גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוב כספי הסיוע לקורונה בעולם הגיעו לעסקים שלא באמת זקוקים לכך - וזה בסדר

מחקר בינלאומי חדש שבוחן את תוכניות הסיוע במדינות השונות מגלה, כי הכספים שהזרימו ממשלות מנעו פשיטות רגל למרות שרובם הגיעו לעסקים שהיו שורדים בכל מקרה ●  מחבר המחקר פרופ’ פייר-אוליבייה גורינשה: "הסיוע בישראל שמר על רמת פעילות קרובה לפוטנציאל"

הכספים שהזרימו ממשלות בקורונה מנעו פשיטות רגל וימנעו מיתון עתידי / איור: גיל ג'יבלי
הכספים שהזרימו ממשלות בקורונה מנעו פשיטות רגל וימנעו מיתון עתידי / איור: גיל ג'יבלי

"אל תחשבו שזו הולכת להיות האטה קטנה. אל תחשבו שפשוט אפשר לעבור את זה. תידרש כאן בבירור תמיכה מסיבית". זאת הייתה העצה של פרופ’ פייר-אוליבייה גורינשה, למקבלי ההחלטות בישראל במרץ 2020, בתחילת משבר הקורונה.

גורינשה, כלכלן המתמחה במשברים פיננסיים ומלמד באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, פרסם באותם ימים מאמר מצוטט שהוזכר גם במצגות של כלכלנים בכירים כאן בארץ. הוא דיבר על הצורך "לשטח את עקומת המיתון". גורינשה כתב את המאמר, כך הסביר לגלובס, על רקע תחושתו שמקבלי ההחלטות בעולם הססנים בהתמודדות עם המשבר הכלכלי שהביאה הקורונה.

 

שנה וחצי מאוחר יותר, גורינשה יצא לבדוק, יחד עם חוקרים נוספים - מהפדרל ריזרב, בנק אוף קנדה ואוניברסיטת מרילנד - מה היו התוצאות. השורה התחתונה של המחקר, שהתפרסם בחודש שעבר (עדיין ללא ביקורת עמיתים), היא שתוכניות הסיוע הממשלתיות הצליחו. הסיוע אמנם הגיע גם למי שלא היה זקוק לו. ובכל זאת, התוכניות"מילאו את כל הסדקים" בכלכלה - בניסוחו. הסייג: הניתוח נכון לכלכלות המתקדמות, שיוצאות מהמשבר במצב יותר טוב מהמדינות המתפתחות.

המחקר של גורינשה ועמיתיו שאפתני ומנסה להעריך מה הייתה השפעת תוכניות הסיוע ברמת החברות, המגזרים, המדינות והכלכלה העולמית כולה. המטרה היא להשוות בין המצב הכלכלי אחרי תוכניות הסיוע, למצב התיאורטי בו לא היה ניתן סיוע כלל.

בכל הקשור לסיוע לעסקים, למשל, מעריכים גורינשה ועמיתיו כי ללא הסיוע הממשלתי שיעור פשיטות הרגל של עסקים קטנים ובינוניים בעולם היה מזנק ב-9 נקודות האחוז (מ-9.80% ל-18.8%). בזכות הסיוע, שיעור פשיטות הרגל ב-27 הכלכלות שבדקו גדל ב-4.3 נקודות אחוז בלבד. בכלכלות המתקדמות, שיכלו להרשות לעצמן להוציא יותר על תמיכה, שיעור פשיטות הרגל אפילו ירד בהשוואה לשנה רגילה.

מצד שני, תקציבי הסיוע היו לא ממוקדים. לפי החישוב של גורינשה ועמיתיו, במבט גלובלי, לא פחות מ-89% מתקציבי הסיוע (!) הגיעו לחברות שלא נזקקו להם.

פרופ' פייר אוליבייה גורינשה / צילום: תמונה פרטית

גורינשה ועמיתיו קובעים שאין יסוד לחשש שתקציבי הסיוע יצרו שורה ארוכה של "חברות זומבי", שיקרסו ברגע שיופסק הסיוע. מתוך החברות שניצלו בזכות הסיוע, רק 13% הן "חברות זומבי", והן קיבלו רק 2% מכלל הסיוע. בהתאמה, גם אין צפי לגל דרמטי של פשיטות רגל עם הפסקת הסיוע השנה. כל זה מוביל את גורינשה לקבוע כי "בהינתן המהירות שבה ממשלות היו צריכות לפעול, אפשר לטעון שבטווח הקצר מהירות חשובה מיעילות: ניתוחים בשדה הקרב הם לא מיקרו-כירורגיה".

מה עושים עם החוב?

האם תוכניות הסיוע הדרמטיות שעברו בחלק ממדינות המערב גם סייעו למדינות אחרות? בניגוד לציפיות, מהחישובים של החוקרים (שמרחיבים בשלב הזה את הבדיקה ל-64 מדינות), עולה שהתקציבים האלה דווקא לא "זלגו" ממדינה למדינה. למעשה, בגלל שתקציבי הסיוע המסיביים במערב אפילו גרמו לעלייה מסוימת בשערי הריבית בעולם, ייתכן שהם אפילו הרעו במשהו את המצב הכלכלי של חלק מהמדינות המתפתחות.

כך שבקורונה, קובעים החוקרים, כל מדינה הייתה צריכה להישען על "המרחב התקציבי" שלה. אחת התוצאות היא פער שנוצר בין הכלכלות המתקדמות לכלכלות המפתחות, ועשוי להוות מקור לאי יציבות כלכלית בשנים קרובות. וכאן, כותב גורינשה בתשובה לשאלת גלובס, טמון גם הלקח העיקרי מהמחקר שלו לישראל. "שיעור חשוב אחד למשק קטן ופתוח כמו ישראל", מסביר גורינשה, "הוא שהתמיכה (למשק, א"פ) מגיעה בעיקר ממדיניות מקומית. מדינות לא יכולות להסתמך יותר מדי על חבילות הסיוע התקציביות במדינות אחרות, אפילו אם הן שותפות סחר קרובות שלהן".

לפי ההערכות של גורינשה, עלות חבילות הסיוע שהעבירה הממשלה ב-2020 היו כ-10% מהתוצר. "זה מספר גדול, אבל אנחנו מוצאים שהייתה לחבילת הסיוע השפעה משמעותית בקיזוז השפעת המגפה, ובשמירה על רמת פעילות קרובה ככל הניתן לפוטנציאל". במבט קדימה, הוא מוסיף, המשמעות היא שלקובעי המדיניות יש כלים שמאפשרים להם להתאושש בקלות יחסית ממיתון.

לכל זה יש השלכה חשובה, הוא מסכם: "מדינות (כמו ישראל), יצטרכו לוודא שיש להן ‘כריות ביטחון’ תקציביות שייתנו להן עמידות. וזה אומר שתידרש בנייה מחדש של חלק מהיכולת הזאת". הניתוח הזה עשוי לספק תמיכה לקולות הקוראים לוודא שהחוב הלאומי יישאר ברמה כזאת שתשאיר לנו מרחב תמרון גם במשבר הבא.

הכלכלה תחזור לעצמה

"הניתוח שלנו מניח שעם הפתיחה מחדש הכלכלה תשוב למצבה לפני הקורונה", כותבים גורינשה ועמיתיו. אלא שנכון לעכשיו לפחות, הכלכלה העולמית עדיין ניצבת מול בעיות אספקה, ולפחות בחלק מהמדינות, אבטלה שעדיין גבוהה יחסית.

נראה שהחזרה לשגרה עשוייה להיות מאתגרת יותר מהצפוי.
"אנחנו באמת מניחים שהכלכלה תשוב למצבה לפני הקורונה, למרות שקיימת שאלה כמה מהר נחזור לשגרה. במהלך משבר הקורונה, הרבה ענפים נפגעו תחילה מזעזוע היצע, וענפים אחרים נפגעו בצד הביקוש. ובנוסף, הייתה עלייה באי הוודאות, שגרמה למשקי הבית לחתוך בהוצאות שלהם".

"כל זה יצר מרוץ בין הקריסה בביקושים לקריסה בהיצע. התוצאה של המרוץ הזה על התוצר של המגזרים השונים בכלכלה ברורה: הוא ירד. מבחינת המחירים, ההשלכות היו יותר מורכבות - ובעוד שהתוצר ירד באופן גורף, במחירים ראינו הרבה תנודתיות. חלק עלו, חלק ירדו".

"עכשיו, במהלך ההתאוששות, אנחנו רואים את אותה התופעה אבל הפוך - אנשים רוצים לצאת מהבית ולהוציא (גם על מוצרים וגם על שירותים), וחברות רוצות להחזיר את העובדים. הביקוש וההיצע גדלים. מה זה אומר? קודם כל, התוצר עולה בבירור, בכל המדינות עם שיעורי החיסון הגבוהים. אבל להבדיל מ-2020, העלייה בביקושים עולה בהרבה על העלייה בהיצע. חלק מזה קשור לתוכניות הסיוע הגדולות, חלק מזה קשור לעובדה שמודל הייצור של ‘מלאי רזה/בדיוק בזמן’ לא תוכנן להתמודד עם זעזועים כאלה. והתוצאה היא נמלים פקוקים, מחסור במלאים מסוימים, והרבה מחירים שעולים".

ומה הלאה?
"לאורך זמן, ההיצע יגדל והביקושים יתמתנו, והכלכלה תיפתח באופן מלאה. אלא אם כן ננהל את העסק באופן ממש כושל, זה לא אמור להוביל לאינפלציה מתמשכת, או למיתון". 

עוד כתבות

גגות בניינים. דודי השמש תופסים את החלל על הגג / צילום: גיא ליברמן

המדינה רוצה שתתקינו פאנלים סולאריים בבניין, אבל הצ'ופר עלוב: 75 שקל בחודש

מבדיקת הפורום הישראלי לאנרגיה, אף בניין משותף בארץ לא הגיש בקשה להצבת פאנלים סולאריים על הגג מאז שעבר בשנה שעברה תיקון חקיקה שנועד לקדם את התחום ● הסיבה: תמריץ כלכלי מזערי, ומנגד עבודה אינטנסיבית מול דיירים

פרויקט תמ''א 38 בקריות / צילום: פאול אורלייב

אם אין תכנון מתחמי, יש לאשר תמ"א גם על מגרשים בודדים

ועדת הערר במחוז תל אביב קבעה כי אין סיבה למנוע התחדשות נקודתית באופן גורף, כל אימת שלא הוצגה חלופה ראויה לתכנון מתחמי

ברמן אלון / צילום: יח''צ

דוח הניידות השנתי של אריקסון לגבי הדור החמישי שופע אופטימיות

לא בטוח שהמפעילים ימצאו בדוח תשובה לשאלה כיצד גידול בצריכת הנתונים יביא מזור לרווחיותם הנשחקת ● אין ספק שהביקושים לדור החמישי רק יגדלו, אבל מהו אותו שירות נעלם שעשוי להוות מנוע צמיחה למפעילים, אריקסון לא מפרטת

אור יהודה / צילום: איל יצהר

הממשלה מתעלמת מבית המשפט? הסיוע בשכר הדירה לא עודכן 15 שנה

ביהמ"ש המחוזי אומנם פסק לפני שלוש שנים כי יש לעדכן את גובה הסיוע בשכר דירה, אולם זה לא נעשה ● עו”ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח: "אלה שמשלמים את המחיר הם אותם יחידים ומשפחות שתלויים בסיוע כדי להבטיח לעצמם קורת-גג"

בניין HSBC במנהטן / צילום: Shutterstock, Roman Tiraspolsky

כמעט פי שלוש ב-10 שנים: נכסים ובניין מוכרת את מגדל HSBC ב-855 מיליון דולר

הבניין בניו יורק, שנרכש במחיר ששיקף את המשבר הפיננסי העולמי, נמכר כעת לחברת השקעות אמריקאית, בעסקה שתניב לנכסים ובניין תזרים של 1.1 מיליארד שקל ● מימוש נוסף לחברה בת"א - מוכרת את "בית נכסים" לאזורים ודלק נכסים תמורת 390 מיליון שקל

דונלד טראמפ / צילום: Associated Press, Evan Vucci

טראמפ הצליח לגייס מיליארד דולר לטובת הרשת חברתית שלו

הנשיא לשעבר השיק את  Truth Social לאחר שנחסם מהרשתות החברתיות המובילות  בעקבות המתקפה על גבעת הקפיטול בתחילת השנה ● זהות המשקיעים לא נחשפה, אך ב"רויטרס" דיווחו שמדובר בקרנות גידור ומשקיעים פרטיים

מירב כהן, השרה לשוויון חברתי / צילום: יונתן בלום

ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק חדשה שתאפשר חידוש אוטומטי בהנחה בארנונה לאזרחים ותיקים

כיום נדרשים אזרחים ותיקים בכל שנה מחדש להגיש בקשה להנחה מהרשות המקומית בכפוף לבדיקת הכנסות ● הבירוקרטיה הכרוכה בכך גורמת לרבים מהם לוותר על הזכות המוקנית להם בחוק להנחה משמעותית של 30% מגובה הארנונה ● מרגע אישור החוק במליאה, אזרח ותיק שמלאו לו 75 שנים וניתנה לו הנחה בארנונה לפי חוק "אזרחים ותיקים", יהיה זכאי לקבלתה באופן אוטומטי גם ללא הגשת בקשה מחודשת

מתקן נפט של ארמקו בג'דה, ערב הסעודית / צילום: Associated Press, Amr Nabil

ערב הסעודית מעלה את מחירי הנפט ללקוחות מאסיה ומארה"ב

ענקית האנרגיה הסעודית ארמקו העלתה את התעריפים של ינואר עבור כל חביות הנפט הגולמי שיישלחו לאסיה ולארה"ב ● המהלך מסמן שיצואנית הנפט הגולמי הגדולה בעולם עדיין רואה ביקוש חזק בשני השווקים העיקריים שלה, למרות התפשטות וריאנט אומיקרון

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

קצא"א: השרה ומנכ"לית המשרד להגנת הסביבה משחירות את שמנו

לדברי היו"ר ארז כלפון, השתיים "מטעות את הציבור" כשהן טוענות בראיונות ובהתבטאויות שונות שקצא"א הסתירה מהמשרד את דבר קיומו של הסכם רד-מד והוא דורש שהן יחזרו בהן פומבית ● המשרד להגנת הסביבה: "המשרד לא עודכן מראש על כוונת קצא"א להגדלת פעילות דרמטית בנמל אילת"

הנפקת סימילרווב בבורסה בניו יורק / צילום: NYSE

נובמבר שלילי לישראליות בארה"ב: מי החברות שבכל זאת בלטו לטובה?

מדד גלובס-פרומתאוס, שעוקב אחרי החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט, ירד בנובמבר ב-ב־7.6% ● חברות הביומד איבדו גובה גם בת"א וגם בנאסד"ק, אך ביונד אייר הצליחה לבלוט עם עלייה של 41% ● חברת הטכנולוגיה אינוויז גם סיימה את החודש בעליות גבוהות ● ומה צופים במחלקת המחקר של פרומתאוס לסימילרווב?

מערכות סולאריות של חברת סולאראדג’ / צילום: אתר החברה

"דרכון זר" ותשואה של 1,600% מההנפקה הובילו את סולאראדג' למדד הדגל האמריקאי

עם שווי של 16.1 מיליארד דולר מצטרפת החברה הסולארית למדד S&P 500, הכולל את 500 החברות הנסחרות הגדולות בארה"ב ● סולאראדג' הוקמה על-ידי יזמים ישראלים, ומטה החברה שוכן בהרצליה, אך חוקית היא רשומה כאמריקאית

מכוניות חשמליות בתחנת טעינה / צילום: Shutterstock

אל תבנו על פחות זיהום אוויר: הטבת המס על רכב חשמלי בארגונים מיטיבה בעיקר עם קופת המדינה

רשות המסים הציעה תוכנית לעידוד המעבר למכוניות חשמליות שמזהמות פחות, ובמקביל צמצמה את הטבות המיסוי על כלי רכב היברידיים ופלאג-אין • אלא שבפועל, יש מחסור בכלי רכב בכלל ובחשמליים בפרט עקב משבר האספקה, ובמקביל עדיין אין מספיק עמדות טעינה כדי להפוך את המעבר לאטרקטיבי

אבי לוי / צילום: איל יצהר

מחזירים את ההשקעה: דלק ישראל תחלק לבעליה דיבידנד של 150 מיליון שקל

החלוקה תתבצע בעקבות החלטת בית המשפט לאשר את בקשת החברה לביצוע החלוקה בתוך שישה חודשים ממועד ההחלטה ● הדיבידנד יתחלק בין שלושת בעלי המניות בחברה: אבי לוי, אורי מנצור וקבוצת דלק

חגי דרור, הבעלים של דרור דיגיטל, חנות סלולר / צילום: תמונה פרטית

"העסקים, כמונו, שהוגדרו על ידי ממשלת ישראל כחיוניים מתגעגעים עד היום לסגרים"

חגי דרור בן 39 מרמת גן ● הבעלים של דרור דיגיטל ● "תקופת הקורונה הייתה מבחינתי תקופה של פריחה ושגשוג" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

משפחת גת-טובול. רעות, אוריאן, נגה ואחינועם / צילום: איל מרגולין

"לילדות יש חשיבה כלכלית שמרנית. הן לא קיבלו את זה מאיתנו": משפחות ישראליות מדברות על כסף

כמה דמי כיס הילדים מקבלים, איך לומדים לחסוך, על מה מעודדים אותם להוציא ואיפה עוברים הקווים האדומים? ● ארבע משפחות מספרות בגילוי לב על תפיסת החינוך הפיננסי שלהן ● פרויקט מיוחד על כסף וחיסכון להורים וגם לילדים

מוצרי בן אנד ג'ריס / צילום: Shutterstock, Arne Beruldsen

פרשת בן אנד ג'ריס: גובר הלחץ בארה"ב על חברת יוניליוור לשנות גישה

הצעדים הכלכליים הראשונים נגד החברה היו משיכת השקעות של שבע מדינות בארה"ב מהמניה של יוניליוור ● עוד כעשרים מדינות הודיעו שהן שוקלות צעדים דומים ● במכתב שנשלח בימים האחרונים למנכ"ל יוניליוור העולמית נכתב: "לא רק שישראל היא אחת מבנות הברית הקרובות והאמינות ביותר של מדינתנו, אלא שהיא גם האומה הדמוקרטית היחידה באזור" ● מאז תחילת הפרשה ביולי ירדה מניית החברה בכ-12%

אלפרד אקירוב / צילום: תמר מצפי

"לא ניקח את הניהול על גבנו": אלפרד אקירוב מספק הצצה לתוכניות שלו ושל משפחתו לחברת כלל

איש העסקים אלפרד אקירוב הגיש ביום חמישי בקשת היתר שליטה בכלל באמצעות חברת הנדל"ן אלרוב • בשיחה עם גלובס אמר שאינו צופה קשיים במימון רכישת 15% נוספים ממניות כלל בהיקף של כ-800 מיליון שקל • נראה כי שינה תכניות ובשלב הראשון לפחות לא ימנה את בנו ג'ורג'י לדירקטוריון

עו''ד יוסי לוי / צילום: עינת לברון

השותפים עוזבים אחד אחרי השני - מה עובר על משרד עו"ד יוסי לוי?

ראשי מחלקות הליטיגציה, ההגבלים העסקיים והמחלקה המסחרית עוזבים את המשרד יחד עם עורכי דין נוספים ● השותפים עוה"ד אסף שובינסקי ואביאל פלינט עוזבים על רקע מחלוקת קשה לגבי הסכם שותפות ההון שהתבררה בהליך בוררות ● בעקבות העזיבות, לוי הודיע על צירופם של חמישה עורכי דין חדשים וצירופים נוספים עתידיים ● עו"ד לוי: השותפות שהייתה אמורה להירשם לא תירשם ולכן הם אינם שותפי הון"

סריקת מחירים בסופרמרקט בשווייץ / צילום: Reuters, Arnd Wiegmann

מדבקות המחירים ייעלמו מהמדפים: ברשות להגנת הצרכן מקדמים תוכנית חדשה, ולא כולם מרוצים

הרשות להגנת הצרכן מנסה לקדם חקיקה שתאפשר לרשתות המזון הגדולות להציג את מחירי המוצרים שעל המדפים באמצעות צג דיגיטלי ● למה שרת הכלכלה תומכת במהלך שקודמיה בתפקיד ראו כלא מתאים, מי המרוויחים הגדולים מהמהלך ומה הטיעון המוביל של המתנגדים

נועה סופר, תרצה חניה ושחר סויסה, כיתב י' במרכז שוורץ רייסמן לחינוך מדעי, נתיבות / צילום: גיל נמט

יומיים לחשיפת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס: 4 רעיונות איך הם יכולים לתרום להכשרת הדור הבא

סטארט-אפים וחדי קרן ישראליים גייסו ב-2021 כ-24 מיליארד דולר - הון בגובה תקציב משרד החינוך ● הקצאת עשירית מהסכום יכולה לעשות אימפקט משמעותי על התעשייה כולה ● כל הדרכים שבהן סטארט-אפים יכולים להיות מעורבים בגידול חדי הקרן הבאים: מהשקעה בסטארט-אפים בחינוך ועד הקמת מערכי הסבת עובדים להייטק