גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחלקים מחדש את השלל של פייסבוק ונטפליקס ומנכ"לית האוצר שעברה להייטק

136 מדינות הסכימו על רפורמה שתאפשר חלוקה צודקת יותר של רווחיהן של ענקיות הטכנולוגיה והתרופות. איך ישראל תושפע מזה? ● קרן טרנר, מנכ"לית משרד האוצר לשעבר, מצטרפת לקרן השקעות הייטק וינטג', וגם: ראש מחלקת מחקר טכנולוגיה ב-Bank Of America, טל ליאני: "חברות הטכנולוגיה הישראליות לא מבינות שהמשקיע חשוב" ● השבוע שהיה בהייטק

קרן טרנר / צילום: רמי זרנגר
קרן טרנר / צילום: רמי זרנגר

הסכם המיסוי אליו הגיעו 136 מדינות בסוף השבוע שעבר, הקובע כי ענקיות כמו גוגל, פייסבוק, נטפליקס ומיקרוסופט יחלקו את רווחיהן בין מדינות באופן פרופורציונלי יותר, הוא לא פחות מהיסטורי. עם זאת, משמעותו סמלית יותר מאשר מעשית. אמנם, מעתה יצטרכו פייסבוק ואמזון לכתת רגליהן לרשות המסים ולהוסיף לדיווח המס שלהן רכיב חדש שלא היה שם קודם לכן, אבל גם אחר כך שיעור המס המצרפי שישלמו 100 החברות הגדולות ביותר - מרביתן בתחום הטכנולוגיה והתרופות - מוערך ב-150 מיליארד דולר בלבד. לכאורה זהו סכום גבוה, אבל בחלוקה על פני קרוב למאתיים מדינות, הממוצע הוא מזערי, טיפה בים ביחס לתקציבים של טריליונים, והוא עוד צפוי להיות קטן יותר אם לוקחים בחשבון שאירופה וארה"ב יקבלו את החלק הארי של המיסוי.

לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן

וגם: מנכ"לית משרדי האוצר והתחבורה לשעבר קרן טרנר השלימה השבוע סופית את המעבר מהמגזר הציבורי להייטק. טרנר נקלטה בקרן ההון סיכון וינטג' של אלן פלד והיא תשמש כ"שותפה תפעולית", ככל הנראה תפקיד אסטרטגי שאיננו כרוך בהשקעה ישירה בחברות סטארט-אפ. בכך היא מצטרפת לעמיתה לשעבר ממשרד האוצר, שאול מרידור, שמונה לתפקיד סמנכ"ל הכספים של לייטריקס, לחדוה בר ושמואל האוזר - שני רגולטורים בולטים לשעבר במערכת הפיננסית - שמונו לתפקידים בכירים בפלטפורמת הקריפטו והמניות הישראלית איטורו, ולעוד שורת בכירים לשעבר באגף התקציבים.

שלא כמו בארה"ב, שם נקלטים יוצאי המערכות הממשלתיות בחברות טכנולוגיה כדי להשפיע על הרגולטורים, בישראל הדבר נעשה בדרך כלל כדי להתרחק מהפוליטיקה המקומית ומתחלואיה. זאת, כמובן, נוסף על תלוש השכר המכובד ועל ההשפעה הבינלאומית. תפקידו הנוכחי של שאול מרידור הוא לקחת את אפליקציית הסלפי Facetune לבורסה האמריקאית. בר והאוזר מסייעים לאיטורו לקבל רשיונות רגולטורים בקרב מדינות מזרח אסיה וארה"ב למסחר בסחורות שונות - ואין להם קשר למערכת הפיננסית הישראלית.

וגם: סימני השאלה בגיוס של חברת החלום Wiz, הישראלי הבכיר בבנק אוף אמריקה מוטרד מהתנהלות חברות ההייטק בוול סטריט, האם רופאים מקבלים החלטות מהבטן ותרגום ראשון של תחקירי פייסבוק לעברית.

זה היה השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס.

1. כמה ישלמו פייסבוק וגוגל אחרי הסכם המס ההיסטורי?

136 מדינות הסכימו על רפורמה שתאפשר חלוקה צודקת יותר של רווחיהן של ענקיות הטכנולוגיה והתרופות. איך ייראו תכנוני המס החדשים, והאם ישראל שתהנה כעת מהכנסות נוספות, תאבד אטרקטיביות בשוק ההייטק? ניתוח גלובס.

2. דילמת הבועה של וויז

השווי האסטרונומי של סטארט-אפ אבטחת הענן של אסף רפפורט, שהוקם רק לפני שנה וחצי, מעיד על אמון המשקיעים ביכולתו להפוך למוביל שוק, על הצמיחה האדירה שהוא חווה, על נתח השוק שהוא כובש בקרב חברות הענק, ועל תג המחיר הגבוה המוצמד לחברות דומות בשוק ההון. אבל האם כל זה עדיין מצדיק שווי של 6 מיליארד דולר?

3. תיקי פייסבוק: סדרת התחקירים של הוול סטריט ג'ורנל בתרגום בלעדי לגלובס

הוול סטריט ג'ורנל חשף בסדרת תחקירים מטלטלת את מאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות ברשת החברתית הגדולה בעולם. התחקיר מבוסס על המסמכים המסווגים שהודלפו מהמקום הרגיש ביותר בפייסבוק: יחידת "היושרה האזרחית", שעסקה במדיניות הרשת סביב נושאים חברתיים נפיצים. כעת, הוא מובא לכם כאן לראשונה בתרגום לעברית.

4. הקרן הישראלית שמשקיעה באנדריסן הורוביץ מגייסת 800 מיליון דולר - ואת קרן טרנר

במגרש של הגדולים: וינטג', קרן הההשקעות של אלן פלד ייחודית בנוף הישראלי בכך שהיא משלבת שלוש פעילויות נפרדות: השקעת הון סיכון רגילה בחברות סטארט-אפ, רכישת מניות מיזמים וקרנות (עסקאות סקנדרי) והשקעה בקרנות הון סיכון אחרות (Fund of Funds). בפעם השנייה השנה מצרפת וינטג' לשורותיה מנהלת השקעות: במרץ היתה זו חמוטל מרידור, לשעבר מנהלת פעילות פלנטיר בישראל, שמונתה לשותפה עצמאית; ביום חמישי האחרון הצטרפה לוינטג' קרן טרנר, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר והתחבורה, ובמקביל הודיעה וינטג' על גיוס של 812 מיליון דולר לרכישת מניות מיזמים ומשקיעים ולהשקעה בקרנות, דוגמת אקסל ואנדריסן הורוביץ.

5. "רק קריסה בנאסד"ק תעצור את הגל"

דו"ח IVC ומיתר חשף כי שנת 2021 היתה השנה הראשונה אי פעם שבה היקף הגיוסים באמצעות הנפקות עלה על סך האקזיטים. "אנחנו נמצאים עמוק במקום של תאוות בצע, כולם מחפשים את הרווח ואין פחד. גם אחרי הקורונה השוק חזר מהר לעלות", אומר לגלובס עמית קרפ, שותף בקרן בסמר האמריקאית.

6. אחרי גיוס הענק: Avo נעה בין חברת נישה לבין תמנון בתחום המשלוחים

מה עומד מאחורי המודל העסקי של חברת החלום אבו והאם היא תצליח לחנך את עובדי חברות ההייטק ודיירי בנייני היוקרה להזמין מוצרים לאותו היעד ובאותו הזמן? ניתוח גלובס.

7. הישראלי הבכיר בבנק אוף אמריקה מוטרד מהתנהלות חברות הטק בוול סטריט

טל ליאני, ראש מחלקת מחקר וטכנולוגיה בבנק אוף אמריקה, מצביע על הכשלים שהובילו לצניחת מניות הטכנולוגיה הישראליות שהגיעו לוול סטריט דרך מיזוג ספאק.

8. "אנחנו מקבלים החלטות רפואיות כמו שאנחנו בוחרים סנדוויצ'ים"
חזית המדע: בעידן ה"חולה המעורב", מצופה מן הרופאים לקבל החלטות רפואיות ללא מידע מספיק לגבי התועלת שבהן. התוצאה? הסתמכות על רגשות והדחקה של מידע סותר. פרופ' טליה שץ, חוקרת ותיקה בתחום, רוצה לעזור לרופאים לקבל החלטות טובות יותר.

עוד כתבות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות