גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדירות יוקרה בת"א ועד לתחנות כוח: עסקאות בעלי עניין חזרו ובגדול. נחשו מי משלם את המחיר

גם חסמים שהעמידה הרגולציה בפני בעלי שליטה בחברות הציבוריות אינם מונעים מהם להיטיב עם עצמם, לעיתים על חשבון הציבור ● עו"ד שלומי מושקוביץ: "עסקאות בעלי עניין הפכו ליותר מתוחכמות, ובעלי השליטה יודעים לתפור אותן באופן מתוחכם"

דמרי, מוזס, לוקסנבורג, ויזל / צילום: כדיה לוי, שלומי יוסף, סיון פארג', איל יצהר
דמרי, מוזס, לוקסנבורג, ויזל / צילום: כדיה לוי, שלומי יוסף, סיון פארג', איל יצהר

לא לחינם מצלצלים פעמוני אזעקה באזניהם של פעילי שוק ההון המקומי למשמע צירוף המילים "עסקת בעלי עניין". ההיסטוריה של הבורסה בת"א רצופה בעסקאות מסוג זה, שבהן העבירו בעלי שליטה נכסים פרטיים במחיר מופקע לידי החברות הציבוריות שבשליטתם.

הפרנציפ הוא כזה: בעל השליטה מעביר נכס, לעיתים בעייתי, שבו הוא מחזיק 100% מהבעלות, לידי חברה בורסאית שבה הוא מחזיק רק חלק (לעיתים לא גדול) מהמניות. בעסקאות מסוג זה, שלהן נלווית דרך קבע הערכת שווי מחמיאה לפעילות הנמכרת, סופג הציבור את מרב הסיכון. ולא אחת הסיכון אכן התממש, והפך להפסדים כבדים עבור החברה הקולטת.

מספיק להיזכר בעסקת המכירה של חברת התעופה המקרטעת ועתירת החובות ישראייר מידי נוחי דנקנר לקבוצת אי.די.בי שבשליטתו בשנת 2009, עסקה ששחררה את דנקנר מערבויות אישיות של עשרות מיליוני דולרים, ובהמשך הסבה הפסדי עתק לקבוצת אי.די.בי.

נזק גדול אף יותר לבעלי המניות מהציבור גרמה עסקה משנת 2015, שבה מכר איש העסקים שאול אלוביץ' מחצית ממניות חברת הטלוויזיה בלוויין yes שהחזיק, לידי קבוצת התקשורת בזק שבה שלט, תמורת כמיליארד שקל.

בתוך תקופה קצרה נאלצה בזק למחוק את מלוא כספי ההשקעה, לאחר ששווייה של yes התאפס. בד בבד, התגלגלה העסקה לפתחה של רשות ני"ע, שהחלה בחקירה שהיוותה את הבסיס ל"תיק 4000", אשר במסגרתו הוגשו כתבי אישום כנגד אלוביץ' וראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.

עד לפני כעשור, עסקאות בעלי עניין בבורסה בת"א היו כמעט עניין שבשגרה, וגם אם פה ושם הונף דגל אדום על ידי התקשורת הכלכלית, הן בדרך כלל זכו לאישור האסיפה הכללית. אלא שהביקורת הגוברת נוכח התוצאות העגומות של חלק מאותן עסקאות הובילה את הרגולטורים, ובהם רשות ני"ע, להגביל את יכולתם של בעלי השליטה בחברות לבצע עסקאות שכאלה.

בבסיס השינוי ניצב תיקון 16 לחוק החברות, שאושר בשנת 2011, ובין היתר העלה את רף הרוב הנדרש לאישור עסקאות בעלי עניין, כך שיעמוד על 50% לפחות מבעלי המניות "הבלתי נגועים" מקרב הציבור, לעומת שליש בלבד מהם קודם לכן. נוסף על כך קבע התיקון, כי נדרש אישור מחודש לעסקאות מסוג זה מדי שלוש שנים בכל הנוגע לתנאי שכר, ובטווחי זמן שונים בעסקאות מתגלגלות אחרות.

תיקון 16 אכן הוביל לצמצום ניכר במספר העסקאות עם בעלי השליטה שנעשו בבורסה, והוריד בצורה משמעותית את היקפי התגמולים שביקשו בעלי השליטה לאשר לעצמם ולמקורביהם, נוכח הקשיים שהערימו בדרכם בעלי המניות מקרב הציבור.

שובן של עסקאות בעלי העניין

ואולם, כעשור לאחר אותה חקיקה מגבילה, מתברר כי גם בעולם שאחרי תיקון 16, עסקאות בעלי עניין הן עדיין חלק בלתי נפרד מהבורסה בת"א, ובאחרונה נראה כי אף חלה עלייה בדיווחים על אודות עסקאות מסוג זה.

