גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ציפיות האינפלציה של הפד נשענות על קנה רצוץ? חוקר בבנק שחושב כך, הניע דיון ער על הכלכלה

ביקורת מתוך שורות הפדרל ריזרב עצמו מאשימה כלכלנים בכך שהם מניחים הנחות המתאימות לתיאוריות שלהם

בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam
בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam

"הכלכלה של המיינסטרים מלאה רעיונות ש'כולם יודעים' שהם נכונים, אך למעשה מהווים קשקוש מוחלט".

לא מדובר בציוץ של אחד מיודעי הח"ן או פוסט בבלוג של איזה חוקר באקדמיה. זו השורה הפותחת מאמר מחקרי שיצא מהוותיקן של הכלכלה של המיינסטרים, הפדרל ריזרב.

המחקר שחיבר הכלכלן ג'רמי ראד מתמקד בפגם שהוא מזהה בתחזית האופטימית של הפד לגבי האינפלציה. אבל הביקורת שלו נמתחת לכל רוחב התחום, ומאשימה כלכלנים בכך שבאופן שגרתי הם מניחים הנחות בגלל שאלה מתאימות למודלים ולתיאוריות שלהם ולא בגלל שהן תואמות את העובדות.

זו לא ביקורת חדשה. השבוע הכלכלן יליד קנדה דיוויד קארד, שכיום נמצא באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, היה שותף לקבלת פרס נובל לכלכלה על מחקר שעשה לפני כמעט שלושה עשורים שמצא שבניגוד למודלים מספרי הלימוד של שוק התעסוקה, העלאת שכר המינימום לא הקטינה את כמות העובדים בשכר נמוך.

קארד והזוכים שהיו שותפים איתו בפרס, ג'ושוע אנגריסט וגואידו אימבנס, קיבלו הכרה על שיטות מחקר חדשניות, בעיקר "ניסויים טבעיים". בניסויים כאלה נבחנת ההשפעה של התערבות מדינית על אוכלוסייה כלשהי על ידי השוואתה לאוכלוסייה דומה שבה לא הופעלה מדיניות דומה. קארד והמחבר השותף אלן קרוגר, שנפטר ב-2019, השוו את התעסוקה של עובדי מזון מהיר בניו ג'רזי, שם הועלה שכר המינימום, לתעסוקה של עובדי התחום הזה בפנסילבניה, שם לא הועלה שכר המינימום.

אבל מורשתם הגדולה יותר אולי הייתה דחיקתה מהבימה של מרכזיות התיאוריה בתחום המחקר הכלכלי. ב-2016 ציינו קארד וקרוגר שמחקרים אמפיריים הופיעו בפחות מ-40% מהמאמרים הכלכליים ולרוב כשהופיעו, היה זה "כדי לאשר את התחזיות הבסיסיות של תיאוריה" ולא כדי "לבחון... את המודל הכלכלי שבבסיס". הם הוסיפו: "כלכלה לא יכולה לטעון שהיא תחום מדעי כשהתיאוריות המרכזיות שלה אינן נתונות לבחינה אמפירית ואולי לדחייה".

כמו זעזוע לקן צרעות

כיום, הימין הפופוליסטי והשמאל הפרוגרסיבי באופן שגרתי תוקפים כלכלנים כאליטיסטים עיוורים למציאות המציגים דוגמה של השוק החופשי כאילו הייתה מדע. בהערת שוליים בעלת אופי שאינו טיפוסי כלל לבנק המרכזי, רמז ראד שהוא מסכים עם זה: "אותיר בצד את החשש העמוק יותר שהתפקיד המרכזי של כלכלת המיינסטרים בחברה שלנו הוא לספק מסגרת של אפולוגטיקה לסדר חברתי שהוא דכאני ברמה פלילית, לא בר קיימא ולא צודק".

לראד אולי אין המעמד של זוכי פרס הנובל מהשבוע, אבל הביקורת שלו לגבי מדיניות הפד הייתה כמו זעזוע לקן צרעות בגלל שהיא באה מתוך שורות הבנק, שלרוב מוכר בגלל היכולות הטכניות שלו ולא בגלל דיונים של ברי פלוגתא. הוא כבר עובד בפדרל ריזרב מאז 1999. עמיתים שלו לשעבר מתארים את ראד כמחושב, מתבטא באופן מצומצם ו"קצת יורמי".

"הוא כלכלן שקט רוב הזמן", אמר ג'ונתן רייט, עמית לשעבר שכיום מלמד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "באותה עת, הוא יכול מדי פעם לשחרר את מכות הברק האלה". (דרך דובר של הפדרל ריזרב, סירב ראד להתראיין לכתבה זו).

הביקורת שלו מתחילה משנות ה-60 כשזוכי פרס הנובל העתידיים מילטון פרידמן ואדמונד פלפס בנפרד העלו את ההשערה שישנה רמה טבעית מסוימת של אבטלה שנקבעת על ידי מבנה הכלכלה. עידוד כספי או פיסקלי יכול להוריד את האבטלה באופן זמני מתחת לרמה זו ולגרום לאינפלציה לעלות. אבל בסופו של דבר, עובדים רציונליים יצפו לאינפלציה גבוהה יותר ויבקשו שכר גבוה יותר על מנת לפצות על כך, ואז גם האבטלה תעלה שוב.

כפי שמציין ראד, פרידמן ופלפס לא הסבירו את האירועים בתקופתם אלא סיפקו את דרישות התיאוריה, ספציפית זה שהאינפלציה לא יכולה באופן עקבי לשטות אנשים הגיוניים עד כדי כך שיעבדו קשה יותר. ונראה היה שהאירועים מחזקים את דעתם: בשנות ה-70, גם האינפלציה וגם האבטלה עלו. מאז אמצע שנות ה-90 האינפלציה נעה סביב שיעור של 2%. רוב הכלכלנים והפדרל ריזרב מייחסים את זה לכך שהציבור מצפה שהאינפלציה תמיד תחזור ל-2% ולכן אין צורך לשנות מחירים או את גובה השכר בתגובה להפרעות קצרות טווח.

כשהאינפלציה הממשית כל כך גבוהה, הציבור עשוי להתחיל לשים לב

כיום, צווארי בקבוק הקשורים למגפה ומחסור בסחורות דחפו את האינפלציה ליותר מ-5%. אבל בגלל שסקרים ושווקי אגרות החוב מראים שציפיות האינפלציה לא השתנו בהרבה, יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול חושב שהעלייה רק זמנית וצופה שהאינפלציה תחזור בקרוב למטרה של הפדרל ריזרב, 2%.

אבל ראד טוען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה. תחזיות מפתח של החוקרים הקדומים האלה התגלו כשגויות, ויש סיבות יותר סבירות לכך שהאינפלציה נותרה נמוכה מהציפיות היציבות, אמר. הוא טוען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה. אירועים חיצוניים גרמו לירידה באינפלציה הממשית עד תחילת שנות ה-90 ובהתאם לכך הציבור הפסיק להקדיש לה תשומת לב.

עבודתו של ראד רומזת שכשהאינפלציה הממשית כל כך גבוהה, הציבור עשוי להתחיל לשים לב. וכך תהיה האינפלציה הגבוהה יותר עיקשת ממה שחושב פאוול.

רייט חושב שהביקורת של ראד לא נכונה. הוא אמר שבנקים מרכזיים תמיד הניחו שהאינפלציה הצפויה מושפעת מאוד מהאינפלציה האמיתית וראד מתעלם מאירופה ומיפן שחוסר יכולתן להעלות את האינפלציה מוסבר באופן הטוב ביותר על ידי הציפיות.

מודלים כלכליים אכן מניחים לעתים קרובות שאנשים פועלים באופן רציונלי, אבל רייט אמר שבלי יסודות תיאורטיים כאלה, אין לכלכלנים שום עוגן: "אתה יכול לטעון מה שאתה רוצה".

זה משהו שכבר ניתן לראות בדיון על שכר המינימום. בגלל שמחקרים הראו שהעלאות קטנות לא פוגעות בתעסוקה, תומכי העלאת שכר המינימום טוענים שהעלאות גדולות, כמו העלאה ל-15 דולר לשעה, גם הן לא יפגעו בה. על פי היגיון זה ניתן להעלות את שכר המינימום גם ל-20 או 30 דולר לשעה מבלי לפגוע בכמות המשרות. אם ציפיות האינפלציה לא משנות, אז האינפלציה הגבוהה תישאר אתנו אלא אם הפדרל ריזרב יעלה את שיעור הריבית כעת ויהיה מוכן לשאת את המחיר של ההכנסות והמשרות שיאבדו בגלל זה.

בסופו של דבר, העדויות והתיאוריות משנות פחות להחלטות טובות מאשר היכולת להיות עם ראש פתוח מספיק להבין מתי אלה או אלה מובילות אותנו לדרך לא נכונה. האספקט המעודד ביותר של המתקפה האחרונה הזו על מדיניות הפד הוא שהפד עצמו היה מוכן לפרסם אותה.

עוד כתבות

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בבורסה המקומית; ת"א בנקים 5 מטפס בכ-1.5%

ת"א 35 עולה ב-0.7% ות"א 90 מוסיף לערכו 0.3% ● הדולר בשיא של חמישה חודשים מול השקל ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר, אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר משופרסל התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת-הלב של רשות ניירות ערך?

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טיל איראני ליד ים המלח, ששוגר לעבר ישראל ויורט / צילום: Reuters, ALON BEN MORDECHAI

איראן אוזרת אומץ ולוקחת הימור מסוכן בעימות גלוי מול ישראל

ההתקפה של טהראן על ישראל סימנה שינוי אסטרטגי בעימות בין המדינות ●  מלחמת הצללים הפכה לעימות ישיר, ולא ברור עדיין מה יהיה הצעד הבא ● ברקע, הלחץ על איראן להוכיח כי היא מובילה את 'ציר ההתנגדות' מתגבר

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ביידן בקריאה לקונגרס במאמר מיוחד: "לאשר בדחיפות את הסיוע הביטחוני לישראל ולאוקראינה"

הנשיא האמריקני הבהיר: "זה לא הזמן לנטוש את ידידותינו, לא מתקבל על הדעת שנעמוד מנגד" • על המתקפה האיראנית אמר ביידן: "איראן רוצה למחוק את המדינה היהודית היחידה מעל המפה" • עוד הזהיר הנשיא: "ארה"ב עלולה להיגרר למלחמה, אסור שנניח להגנה של ישראל להיחלש"

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

החליטו שלא להחליט: הסחבת שמעכבת הקמת תחנת כוח חדשה

ברוב של שמונה מול שישה החליטה היום הממשלה להחזיר את התוכניות לדיונים בות"ל בנוגע להקמת תחנת הכוח ריינדיר ● ההחלטה הזו מתווספת לסחבת תמוהה של רשות החשמל שבמשך שנה לא פרסמה אסדרה לשלוש תחנות כוח שהקמתן דווקא כן אושרה

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים