גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המזוודה והמושב: כמה מרוויחות חברות התעופה מ"התוספות הקטנות"?

שנת 2020 תיזכר כשנת הפסדים קשה בענף התעופה העולמי, אך דוח חדש מראה כי למרות זאת, חברות רבות הגדילו את הכנסותיהן ממכירת האקסטרות לכרטיסי הטיסה - לאחר שהעלו את מחיריהן ● הצפי ל-2021: זינוק בהכנסות מהסגמנט שעזר לחלקן לשרוד את המגפה

מזוודות בשדה תעופה. התשלום על מזוודה יכול להגיע ל־100 דולר בטיסת הלוך ושוב / צילום: Shutterstock
מזוודות בשדה תעופה. התשלום על מזוודה יכול להגיע ל־100 דולר בטיסת הלוך ושוב / צילום: Shutterstock

כשכרטיס טיסה עולה 10 אירו ואפילו 20 אירו, חברת התעופה לא בונה על הרווח שיצמח לה ממכירת הכרטיס, אלא ממה שסביב לו. מהתוספת שהנוסעים ישלמו על המזוודה (פעמים רבות במחיר יקר יותר מכרטיס הטיסה), ועד לדמי הושבה מראש ולמזון שיוגש בטיסה.

עבור החברות, מכירת התוספות משקפת רווח נקי, והמטרה היא למכור כמה שיותר מהן. אם זה היה תלוי במייקל אולרי, מנכ"ל רינאייר, כפי שהתבטא לא אחת בעבר, הוא היה גובה תשלום גם על השימוש בשירותים. בינתיים, השירות הזה עוד בחינם.

לא רק בלואו קוסט

המהפכה שהביאו עמן חברות הלואו קוסט נעוצה במודל המכירה של המוצר טיסה: במקום לשלם מחיר שכולל שירותים שלא נצרכים, מפשטים את התמחור למחיר בסיס, ותוספות נרכשות על פי הצורך של כל נוסע.

עם השנים, גם חברות הלגאסי (חברות תעופה מסורתיות) הבינו את הרעיון, והחלו לגבות על שירותים נלווים בנפרד - מחיר שיכול להגיע בקלות ל-100 דולר לתוספת מזוודה הלוך ושוב, וגם ליותר מזה.

 

"רוב חברות התעופה הצליחו לשרוד את 2020 וזה הישג מדהים", נכתב בדוח שפרסמה לאחרונה חברת הייעוץ האמריקאית IdeaWorksCompany, העוסקת בתחומי התעופה והתחבורה, ומנתרת נתונים ומגבשת תוכניות עבור עשרות חברות.

הדוח כולל סקירה על הכנסות של כ-75 חברות תעופה ממכירת שירותים נלווים או תוספות כחלק מחוויית הטיסה - כבודה, מזון, הושבה, תכנים לצפייה, רשת אינטרנט אלחוטית ועוד. הנתונים מראים כי בשעה שההכנסות הכוללות של חברות התעופה ירדו ב-55% לפחות בשנת 2020, מכירת האקסטרות היוותה חלק ניכר בהכנסות.

לפי הדוח, לצד הירידה בפעילות התעופתית ב-2020, מחקו חברות התעופה הכנסות של 34.7 מיליארד דולר. מנגד, שיעור ההכנסות שלהן ממכירת השירותים הנלווים עלה בתחשיב לכל נוסע, וכן כשיעור מכלל ההכנסות. ההסבר לנתונים קשור לכך שתעריפי הטיסות עצמן אמנם ירדו ב-2020, אך מחירי השירותים הנוספים, דוגמה כבודה והושבה, התייקרו.

בדוח מעריכים כי בסיכום 2021 ישתקף זינוק בשיעור ההכנסות ממכירת שירותים נלווים לנוסע, כיוון שהנוסעים מעדיפים לרכוש כרטיסי טיסה במודל של "תפריט", שעל פיו מרכיבים לעצמם את הכרטיס הנחוץ להם. זאת, לפי האופי של כל טיסה: עם או בלי כבודה, הושבה וכדומה. עבור חלק מהחברות מדובר בהכנסות שאפשרו להן לשרוד את המגפה.

הנוסעים מוציאים יותר

מבין החברות שנכללות בסקר, 50 חברות הגדילו את שיעור ההכנסות שלהן ממכירת אקסטרות, והממוצע הכולל של שיעור ההכנסות ממכירת שירותים נלווים היווה 14.6% מכלל המחזור של החברות ב-2020.

בחברת ריאנאייר האירית שיעור ההכנסות ממכירת תוספות כ-37% ממחזור ההכנסות, וכ-23.5% עבור חברת הלואו קוסט הבריטית איזי ג'ט. כאמור, לא רק חברות הלואו קוסט השכילו להרוויח ממכירה של שירותים נוספים: בקבוצת אייר פראנס-klm שיעור ההכנסות ממכירת שירותים נלווים היווה כ-11%, ובקבוצת לופטהנזה כ-8%. בוויז אייר ההונגרית מדובר ב-56% מההכנסות (גידול לעומת 2019, אז עמד השיעור על 45%).

מדד נוסף שהחברות בוחנות נוגע להכנסה הממוצעת שלהן מכל נוסע על רכישת שירותים נלווים - הממוצע עלה מ-21.5 דולר לנוסע ב-2019, ל-25.3 דולר לנוסע ב-2020. בין החברות שהגדילו הכנסות אלה מונה הדוח את קוונטס איירווייז האוסטרלית, שממוצע ההכנסות שלה לנוסע ממכירת תוספות הגיע ב-2020 לכ-60 דולר, לעומת כ-37 דולר ב-2019. ואילו אייר קנדה הגדילה את רמת ההכנסות הממוצעת לנוסע ממכירת תוספות מכ-50 דולר ב-2019, לכ-65 דולר ב-2020.

שיאניות ההכנסות ממכירת שירותים נלווים על פי הדוח הן החברות האמריקאיות. בראשן ניצבת אמריקן איירליינס, שמכרה שירותים בהיקף של כ-3.72 מיליארד דולר ב-2020 - מדובר בהיקף המהווה מחצית מההכנסות של החברה משירותים נלווים בשנת 2019, כלומר עוד לפני המגפה.

בדלתא איירליינס הגיע היקף המכירות של השירותים שרכשו הטסים ב-2020 ל-3.67 מיליארד דולר (ירידה של 41% מ-2019), יונייטד נמצאת במקום השלישי עם 3.3 מיליארד דולר, ואחריה סאות׳ ווסט עם 2.5 מיליארד דולר. מבין החברות האירופיות, קבוצת אייר פראנס klm ניצבת ראשונה עם מכירות של שירותים נלווים בהיקף של 1.26 מיליארד דולר במהלך 2020.

הנוסע המתמיד והרווחי

השירות המכניס ביותר עבור החברות מגיע מהתוספת שמשלמים הנוסעים על הוספת כבודה. למעשה, בסגמנט הזה נרשם גידול מתמיד. בשוק האמריקאי, למשל, מרבית חברות התעופה הגדילו את ההכנסות בסגמנט זה, וגם חברות שמציעות כבודה במחיר שכלול בכרטיס - הצליחו להגדיל הכנסות אלה לאור רכישת תוספת לכבודה, לרבות כבודה חריגה (ציוד ספורט למשל).

גם בזירה המקומית החברות מגדילות את שיעור הרווח ממכירת תוספות. בישראייר, למשל, ב-2018 שיעור ההכנסות ממכירת שירותים נלווים עמד על 3%, הוא צמח לכ-6% ב-2019 והגיע ל-8% ב-2020. ההערכות הן שהנתח הזה יוסיף לגדול.

סגמנט נוסף שאיפשר לחברות התעופה להגדיל את ההכנסות בשנת הקורונה העגומה הגיע ממועדוני הנוסע המתמיד. ההכנסות מקורן בעסקאות שאינן קשורות לתעופה, אלא מבוצעות בבתי עסק שונים בכרטיסי אשראי המיוחסים למועדונים - החברות מקבלות נגזרת ממכירות אלה בהסכמים מול חברות האשראי.

לא במקרה דורש משרד האוצר מאל על למכור חלק משמעותי ממועדון הנוסע המתמיד שלה, שמתוך 2.1 מיליון החברים שהוא מונה, 350 אלף מחזיקים בכרטיס אשראי פליי קארד. המועדון מקבל נגזרת מהעסקאות שממשיכים החברים לבצע בקניות השוטפות שלהם, גם כשהם לא טסים. שווי המועדון של אל על טרום הקורונה הוערך בכ-300 מיליון דולר.

על פי הדוח, אמריקן איירליינס, לדוגמה, רשמה הכנסות של כ-2.9 מיליארד דולר ממועדון הנוסע המתמיד שלה בשנת 2020 (aa advantage), ודלתא איירליינס הזרימה לקופתה כ-2.8 מיליארד דולר (סקיי מיילס). ביונייטד מדובר בכ-2.5 מיליארד דולר (מיילג' פלוס).

חמש חברות התעופה האמריקאיות הגדולות צברו הכנסות של יותר מ-19.5 מיליארד דולר ב-2019 מפעילויות מועדוני הנוסע המתמיד שלהן, סכום שמשקף ממוצע של כ-26 דולר לכל נוסע. המספר הזה צנח ב-43% בסיכום 2020 להיקף כולל של 11.1 מיליארד דולר, אלא שבתחשיב לכל נוסע משתקפת עלייה משמעותית העומדת על ממוצע הכנסות של כ-38 דולר.

הסיבה לכך היא שאמנם מחזיקי כרטיסי האשראי של מועדוני הנוסע המתמיד טסו פחות או שלא טסו בכלל, אבל היקף ההוצאה השוטף בכרטיס האשראי שלהם לא נפגע, והחברות כאמור מרוויחות נגזרת מהפעילות הזו באופן קבוע.

עוד כתבות

עגלה חכמה של Walkout / צילום: מאיה לגוטין

לא נעמוד יותר בתור לקופה? מחסני השוק תטמיע עגלות חכמות בכל סניפיה

רשת מחסני השוק תטמיע ב-62 סניפיה את העגלות החכמות של חברת WalkOut במהלך החודשים הקרובים ● העגלה מצוידת במצלמות הממוקמות בזוויות שונות המאפשרות את סריקת וזיהוי הפריטים שמוספים או מוסרים מהעגלה ● שיעור הדיוק, על פי נתוני החברה, עומד על 99.2%

שטרות דולרים / צילום: תמר מצפי

הוריד רגל מהגז? בנק ישראל התערב באגרסיביות בשוק המט"ח בנובמבר

לאחר סיום תוכנית הרכישות, בנק ישראל המשיך להתערב על רקע הייסוף הדרמטי של השקל ● רכש 4 מיליארד דולר בחודש נובמבר כדי למתן את התחזקות השקל

מנהלים בכירים בלמונייד, ג׳ייפרוג, ורביט ג׳יי.פי מורגן וקרן ורטקס בכנס הסטארט אפים המבטיחים / צילום: איל יצהר

״החוזה עם הסטארט-אפ המפורסם כבר היה חתום אבל אז גילינו שהמוצר לא עומד באיומי סייבר״

איך גדלים מצוות מייסד לחברה של אלף עובדים ועל מה מסתכלים בנקאי ההשקעות כשחברה מחפשת השקעה ורוצה לגדול עוד ● מנהלים בכירים בלמונייד, ג׳ייפרוג, ורביט ג׳יי.פי מורגן וקרן ורטקס משתפים את נוסחת הקסם שלהם

שרת הפנים איילת שקד / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את מתווה תמ"א 38 החדש

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה שתמ"א 38 תסתיים בתחילת אוקטובר 2022, והמתווה שקודם על ידי שרת הפנים איילת שקד הוא גרסה מתוקנת של התוכנית הישנה

גלית צוקר, סמנכ''לית משאבי האנוש של סודה סטרים / צילום: איל יצהר

גלית צוקר, סמנכ"לית משאבי אנוש בסודהסטרים: "משאבי אנוש זה כבר לא רק רווחה, אלא דאטה"

גלית צוקר מספרת לגלובס איך הגיעה למשאבי אנוש במקרה, מסבירה מדוע היא מעודדת עובדים להגיע למשרד במקום לעבוד מהבית ונותנת עצת זהב אחת למנהלים ● בכל שבוע נארח במדור זה סמנכ"ל/ית משאבי אנוש מהחברות המובילות במשק

הפרויקט ברחוב שפת אמת בבית שמש / צילום: ניצן שפיר

"הולילנד בית שמש": כתב אישום נגד בכירים לשעבר בעירייה

כתב האישום מתאר קשר מושחת בין היזמים לבין שלושה מעובדי העירייה, במהלך השנים 2010 עד 2018, שכלל עבירות שונות באישור פרויקט נדל"ן רחב-היקף על מגרש ברחוב שפת אמת בבית שמש ● עפ"י כתב האישום, הקמת הפרויקט השאפתני התאפשרה רק בשל שחיתות חמורה של עובדי הציבור, המואשמים כי אפשרו את הקמתו של הפרויקט - אף שידעו כי הוא מיועד למגורים, בניגוד לחוק

מנכ''ל חברת המשכנתאות Better.com, וישאל גארג / צילום: צילום מסך

הבוס האמריקאי שפיטר 900 עובדים בשיחת זום

"אם אתם בשיחה הזאת - אתם חסרי מזל", כך הודיע מנכ"ל חברת משכנתאות בארצות הברית ל-900 עובדים על פיטוריהם, בשיחת זום ● הביקורות ברשתות החברתיות לא איחרו לבוא

מימין: נדב אמסלם, סמנכל לקוחות עסקיים בסלקום וניר צוק, מייסד ומנכ״ל פאלו אלטו / צילום: כפיר סיון

מה מחפשת פאלו אלטו של ניר צוק אצל סלקום

סלקום ופאלו אלטו מרחיבות את שיתוף הפעולה ביניהן וציעו פתרונות סייבר משותפים לחברות גדולות ● וגם: מי החברות זוכות באות הגיוון ע"ש דב לאוטמן?

טקס החתימה על הסכם שיתופי פעולה בתחום המחקר המדעי והטכנולוגי בין ישראל לקפריסין / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

ישראל מחזקת את הברית עם קפריסין ויוון

קפריסין וישראל יפעלו יחדיו בתחום המחקר המדעי והטכנולוגי: שתי המדינות חתמו על הסכם שיאפשר שיתופי פעולה בין שתי המדינות לקידום המצוינות המדעית שלהן ● ההסכם נחתם במסגרת סדרת מפגשים טרילאטרליים המתקיימת בימים אלה בהשתתפות ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין, אנסטסיאדיס, עם כמה משרי ממשלותיהם

אלפרד אקירוב / צילום: איל יצהר

מאבי טיומקין, דרך רשת הילטון ועד כלל ביטוח: אלפרד אקירוב לא חושש מעימותים

בתוך כ-40 שנה הפך אקירוב את חברת אלרוב לאימפריה של נדל"ן ומלונאות הנסחרת בשווי של יותר מ-4.5 מיליארד שקל ● בדרך הוא נאבק עם שורה של גופים ואנשי עסקים מהבולטים במשק, שהאחרונים שבהם הם בכירי חברת הביטוח שעליה הוא מבקש להשתלט כעת

חשיפה: 10 הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

זו השנה ה-16 ברציפות שגלובס עורך את דירוג הסטארט-אפים המבטיחים, המסמן את החברות הבאות שיובילו את ההייטק הישראלי ● בכנס הוכרזו עשר החברות המבטיחות ● מי הצטרפה השנה לחברות כמו מאנדיי, למונייד, ג'ייפרוג ומלאנוקס שדורגו בעבר במקומות גבוהים?

מנגנון ה–DAO / צילום: Shutterstock

הכירו את ה-DAO - שיטת הקריפטו להשקעות קבוצתיות

מנגנון ה-DAO נועד לאגד משקיעים סביב מטרה מסוימת, עם הנפקת טוקנים המקנים זכויות הצבעה לחבריו, שברכישתם נאסף הכסף עבור המטרה שהוגדרה ● עו"ד יונתן אירם, מומחה למטבעות דיגיטליים ובלוקצ'יין: "זה הוקם מתוך אידיאולוגיה, כמו שממציאי המטבעות הדיגיטליים רצו שהכסף יהיה מבוזר, כך רוצים שגם קבלת ההחלטות תתנהל"

מימין: לאוניד בלקינד (CTO), עופר סמדרי (CEO) ואלדד לבני  (CINO), מייסדי Torq / צילום: גיא חמוי

אינסייט פרטנרס וסנטינל וואן משקיעות בסטארט-אפ של יזמי לומינייט

הסטארט-אפ Torq, המפתח מערכת המסייעת לארגונים לפתור אוטומטית איומי ותקלות אבטחה, הודיע על גיוס 50 מיליון דולר ● מייסדיו מכרו את החברה הקודמת שלהם ב-2019 לסימנטק בכ-200 מיליון דולר

האחים צחי ועידו חג'ג' / צילום: טל צ'יקורל

המניה זינקה 330% מהשפל והאחים חג'ג' מוכרים מניות ב-45 מיליון שקל

צחי ועידו חג'ג' מכרו נתח של 3.5% מהחזקתם בחברת חג'ג' נדל"ן ● המכירה נעשתה לפי מחיר מניה של 24 שקלים, דומה לערכה בשוק אחרי טיפוס של כ-40% השנה - המשקף לחברה שווי שוק של כ-1.3 מיליארד שקל

שליח וולט / צילום: Shutterstock, Karolis Kavolelis

חברת שליחויות או טכנולוגיה? הקרב הגדול על מודל ההעסקה של וולט הגיע לאולם בית המשפט

החל שלב ההוכחות בתביעה נגד הענקית הפינית, על סך 24 מיליון שקל ● התובע טוען ליחסי עובד-מעביד בין החברה ל-10,000 שליחיה, ולכן מגיעות להם זכויות סוציאליות ● וולט מצידה מציגה עצמה כפלטפורמה טכנולוגית וטוענת: "נדרשת גמישות מחשבתית"

בורסת וול סטריט בניו יורק / צילום: תמר מצפי

מניות הטק משכו את וול סטריט מעלה: נאסד"ק קפץ 3%, אפל 3.5%

מדד נאסד"ק קפץ 3%, מדד דאו ג'ונס התחזק 1.4% ומדד S&P 500 עלה 2.1% ● נפט WTI קפץ 3.7%, נפט ברנט עלה 3.2% ● באירופה: מדד דאקס עלה ב-2.8%, פוטסי 100 התחזק ב-1.5% וקאק 40 התקדם 2.9% ● חברות הרכב זינקו בטוקיו ודחפו את הניקיי ב-1.9%

אילוסטרציה - בורסה ת''א / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה בירוק בוהק: ת"א 90 קפץ 2.6%, פורסייט זינקה 8.1%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.5%, מדד ת"א 90 קפץ 2.6% ומדד ת"א 125 הוסיף 1.9% ● טאואר קפצה, פריון זינקה ● הביטקוין מתאושש, הנפט נסחר בעלייה חדה

אישה מקבלת חיסון קורונה ביוהנסבורג / צילום: Reuters, SUMAYA HISHAM

עומס של חולי קורונה בבתי החולים בדרום אפריקה; רוב המאושפזים לא מחוסנים וחלקם ילדים

בסוף נובמבר נרשמו במדינה כ-600 מאומתים ביום בממוצע, והיום כבר מדובר ב-10,000 ● לדברי מומחה לרפואה זיהומית במדינה, מספר האשפוזים בדרום אפריקה עקב קורונה מוכפל בכל יום ● כ-75%-80% מן המאושפזים בדרום אפריקה הם לא מחוסנים

ניסוי במכונית אוטונומית של מובילאיי בירושלים, 2020 / צילום: מובילאיי

רגע לפני וול סטריט: מובילאיי תסיים את 2021 עם הכנסות של יותר ממיליארד דולר

ב-2014 היא הייתה ההנפקה הישראלית הגדולה ביותר בבורסה בארה"ב ולאחר מכן קטפה את תואר המכירה הגדולה ביותר ● כעת, מובילאיי דוהרת לקראת שיא נוסף עם שווי פוטנציאלי של 50 מיליארד דולר בסיבוב השני בבורסה ותחזיות צמיחה מרשימות

רז בכר, מנהל פעילות הסטארט-אפים של  Microsoft בישראל / צילום: איל יצהר

"הסטארט-אפ הישראלי הראשון ששווה 100 מיליארד דולר אולי יקום בקרוב"

את הדברים אמר רז בכר, מנהל פעילות הסטארט-אפים של מיקרוסופט ישראל, בכנס הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס ● השאלה המרכזית בעיניו היא "מאיפה הסטארט-אפ הזה יבוא, ומה התפקיד של מיקרוסופט במסגרתו היא תוכל לעזור לו"