מגמה הולכת ומתקשחת כנגד חברות הענק / צילום: Shutterstock
בחודש שעבר קיימה רשות ניירות ערך בחינה (הנקראת "מקצועית ב’") למבקשים לקבל רישיון כמנהלי השקעות. לפניכם החלק השני של הפתרון המלא לשאלות בבחינה (לחלק הראשון לחצו כאן).
נתונים לשאלות 1-8
להלן 8 תחזיות לאירועים שלכאורה צפויים לקרות והשוק טרם מגלם. ביחס לכל אירוע עליכם לפרט אילו שינויים באפיקי השקעה כדאי לבצע כהיערכות לאותם אירועים. יש לפרט בקצרה את הסיבה לשינויים המוצעים.
1: עליית תשואות לפדיון של אג"ח ממשלתי לעשר שנים בארה"ב לכ-2.5% בחודש הקרוב.
תשובה: להגדיל מזומן, לייצר שורט על אג"ח ממשלת ארה"ב, להקטין החזקה באג"ח ממשלת ישראל עם ריבית קבועה, להקטין החזקה במניות בעולם ובישראל, בדגש על מניות של חברות ממונפות.
מדובר בעליית תשואות עוצמתית בשיעור של כ-1.2%, וגם עלייה מהירה מאוד בתוך חודש שמשמעה הפסד חד בתוך חודש של יותר מ-10% למחזיק באג"ח אלה. אין ספק שכתוצאה מכך גם מחירי איגרות החוב של ממשלת ישראל יירדו בשיעור חד בשל המתאם (אמנם חלקי) בינן לבין אג"ח ממשלת ארה"ב. אירוע כזה יתקבל על ידי השווקים כהלם שיתורגם גם לירידות בשוקי המניות שייאבדו חלק מהאטרקטיביות שלהן בהשוואה לאג"ח. ולמי שרוצה להרוויח מהסיטואציה, הצעד הנכון ושבהסתברות של 100% יניב רווח נאה מאוד, הוא לעשות שורט על אג"ח ארוכות של ממשלת ארה"ב ו/או בהסתברות מעט נמוכה יותר - שורט על מדדי מניות מובילים בעולם, ו/או רכישת אופציות PUT.
תוספת: הגדלה גם באג"ח ממשלתית עם ריבית משתנה שמגנה מפני עליית תשואות אפשרית, והגדלה במניות בנקים שייהנו מרווחים גדולים יותר.
2: הממשל החדש בארה"ב מחליט על הסרת המסים והמכסים על יבוא סחורות ומוצרים מסין שהוטלו בתקופת הממשל הקודם.
תשובה: להגדיל מניות, להגדיל אג"ח שקליות, להקטין אחזקה ב-Tips בארה"ב, להקטין אג"ח ממשלתיות צמודות מדד בישראל.
משבר הסחר בין ארה"ב לבין סין היה גורם חשוב ביצירת אי-ודאות בשווקים, תנודתיות וירידות שערים בשוקי המניות. הסרת מכסי המגן עשויה להתפרש כירידת המתח בין שתי מעצמות העל, ולכן נכון יהיה להעלות את שיעור המניות. נוסף על כך, הסרת המכסים צפויה להביא לירידת שיעור האינפלציה, כולל בישראל, ולכן מתבקש להגדיל את הרכיב של אג"ח שקליות. מנגד, בהקבלה, כדאי יהיה להקטין חשיפה לאג"ח צמודות מדד של ממשלת ארה"ב (TIPS).
3: לאחר פרסום נתוני הגירעון בשנת 2020 (160 מיליארד שקל) הממשלה החדשה בישראל מחליטה לממן את כל הגירעון באמצעות הנפקת חוב חיצוני. כתוצאה מכך סוכנויות הדירוג מחליטות להוריד את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות.
תשובה: להגדיל חשיפה למט"ח, להגדיל אג"ח צמודות מדד לטווח קצר-בינוני, להקטין אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות, להקטין מניות.
הורדת דירוג בשתי דרגות היא מהלך משמעותי שמשדר הערכה לכך שיש סיכון גובר שמדינת ישראל תתקשה בהחזר חובותיה במט"ח לעולם. זה יקרין גם על המשקיעים הזרים בשוק האג"ח בישראל וגם על המשקיעים הזרים במניות בישראל, שמבחינתם רמת הסיכון בהשקעה במשק הישראלי עלתה. הטענה הנגדית יכולה להיות שעקב ההנפקה בחו"ל ייקטן הצורך של המדינה להנפיק אג"ח בישראל וייווצר מחסור, אבל בשקלול הכולל, זה לא יעמוד מול שאר הגורמים. המהלך הזה עשוי לייצר פיחות (ובעקבות זאת, גם אינפלציה גבוהה יותר) גם עקב ההקרנה השלילית שלו על המשק וגם עקב יציאת המשקיעים הזרים שימכרו שקלים ויקנו דולרים.
4: המפקח על הבנקים בשיתוף הממונה על שוק ההון מחליטים במשותף להוריד את דרישות הלימות ההון של הבנקים וחברות הביטוח.
תשובה: להגדיל החזקה במניות בנקים וחברות ביטוח, ישירות או באמצעות קרן סל מחקה, להגדיל מניות, להקטין אג"ח ממשלתיות, להקטין מט"ח.
מהלך כזה עשוי בהחלט לשפר את רווחיות הבנקים, להזרים אשראי למשק ולתרום הן למניות הבנקים, הן למניות בכלל והן לצמיחת המשק. בנסיבות כאלה אג"ח ממשלתיות ייראו כנחותות עוד יותר מאשר היום מול מניות הבנקים. צמיחה מהירה יותר של המשק עשויה לחזק את השקל מול המט"ח.
תוספת אפשרית: הקטנה של מניות חברות אשראי חוץ בנקאי שתתמודדנה עם תחרות חריפה יותר מול הבנקים שישתחרר להם הון למתן הלוואות.
5: משרד האוצר מקדם חקיקה להעלאה משמעותית של מס רווח הון לאחזקות טווח קצר של עד שנה, והפחתה משמעותית של מס רווח הון לאחזקות של יותר משנה.
תשובה: להגדיל מניות בעיקר באמצעות קרנות נאמנות, להגדיל אג"ח, לרבות קונצרני, בעיקר באמצעות קרנות נאמנות, להקטין פיקדונות ומזומן בבנקים, להקטין החזקה באופציות שהטווח שלהן הוא קצר באופן מובנה.
לדעתי, מהלך כזה אולי יפגע במחזורי המסחר בבורסה, אבל לאורך זמן הוא יהיה מהלך מבורך שיתרום לבורסה ובעיקר לשוק המניות. ההגדלה כדאי שתיעשה באמצעות קרנות נאמנות שכן הן לא חייבות במס על פעילותן, כולל קצרת הטווח, ומי שמשלם את המס הוא המשקיע. עדיפה למשקיע רכישה של קרן נאמנות מנייתית למשל, על פני תיק של הרבה מניות, שהפיתוי לעשות בו פעילות קצרת טווח, ולפעמים לעשות זאת גם מהכרח, גדול מדי, ובמקרה כזה הוא ישלם שיעור מס גבוה.
6: רשות ניירות ערך מודיעה שבעקבות הניסיון שהצטבר היא לא תאפשר בעתיד הנפקות של אג"ח חברות נדל"ן אמריקאיות בבורסה בתל אביב (חברות הרשומות ב-BVI)
תשובה: זה אירוע שאינו משמעותי דיו כדי לחולל שינוי בהחלטות המשקיע, גם כאשר הוא יודע זאת מראש. כך למשל, זו אינה סיבה להגדיל חשיפה לאג"ח נדל"ן אמריקאיות בטענה של מחסור עתידי כי שום דבר לא השתנה בניתוח כדאיות הרכישה או אי כדאיות הרכישה שלהן כיום. אפשר לומר, רק בדוחק, שכדאי להקטין חשיפה למניות של חברות חיתום שנהנות מקופונים שמנים בהנפקות אלה, אבל מדובר בתחום נישתי וזניח. לפיכך, נמנענו מלציין הן הגדלות והן הקטנות.
7: הרגולטורים בארה"ב ובאירופה מחליטים להגביל באופן משמעותי את פעילות ענקיות הטכנולוגיה באמצעות שורה של חוקים ופיצול פעילויות.
תשובה: להגדיל השקעה במניות ערך, להקטין השקעה במניות הענק הטכנולוגיות כולל באירופה.
ההקטנה מתבקשת נוכח מגמה הולכת ומתקשחת כנגד חברות הענק האלו והעובדה שבשנים האחרונות העלייה של 5 מניות ה-Faang סיפקה כ-25%-30% מתשואת מדד S&P 500. הידיעה הצפויה הזו, לא מחייבת באופן אוטומטי הגדלה בשום אפיק, ואולי, וגם במידה מוגבלת מאוד, במניות ערך.
8: כחלק מהתאוששות ממשבר הקורונה ופתיחת הכלכלות, מסתמנת עלייה חדה במחירי הסחורות וחומרי הגלם לחקלאות ולתעשייה.
תשובה: להגדיל חשיפה לקרנות סל על סחורות ולמניות של חברות שנהנות מהמגמה הזו, להגדיל חשיפה לאיגרות חוב צמודות מדד, להקטין חשיפה לאיגרות חוב שקליות לא צמודות, להקטין חשיפה למניות של חברות ששיעור גבוה מהעלויות שלהן נובע ממחיר הסחורות.
הצד המרוויח מהתפתחות כזו הוא מניות של חברות שמוכרות סחורות וחומרי גלם לתעשייה ולחקלאות והצד המפסיד הן חברות שצורכות אותם. נוסף על כך, התפתחות כזו של עלייה חדה במחירי הסחורות וחומרי הגלם מייצרת אינפלציה ולכן כדאי להגדיל חשיפה לאיגרות חוב צמודות מדד ולהקטין חשיפה לאיגרות חוב שאינן צמודות.
תוספת אפשרית: להגדיל אחזקות במניות של חברות תעופה עקב פתיחת הכלכלות הצפויה.
***הכותבים הם בעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות, ומנהל צוות אג"ח ישראל בחברת הגמל והפנסיה של מיטב דש.
**** אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.