טקס פתיחת המסחר של חברת מאנדיי / צילום: נאסד''ק
"אני כבר הרבה שנים בשוק ההון, אבל השנה הנוכחית היא משהו מיוחד. הקצב של השוק זה פשוט וואו, עולם חדש", כך אומרת אביבית מנה-קליל, מנכ"לית משותפת של בנק ההשקעות אופנהיימר בישראל.
העולם החדש הזה בא לידי ביטוי, בין היתר, במספר גדול של חברות טכנולוגיה ישראליות (כ-20) שהצטרפו מתחילת 2021 למסחר בוול סטריט - חלקן באמצעות הנפקות ראשוניות (IPO) וחלקן במיזוג לחברות SPAC (חברות ללא פעילות שמגייסות כסף לצורך רכישת חברה). כולן עשו זאת לפי שווי של מיליארד דולר לפחות, חמש מהן (מאנדיי , סנטינל וואן , פלייטיקה , איירון סורס וגלובל-אי ) נסחרות כיום לפי שווי של כ-10 מיליארד דולר או יותר.
"זה לא הסטנדרט של שנות ה-2000"
מנה-קליל מלאת תשבחות ליזמי החברות האלו: "אני חייבת להודות שאני מוקסמת", היא אומרת. "החברות שונות מהדור של תחילת שנות ה-2000. זה לא אותו סטנדרט. פעם, חברות טכנולוגיה ישראליות היו פונות לנישה מסוימת ודיברנו הרבה על חסרונות הקוטן שלהן. היום אלו חברות שפונות לשווקים ענקיים, שזיהו שוק ואפילו יצרו אותו.
"זה דור צעיר של יזמים שבכלל לא מתחשב בגבולות גיאוגרפיים; הם אנשים שנולדו לעולם הדיגיטלי, הם חושבים מהבסיס הזה והם יותר יצירתיים. אני לא מבקרת את הדור שלי, אבל אצל היזמים החדשים רואים תשוקה לשבור את הכללים, לצאת מהמוטו של שמרנות יחסית. הם לוקחים סיכונים ומצליחים לכבוש עולמות, לא רק שומרים על הקופה, לא מפחדים להפסיד".
נראה שהשוק מתגמל היום חברות שמפסידות כסף.
"השוק מתגמל ובצדק. חברות שיצרו שוק חדש חייבות 'פול גז' כדי לייצר אותו, זה עולה הרבה כסף לפתח, לנגוס נתחי שוק. האסטרטגיה היא של הכל או לא כלום - אם זיהיתי חלון, אני קופץ על זה.
"חייבים לזכור שהמשקיעים האמריקאים לא טיפשים, אי אפשר למכור להם חברה ב-10 מיליארד דולר אם היא לא שווה כלום. הם מבינים בשווקים ובפוטנציאל. הקורונה גם הניעה יצירה של שווקים עצומים, לכן אני חושבת שזו אסטרטגיה נכונה, כל עוד מצליחים לגייס".
אבל תמיד יכול להיות שינוי מקרו-כלכלי שישנה גם את הטעם של המשקיעים.
"נכון, וכבר עכשיו ראינו ירידות במדדים. יש פחד מאינפלציה, בנקים מרכזיים מתייחסים לנושא, והשווקים יורדים כשיש אינפלציה. אבל בשווקים הריאליים - האם הביקוש למוצרים של החברות האלה יתכווץ? אני חושבת שלא. נכון, התמחורים בשוק יכולים לרדת אבל הביזנס הריאלי ימשיך לרוץ קדימה. אני לא מבוהלת ממימושים של 10%-20% שכבר ראינו, הביזנס לא נגמר, ומשקיע לטווח ארוך נכנס כאן לחברות מאוד בריאות עם חזון ומגוון מוצרים".
בתהליך IPO מרגישים את חום השוק
אם בוחנים את התשואות של המניות החדשות, אפשר לזהות מגמה בולטת: בעוד שבחברות שנכנסו לשוק באמצעות IPO חלק מהמניות עלו, חלק ירדו וחלקן נסחרות סביב מחיר ההנפקה, בחברות שנכנסו באמצעות SPAC ירד השווי של כולן.
לדברי מנה-קליל, "אני מסתכלת למשל על טאבולה שהגיעה לשוק דרך SPAC והיא חברה נפלאה, היא אמנם ירדה ביותר מ-20% אבל התוצאות שלה טובות. אולי כשנכנסים דרך SPAC יש פחות תהליך של ביקוש והיצע, לעומת ניהול ה'בוק' בהנפקה (ספר ההזמנות) שבו יש יותר איזון וגמישות.
"תהליך IPO מאוד מתקשר עם השוק, מרגישים את החום של השוק, ולכן כשההנפקה קורית היא תואמת לביקושים ואפשר גם לייצר עודף ביקושים כדי לדאוג לאפטר-מרקט. ב-SPAC זה 10 דולר וזהו. נכון שהשווי הוא המשמעותי והוא נקבע קודם, אבל אתה לא ממש יכול להרגיש את החום של השוק ולכן הכלי פחות גמיש".
בתהליך SPAC יש הנפקה פרטית נלווית (PIPE) שבה משתתפים גופים מוסדיים, וזה לכאורה אמור לתת לגיטימציה לשווי שנקבע במיזוג.
"נכון, אבל למוסדיים יש גם אג'נדות משלהם, חלקם עם אג'נדה ארוכת טווח וחלקם פחות. יש גם מקרים שמשקיעי ה-SPAC 'בורחים' לפני המיזוג, וככה החברה מתחילה את הדרך שלה בשוק הציבורי בתהליך שלילי שלא מייצר התלהבות. זה למעשה המחיר שמשלמים על הרצון לגייס מהר (ב-SPAC), אבל זה ברור לגמרי שחברות רוצות לגייס מהר ולהמשיך לתת גז בעסקים שלהן, כי זו תקופה שיש פרמיות בשוויים".
"לחברות תוכנה כלים להיות פי 2 מהיום"
מספר גורמים יכולים, להערכתה, לייצר לחץ על המניות בטווח הקצר. אחד מהם הוא סיום תקופת ה-lock-up - תקופה של חצי שנה לאחר ההנפקה שבה למשקיעים מהתקופה של לפני ההנפקה בחברות, אסור למכור את המניות שלהם. מכיוון שחלק מהחברות הונפקו בחודשים מאי-יוני, התקופה הזו מתחילה בקרוב. הלחץ על המניות עשוי להערכתה ליצור הזדמנות כניסה למניות: "יש סיכוי שקרנות הון סיכון ומייסדים בחברות, שרוצים להיפגש עם הכסף, ימכרו מניות, ואז יכולה להיות הזדמנות נהדרת להיכנס להשקעה בהן", אומרת מנה-קליל. למכירות הפוטנציאליות הללו עשויה לדבריה להיות השפעה חיובית משום שקרנות הון סיכון ישראליות שיממשו מניות "יקבלו עוד 'דלק' להמשך השקעות בהייטק הישראלי, וזה מצוין".
עוד אתגר שהיא מזכירה הוא התחרות על עובדים: "מאוד קשה לגייס אנשים, ובישראל, כולם מתחרים על אותם עובדים", היא אומרת.
אתגר אחר מגיע מכיוון הדוחות הכספיים של הרבעון השלישי, שיתחילו להתפרסם בשבועות הקרובים. "הרבעון השלישי בשנה שעברה היה רבעון של יציאה מהקורונה, עם צמיחה מטורפת. חלק מהירידות בשוק מיוחסות לכך שיש לחץ שהרבעון השלישי הנוכחי לא יהיה באותן עוצמות של צמיחה".
באופנהיימר ישראל נפגשים עם כל החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט, גם כאלו שאינן מסוקרות על-ידי האנליסטים של אופנהיימר בארה"ב, וכותבים למשקיעים מה דעתם על החברות; לפי מנה-קליל, רבות מהן מהוות הזדמנות השקעה למשקיעים לטווח הארוך. "לחברות התוכנה למיניהן יש את הכלים להיות פי 2 מהיום", היא אומרת, ומציינת למשל את טאבולה, קלטורה , גלובל-אי, איירון סורס ו-ווקמי . "אלה שוקי-יעד ענקיים, עשרות מיליארדי דולרים. פוטנציאל החדירה מטורף, אם הן יעשו את הדבר הנכון, בזמן הנכון".
מה בנוגע לחברות האוטוטק?
"אנחנו לא מומחים בנושא רכב אוטונומי או חשמלי. אנחנו יכולים להתרשם מהאנשים והחזון אבל לא לתת דעה על חברה שעדיין אין לה מכירות. גם בעולם עוד לא יודעים איזו טכנולוגיה תנצח ותהיה סטנדרט. באינוויז למשל, ראינו טכנולוגיה שעובדת נפלא, אבל עולם הרכב מאוד תלוי בסטנדרט. ולנס מציעה מוצר חדש שהמכירות שלו עדיין קטנות אבל יש בו הרבה היגיון, כי הוא יכול לחסוך משקל ברכב החשמלי העתידי. הסטנדרטים מתחילים להתגבש, ובמקרה של האוטוטק אולי כדאי לעשות מיון ולהשקיע ב-5-6 חברות בהנחה שאחת תיקח את כל הקופה".