שי מישל, מנהל הפעילות בישראל של מרלין ונצ'רס / צילום: איל יצהר
אישי: בן 39, נשוי + 2, מתגורר בראשון לציון
מקצועי: מנהל מרלין TLV ונצ'רס, שלוחה של קרן ההשקעות האמריקאית
ילדות: "נולדתי בבת ים, לאבא מטורקיה ולאמא ממרוקו. כשהייתי בכיתה א', ההורים שלי החליטו לעבור לטורקיה. זה היה בתחילת שנות התשעים, טורקיה וישראל היו עדיין ביחסים מצוינים ונוצרו שם הזדמנויות עסקיות. אבא זיהה הזדמנות בתחום עיסוקו, הטקסטיל, ועברנו לשם לבד, המשפחה הגרעינית: אבא, אמא, אני ואחותי הקטנה".
הנפילה באיסטנבול: "מה שנראה בהתחלה ורוד מבחינת העסקים של אבי, לא המשיך כך. ב-1994 טורקיה חוותה נפילה כלכלית גדולה, עם אינפלציה גבוהה. זו תקופה שכולם נפלו בה, אבל הרוב התאוששו. לאבא שלי לקח הרבה יותר זמן להתאושש. בגיל 16 מצאתי עצמי מנסה לעזור בזמן שהוא יושב בבית ולא עובד. אחותי הקטנה ואני לקחנו פיג'מות מהחנות של אבא לשוק באיסטנבול ומכרנו. הצלחנו בעיקר להראות לאבא שהוא לא לבד, שאנחנו משפחה. זה מה שהרים אותו אחרי כמה שנים לא פשוטות".
צבא בגיל מאוחר: "בגיל 23, בעודי עובד ולומד כלכלה בטורקיה, קיבלתי צו גיוס. בקונסוליה אמרו לי שזו ההזדמנות האחרונה שלי להתגייס, אז עזבתי הכול וטסתי לישראל, לשרת כצלם מבצעים. חזרתי לפה לבד, בלי לדעת כמעט לקרוא או לכתוב עברית. היה מאוד קשה. התחלתי לפצח את העברית רק אחרי שהכרתי את אשתי".
סיוון: "הכרנו ב-2008, היא הייתה בת של זוג חברים של ההורים שלי. הוריי הציעו שנכיר ואני, רק כדי להוריד אותם ממני, הסכמתי. זה היה הצעד הכי טוב שעשיתי בחיי. סיוון היא מעצבת מוצרי ילדים. יש לנו שני ילדים, בני 6, ו-3".
תחילת הדרך: "אחרי השירות עשיתי תואר במנהל עסקים וכלכלה במכללה בקריית אונו, אני חייב תודה לממציא הקאט אנד פייסט. בזמן הלימודים הכרתי חבר בשם דניאל, שלמד איתי בכיתה. הוא שלח אותי להסתכל מה הולך באיביי, והתחלנו לארוז יחד חבילות ולשלוח לחו"ל. ב-2007 הקמנו את פלייגראונד, הסטארט-אפ הראשון שלי שהתמקד במסחר אלקטרוני. בהמשך נכנסנו לסטארט-אפ בשם Blubers, שנרכש על ידי דוד של דניאל וסיפק המלצות מה כדאי למכור אונליין. זו הייתה פעם ראשונה שהתחלתי להבין וללמוד טכנולוגיה. בתקופה ההיא עדיין עבדתי כדייל אוויר באל על וכהשלמת הכנסה גם כצוללן מנקה ספינות במרינה בחוף גורדון".
כישלון ראשון: "גדלתי בתחושה שלאנשים שגדלו בתל אביב ולמדו באליאנס יש תמיד איזה יתרון בחיים על אלו שגדלו בראשון. אני באתי ממקום שבו אתה ממש צריך לגרד כל הישג. היתרון שלי שגדלתי עם אבא יזם, ראיתי מישהו שכל הזמן המשיך לנסות ואף פעם לא הפסיק להאמין. פתאום קלטתי שיש אנשים שאין להם גם את זה, שאם ההורים שלהם לא הצליחו אז ברור להם משום מה שגם הם לא. כדי לשנות את המצב הקמתי ב-2009 את חברת הלמידה מרחוק Sparkeo, שלצערי נסגרה ב-2012".
החשיפה לסייבר: "לאחר סגירת Sparkeo הכרתי את רוני נזרי גבע שהזמין אותי להצטרף לחברת INKOD, שסייעה ליזמי סייבר לקחת רעיון ולהפוך אותו למוצר. אני מכיר את כל יזמי הסייבר הישראלים מההתחלה, מהרכב חברה הראשון שלהם ועד שהפכו לחברות יוניקורן. בהמשך הקמנו את הקרן toDay Ventures, בשיתוף משקיע אנג'ל לשעבר. הבנו שאם נוכל לבצע השקעה מוקדמת בחברות שאנחנו עובדים איתן תהיה לנו קרן הון סיכון טובה".
מרלין ונצ'רס: "לאחר כמה שנים של השקעות בקרן toDay Ventures, דיוויד פלפס, מנכ״ל ובעלים של חברת מרלין האמריקאית, החליט להגדיל את השקעותיו בארץ. הוא נפגש איתי לקפה בתל אביב, והציע לי לנהל את הפעילות של מרלין ונצ׳רס בישראל. מדובר בקרן עם ניסיון של 25 שנים בשוק הפדרלי האמריקאי, והמטרה שלנו היא לחבר אליו חברות סייבר ישראליות. פעילות מרלין TLV הושקה במרץ 2021, עם ארבעה עובדים וכסף מנוהל בסך 50 מיליון דולר. זה יכול להתפתח מאוד מהר".
תפיסת עתיד: "כרגע הפוקוס שלי הוא להתמקד ביזמים צעירים, לעזור להם למכור בארצות הברית ולהתפתח בעולם הסייבר, שנמצא רק בהתחלה. מרגע שכולם עברו לענן והמסחר האלקטרוני מתפוצץ בזכות הקורונה, גם חברת פרחים היא חברת טכנולוגיה. פתאום כולם חשופים למתקפות".