גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדירות יוקרה בת"א ועד לתחנות כוח: עסקאות בעלי עניין חזרו ובגדול. נחשו מי משלם את המחיר

גם חסמים שהעמידה הרגולציה בפני בעלי שליטה בחברות הציבוריות אינם מונעים מהם להיטיב עם עצמם, לעיתים על חשבון הציבור ● עו"ד שלומי מושקוביץ: "עסקאות בעלי עניין הפכו ליותר מתוחכמות, ובעלי השליטה יודעים לתפור אותן באופן מתוחכם"

דמרי, מוזס, לוקסנבורג, ויזל / צילום: כדיה לוי, שלומי יוסף, סיון פארג', איל יצהר
דמרי, מוזס, לוקסנבורג, ויזל / צילום: כדיה לוי, שלומי יוסף, סיון פארג', איל יצהר

לא לחינם מצלצלים פעמוני אזעקה באזניהם של פעילי שוק ההון המקומי למשמע צירוף המילים "עסקת בעלי עניין". ההיסטוריה של הבורסה בת"א רצופה בעסקאות מסוג זה, שבהן העבירו בעלי שליטה נכסים פרטיים במחיר מופקע לידי החברות הציבוריות שבשליטתם.

הפרנציפ הוא כזה: בעל השליטה מעביר נכס, לעיתים בעייתי, שבו הוא מחזיק 100% מהבעלות, לידי חברה בורסאית שבה הוא מחזיק רק חלק (לעיתים לא גדול) מהמניות. בעסקאות מסוג זה, שלהן נלווית דרך קבע הערכת שווי מחמיאה לפעילות הנמכרת, סופג הציבור את מרב הסיכון. ולא אחת הסיכון אכן התממש, והפך להפסדים כבדים עבור החברה הקולטת.

מספיק להיזכר בעסקת המכירה של חברת התעופה המקרטעת ועתירת החובות ישראייר מידי נוחי דנקנר לקבוצת אי.די.בי שבשליטתו בשנת 2009, עסקה ששחררה את דנקנר מערבויות אישיות של עשרות מיליוני דולרים, ובהמשך הסבה הפסדי עתק לקבוצת אי.די.בי.

נזק גדול אף יותר לבעלי המניות מהציבור גרמה עסקה משנת 2015, שבה מכר איש העסקים שאול אלוביץ' מחצית ממניות חברת הטלוויזיה בלוויין yes שהחזיק, לידי קבוצת התקשורת בזק  שבה שלט, תמורת כמיליארד שקל. 

בתוך תקופה קצרה נאלצה בזק למחוק את מלוא כספי ההשקעה, לאחר ששווייה של yes התאפס. בד בבד, התגלגלה העסקה לפתחה של רשות ני"ע, שהחלה בחקירה שהיוותה את הבסיס ל"תיק 4000", אשר במסגרתו הוגשו כתבי אישום כנגד אלוביץ' וראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.

עד לפני כעשור, עסקאות בעלי עניין בבורסה בת"א היו כמעט עניין שבשגרה, וגם אם פה ושם הונף דגל אדום על ידי התקשורת הכלכלית, הן בדרך כלל זכו לאישור האסיפה הכללית. אלא שהביקורת הגוברת נוכח התוצאות העגומות של חלק מאותן עסקאות הובילה את הרגולטורים, ובהם רשות ני"ע, להגביל את יכולתם של בעלי השליטה בחברות לבצע עסקאות שכאלה.

בבסיס השינוי ניצב תיקון 16 לחוק החברות, שאושר בשנת 2011, ובין היתר העלה את רף הרוב הנדרש לאישור עסקאות בעלי עניין, כך שיעמוד על 50% לפחות מבעלי המניות "הבלתי נגועים" מקרב הציבור, לעומת שליש בלבד מהם קודם לכן. נוסף על כך קבע התיקון, כי נדרש אישור מחודש לעסקאות מסוג זה מדי שלוש שנים בכל הנוגע לתנאי שכר, ובטווחי זמן שונים בעסקאות מתגלגלות אחרות.

תיקון 16 אכן הוביל לצמצום ניכר במספר העסקאות עם בעלי השליטה שנעשו בבורסה, והוריד בצורה משמעותית את היקפי התגמולים שביקשו בעלי השליטה לאשר לעצמם ולמקורביהם, נוכח הקשיים שהערימו בדרכם בעלי המניות מקרב הציבור.

שובן של עסקאות בעלי העניין

ואולם, כעשור לאחר אותה חקיקה מגבילה, מתברר כי גם בעולם שאחרי תיקון 16, עסקאות בעלי עניין הן עדיין חלק בלתי נפרד מהבורסה בת"א, ובאחרונה נראה כי אף חלה עלייה בדיווחים על אודות עסקאות מסוג זה.

כך, בתוך חודשים ספורים, דיווחו שלל חברות נסחרות על מהלכים של עסקאות עם בעלי עניין במגוון נרחב של תחומי פעילות - נדל"ן, תעשייה, תיירות, אנרגיה ועוד. זאת, נוסף על אישורי שכר ותגמולים שוטפים עבור שירותים שמעניקים בעלי השליטה לחברות שבידיהם, אשר כאמור נדרשים להיות מאושרים מחדש כל סיום תקופה, כדבר שבשגרה.

 

מדובר בין היתר בעסקאות לרכישת עשרות דירות בפרויקט יוקרה במרכז תל אביב שבונה חברת אפריקה מגורים  על-ידי בעל השליטה בחברה, יעקב לוקסנבורג (לוקסי), בני משפחתו ומקורביו, תמורת סכום מצרפי של יותר מ-120 מיליון שקל (במסגרת מבצעי מכירות מוקדמים שבהם הוענקו "הנחות בשיעורים משתנים ממחיר המחירון"); ובעסקאות לרכישת תחנות כוח בדרום הארץ מידי בעלי עניין, על-ידי החברות משק אנרגיה  ונופר אנרג'י  (עסקה שבינתיים ירדה מהפרק), בתמורת למאות מיליוני שקלים.

נוסף על כך עומדת בימים אלה על הפרק השקעה אפשרית של 10 מיליון שקל שמקדמת חברת התעופה כנפיים אחזקות , שבשליטת תמי מוזס-בורוביץ', בחברת התיירות מויה, שבבעלות בנה של בעלת השליטה - מסוג העסקאות שהפכו נדירות בשנים האחרונות נוכח ההפסדים הכבדים שהניבו למשקיעים עסקאות בעלי עניין מסוג זה בעבר.

בכל הקשור לעדכוני שכר, הורידה לאחרונה חברת הבנייה דמרי  מסדר היום של אסיפת בעלי המניות את תיקון הסכם הניהול מול בעל השליטה יגאל דמרי, כמנכ"ל החברה, בעלות העשויה להגיע ל-16 מיליון שקל בשלוש שנים. זאת "לצורך מיצוי מו"מ עם בעלי המניות". לעומתה האריכה לאחרונה קבוצת הבנייה והתשתיות אשטרום  את הסכם שירותי הניהול שהיא מעניקה לחברה הבת אשדר, בעלות דומה לשלוש שנים (כ-17 מיליון שקל).

חשש מ"העברת ערך" מהחברה לבעל השליטה

עסקאות אלה ורבות אחרות המגיעות לפתחן של חברות בורסאיות, בין אם בדרך של אישור אסיפת בעלי המניות ובין אם ללא צורך באותו אישור, עשויות להעיד כי דרכם של בעלי השליטה להשיג את מבוקשם אומנם הפכה מורכבת יותר, אולם במקרים רבים גם ההגבלות הרגולטוריות שהוטלו עליהם אינן מונעות מהם להגיע ליעד.

עו"ד צפנת מזר לייסט, היועצת המשפטית של מחלקת תאגידים ברשות ני"ע, מסייעת לעשות סדר בנושא. לדבריה, "החוק קובע קריטריונים מתי עסקה עם בעל שליטה מחייבת אישור בעלי המניות, ומתי מספיק לאשרה על ידי הדירקטוריון וועדת הביקורת של החברה הציבורית".

עסקה עם בעל שליטה המחייבת אישור אסיפת בעלי המניות ברוב מקרב בעלי מניות המיעוט היא לדבריה עסקה חריגה - כזו שאינה במהלך העסקים הרגיל של חברה או שאינה בתנאי שוק. זוהי עסקה שיש חשש שתגרום "העברת ערך" מהחברה לבעל השליטה, קרי, שהתמורה שיקבל הבעלים עולה על שווי המוצר או השירות שהוא מוכר או רוכש מהחברה שבשליטתו.

עוד מוסיפה מזר לייסט, כי "תיקון 16 לחוק החברות כלל שינויים משמעותיים במנגנוני אישור עסקאות עם בעלי שליטה, כך שהיום מנגנון האישור מחמיר משמעותית מאשר בעבר. יש חובה לדירקטוריון וועדת הביקורת לבדוק שהעסקה היא לטובת החברה, ולבצע הליך מוסדר לקביעת התמורה, ובעסקאות חריגות עם בעל שליטה יש צורך באישור העסקה על ידי רוב מקרב בעלי המניות המיעוט בחברה, אישור הנדרש מחדש מדי תקופה".

האם "תקנת ההקלות" היא פרצה בחוק?

דיווח שפרסמה השבוע חברת מוצרי הפלסטיק פלרם , שבשליטת קיבוץ רמת יוחנן, חשף פן נוסף של עסקאות בעלי עניין. החברה המוערכת, שנסחרת בשווי של 1.3 מיליארד שקל, עדכנה על הסכם פשרה שאישר ביהמ"ש "לטובת סיום הליך לאישור תביעה נגזרת", שבמסגרתו ישלם הקיבוץ לחברה שבשליטתו 14 מיליון שקל, "מבלי שאף צד מודה בטענות משנהו".

הפשרה בפלרם גובשה בעקבות בקשה לאישור תביעה שהגיש אחד מבעלי מניות המיעוט בה, בקשר לתשלומים שהועברו מהחברה לידי הקיבוץ השולט בה, תמורת שירותי כוח האדם שהוא מספק. 

מסמכי הפשרה בין התובע והקיבוץ חשפו את אחד מדפוסי הפעולה שאימצו חברות ציבוריות רבות מאז נכנס תיקון 16 לתוקף, של הארכת הסכמים עם בעל שליטה מכוח "תקנת הקלות".

תקנה זו, לטענת המבקש, נוצלה על ידי הקיבוץ שלא כדין, במטרה להאריך את ההסכם למתן שירותי כוח אדם ללא קבלת אישור האסיפה הכללית, בעוד שברמת יוחנן טענו כי "לא נפל כל פסול בהארכת ההסכם מכוח תקנה זו".

האם תקנת ההקלות מהווה פרצה בחוק? מזר לייסט: "קיימת הקלה שקבועה בתקנות, שמאפשרת לחברה להאריך עסקאות חריגות קיימות עם בעלי שליטה באישור ועדת ביקורת ודירקטוריון, וללא אישור באסיפת בעלי המניות.

"לפני מספר שנים, כאשר הרשות ראתה שחברות עשו שימוש נרחב מדי באפשרות זו, הבהרנו שהארכה כזו אפשרית רק פעם אחת - לא ניתן לאשר אותה לתקופות נוספות, אלא רק אם במועד האישור הקודם שלה היא אושרה באסיפה הכללית על ידי בעלי המניות".

עו"ד שלומי מושקוביץ, שייצג את בעל המניות בפלרם יחד עם עו"ד נתי פולינגר, נשמע קצת יותר מסויג. לדבריו, "יש לא מעט עסקאות בעלי עניין שלא מובאות לאישור האסיפה הכללית, למרות שקיימת חובה בדין לעשות כן. חברות ציבוריות עושות שימוש בתקנות ההקלות כדי לחמוק מאישור האסיפה, ואף מסווגות את העסקאות באופן שגוי - כעסקאות לא חריגות - כך שהדבר לא ידרוש אישור".

"אנטרופי הייתה 'צוואר בקבוק' של בעלי השליטה"

מלבד תקנת ההקלות, פרמטר נוסף שהשתנה באחרונה בכל הנוגע לעסקאות בעלי עניין הוא החלטת רשות שוק ההון, הביטוח וחיסכון ארוך הטווח לביצוע ניתוח פנימי בגופים המוסדיים, במקום שימוש בייעוץ חיצוני באסיפות בעלי עניין, שם עד לאחרונה הסתמכו הגופיים המוסדיים באופן כמעט מוחלט על המלצותיה של חברת הייעוץ אנטרופי.

כפי שמסביר פרופסור אהוד קמר מהפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב, "עד לאחרונה אנטרופי הייתה שחקנית משמעותית בהצבעות בקשר לעסקאות בעלי עניין, בעיקר בכל הנוגע לאישורי תגמול.

"משום שהמוסדיים הסתמכו על חברת הייעוץ בהצבעות, אנטרופי היוותה מעין 'צוואר בקבוק' של בעלי השליטה, והם היו חייבים לעבור דרכה בדרך לאישור תנאי העסקתם. ואולם, באחרונה אנטרופי קצת 'יצאה מהמשחק', בעקבות עמדה מסויגת של רשות שוק ההון, שלפיה היא לא מוכנה שהמוסדיים יסתמכו באופן עיוור על המלצות אנטרופי, ויכול להיות שזה כבר משפיע על דפוסי הצבעה".

הדוגמה הראשונה לפרקטיקה החדשה בשוק ההון, בכל הנוגע לחבילות תגמול בעידן שלאחר הסדרת רשות שוק ההון בקשר להמלצות אנטרופי, הגיעה לפני חודשים ספורים, מכיוונם של בית ההשקעות אלטשולר שחם  וחברת ריטיילורס , שבשליטת קבוצת האופנה פוקס.

לקראת הנפקתה בבורסה של ריטיילורס, המאגדת את פעילות מותגי הספורט של פוקס , ביקשה החברה להעניק ליו"ר שלה, הראל ויזל, חבילת מניות חסומות כחלק מהטבה שהיקפה צפוי היה להגיע לכ-15 מיליון שקל.

אולם, ההתנגדות לכך מצידו של אלטשולר שחם, המחזיק בכ-14% ממניות פוקס, אילצה את החברה להסיר מסדר היום של האסיפה את הנושא, משום שהבינה שתתקשה להשיג את הרוב הדרוש לאישור ההטבה.

מי שייצג את אלטשולר שחם מול אנשי פוקס בהחלטה להתנגד להטבה החריגה לויזל, הדמות הדומיננטית בעסקיה של פוקס, היה יועץ חיצוני לבית ההשקעות, רו"ח ארז ברק, בעוד שאנטרופי המליצה לקראת האסיפה לתמוך בהענקת חבילת התגמול לויזל, למרות שאינה תואמת למדיניות התגמול של פוקס.

מאז אישרו בעלי המניות של פוקס את תנאי העסקת ירדן ויזל, בתו של הראל ויזל, כמנהלת מסחרית בחברה בת, וכן את תנאי כהונת ראש המטה וסמנכ"ל פיתוח עסקי של פוקס, מייקי בן ארי - האחרון שלא בהתאם למדיניות התגמול של החברה.

אז למרות תיקון 16, בעלי שליטה עדיין יכולים לבצע עסקאות בעלי עניין כראות עיניהם? קמר: "תיקון 16 בלם את ההשתוללות בתגמול בעלי שליטה וקרוביהם ובעסקאות חריגות של בעלי שליטה. עד אליו שכר בעלי השליטה בחברות בבורסה היה באינפלציה אין סופית, ועסקאות חריגות של בעלי שליטה עברו בקלות. יחד עם זאת, גם תיקון 16 לא מונע מבעלי השליטה לבצע עסקאות, אלא רק מאריך להם את הדרך".

לדבריו, "למחוקק יש שתי אפשרויות - להערים קשיים על ימין ועל שמאל, או להחליט שאי אפשר לבצע עסקאות בעלי שליטה. כיום החוק בישראל מאפשר ביצוע עסקאות כאלה, אבל מעמיד לרשות הגופים המוסדיים ובעלי מניות המיעוט האחרים אמצעי לחסום אותן. הרבה תלוי בבעלי המניות. אם בעלי מניות המיעוט לא ינצלו את התחמושת שלהם, הכלי שהפקידו בידם לא יעזור".

מושקוביץ מוסיף, כי "על פניו, קיימות גם כיום לא מעט עסקאות בעלי עניין. בעלי השליטה ממשיכים לחלוב את החברות הציבוריות על חשבון בעלי המניות מן המיעוט, ופרמיית השליטה נובעת, בין היתר, מהיכולת להפיק תועלות אלו לכיסם של בעלי השליטה".

לדבריו, "היום עסקאות בעלי עניין הפכו ליותר מתוחכמות, ובעלי השליטה יודעים לתפור אותן באופן מתוחכם, בין אם על ידי עורכי דין המתמחים בתחום התאגידי, בין אם על ידי מינוי ועדות ובין אם על ידי קבלת ייעוץ מראש ממומחים כלכליים בעלי שם, באופן שלבעלי המניות מן המיעוט קשה להבחין בכך שמדובר בעסקאות שאינן לטובת החברה. אבל בסופו של יום, ניצול לרעה של כוח השליטה היה תמיד וימשיך להיות בעיה יסודית בתחום התאגידים".

עוד כתבות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?