גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השאיפה של פנאקסיה מתחילה להתגשם; האם היא תחלחל גם לשורה התחתונה?

חברת הקנאביס פנאקסיה עשתה בשבוע שעבר קפיצה משמעותית בדרך להגשמת החזון שלה, אחרי שמשרד הבריאות התיר לה לשווק מחוץ לישראל את תמציות הקנאביס הייחודיות שלה למתן בשאיפה ● בחברה מאמינים שהעולם החדש שנפתח בפניה ישנה גם את תנועת המניה, בציפייה לכסף שעומד להיכנס

ד''ר דדי סגל / צילום: ענבל מרמרי
ד''ר דדי סגל / צילום: ענבל מרמרי

חברת הקנאביס פנאקסיה  הגשימה בשבוע שעבר חלום, או לכל הפחות נדבך משמעותי מאוד בחזון שלה. החברה קיבלה את היתר משרד הבריאות לשווק תמציות קנאביס ייחודיות למתן בשאיפה, מחוץ לישראל.

פנאקסיה לא מגדלת קנאביס בעצמה אלא מתמקדת בעיבוד שלו, והאסטרטגיה המוצהרת שלה מתחילת דרכה היא, כי יתרונה (והיתרון של ישראל כולה בשוק הקנאביס) יהיה ביצוא מוצרים מיוחדים. ואולם, עד כה התיר משרד הבריאות לשווק בישראל רק תפרחות בתצורות שונות ומיצויי שמן, מוצרים שאין בהם ערך מוסף, ולא הותר להוציא לחו"ל באופן מסחרי מוצרים שאינם משווקים בישראל. כך נמנע מפנאקסיה להגשים את החזון ואת התוכנית העסקית שלה.

"הרגשתי כאילו אני עומד להיכנס לשוק שכולו עגלות עם סוס, ולי יש מכונית", אומר ד"ר דדי סגל, מנכ"ל החברה, לגבי שוק הקנאביס הגרמני. "אבל מישהו נעל לי את המכונית בגראז'".

לדברי סגל, "היינו במצב מוזר שבו כל הזמן אומרים לנו 'לישראל יש יתרון יחסי בקנאביס', אבל מה עוזר לי היתרון הזה אם לא נותנים לי לשווק את המוצר? היתרון של ישראל הוא לא בזנים מיוחדים. הזנים בצפון אמריקה טובים יותר. היתרון הוא רק במוצרים מיוחדים, וגם הוא הולך ופוחת ככל שהמתחרים תופסים תאוצה".

כעת, הדלת נפתחה. האישור הנוכחי מאפשר לראשונה להוציא לחו"ל מוצרים ייחודיים לפנאקסיה. למוצר כבר יש אישור שיווק בגרמניה, וגם הסכם שיווק עם חברת התרופות Neuraxpharm (נורקספארם), כך שהכול מוכן, ושיווק המוצרים יחל בקרוב.

היתרון תורגם להכנסות, אבל לא לרווחים

פנאקסיה ישראל נסחרת לפי שווי של 188 מיליון שקל. השנה האחרונה אופיינה דווקא בירידה של כ-50% במניית החברה, לאחר שהצליחה להפוך את המעמד המוביל שלה בתחום הטכנולוגי של עיבוד הקנאביס להכנסות נאות, אך לא לרווחים. במחצית הראשונה של 2021 רשמה הכנסות של 37 מיליון שקל, גידול של 37% לעומת המחצית המקבילה אשתקד. על כך רשמה הפסד תפעולי של 4.3 מיליון שקל, והפסד נקי של 4.6 מיליון שקל.

זה לא ריגש אותה. פנאקסיה הצהירה מאז ומעולם כי היא ממוקדת בחו"ל, והייתה מהחלוצות שהחלו בייצור של מוצרי הקנאביס הקלאסיים לשוק הגרמני. היא גם זכתה במכרז לפיילוט יוקרתי בצרפת, אולם אותן מגבלות שתוארו לעיל עיכבו אותה.

אבל החברה לא סטתה מהדרך שהגדירה לעצמה, וגם כאשר הפעילות בחו"ל נתקלה במחסומים, היא המשיכה במתן דגש על חו"ל לעומת ישראל, ואפילו מכרה את פעילות בתי המרקחת שלה בארץ, בתקופה שבה רוב החברות דווקא בונות פעילות כזו, ורושמות כך עלייה משמעותית בהכנסותיהן.

"האמריקאים לא מעשנים, הם עושים וייפינג"

סגל מאמין שכל עוד היצוא של המוצרים המיוחדים היה תקוע, שוק ההון הישראלי שפט את החברה לפי פעילותה בשוק הישראלי בלבד. כרגע, נפתח בפניה עולם חדש, והוא מאמין כי יהיה גם שינוי מגמה בתנועת המניה. בינתיים, בעקבות ההודעה היא עלתה כ-4%. נראה כי השוק מחכה לראות את המשלוחים יוצאים ואת הכסף נכנס.

"מאז שפנאקסיה התחילה את דרכה, הכול מתרכז לנקודת הזמן הזו", אומר סגל. "אנחנו סוף סוף מביאים לשוק מוצר שאף אחד עדיין לא רשם באירופה. לעומת זאת בצפון אמריקה, אנשים הצביעו ברגליים, כלומר בריאות. השוק האמריקאי לא מעשן, הוא עושה וייפינג (כלומר נוטל קנאביס בשאיפה). אפילו משתמשי הפנאי בארה"ב מעדיפים וייפינג על פני עישון".

מדוע אין מתחרים בתחום הזה בשוק הגרמני?
סגל: "הדרישות ממוצר בשאיפה בגרמניה הן מאוד קשוחות. לעומת ארה"ב שבה הווייפינג הוא מוצר פנאי, כאן ההתייחסות אליו היא כמעט כמו מוצר אינהלציה רפואי, מבחינת הניקיון שלו, חומרי הגלם, תוצרי הלוואי של החימום, וגם ההדירות - כלומר אנחנו צריכים להראות שכל מנה של החומר היא כמעט אותו דבר.

"צריך לעשות רגולציה כמו של תרופה, ניסוי קליני במאות אנשים. הניסוי בווייפינג קשוח אפילו יותר מאשר בטבליות לבליעה. בגרמניה, אנחנו החברה היחידה שנכנסה למסלול של ניסויים קליניים במוצר הזה. אני מעריך שקיים מחסום כניסה של 2-3 שנים בערך וזה פרק זמן מספיק כדי להתבסס בשוק".

גרמניה היא רק ההתחלה. פנאקסיה מגישה בקשות לאישור המוצר במדינות נוספות באירופה. "שם הדרישות אפילו יותר מחמירות, משמע - החסמים לתחרות יותר גבוהים", אומר סגל. המדינה הראשונה תהיה כנראה פולין, שגם בה יש לפנאקסיה שיתוף פעולה עם נורקספארם. מדינות נוספות על הכוונת הן יוון, פורטוגל, קפריסין וצרפת, שם כאמור כבר יש לה פיילוט.

חברות ישראליות נוספות מפתחות שיטות מתן מיוחדות, אם כי אף אחד מהן לא מדגישה את זה כחלק עיקרי בפעילות שלה כמו פנאקסיה, למעט חברת סייקי הלא-בורסאית, אשר מתמקדת במשאף עצמו. המוצר שלה אושר לשיווק באפריל בקנדה.

כל עוד לא אושר היצוא מישראל, הצהירה פנאקסיה כי תייצר את אותם המוצרים, אך מהמפעל שלה במלטה. "המפעל הזה מוכן, ואנחנו ממשיכים להחזיק באופציה הזו. יש יתרונות רגולטוריים למלטה", אומר היום סגל, אבל רוב היצוא בינתיים צפוי להתבצע מישראל.

כל חברה שרוצה לייצא צריכה לעבור דרך פנאקסיה

מלבד המוצר בשאיפה, פנאקסיה משווק גם מוצרים קלאסיים לשוק הגרמני, בעיקר מיצויי שמן. המפעל של פנאקסיה אושר על ידי גורם מוסמך מן האיחוד האירופי רגע לפני תחילת מגפת הקורונה. אף אחד מן המפעלים האחרים בישראל לא הספיק לקבל את האישור, וכרגע אין ביקורים של המפקחים בישראל, וגם לא אישור ישראלי מקביל מגורם המקובל על האיחוד.

עד שתיפתר המגבלה הזו, כל חברת קנאביס שרוצה לייצא לאירופה בעצם צריכה לעבור דרך פנאקסיה. המוצרים הממותגים במותג פנאקסיה מבוססים על חומר גלם של חברת שיח. במהלך השנה הקרובה סביר כי גם מפעלים אחרים, כמו של יוניבו , קנאשור , תיקון עולם  ו-BOL יבקשו, ואף יקבלו את האישור, אך פנאקסיה מנצלת את היתרון הזה כל עוד אפשר.

"משרד הבריאות מתיר היום את היצוא מישראל", אומר סגל, "אבל צריך לזכור ששוק מיצויי השמן הוא לא שוק גדול, והתפרחות שמייצרות חלק מן החברות הישראליות לא עומדות במונוגרף הגרמני (הטבלה הקובעת את ריכוזי המקסימום והמינומום של כל החומרים הפעילים), בעוד שמשרד הבריאות מתיר סטייה גדולה יותר".

התקווה היא כי דגש על השוק הגרמני "יתקן" גם את סוגיית הרווחיות של פנאקסיה. היום הרווחיות שלה נמוכה מחברות שמגדלות או מייבאות את הסחורה שלהן. "המוצרים בגרמניה רווחיים יותר מבישראל. מנה חודשית יכולה להימכר ב-500-600 אירו, בעוד שבישראל זה המחיר בשקלים", אומר אסי רוטברט, ממייסדי החברה והמנהל הכללי שלה. "אנחנו מאמינים שגרמניה תהיה משמעותית בדוחות שלנו תוך חצי שנה עד שנה".

מספר חברות קנאביס ישראליות כבר נסחרות בנאסד"ק. אינטרקיור  ו-איי.אם. קנאביס  נרשמו שתיהן למסחר בנאסד"ק אחרי שכבר היו רשומות בבורסה הקנדית. נראה כי גם פנאקסיה מכוונת לכך. לאחרונה הודיעה על כוונתה למזג את החברה, הנסחרת בתל אביב, עם החברה האם פנאקסיה ארה"ב.

הפעילות בארה"ב הייתה המקור של פנאקסיה, עוד טרם החלה פעילותה הישראלית להיסחר בתל אביב. היא הקימה מספר מפעלים, אולם בהדרגה הפך השוק האמריקאי לשוק של פנאי, ופנאקסיה, שמייסדיה מגיעים מעולם התרופות, לא מצאו לעצמם יתרון יחסי בשוק.

"המוצרים שלנו לא מיוחדים בשוק הזה. היום חברות קנאביס שנסחרות בנאסד"ק - אסור שתהיה להן פעילות קנאביס בארה"ב, משום שהיא אסורה פדרלית. בברירה בין השוק האמריקאי ובין שוק ההון האמריקאי, נכון לנו יותר לבחור בשוק ההון", אומר סגל. הפעילות בארה"ב צפויה להימכר.

מה יקרה אם גם בישראל תהיה לגליזציה? אתם אוהבים להיות בשוק כמה שיותר רפואי.
"אם יהיה קנאביס לפנאי, לא ברור לאן הצרכן הרפואי ילך. גם במדינות שבהן הלגליזציה מלאה, יש ביקוש למוצרים רפואיים, למוצרים בשאיפה, למוצרים שברור בדיוק מה יש בהם. הדיבורים על לגליזציה כרגע לא משפיעים על המדינות העיקריות באירופה. אולי קצת לוקסנבורג, פורטוגל, מלטה, אבל לא על הגדולות".

במהלך השנה מכרה פנאקסיה כאמור את פעילות בתי המרקחת שלה, דווקא בתקופה שבה יתר החברות קונות בתי מרקחת. IMC הישראלית רכשה את בית המרקחת יחד עם מערך ההפצה של החברה. זו עוד סיבה לכך שהכנסות החברה צומחות מהר פחות משל המתחרות, שהוסיפו השנה פעילות קמעונית.

"השוק שופט אותנו לעומת החברות האחרות, למרות שאנחנו הולכים למקום אחר לגמרי", אומר סגל. "חברה צריכה להתמקד. הפוטנציאל באירופה כל כך גדול, ומבחינת תשומת הלב הניהולית היה חבל שנתמקד במה שלא בפוקוס שלנו".

פנאקסיה

תחום עיסוק: עיבוד קנאביס למוצריו, בדגש על מוצרים מיוחדים, ושיווקו בעולם

היסטוריה: החברה הוקמה ע"י ד"ר דדי סגל, ד"ר ערן גולדברג ואסי רוטברט, והייתה מחלוצות עיבוד הקנאביס בישראל ובמדינות מסוימות בארה"ב

נתונים: רשמה הכנסות של 37 מיליון שקל ברבעון, והפסד של 5.6 מיליון שקל. נסחרת לפי שווי של 190 מיליון שקל

עוד משהו: שניים ממייסדי החברה הם בוגרי מכון ויצמן. החברה צמחה בתוך קבוצת חברות התרופות והמכשור הרפואי של משפחת סגל, שכוללת גם את לומינרה וטרי אוף לייף

עוד כתבות

נמל חיפה. תור האוניות מתארך / צילום: איל יצהר

200 עובדי נמל חיפה שמשתכרים יותר מהמנכ"ל גם רוצים מענקים

ברשות החברות מתנגדים לשלם תוספות ל-200 עובדים המרוויחים יותר מ-‏50 אלף שקל בחודש • בית הדין לעבודה הוציא צו מניעה להשבתה שגרמה לעיכובים בפריקת הסחורות

מפעל עלבד / צילום: איל יצהר

המפיץ האמריקאי שהלם בעלבד: מציגה הפסד רבעוני של כ-46 מיליון שקל

יצרנית המטליות הלחות הפרישה 35 מיליון שקל לירידת ערך מלאי וחוב מסופק ובמקביל הכירה בירידת ערך של רכוש קבוע בארה"ב

מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: יונתן זיידל, פלאש 90

זינוק של 130% ב-9 חודשים: הראל רשמה רווח של כמעט מיליארד שקל

ההון העצמי של קבוצת הביטוח והפיננסים חצה את רף ה-8 מיליארד שקל והיא תחלק דיבידנד של 100 מיליון שקל, לאחר שכבר חילקה לאחרונה דיבידנד בסך 257 מיליון שקל • הרווח ברבעון השלישי הסתכם ב-380 מיליון שקל, קיטון של 22 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד

העובדים שמרוצים גם בזמני משבר / צילום: Shutterstock

מקורונה ועד זעזועים בהנהלה: הכירו את העובדים שמרוצים גם בזמני משבר

ברשימת 150 המעסיקים הטובים בישראל מופיעות גם חברות שחוו משברים כלכליים, תדמיתיים ומנהיגותיים ● מומחים לתרבות ארגונית מנתחים את הפער שבין מצב החברה לאופן שבו העובדים תופסים אותה ● פרויקט מיוחד 

טל הראל-מתתיהו, ראש מטה המפקח על הבנקים / צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל חשף: 10,000 בקשות ניוד במערכת המעבר בין הבנקים

בפיקוח על הבנקים הביעו שביעות רצון באשר למספר המשתמשים במערכת לניוד בקליק מאז נכנסה לפעולה בחודש ספטמבר ● ראש מטה המפקח על הבנקים, טל הראל-מתתיהו: יש אינדיקציות שלקוחות ביקשו לעזוב והבנק הקיים הציע להם הצעת ערך טובה יותר, כך שהם ביטלו את בקשת המעבר

משפט נתניהו, 22.11, בית המשפט המחוזי בירושלים / צילום: אורן בן חקון

ניר חפץ מעיד: נתניהו השמיע בפניי מסרים מאיימים כלפי מוזס

ביום הרביעי לעדותו, ניר חפץ סיפר על החלטתו לחתום על הסכם עד המדינה: "הופעלו עליי לחצים כבדים, החלטתי שאני מנתק את שיקול-הדעת העצמאי שלי ועושה מה שאומר לי עורך הדין" ● על יחסי נתניהו-מוזס אמר: "נתניהו אמר שכל מה שקורה זה ארנון מוזס; הייתה איבה וחוסר אמון ברמות הכי גבוהות שיש"

סמדר ברבר צדיק / צילום: רמי זרנגר

מ-150 אלף ל-50 אלף: הבינלאומי מפחית את סכום הכניסה לייעוץ השקעות

רף הכניסה הגבוה בכל הבנקים היווה עד עכשיו חסם בפני לקוחות עם עשרות אלפי שקלים בודדים • הייעוץ ייעשה הן באמצעות מרכזי הייעוץ של הבנק והן באמצעות מערכת דיגיטלית

אורי לוין, מנכ''ל דיסקונט / צילום: יח''צ

בנק דיסקונט השלים הנפקת אג"ח בהיקף של 4.6 מיליארד שקל

מדובר בהנפקה של שלוש סדרות חוב, כשהביקושים במכרז עמדו על כ-5.8 מיליארד שקל • הגיוס נועד לאפשר לבנק להגדיל את תיק האשראי, אחד מיעדי האסטרטגיה שלו • לאומי הנפיק בשבוע שעבר שתי סדרות וגייס יותר מ-2 מיליארד שקל

שמעיה רייכמן / צילום: יח''צ וויידלי

בית המשפט הטיל צו עיקול: האם שמעיה רייכמן מתנער מהלוואת מיליונים שנטל?

קבוצת משקיעים פרטיים שהלוו לרייכמן 5.5 מיליון שקל ב-2018 לצורך ביצוע פרויקט תמ"א, ביקשה להוציא את צו העיקול לאחר שעורך דינו טען כי מסמכי ההלוואה כלל אינם מוכרים לרייכמן ● רייכמן: "מדובר בתביעות חסרות בסיס של מי שהשקיעו כספים בפרויקט שטרם הסתיים"

5 דברים לפני פתיחת המסחר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

5 דברים שכדאי לדעת לפני פתיחת המסחר בבורסה בת"א

צפי לפתיחה מעורבת, על רקע ירידות בחוזים ומסחר מעורב באסיה ● מחירי הנפט שוב בירידה; השקל מתחזק ● הישורת האחרונה של עונת הדוחות בת"א: מי יפרסמו תוצאות? ● גלובס עושה סדר לקראת המסחר

ארז חלפון, יו''ר קצא''א / צילום: קצא''א

דיון סוער בכנסת על הסכמי קצא"א: "חברה שהיא עבריינית סביבתית סדרתית"

לתדהמת חברי הכנסת, בדיון שנערך היום במשכן, טענו בקצא"א שהגדלת שינוע הנפט תשפר את מיומנות החברה בטיפול במכליות ובכך יקטן הסיכוי לתקלות ● עוד לפי החברה, ב-2020 נחתם הסכם בהיקפי שינוע גדולים מאלו שסוכמו מול איחוד האמירויות, למשך שנה ● ח"כ אלון טל: "מעולם לא ראיתי גורם שכל כך מתחמק, ומציג דיס אינפורמציה באופן קבוע"

ילדה מקבלת חיסון לקורונה בתל אביב / צילום: Associated Press, Oded Balilty

ממחר: מתחמי חיסון קורונה לילדים יחלו לפעול ללא תור

לקופות החולים המחסנות בתוך המרפאות יצטרפו החברות שרן, נובולוג ופמי פרימיום שיוכלו לחסן אלפי ילדים ביום

הראל גילאון - מנכל / צילום: תמר מצפי

"אנשים מחפשים את האינפלציה במזון, אך היא באה לידי ביטוי בעיקר בשוק המניות"

הראל גילאון מנכ"ל אופנהיימר ישראל סבור כי הווריאנט החדש לא צפוי להביא לאסקלציה בשוק המניות: "העולם נמצא במקום אחר מהמקום שבו היה במרץ 2020"

האזרח הישראלי נמצא כיום בין הפטיש לסדן / צילום: Shutterstock, New Africa

חוסר אונים מול פרסומים אנונימיים ברשתות

האזרח הישראלי נמצא כיום בין הפטיש לסדן. את הפלטפורמה הוא לא יכול לתבוע כי לא היא זו שביצעה את ההפרה, ואילו את המפר עצמו הוא לא יכול לתבוע כי הוא כלל לא יודע מי זה ● דיני לשון הרע, זכויות יוצרים, פרסום סמוי, שימוש בבוטים להפצת תכנים פוליטיים אנונימיים, הפרת צווי איסור פרסום ברשת, הסתה לטרור - כל אלה ועוד ממתינים לגואל שיבוא ויקבע מחדש את כללי המשחק

גיימינג במובייל. הפער הטכנולוגי מול מכשירים נייחים הולך ומצטמצם / צילום: Shutterstock

השחקנים נוהרים, החברות מנצחות: תעשיית הגיימינג מתרגמת את הפנטזיה למאות מיליארדי דולרים

ענף הגיימינג, שנתפס בעבר כמגרש המשחקים המקוון של הדור הצעיר, מצליח למשוך בשנים האחרונות קהלים חוצי-גיל, ומבסס עצמו כאחד ממגזרי הפעילות הצומחים בעולם ● קונצנזוס התחזיות מסמן שרף ההכנסות בענף צפוי להמשיך לנפץ שיאים שנה אחר שנה ● תורת המשחקים, הגרסה הווירטואלית

השקת השידורים של הערוץ באפיק 14. שינוי דפוסי צפייה דורש הרבה מאוד זמן וסבלנות כספית / צילום: צילום מסך

השראה מפוקס ניוז: האם המיתוג החדשותי של ערוץ 14 יכול להצליח?

עם גרעין צופים קטן אך קשה ומיקוד בתוכן חדשותי, ערוץ 20 מנסה לשנות את מעמדו בתודעה הציבורית ● אלא שאם הערוץ "קופץ כיתה" במקום שהוא מבקש לתפוס במפת התקשורת, כדאי אולי שתירשם קפיצה גם בדרישות הרגולטוריות ממנו

יהודה בן אסאייג, מנכ''ל מנורה מבטחים / צילום: יעל צור

מנורה מבטחים: הרווח מתחילת השנה הוכפל ל-578 מיליון שקל

בעוד שהרווח של מנורה בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד על יותר מחצי מיליארד שקל, ברבעון השלישי הוא הסתכם ב-140 מיליון שקל לעומת כ-312 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בשל רווח קטן יותר מההשקעות • התשואה על ההון במונחים שנתיים הסתכמה בכ-16%

ג'ק דורסי / צילום: Reuters, Toby Melville

התפקיד שסיבך אותו: מאחורי הקלעים של עזיבתו המפתיעה של ג'ק דורסי מטוויטר

מנכ"ל הרשת החברתית טוויטר, ג'ק דורסי, הודיע כי הוא מתפטר מתפקידו ● המחליף שלו יהיה פאראג אגרוואל - מנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) בחברה ● "אני רוצה שכולם ידעו שזו הייתה החלטה שלי ואני לוקח על זה אחריות", כתב דורסי במכתב הפרישה

באר שבע. ''עדיף להראות דירה באור יום ולא בחושך'' / צילום: Shutterstock

624 מיליון שקל ירדו לטמיון: כך נכשלה ההשקעה בהייטק בפריפריה

כיצד הושקעו מאות מיליוני שקלים לעידוד חברות הייטק להקים מרכזי פיתוח בבאר שבע, ומדוע מעולם לא קמה תוכנית "שמים את הפריפריה במרכז"? ● מחקר חדש של הכנסת מציג את הכישלון המערכתי ורב-השנים בהתפשטות ההייטק אל מחוץ לתל אביב

יו''ר תע''א הנבחר, עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף

הנפקת תע"א שוב נדחית: האם עמיר פרץ יביא אותה לבורסה?

מינויו של השר לשעבר עמיר פרץ ליו"ר אמור להסיר חסמים ועיכובים רבים, שאחד החשובים שבהם הוא הוויכוח בין משרד המשפטים לשאר הגורמים על הסרת החיסיון המתחייב בהנפקה ועל ההגבלות הקשורות לרוכשי המניות