כך, בתוך חודשים ספורים, דיווחו שלל חברות נסחרות על מהלכים של עסקאות עם בעלי עניין במגוון נרחב של תחומי פעילות - נדל"ן, תעשייה, תיירות, אנרגיה ועוד. זאת, נוסף על אישורי שכר ותגמולים שוטפים עבור שירותים שמעניקים בעלי השליטה לחברות שבידיהם, אשר כאמור נדרשים להיות מאושרים מחדש כל סיום תקופה, כדבר שבשגרה.

 

מדובר בין היתר בעסקאות לרכישת עשרות דירות בפרויקט יוקרה במרכז תל אביב שבונה חברת אפריקה מגורים על-ידי בעל השליטה בחברה, יעקב לוקסנבורג (לוקסי), בני משפחתו ומקורביו, תמורת סכום מצרפי של יותר מ-120 מיליון שקל (במסגרת מבצעי מכירות מוקדמים שבהם הוענקו "הנחות בשיעורים משתנים ממחיר המחירון"); ובעסקאות לרכישת תחנות כוח בדרום הארץ מידי בעלי עניין, על-ידי החברות משק אנרגיה ונופר אנרג'י (עסקה שבינתיים ירדה מהפרק), בתמורת למאות מיליוני שקלים.

נוסף על כך עומדת בימים אלה על הפרק השקעה אפשרית של 10 מיליון שקל שמקדמת חברת התעופה כנפיים אחזקות , שבשליטת תמי מוזס-בורוביץ', בחברת התיירות מויה, שבבעלות בנה של בעלת השליטה - מסוג העסקאות שהפכו נדירות בשנים האחרונות נוכח ההפסדים הכבדים שהניבו למשקיעים עסקאות בעלי עניין מסוג זה בעבר.

בכל הקשור לעדכוני שכר, הורידה לאחרונה חברת הבנייה דמרי מסדר היום של אסיפת בעלי המניות את תיקון הסכם הניהול מול בעל השליטה יגאל דמרי, כמנכ"ל החברה, בעלות העשויה להגיע ל-16 מיליון שקל בשלוש שנים. זאת "לצורך מיצוי מו"מ עם בעלי המניות". לעומתה האריכה לאחרונה קבוצת הבנייה והתשתיות אשטרום את הסכם שירותי הניהול שהיא מעניקה לחברה הבת אשדר, בעלות דומה לשלוש שנים (כ-17 מיליון שקל).

חשש מ"העברת ערך" מהחברה לבעל השליטה

עסקאות אלה ורבות אחרות המגיעות לפתחן של חברות בורסאיות, בין אם בדרך של אישור אסיפת בעלי המניות ובין אם ללא צורך באותו אישור, עשויות להעיד כי דרכם של בעלי השליטה להשיג את מבוקשם אומנם הפכה מורכבת יותר, אולם במקרים רבים גם ההגבלות הרגולטוריות שהוטלו עליהם אינן מונעות מהם להגיע ליעד.

עו"ד צפנת מזר לייסט, היועצת המשפטית של מחלקת תאגידים ברשות ני"ע, מסייעת לעשות סדר בנושא. לדבריה, "החוק קובע קריטריונים מתי עסקה עם בעל שליטה מחייבת אישור בעלי המניות, ומתי מספיק לאשרה על ידי הדירקטוריון וועדת הביקורת של החברה הציבורית".

עסקה עם בעל שליטה המחייבת אישור אסיפת בעלי המניות ברוב מקרב בעלי מניות המיעוט היא לדבריה עסקה חריגה - כזו שאינה במהלך העסקים הרגיל של חברה או שאינה בתנאי שוק. זוהי עסקה שיש חשש שתגרום "העברת ערך" מהחברה לבעל השליטה, קרי, שהתמורה שיקבל הבעלים עולה על שווי המוצר או השירות שהוא מוכר או רוכש מהחברה שבשליטתו.

עוד מוסיפה מזר לייסט, כי "תיקון 16 לחוק החברות כלל שינויים משמעותיים במנגנוני אישור עסקאות עם בעלי שליטה, כך שהיום מנגנון האישור מחמיר משמעותית מאשר בעבר. יש חובה לדירקטוריון וועדת הביקורת לבדוק שהעסקה היא לטובת החברה, ולבצע הליך מוסדר לקביעת התמורה, ובעסקאות חריגות עם בעל שליטה יש צורך באישור העסקה על ידי רוב מקרב בעלי המניות המיעוט בחברה, אישור הנדרש מחדש מדי תקופה".

האם "תקנת ההקלות" היא פרצה בחוק?

דיווח שפרסמה השבוע חברת מוצרי הפלסטיק פלרם , שבשליטת קיבוץ רמת יוחנן, חשף פן נוסף של עסקאות בעלי עניין. החברה המוערכת, שנסחרת בשווי של 1.3 מיליארד שקל, עדכנה על הסכם פשרה שאישר ביהמ"ש "לטובת סיום הליך לאישור תביעה נגזרת", שבמסגרתו ישלם הקיבוץ לחברה שבשליטתו 14 מיליון שקל, "מבלי שאף צד מודה בטענות משנהו".

הפשרה בפלרם גובשה בעקבות בקשה לאישור תביעה שהגיש אחד מבעלי מניות המיעוט בה, בקשר לתשלומים שהועברו מהחברה לידי הקיבוץ השולט בה, תמורת שירותי כוח האדם שהוא מספק.

מסמכי הפשרה בין התובע והקיבוץ חשפו את אחד מדפוסי הפעולה שאימצו חברות ציבוריות רבות מאז נכנס תיקון 16 לתוקף, של הארכת הסכמים עם בעל שליטה מכוח "תקנת הקלות".

תקנה זו, לטענת המבקש, נוצלה על ידי הקיבוץ שלא כדין, במטרה להאריך את ההסכם למתן שירותי כוח אדם ללא קבלת אישור האסיפה הכללית, בעוד שברמת יוחנן טענו כי "לא נפל כל פסול בהארכת ההסכם מכוח תקנה זו".

האם תקנת ההקלות מהווה פרצה בחוק? מזר לייסט: "קיימת הקלה שקבועה בתקנות, שמאפשרת לחברה להאריך עסקאות חריגות קיימות עם בעלי שליטה באישור ועדת ביקורת ודירקטוריון, וללא אישור באסיפת בעלי המניות.

"לפני מספר שנים, כאשר הרשות ראתה שחברות עשו שימוש נרחב מדי באפשרות זו, הבהרנו שהארכה כזו אפשרית רק פעם אחת - לא ניתן לאשר אותה לתקופות נוספות, אלא רק אם במועד האישור הקודם שלה היא אושרה באסיפה הכללית על ידי בעלי המניות".

עו"ד שלומי מושקוביץ, שייצג את בעל המניות בפלרם יחד עם עו"ד נתי פולינגר, נשמע קצת יותר מסויג. לדבריו, "יש לא מעט עסקאות בעלי עניין שלא מובאות לאישור האסיפה הכללית, למרות שקיימת חובה בדין לעשות כן. חברות ציבוריות עושות שימוש בתקנות ההקלות כדי לחמוק מאישור האסיפה, ואף מסווגות את העסקאות באופן שגוי - כעסקאות לא חריגות - כך שהדבר לא ידרוש אישור".

"אנטרופי הייתה 'צוואר בקבוק' של בעלי השליטה"

מלבד תקנת ההקלות, פרמטר נוסף שהשתנה באחרונה בכל הנוגע לעסקאות בעלי עניין הוא החלטת רשות שוק ההון, הביטוח וחיסכון ארוך הטווח לביצוע ניתוח פנימי בגופים המוסדיים, במקום שימוש בייעוץ חיצוני באסיפות בעלי עניין, שם עד לאחרונה הסתמכו הגופיים המוסדיים באופן כמעט מוחלט על המלצותיה של חברת הייעוץ אנטרופי.

כפי שמסביר פרופסור אהוד קמר מהפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב, "עד לאחרונה אנטרופי הייתה שחקנית משמעותית בהצבעות בקשר לעסקאות בעלי עניין, בעיקר בכל הנוגע לאישורי תגמול.

"משום שהמוסדיים הסתמכו על חברת הייעוץ בהצבעות, אנטרופי היוותה מעין 'צוואר בקבוק' של בעלי השליטה, והם היו חייבים לעבור דרכה בדרך לאישור תנאי העסקתם. ואולם, באחרונה אנטרופי קצת 'יצאה מהמשחק', בעקבות עמדה מסויגת של רשות שוק ההון, שלפיה היא לא מוכנה שהמוסדיים יסתמכו באופן עיוור על המלצות אנטרופי, ויכול להיות שזה כבר משפיע על דפוסי הצבעה".

הדוגמה הראשונה לפרקטיקה החדשה בשוק ההון, בכל הנוגע לחבילות תגמול בעידן שלאחר הסדרת רשות שוק ההון בקשר להמלצות אנטרופי, הגיעה לפני חודשים ספורים, מכיוונם של בית ההשקעות אלטשולר שחם וחברת ריטיילורס , שבשליטת קבוצת האופנה פוקס.

לקראת הנפקתה בבורסה של ריטיילורס, המאגדת את פעילות מותגי הספורט של פוקס , ביקשה החברה להעניק ליו"ר שלה, הראל ויזל, חבילת מניות חסומות כחלק מהטבה שהיקפה צפוי היה להגיע לכ-15 מיליון שקל.

אולם, ההתנגדות לכך מצידו של אלטשולר שחם, המחזיק בכ-14% ממניות פוקס, אילצה את החברה להסיר מסדר היום של האסיפה את הנושא, משום שהבינה שתתקשה להשיג את הרוב הדרוש לאישור ההטבה.

מי שייצג את אלטשולר שחם מול אנשי פוקס בהחלטה להתנגד להטבה החריגה לויזל, הדמות הדומיננטית בעסקיה של פוקס, היה יועץ חיצוני לבית ההשקעות, רו"ח ארז ברק, בעוד שאנטרופי המליצה לקראת האסיפה לתמוך בהענקת חבילת התגמול לויזל, למרות שאינה תואמת למדיניות התגמול של פוקס.

מאז אישרו בעלי המניות של פוקס את תנאי העסקת ירדן ויזל, בתו של הראל ויזל, כמנהלת מסחרית בחברה בת, וכן את תנאי כהונת ראש המטה וסמנכ"ל פיתוח עסקי של פוקס, מייקי בן ארי - האחרון שלא בהתאם למדיניות התגמול של החברה.

אז למרות תיקון 16, בעלי שליטה עדיין יכולים לבצע עסקאות בעלי עניין כראות עיניהם? קמר: "תיקון 16 בלם את ההשתוללות בתגמול בעלי שליטה וקרוביהם ובעסקאות חריגות של בעלי שליטה. עד אליו שכר בעלי השליטה בחברות בבורסה היה באינפלציה אין סופית, ועסקאות חריגות של בעלי שליטה עברו בקלות. יחד עם זאת, גם תיקון 16 לא מונע מבעלי השליטה לבצע עסקאות, אלא רק מאריך להם את הדרך".

לדבריו, "למחוקק יש שתי אפשרויות - להערים קשיים על ימין ועל שמאל, או להחליט שאי אפשר לבצע עסקאות בעלי שליטה. כיום החוק בישראל מאפשר ביצוע עסקאות כאלה, אבל מעמיד לרשות הגופים המוסדיים ובעלי מניות המיעוט האחרים אמצעי לחסום אותן. הרבה תלוי בבעלי המניות. אם בעלי מניות המיעוט לא ינצלו את התחמושת שלהם, הכלי שהפקידו בידם לא יעזור".

מושקוביץ מוסיף, כי "על פניו, קיימות גם כיום לא מעט עסקאות בעלי עניין. בעלי השליטה ממשיכים לחלוב את החברות הציבוריות על חשבון בעלי המניות מן המיעוט, ופרמיית השליטה נובעת, בין היתר, מהיכולת להפיק תועלות אלו לכיסם של בעלי השליטה".

לדבריו, "היום עסקאות בעלי עניין הפכו ליותר מתוחכמות, ובעלי השליטה יודעים לתפור אותן באופן מתוחכם, בין אם על ידי עורכי דין המתמחים בתחום התאגידי, בין אם על ידי מינוי ועדות ובין אם על ידי קבלת ייעוץ מראש ממומחים כלכליים בעלי שם, באופן שלבעלי המניות מן המיעוט קשה להבחין בכך שמדובר בעסקאות שאינן לטובת החברה. אבל בסופו של יום, ניצול לרעה של כוח השליטה היה תמיד וימשיך להיות בעיה יסודית בתחום התאגידים".

עוד כתבות

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מג'דל אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש, ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצת עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת, הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

אילוסטרציה: איל יצהר

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

התקבל הערעור בעליון בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס והורה על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי ● טענת התובעים היא שחברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים על ידי חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, ופעלו לשכנע למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בת"א; הורדת הריבית בדרך? מניות הנדל"ן מזנקות בחדות אחרי נתוני האינפלציה

מדד הבנייה מזנק ב-5% ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● אופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

האיתות האיראני לקראת המו"מ: "חוסר אמון, אנחנו חשדנים"

כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● שר החוץ של איראן נחת בז'נווה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● נתניהו: "טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת. אמרתי לו: האיראנים משקרים" ● עדכונים שוטפים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

קמהדע היא כבר לא רק הבטחה אלא מניית ערך אמיתית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת