייקור ייצור הרכב ופיטורים.

אלא שהחודש פתח את "התיבה" הזו ארגון הבריאות העולמי עם חוות דעת מחקרית, שבה הנחה את הרגולטורים בעולם ובאירופה להקשיח דרמטית את סף הפליטה המותר של שני הרכיבים הללו מכל המקורות שפולטים אותם ומתחבורה בפרט.

בנוגע לתחמוצת החנקן, למשל, הנחה הארגון את הרגולטורים באירופה להפחית את סף הפליטה המותר (במונחים של חלקיקים למטר מעוקב של אוויר) כמעט פי חמישה. הנימוקים של WHO מבוססים בין השאר על ממצאים, שהתגלו בתקופת הקורונה והראו שהשפעת המחלה הייתה חמורה הרבה יותר על אוכלוסיות, שנחשפו לאורך זמן לרמות גבוהות של זיהום אוויר סביבתי שפגע בתפקוד הנשימתי שלהן.

בתחום הפליטה של חלקיקים עדינים מצביע המחקר על כך, שהיא נובעת במידה רבה משחיקה של צמיגים ותשתית (אספלט) שנוצרת תוך כדי נסיעה עליהם. כלי רכב חשמליים אינם "פטורים" מאחריות על הפליטה וחלקם עשוי להיות אפילו גדול יותר משל רכבי בנזין מקבילים בשל העובדה, שמשקלם גבוה יותר במאות קילוגרמים.

זו בשורה שלילית ליצרני הרכב אבל מוזיקה באזניהם של אדריכלי המיסוי הסביבתי. הפנמת המלצות ה-WHO ברגולציה האירופאית עשויה לספק "תירוץ" להטלת מיסוי סביבתי חדש, שלא פוסח גם על סוגי רכב בעלי פליטת CO2 אפסית, דוגמת כלי רכב "מחושמלים". בישראל כבר יש תשתית נוחה מאד לביצוע "שדרוג" המס מכיוון שנוסחת "המס הירוק", שגובשה בישראל בתחילת העשור הקודם, לוקחת בחשבון גם את המרכיבים הללו ולא רק את ה-CO2. לפיכך צריך רק לשנות את המשקל היחסי של המרכיבים השונים כדי להקשות על כלי רכב "מחושמלים" לקבל הטבות מס.

מס סוללות

אחת השיטות האידיאליות להטלת מס רכב סביבתי, שלא ירגיז את המשתמשים, כביכול, היא לגלגל את המיסוי על הזיהום לפתחם של היצרנים. את השיטה הזו מאמץ "חוק אחריות יצרן הרכב", שנמצא כיום בתהליכים מתקדמים במשרדי ממשלה שונים בהובלת המשרד לאיכות הסביבה.

זהו חוק סביבתי פורץ דרך גם במונחים בין לאומיים, שמטרתו לתמחר את עלויות המיחזור של הרכיבים המתכלים השונים של הרכב לאורך חיי השירות שלו ולאלץ את יצרני הרכב או את נציגיהם בישראל (היבואנים), לשלם למדינה את העלויות הללו.

מהלך דומה ומוגבל יותר, שכבר יושם בעבר, היה "חוק מיחזור הצמיגים" מ-2007, שאילץ את יצרני ויבואני הצמיגים לפעול לסילוק ולמיחזור של צמיגים משומשים. כעת המטרה היא להפנים גם את עלויות המיחזור של השמנים, המתכות השונות וגם, אולי בעיקר, את עלות המיחזור של הסוללות בכלי רכב חשמליים.

עלויות הטיפול והמיחזור של הסוללות ברכב חשמלי הן בינתיים מקור להערכות בלבד ואפילו האיחוד האירופי "הירוק" רק מתחיל כיום לגבש רגולציה בנושא. אבל הבעיה הזו צפויה לגדול ככל שיימשך גידול המהיר במספר כלי הרכב "הנטענים" על כבישי העולם וכבישי ישראל; אמנם אורך החיים של הסוללות אמור להיות ארוך, בסביבות 7 שנים בממוצע, אבל אחוז מסוים צפוי להיפלט מהשוק מהר יותר בשל תאונות, תקלות, אובדן טעינה, התיישנות טכנולוגית וכדומה. בהקשר זה נציין, שמיחזור סוללות ליתיום דורש מומחיות ספציפית ודורש פינוי ושינוע של הסוללות למדינות אחרות.

אחריות צרכן

דרך אחת ליישום החוק שנבחנת כיום היא להטיל "מס מיחזור" מגוון על כל רכב חדש עם הגעתו לישראל כאשר ברכב חשמלי גובה המס יכול להיגזר מהספק הסוללה ו/או ממשקלה. דרך אחרת היא לחייב את היצרנים לשלם מס מיחזור בסוף חיי הרכב כאשר הוא יורד מהכביש לגריטה. אבל זוהי שיטה הרבה יותר קשה ליישום שתצריך "לרדוף" אחרי היצרנים/יבואנים.

אבל לא משנה באיזו שיטה יבחר הרגולטור בישראל, אפשר להמר, שבסופו של דבר היא תתגלגל בעקיפין לכיסו של הצרכן באמצעות ייקור הרכב על ידי היבואן/יצרן. כלומר "מס מיחזור הסוללות" יהפוך להיות "מס רכב חשמלי" לכל דבר.

ואנחנו לא שוכחים כמובן את מיסוי הגודש העתידי בגוש דן, שיוטל גם על כלי רכב "מחושמלים". המס הזה צפוי להחזיר לקופת המדינה על פי התחזיות בסביבות 1.3 מיליארד שקל בשנה וזה כסף קטן לעומת הכנסות של כ-18 מיליארד שקל בשנה מבלו על הדלק. גם לא מן הנמנע שהשאיפה של רשות החשמל ליישם בישראל "טעינה מנוהלת" תהפוך בסופו של דבר למס על חשמל לטעינה. בקיצור, למדינה אין כוונות לוותר על מיסי התחבורה בעידן החשמלי. רק לשנות את השם שלהם ואת שיטת הגבייה.

עוד כתבות

רון אבידן, מנכ''ל אזורים / צילום: תמר מצפי

דלק נכסים ואזורים רוכשות 3.87 דונם ברחוב המסגר בתל אביב

הרוכשות ישלמו 390 מיליון שקל עבור השטח, וינסו להגדיל את זכויות הבנייה במתחם ל-50 אלף מ"ר במקום 37 אלף מ"ר שמאושרים כיום ● המוכרת, דסק"ש, הודיעה היום (א') גם על מכירת מגדל במנהטן, ניו יורק, תמורת 1.1 מיליארד שקל

הייטק ישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock

ההייטק הישראלי לא נקי מהתערבות ממשלתית, אך הצלחתו לא קשורה לכך

מלחמת הקרדיטים על הצלחת ענף ההייטק הישראלי נמצאת בעיצומה: האם הענף מצליח בזכות הטבות כאלו או אחרות שקיבל מהמדינה, או שאי ההתערבות שלה היא שאיפשרה את השגשוג ● בהשוואה לתחומים אחרים, קשה להתעלם מההתערבות הממשלתית המינימלית לעומת ההצלחה העולמית האדירה

מה אפשר לקנות ב־2.2 מיליון שקל בעמק יזרעאל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה אפשר לקנות בעמק יזרעאל ב-2.2 מיליון שקל?

קוטג' בן 6 חדרים בעפולה או בכפר תבור, 5 חדרים בנוף הגליל, דו-משפחתי ברמת ישי

הרשת Dollar Tree / צילום: Shutterstock, John Mantell

"הכל בדולר"? האינפלציה שיבשה את המודל של הענקית האמריקאית

Dollar Tree (DLTR) היא רשת של יותר מ-15 אלף חנויות בארצות הברית ובקנדה ● עד היום היא מכרה הכל במחיר מקסימלי של דולר, אלא שלאחרונה הודיעה החברה על כך שבעקבות האינפלציה, לראשונה מיום היווסדה, היא תעלה מחירים

מנכ''לי רשתות המזון / צילום: איל יצהר, תמר מצפי, שלומי יוסף, יח''צ

החידה של רשתות המזון: הסחורות התייקרו, המחירים לצרכן לא השתנו דרמטית אבל הרווחים זינקו

התוצאות העסקיות של רשתות הסופרמרקטים הנסחרות בבורסה בתל אביב מלמדות כי הללו הסתגלו במהירות לתקופה של אחרי המגפה, שבה נהנו מביקושי שיא ● המשך ההתרחבות בעסקיהם הוביל לשיפור ברווחיהן גם מבלי להעלות מחירים לצרכן ● אי.בי.אי: "אם מחירי ההובלה ימשיכו לעלות, עליות המחירים יגיעו"

בנין הכנסת / צילום: יוסי זמיר

ועדה ציבורית תבחן את שכר הח"כים: השינוי רק החל מ-2023

הוועדה תדון בשכר חברי הכנסת, תנאי ההעסקה של היועצים הפרלמנטריים, הוצאות הקשר עם הבוחר, העסקת אנשים עם מוגבלויות ועוד ● לפני כחודש הגישו חברי כנסת מיש עתיד הצעת חוק שנועדה להוציא את היכולת של חברי הכנסת לקבוע את שכרם מידם,  אך בינתיים הצעת החוק לא קודמה

הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בת"א; אורמד נפלה ב-12.4%, דלק קידוחים קפצה ב-4.5%

ת"א 35 ות"א 125 איבדו כ-0.2% ות"א 90 ירד ב-0.1% ● מדד הנפט והגז טיפס ב-2.1%, ומדד הביומד ירד ב-2.1% ● וול סטריט ננעלה באדום ביום שישי, דאו ג'ונס רשם שבוע שלילי רביעי ברצף ● הביטקוין החל בהתאוששות לאחר הנפילה אתמול ● מי הישראלית הראשונה במדד S&P 500?

נוסעים ממתינים לטיסה לניו יורק / צילום: Associated Press, Christophe Ena

האומיקרון מוביל להחמרת ההגבלות על הטסים: ארה"ב דורשת בדיקה שנעשית יום לפני הטיסה

עד כה נדרשו הנכנסים לארה"ב להציג בדיקה שנעשתה בטווח של 72 שעות לפני טיסה, אולם הטווח קוצר ליום אחד ● גם בריטניה, צרפת וקפריסין מחמירות את תנאי הכניסה ● בארץ פועלים אחרת: בשעה שמדינות מחליטות לחייב הצגת בדיקות מהנכנסים אליהן, ישראל הציגה גישה מחמירה כשהיא לא מאפשרת כניסה של תיירים כלל, למעט באישור מיוחד

לחסוך מס / צילום: Shutterstock

הרגע האחרון ממש: איך לחסוך מס לקראת סוף השנה?

סוף שנה מסמנת במקרים רבים הזדמנות אחרונה לנקות שולחן מחובות מס וחובות דיווח שונות לרשות המסים ● האם יש דרך לחסוך במס על רווחים מהשקעות בשוק ההון, ומה עם זירת הקריפטו?  מומחי מס עונים לפני ההגעה לקו הגמר של שנת 2021

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: אייל טואג

כיצד משפיעה המערכת הבנקאית על האקלים והמצב החברתי? הבנקים יחויבו לדווח על היבטי ESG בפעילותם

הבנקים יידרשו להציג באופן שקוף לציבור את ההיבטים הסביבתיים, החברתיים והנוגעים לממשל תאגידי בפעילותם (ESG), כך במסגרת צעדים שנוקט הפיקוח על הבנקים ● בדוח הדירקטוריון יחוייבו הבנקים להתייחס לסיכוני אקלים והשפעתם על פעילותם הפיננסית ● זהו צעד ראשון, כאשר בשלב זה לבנקים נותרה גמישות רבה באשר למדידת השפעתם והצגתה לציבור

יו''ר הפד ג'רום פאוול בסנאט בארה''ב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

סיבוב הפרסה של פאוול: בשוק חוששים מטעות במדיניות של הפד

איך הידוק המדיניות המוניטרית משתלב בעולם הסובל מקשיים בשרשרת האספקה, שבתורה מתדלקת את האינפלציה?

מתן פלד (מימין) ועמי דניאל, מייסדי החברה / צילום: איל יצהר

בדרך ללונדון: הישראלית שפיתחה טכנולוגיה לניתוח סיכונים ימיים

Windward עתידה להתחיל להיסחר בבורסת AIM לפי שווי של כ-530 מיליון שקל ● טכנולוגיית הבינה המלאכותית שלה מספקת מידע על כלי שיט מרכזיים בים

תומר ראב''ד, מנכ''ל קבוצת ביקום / צילום: איל יצהר

בי קום הרחיבה את סדרת אג"ח ו' והבטיחה גיוס של 475 מיליון שקל

בי קומיוניקיישיינס, בעלת השליטה בבזק (26.7%), תשתמש בתמורת ההנפקה לפדיון חלקי מוקדם אגרות החוב מסדרה ג' של החברה ● המחיר שנקבע במכרז המוסדי עומד על 1.007 שקל לכל 1 שקל ערך נקוב של אג"ח ו'

5 דברים לפני פתיחת המסחר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

5 דברים שכדאי לדעת לפני פתיחת המסחר בבורסה בת"א

צפי לעליות קלות בפתיחת המסחר ● מגמה מעורבת באסיה, במסחר בחוזים על מדדי בורסות ארה"ב נרשמות עליות ● הביטקוין מתייצב ● עלייה חדה בחוזים על הנפט ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

טקס פתיחת המסחר של חברת מאנדיי / צילום: נאסד''ק

המעשר של ההייטק: עם ההזדמנות לכבוש את העולם באה אחריות לעתיד

גיוסי ההון שוברי השיאים של ההייטק הישראלי מעניקים ליזמים פריבילגיה שלא הייתה לקודמיהם: אפשרות ליטול את הגורל לידיהם ולהשקיע בחינוך הדור הבא

בצלאל סמוטריץ’, הציונות הדתית / צילום: צחק קלמן

כמעט כל עצורי "שומר החומות" הם מהמעמד הגבוה בחברה הערבית?

מאילו בתים הגיעו העצורים ב"שומר החומות"? השאלה מעניינת, הממצאים דלים ● המשרוקית של גלובס

נמל חיפה / צילום: איל יצהר

מהאייפון ועד הרכב החדש: תמשיכו לחכות חודשים, ובקרוב כנראה גם תשלמו יותר

בנוסף לבעיות ברחבי העולם, לישראל יש את האתגרים הייחודיים שלה שמוסיפים אש למדורה ● בראש הרשימה: הנמלים הימיים שמובילים לניפוח נוסף של העלות לצרכן ● החדשות הרעות: המצב צפוי להחמיר בחודשים הקרובים

אבי לוי / צילום: איל יצהר

מחזירים את ההשקעה: דלק ישראל תחלק לבעליה דיבידנד של 150 מיליון שקל

החלוקה תתבצע בעקבות החלטת בית המשפט לאשר את בקשת החברה לביצוע החלוקה בתוך שישה חודשים ממועד ההחלטה ● הדיבידנד יתחלק בין שלושת בעלי המניות בחברה: אבי לוי, אורי מנצור וקבוצת דלק

מוצרי בן אנד ג'ריס / צילום: Shutterstock, Arne Beruldsen

פרשת בן אנד ג'ריס: גובר הלחץ בארה"ב על חברת יוניליוור לשנות גישה

הצעדים הכלכליים הראשונים נגד החברה היו משיכת השקעות של שבע מדינות בארה"ב מהמניה של יוניליוור ● עוד כעשרים מדינות הודיעו שהן שוקלות צעדים דומים ● במכתב שנשלח בימים האחרונים למנכ"ל יוניליוור העולמית נכתב: "לא רק שישראל היא אחת מבנות הברית הקרובות והאמינות ביותר של מדינתנו, אלא שהיא גם האומה הדמוקרטית היחידה באזור" ● מאז תחילת הפרשה ביולי ירדה מניית החברה בכ-12%

הזן החדש “אומיקרון” / הדמיה: Reuters, EyePress News

מניין מאומתי האומיקרון בישראל עלה ל-11; מהם שישה מחוסני בוסטר

עדיין לא ברורה רמת ההגנה שהחיסון נותן למי שנדבק בווריאנט האומיקרון ● קיים חשד גבוה לאומיקרון בקרב 24 מאומתי קורונה נוספים