גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה קורה כשהחרדה ההיסטורית של הגרמנים פוגשת אינפלציה דוהרת?

שיעור האינפלציה החודשי בגרמניה הגיע לשיא של קרוב לשלושה עשורים, וכלי התקשורת במדינה מזהירים מפני "ספירלה של אינפלציה" ● מחירי הדלק בתחנות, המצרכים בסופרמרקט והגז לחימום הבתים מזנקים, ומעירים מחדש את הפחד הגרמני מההיפר־אינפלציה שקדמה למלחמת העולם השנייה

הגרמנים נחרדים מהעבר. הנייר של השטרות היה שווה יותר מערך השטר עצמו / צילום: Shutterstock
הגרמנים נחרדים מהעבר. הנייר של השטרות היה שווה יותר מערך השטר עצמו / צילום: Shutterstock

לגרמנים יש היסטוריה עגומה עם אינפלציה. אחרי מלחמת העולם הראשונה גרמניה חוותה היפר־אינפלציה שאיידה את חסכונות מעמד הביניים, הדיחה קשישים וצעירים לעוני מחפיר ולוותה במשבר כלכלי שנחשב עד היום לאחת הסיבות המרכזיות שתרמו לעליית הנאצים לשלטון. ארנסט המינגווי תיאר, כשליח של עיתון קנדי, כיצד באזור הגבול עברו הצרפתים מדי אחר הצהריים בהמוניהם לשטח גרמניה, סבאו ואכלו עד להתפקע, קינחו בפחזניות ובמאפים ושילמו על הכל כמה סנטי פרנק לפני שחזרו לארצם, כשהם נהנים משער החליפין הגבוה של המטבע הצרפתי.

השטרות מרובי האפסים מאותה תקופה הם כעת פריטים שנמכרים בשווקי הפשפשים, אבל הפחד הגרמני הישן מהאינפלציה חוזר. "הלם־מחירים בתחנות הדלק", הכריזה כותרת בצהובון ברלינאי השבוע; "האם אפילו הלחמניות שלנו יתייקרו בקרוב?" תהה עיתון אחר; הלקוחות והעובדים בסופרמרקט מתלוננים על מחירי העגבניות המזנקים, ובחנויות חומרי הבנייה מעלים את מחירי הפרקט והמוצרים בגלל קשיי האספקה העולמיים. "האם אנו עומדים בפני ספירלה של אינפלציה?" תהתה הכותרת הראשית של אתר ה"בילד".

הסיבה לחשש היא האינפלציה המזנקת במדינה בשנה האחרונה. התופעה היא חלק ממגמה כמעט־עולמית, אבל כזו שעשויה להשפיע על גרמניה בצורה חמורה יותר. הגרמנים הם בין האומות החסכניות ביותר באירופה, שיעור החיסכון במדינה שני רק לשבדיה, ורבים במדינה חוששים מהשחיקה בערך החסכונות שלהם בגלל אינפלציה גבוהה.

נכון לעכשיו, רוב הגופים הכלכליים הבינלאומיים וגם הכלכלנים בגרמניה חוזים כי האינפלציה תרד אחרי שתגיע לשיא בחודשים הקרובים. הם מדברים על עלייה זמנית שנובעת מהתאוששות מהירה ממגפת הקורונה, יחד עם שיבושים באספקה העולמית שנגרמו גם הם בגלל ההתמודדות עם המגפה.

 

מפלס החרדה עולה עם המחירים

אבל בינתיים, המחירים רק הולכים ועולים, ועמם מפלס החרדה. מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר בגרמניה היה גבוה ב־4.1% לעומת השנה שעברה. זהו שיעור האינפלציה הגבוה ביותר שנרשם בגרמניה מזה שלושה עשורים, והוא צפוי לעלות עוד יותר. לפי ההערכות, בחודשים הקרובים צפוי המדד לזנק ל־5% או אפילו יותר, בהשוואה שנתית, לפני שיירד שוב.

בנוסף, הנתונים לגבי המחירים במגזר הסיטונאי מדאיגים אפילו יותר. המידע העדכני מראה כי בהשוואה לספטמבר בשנה שעברה, מחירים אלה (Wholesale Prices) זינקו בגרמניה ב־13.2%. הפעם האחרונה שבה נרשמה עלייה שכזו הייתה בשנת 1974, בעקבות משבר האנרגיה העולמי של תחילת שנות ה־70'.

"העלייה החדה במחירים בהשוואה לספטמבר 2020 נובעת בין השאר מהזינוק במחירי התשומות", הסבירה הלמ"ס המקומית של גרמניה. בנוסף, ציינו האנליסטים של הסוכנות כי הפער לעומת השנה הקודמת נובע מהעובדה שממשלת גרמניה הפחיתה את המע"מ במחצית השנייה של 2020, כדי לעודד צריכה ולמנוע מיתון כתוצאה מההתמודדות עם הקורונה, מה שהפחית באופן מלאכותי את המחירים בשנה שעברה. "בסיס המחירים הנמוך בספטמבר שעבר גם הוא משפיע על הנתון לגבי העלייה היחסית", כתבו. אבל אינפלציה קיימת, והיא חלק ממגמה אירופית.

האנרגיה היא הקטר שמוביל את העליות

התחום שמוביל את עליות המחירים הוא מגזר האנרגיה. כלי התקשורת מעריכים כי העלות על חימום הבית בחורף הקרוב, תזנק בעבור בתים פרטיים בקרוב לאלף אירו ותסתכם במאות אירו יותר גם לדירות, אם המחירים הגבוהים הנוכחיים יימשכו. בתחנות הדלק, מחיר הבנזין הנפוץ ביותר הגיע לשיא של קרוב לעשור ־ 1.63 אירו לליטר. מחיר דלקי הפרימיום טיפס למעל 2 אירו בתחנות מסוימות.

למרות שהממשלה הגרמנית הפגינה עד כה נחישות בסירובה להתערב במחירי האנרגיה והדלק, בניגוד לממשלות ספרד ואיטליה למשל, בימים האחרונים קרא שר התחבורה לממשלה להודיע כי מחיר הדלק יעמוד על מקסימום של 1.99 אירו, וכי המדינה תסבסד כל מחיר מעל עלות זו בעבור הנהגים.

חשש מהשפעה רוחבית על הכלכלה

החשש הוא מכך שמחירי הדלק הגבוהים יהיו בעלי השפעה רוחבית על הכלכלה, וייתרמו עוד יותר לעליית המחירים. לפי הערכות שבועון כלכלי בגרמניה, שערך סקר בקרב חברות במדינה, לא ניתן יהיה להתחמק מעליות מחירים נוספות בחודשים הקרובים. "חברות רבות עדיין לא גלגלו את הזינוק בעלויות לצרכנים", נכתב.

ולצד החשש ההיסטורי מעליית מחירים, הגרמנים חוזרים להמלצות עבר. כתבות בתקשורת מזכירות את זמני הקציר והקטיף של הירקות והפירות השונים, כדי להימנע מתשלום יקר שלא בעונה. חלק מכלי התקשורת מקדישים מדורים לשאלה "כיצד לחסוך בזמני אינפלציה", וממליצים לקוראים לקיים בחינה מקיפה של הביטוחים שלהם, בין השאר, כדי למנוע כפילויות. אחרים ממליצים להפחית בחימום ולהסתובב בבתים לבושים היטב. אלה אינן חדשות טובות לכלכלה הגרמנית, שאמנם מוטת־יצוא אך תלויה בין השאר בצריכה פנימית. עצם החשש מאינפלציה בגרמניה יכול להיות הרסני.

נושא המחירים העולים גם ניצב בראש סדר היום בתזמון מסובך מבחינה פוליטית. במלון במערב העיר מתקיימות בימים האחרונים שיחות על הקואליציה החדשה שתוביל את גרמניה, בהשתתפות מפלגות "הירוקים" והליברלים ובהובלת הסוציאל־דמוקרטים. אחד הנושאים המרכזיים על שולחן הדיונים הוא דרישה להרחבה משמעותית של מס הפחמן שתקף בגרמניה החל מתחילת השנה. "הירוקים" דורשים להגדיל אותו פי שלושה, אך המס אחראי לחלק מההתייקרות במחירי הדלק, והעלאה נוספת שלו עשויה להיות צעד קשה מבחינה פוליטית בזמנים הנוכחיים, למרות ההתחייבויות של המפלגות והמנדט שקיבלו למאבק בשינויי האקלים.

בזיכרון הגרמני נצרב איך הכסף איבד את ערכו בהיפר־אינפלציה ברפובליקת ווימאר / צילום: Shutterstock

התפרצות מחודשת תשבש את התחזיות

מכוני המחקר הכלכליים בגרמניה שותפים להערכות לגבי הירידה הצפויה באינפלציה. "עם הדעיכה של מגפת הקורונה החזויה באביב הקרוב, והעובדה כי ההשפעה של הורדת המע"מ הזמנית בגרמניה בשנה שעבר תפוג, האינפלציה צריכה לרדת בקרוב", העריך הכלכלן הראשי של "קומרצבנק". הבנק צופה אינפלציה של 3.1% בגרמניה השנה, ו־2.7% בשנה הבאה . זהו עדיין נתון גבוה משמעותית מזה שצפוי ברמת האיחוד האירופי (2.3% ו־1.8%, בהתאמה) - אך עדיין נסבל.

אך ההערכות הללו נסמכות על כך שהמשק הגרמני ימשיך לצמוח בקצב החזוי. סוגיות כמו התפרצות מחודשת של מגפת הקורונה עם דעיכת תוקף החיסונים, או שיתוק שכבר החל בתעשיית הרכב הרווחית של המדינה בגלל המחסור בשבבים, ביחד עם שינוי מדיניות אפשרי של הבנקים המרכזיים, עשויות לשבש את התחזיות הללו.

בנוסף, האיגודים החזקים בגרמניה מתחילים בימים האחרונים לדרוש העלאות שכר כדי להתמודד עם עליית המחירים, מה שלדברי כלכלנים עשוי ליצור תגובת־שרשרת של העלאת שכר שתגרום להחרפת האינפלציה. ראש איגוד Ver.di, שבו שני מיליון חברים, קרא ביום חמישי ל"העלאות שכר ריאליות ניכרות". כלכלנים מעריכים כי העלאות שכר ביותר מ־3% עשויות להתחיל ולהניע תהליך שכזה.

סיפורי אימה על משפחות שירדו מנכסיהן

חלק מהפחד הגרמני מאינפלציה נובע מסיבות היסטוריות. סיפורי אימה על משפחות שירדו מנכסיהן, אנשים אמידים שהפכו לעניים בן־לילה וחסכונות שנעלמו עוברים מדור לדור. עד אמצע העשור הקודם, אינפלציה הייתה התסריט ממנו פחדו הגרמנים יותר מכל, לפי תוצאות סקר שנתי של ענקית ביטוח מקומית. ב־2008, 76% מהגרמנים הגדירו את האינפלציה כסוגיה המאיימת ביותר. מאז ירד השיעור ל־50% בשנה החולפת, אולם הוא עשוי לעלות שוב.

מכירת פחיות ברחוב הברלינאי בתקופת ההיפר אינפלציה / צילום: Shutterstock

אבל חלק מהפחד הגרמני נובע מסיבות מודרניות מאוד: כמו שיעור בעלי הדירות הנמוך בגרמניה והעובדה כי כמחצית מהתושבים גרים בשכירות, שעשויה לזנק עם העלייה באינפלציה. זאת, בהשוואה למדינות בדרום אירופה (וגם ישראל) שבה רוב התושבים מחזיקים בנכסים. "אם לא קנית בית, זה יכול להיות מאוד מתסכל לחשוב שהחמצת את ההזדמנות, עכשיו כשהאינפלציה מטפסת", אמר הכלכלן פיטר בופינגר ל"בלומברג", "יש הגיון רציונלי בכך שהגרמנים צריכים לחשוש מאינפלציה יותר מאשר הספרדים, למשל".

משבר האנרגיה באירופה: חברות פלדה מאיימות להפסיק הייצור

מחירי האנרגיה המזנקים באירופה מאיימים על ההתאוששות הכלכלית שלה, ועל ממשלות היבשת לסייע לעסקים ולתושבים - כך הודיעה הנציבות האירופית השבוע, בניסיון להתמודד עם העלייה החדה שחלה במחיר הגז הטבעי, הדלק והפחם ביבשת, שהובילו לקריאה מצד ממשלות מדינות דרום־אירופה להתערבות מצד בריסל.

הנציבות האירופית הודיעה כי תשקול "קנייה מרוכזת של גז" במטרה להוזיל את העלויות, אולם אפשרות זו היא רק אחת מתוך "ארגז כלים" שכולל גם סובסידיות ממשלתיות, שנועדו להגן על האזרחים לקראת החורף הקרוב ועל עסקים המתאוששים מהשפעות מגפת הקורונה.

"זקוקים לעזרה דחופה"

בגרמניה, הודיעה יצרנית הפלדה Swiss Steel Group כי היא זקוקה ל"עזרה ממשלתית דחופה" כדי להתמודד עם הזינוק במחירי האנרגיה. מחיר מגה־וואט שעה זינק מ־20 אירו לפני שלוש שנים לכ־200 אירו בשבועות האחרונים, ציין מנכ"ל החברה ואמר "אנו זקוקים לסיוע מיידי". הוא אמר כי אם לא יינתן סיוע, החברה תיאלץ להוסיף את העלויות המזנקות למחירי הפלדה שהיא מייצרת בגרמניה, מה שעלול להוביל להשפעות על מגזרים שונים. הוא גם איים בהפסקת הייצור, וציין כי חברות פלדה אחרות בגרמניה שוקלות את הצעד. ברחבי אירופה, כמה חברות דשנים גדולות, וגם חברת ייצור פלדה בבריטניה, כבר הפסיקו או הפחיתו ייצור באופן משמעותי.

במקביל, גם צרכני הקצה בגרמניה ניצבים בפני מציאות חדשה בשל עליית המחירים. חברת E.On הגרמנית, למשל, הודיעה כי לא תציע חוזים חדשים ללקוחות המעוניינים להתחבר לרשת הובלת הגז שלה, בגלל הזינוק במחירים וחוסר יכולתה לחזות את המחיר לצרכן. בגרמניה, התשלום על השימוש בגז בחורף מתפרש על השנה כולה, וצרכנים יכולים לבחור בין מחיר קבוע הכולל התחייבות לבין מחיר משתנה שנגבה בדיעבד. הודעה באתר של החברה מבהירה כי "בשלב זה לא ניתן להתחבר לרשת".

הממשלה נמנעה מהתערבות

הממשלה הגרמנית עד כה נמנעה מצעדים שיפחיתו את מחירי האנרגיה. בספרד, מנגד, הודיעה הממשלה כי תפעל למיסוי גבוה יותר של "רווחים עודפים" של חברות אנרגיה מהמחירים הגבוהים. בצרפת, הממשלה תחלק שוברים בשווי 100 אירו למשקי בית נזקקים לטובת תשלום חשבונות החשמל והחימום. גם איטליה שוקלת להוציא מיליארדים מתוך התקציב השנתי שלה על סובסידיות אנרגיה לתעשייה ולאזרחים.

בשבוע הבא יתכנסו מנהיגי האיחוד האירופי לפסגה שתעסוק בעיקר במחירי האנרגיה. על הפרק יהיה גם אישור הזרמת הגז הטבעי מרוסיה באמצעות צינור נורד-סטרים 2, שאמור להתחיל לעבוד באביב הקרוב. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכחיש כי המדינה "שולחת מסר" לאירופה על ידי הפחתת האספקה לפני הדיון בעניין, וכי חברת "גזפרום" עומדת בהתחייבויותיה החוקיות.

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על מניית אמזון?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, אך בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

חיסון מתחרות והשקעה בצמיחה: המהפך של קמהדע בדרך לחברת פארמה ייחודית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

מג'דל אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש, ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצת עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת, הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב