העלאת גיל הפרישה / צילום: Shutterstock, TimeShops
במסגרת העלאת המודעות לחיסכון הפנסיוני ולהשפעת משיכות כספי הפיצויים על קצבת הפנסיה בעת פרישה, המדינה מנסה לעודד אותנו לא למשוך את הפיצויים בעת עזיבת מקום עבודה, אלא להשאיר אותם לעת פרישה. הסיבה להמלצה: כיום בעידן הפנסיה הצוברת, משיכת פיצויים יכולה להפחית עד 40% את גובה הקצבה החודשית.
כחלק מהמדיניות לעודד את שמירת הפיצויים לפנסיה, המדינה אף מקטינה את הטבות המס שניתנות בפרישה אם משכתם פיצויים לאורך הדרך. על סדר היום נבדקים גם אמצעים מרחיקי לכת יותר, כמו ביטול הנזילות של הפיצויים למי שהתחיל לעבוד ישר לאחר שעזב את מקום עבודתו הקודם, וסגירתם באופן אוטומטי לפנסיה.
המדיניות ברורה: המדינה רוצה שנגיע עם חיסכון כמה שיותר גבוה לעת פרישה.
אבל בצד השני מתרחש משהו הפוך - מערכת חוקי מס מסורבלת מקשה להוציא את המדיניות לפועל וגורמת לאנשים רבים למשוך כספים, גם אם אינם זקוקים להם כעת, רק בשביל להימנע מבירוקרטיה.
בירוקרטיה מסובכת ובלתי צליחה
לפני שנצלול לעומק, נכיר את הפרוצדורה - כיוון שהיא משחקת כאן תפקיד חשוב. קיימת הטבת מס על הפיצויים. ככל שלא תמשכו אותם, הטבת המס הזו תלווה אתכם עד הפנסיה, ושם תוכלו לתרגם אותה להטבת מס בעת הפרישה. ההתחשבנות מול מס ההכנסה, הן בעזיבת מקום העבודה והן בפרישה, נעשית דרך סט טפסי 161 של רשות המסים. בעת עזיבת העבודה הסט כולל שני טפסים עיקריים: 161 שמנפיק המעביד, ו-161 א שממלא העובד, ובו הוא בעצם מביע את רצונו מה יעשה עם הכספים - האם למשוך אותם, האם לדחות את התחשבנות המס עד סיום העבודה אצל המעסיק הבא, או האם לייעד אותם לקצבה לפנסיה.
כל סט טפסי 161 ובכלל זה גם שני הטפסים שמשמשים בעת עזיבת מקום העבודה, הוא סט טפסים מאוד לא ידידותי. הסט הזה מחביא בחובו הטבות רבות, להם חריגים רבים, להם יוצאי דופן, והמבנה הזה גורם לכך שעל חלק מהזכויות שמגיעות לו, הציבור פשוט מוותר, בשל חוסר נגישות. דבר זה מוביל לניצול נמוך של הזכויות, ולהרבה מאוד טעויות בדרך. הבעיה העיקרית עם הטעויות היא שהן בלתי הפיכות.
מה עושים עם ההשלמה?
לפי הסדר פנסיית חובה המעסיק מפריש באופן שוטף פיצויים לקרן הפנסיה של העובד. על מנת למלא את חובתו, עליו להפריש 6%. ככל שהעובד פוטר, יכול להיות שהוא זכאי להשלמה. גם אם המעסיק הפריש לו לפיצויים את כל ה-8.33%, ייתכן שהעובד זכאי להשלמה, מכח חוק פיצויי פיטורין. ההשלמה הזאת מתקבלת כסכום למשיכה, ולא להפקדה לקרן הפנסיה.
אם החוסך רוצה בכל זאת להפקיד את הסכום לפנסיה? עליו לעבור את המסכת הבירוקרטית הבאה: עוד בזמן תקופת ההודעה מראש, לפני שהמעסיק הוציא לו טופס 161 סופי, שזהו טופס בו מפורטים כלל המענקים וכספי הפיצויים, ללכת ולפתוח קופת גמל. עם פרטי קופת הגמל עליו לחזור למעסיק ולבקש ממנו להעביר את הכספים לשם. אם העובד לא עשה זאת לפני שהמעסיק הוציא 161 סופי, הכסף יוצא מסכומי הכסף שיופנו לקצבת הפנסיה.
ה"קוד" שמונע העברת כספים
על מנת להוסיף פיצויים לקצבה עתידית מס הכנסה נותן להם "קוד" של קצבה - קוד 6. עם זאת, בפוליסות ביטוחי מנהלים ותיקות יותר - בעת עזיבת מקום העבודה, פיצויים אלו לא מקבלים קוד קצבה, והם יימשכו כסכום חד פעמי גם אם העובד מעוניין להוסיף אותם לקצבת הפנסיה. התוצאה: בשל הסירבול, בעת עזיבת מקום עבודה כספים אלו לא נשמרים להמשך החיסכון ולמעשה נגרעים מהפנסיה.
מבזבזים את הטבות המס לחינם
אחת מההטבות שהמדינה נותנת למי שלא מושך מענקים או פיצויים - היא מתן פטור בעת הפרישה, שיכול להיות מופנה לטובת קצבת הפנסיה. כלומר, אם לא ניצלתי את הפטור למשיכות הוניות, אוכל לשמור את ההטבה לפטור על הקצבה החודשית. בשביל לעודד אנשים לא למשוך משיכות הוניות, המדינה החליטה שמשיכה כזאת מקטינה את הסכום שנשאר עבור הפטור של הקצבה, בסכום גבוה יותר מסכום המשיכה.
למעשה, המדינה "קונסת" את החוסך על משיכה הונית. למרות זאת לפי החוק, יש מצבים שהוא יצטרך בסבירות גבוהה לבצע משיכה הונית. כך למשל, אם החוסך פוטר, והמעביד החליט לנתק את יחסי העובד מעביד באופן מיידי, ולשלם לו את שכר חודש ההודעה מראש במנגנון של "חלף הודעה מוקדמת", התשלום יינתן דרך טופס ה-161, והעובד שזקוק לכסף למחייתו השוטפת ימשוך אותו ו"יקנס" בהפחתת הסכום שיכול להיות מופנה כהטבת מס לקצבה בעת הפרישה.
טעיתם? הנזק הוא בלתי הפיך
טעיתם? גיליתם בדיעבד שלא פעלתם נכון? גם בעת עזיבת מקום העבודה ובצורה חדה יותר לאחר תהליך הפרישה, מדובר בטעויות שהן במקרה הטוב יגררו בירוקרטיה רבה עד שתצליחו לשנות אותם, ובמקרה הרע - הן פשוט בלתי הפיכות וישליכו ישירות על הפנסיה שלכם.