כספומט ביטקוין באל סלוודור / צילום: Reuters, JOSE CABEZAS
בסוף השבוע חצה הביטקוין את רף 60 אלף דולר, כאשר הוא מתקרב צעד נוסף אל שיא כל הזמנים שלו, שנקבע באפריל ועמד על 64,863 דולר לביטקוין. הגורם לזינוק היה הערכות כי רשות ניירות ערך של ארצות הברית (SEC) לא תחסום הנפקת קרן מחקה (ETF) שתעקוב אחרי חוזים עתידיים על מחיר הביטקוין. מה זה בעצם אומר, ומדוע זה משפיע על שער המטבע?
הקרן המחקה על החוזים העתידיים לביטקוין "ProShares Bitcoin Strategy ETF", שצפוייה להתחיל להיסחר השבוע, היא הקרן הראשונה במדינה שתיסחר בבורסה הראשית של ניו יורק, ואחד החידושים העיקריים בה שהיא תהיה פתוחה לכל המשקיעים, ולא רק לגופים מוסדיים או למשקיעים כשירים, שהם בעלי הון עצמי ניכר. הקרן תיסחר תחת הסימן "BITO".
הקרן נרשמה למסחר וביום שני השבוע מסתיימת התקופה בה יכולה ה-SEC להביע התנגדות. ביום חמישי נכתב בציוץ באחד מחשבונות הטוויטר של ה-SEC, כי "לפני השקעה בקרן שמחזיקה חוזים עתידיים על ביטקוין, ודאו שאתם שוקלים בזהירות את הסיכונים והתועלות האפשריים". הלינק המצורף הפנה לאיגרת למשקיעים מחודש יוני שעוסקת בקרנות הסוחרות בחוזי ביטקוין. בשוק פירשו את הציוץ כאילו הרשות לא תתנגד.
הכלכלה הישנה פוגשת כלכלה חדשה
עולם מטבעות הקריפטו גדל והשתכלל באופן עקבי לאורך העשור האחרון. אם בתחילת העשור הקודם הביטקוין נתפס בעיקר ככלי חתרני להחלפת השיטה הכלכלית הנהוגה, לאט לאט, ובזכות הטכנולוגיה שבבסיסו - הבלוקצ'יין - הרי שבשנים האחרונות המטבעות הקריפטוגרפיים הפכו להיות כלי השקעה מקובל ונפוץ, כחלק מתיק ההשקעות. הביטקוין, המטבע הראשון שהונפק על גבי הבלוקצ'יין, מהווה כיום כ-46% משוויו של כלל שוק המטבעות הדיגיטליים. טכנולוגיית הבלוקצ'יין משמשת לרישום כל ההעברות במטבע, אך במקום רישום במסד נתונים מרכזי שמנהלת ישות בודדת כגון בנק או ממשלה, כלל המשתתפים ברשת שומרים ורואים את המידע, ומאמתים כל עסקה.
הדרך של כניסת המטבעות הדיגטליים כהשקעה לגיטימית בתיק ההשקעות, כוללת יצירת ממשקים בין "הכלכלה החדשה", כלומר הקריפטו, לבין עולם המסחר המסורתי. הבסיס של המטבעות הדיגיטליים הוא כאמור שהם מבוזרים: כלומר, אין ממשלה, כלכלה, או גוף שיכול לווסת או לפקח עליהם. משכך, התפתחו בהם תופעות שונות שמאפיינות שווקים לא מוסדרים, ובהן פרקטיקות מסחר בעייתיות, שימוש במטבעות למטרות הלבנת הון ועמלות גבוהות. ככל שעולם הקריפטו התקרב לעולם למסחר המסורתי - היה צורך באימוץ של כללים וחוקים, על מנת למנוע תופעות שהרגולטורים לא היו מעוניינים בהן. המקום בו הדבר ניכר בצורה החזקה ביותר הוא כללים מתחום הלבנת ההון, שאימוצם חיוני על מנת שיהיה ניתן להעביר כסף שמקורו ברווחים ממסחר בקריפטו לתוך המוסדות הפיננסיים המסורתיים - הבנקים.
מקום נוסף בו הכלכלה המסורתית פוגשת את הכלכלה הישנה הוא שימוש בכלי השקעה מסורתיים על מנת לעקוב אחרי עולם הקריפטו. משקיעים רבים שרוצים להיות חשופים לקריפטו, לא מעוניינים להיכנס לעולם הטכני הנלווה לו: הורדת ארנק, מסחר בבורסות ייעודיות, תשלום עמלות מסחר הגבוהות, צליחת הביורוקרטיה הבנקאית בהשבת הכספים לבנקים והתעסקות בדיווח ובתשלום מס. על כן, התפתחו בשוק ההון המסורתי כלים שמאפשרים חשיפה לעולם הקריפטו, בלי לקנות בפועל את המטבעות עצמם. למשל: קרנות שעוקבות אחרי מחיר הביטקוין.
גם כאן בישראל קיים מכשיר כזה, לאחר שבאוגוסט אישר דירקטוריון הבורסה השקה של איגרת חוב צמודת ביטקוין - למשקיעים כשירים ולמוסדיים. האג"ח, שהנפיק בית ההשקעות סילבר קסטל, צמודה למדד "CME CF Bitcoin Real Time Index", שעוקב אחר מחיר הביטקוין. מדובר על אג"ח לשלוש שנים ללא ריבית, כאשר הכספים יוחזקו עם חשיפה מלאה לשער הביטקוין. בעת פדיון הביטקוין, ישולם עבורו התשלום בשקלים, בהתאם לשער הביטקוין במועד הפדיון ובניכוי עמלות.
התהליך של רשות ניירות ערך האמריקאית
במשך תקופה ארוכה מאוד רשות ניירות ערך של ארצות הברית התנגדה להנפקת מכשירי שוק הון אשר עוקבים אחרי מטבעות קריפטו. הטענה הייתה הגנה על המשקיעים, וביתר פירוט: חשש ממניפולציות על שער הביטקוין, וחשש שהגופים ירכשו ביטקוין על מנת לכסות את ההתחייבות שלהם למשקיעים, אך יפלו קורבן למתקפת סייבר בה המטבעות ייגנבו.
"השינוי במדיניות רשות ניירות ערך האמריקאית הוא חלק מתהליך ארוך בו המטבעות הדיגיטליים הופכים יותר ויותר לגיטימיים ומאומצים במדינות שונות", ציין אילן שטרק, מנכ"ל אלטשולר שחם הוריזון, חברה בת של בית ההשקעות הפועלת בתחום הנכסים הדיגיטליים. "קרנות מחקות שעוקבות אחרי שער הביטקוין ואחרי מטבעות קריפטו אחרים, כבר הונפקו גם באירופה וגם בקנדה, וזה כנראה מה שיצר לחץ גם על רשות ני"ע האמריקאית. במקביל אנחנו רואים בארה"ב יותר ויותר חברות שמחזיקות קריפטו, וכן רשתות שמקבלות תשלומים בביטקוין. אומנם יש גוף שמבצע בדרך המרה, ובית העסק מקבל דולרים, אך הלקוח משלם בקריפטו. עצם זה שחברות כגון פייפאל מאפשרת לשמור ביטקוין ומטבעות דיגיטליים שונים, על הפלטפורמה שלה, ולהשתמש בהם, זה חלק מהשינוי.
"השינוי שהתרחש בפועל, לא חילחל לשוק ההון המסורתי בארה"ב, כאשר ProShares, שתנפיק את הקרן המחקה הראשונה, הגישה בקשה להנפיק אותה כבר ב-2013. למעשה, עד לאחרונה פעלה רק קרן מחקה אחת בארה"ב, GBTC - של גרייסקייל, שלא אושרה על ידי הרשות ומנהלת כ-40 מיליארד דולר בנכסים. הקרן המחקה נסחרה בבורסות המשניות מעבר למדף (OTC), תחת מגבלות שונות - היא הופנתה רק למשקיעים מוסדיים וכשירים, וכללה תקופת נעילה בה לא ניתן היה לצאת מההשקעה, והיא נסגרה לאחרונה ליצירות חדשות", אמר שטרק.
קרן פתוחה לכולם שעוקבת אחרי חוזים עתידיים
הקרן המחקה לא תחזיק כאמור את המטבע עצמו, אלא תעקוב אחרי חוזים עתידיים על מחירו, שנסחרים בבורסת CME בשיקגו. כך עונה החברה המנפיקה על החשש של רשות ניירות ערך של ארה"ב מפני מתקפת סייבר שתגנוב את נכס הבסיס שעומד בבסיס הקרן, שכן אין נכס בסיס "פיזי", אלא כאמור מעקב אחרי השער שלו. כבר כעת, ישנן מספר חברות קרנות מחקות נוספות שהגישו בקשות להשיק קרנות דומות. בנוסף, בורסת נאסד"ק אישרה למסחר את קרן "Strategy Bitcoin Valkyrie Fund" שהוקמה על ידי Valkyrie, שלא אושרה עדיין על ידי רשות ניירות ערך של ארצות הברית.
עם זאת, קרן מחקה שעוקבת אחרי חוזים עתידיים היא קרן שצריך להבין היטב כיצד פועל המנגנון העומד בבסיסה. "מה שעושה מנהל הקרן המחקה הוא בעצם רכישה של החוזה הקרוב, שנסחר בפרמיה, וכאשר מועד הפקיעה שלו מגיע, הוא מוכר את החוזה, וקונה את החוזה אחריו, כאשר החוזים הם חודשיים. לגלגול הזה יש עלויות, והקרן באופן קבוע משלמת את הפרמיה. רק בגין אותם הגלגולים יש עלויות של כ-12% בשנה, מאחר שהפרמיה בין החודשים עשויה להגיע למינימום של 1%, וזה עשוי לגרוע מהאטרקטיביות של אותן קרנות מחקות. ראינו את זה בתעודות דומות על מחיר הנפט, ומעניין לראות אם זה יכול להתממש גם ביחס לקרנות המחקות שיונפק", ציין שטרק.