גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשבתם ששוק הדיור הישראלי בוער? בארה"ב המחירים זינקו השנה ב-20%

זינוק של 12% בשלושה חודשים: יותר מעשור עבר מאז שישראל ראתה עלייה כזו במחירי הדיור ● אבל כשמסתכלים על התמונה הגלובלית, בהינתן משבר הקורונה, המצב בארץ לא חריג במיוחד ● בינתיים, במקום פתרונות קונקרטיים, שרי הממשלה ממשיכים לתת פרשנויות שרק מוסיפות עוד שמן למדורה של שוק הנדל"ן

נדל''ן במיסיסיפי / צילום: Shutterstock
נדל''ן במיסיסיפי / צילום: Shutterstock

מדד מחירי הדירות האחרון שפורסם, לחודשים יולי-אוגוסט, הוא המדד השלישי במהלך 2021 והשני ברציפות, שבו מחירי הדירות עולים ביותר מאחוז. עד כמה מדובר בנתונים דרמטיים? המדד החודשי הממוצע ל-60 השנים האחרונות נע בסביבות ה-0.2%. מכל מקום, הדרך למדד שנתי דו ספרתי, הולכת ומתקצרת. בעוד עליית המחירים השנתית (מיולי-אוגוסט של שנה שעברה) הגיעה ל-9.2%, קצב עליית המחירים השנתי מאז תחילת השנה נע בסביבות ה-11% ושלושת חודשי המדד האחרונים לבדם מבטאים עלייה של כ-12%. קצב כזה של עליות לא זכור כאן מאז 2010. אבל עד כמה הזינוק הזה חריג בהשוואה לעולם ומה הסיכוי שהממשלה תצליח למתן את התופעה?

מגזר הדירות שתורם במידה המשמעותית ביותר לעליות המחירים, הוא הדירות החדשות. אם מנכים את העסקאות שנערכו בתמיכה ממשלתית ומתמקדים בעסקאות שוק חופשי בלבד, מחירי הדירות החדשות עלו בחודש האחרון ב-1.6%, ואילו מחירי הדירות יד שנייה עלו באותו חודש בפחות מהמדד של 1.2%. לא פלא לפיכך, שמבחינת הדירות החדשות, השוק נמצא כבר עכשיו בתוך מדד דו ספרתי. בשנה האחרונה מחירי הדירות החדשות עלו ב-11.8%.

המחוזות שמזניקים את המדד

עניין אחר הוא הניתוח הגיאוגרפי. המחוזות שמושכים את מחירי הדירות למעלה בחודשיים האחרונים משקפים את אזורי הביקוש: ירושלים, ערי המרכז ותל אביב. בירושלים המחירים עלו בחודשיים הללו בכ-6%, במרכז ב-4% ובמחוז תל אביב בכ-3%. זאת בעוד שמחוזות חיפה והדרום עלו מחירי הדירות בכאחוז, ואילו מחוז הצפון ירד באחוז.

לראשונה מזה הרבה זמן, מדובר בנתונים ש"מסתדרים" עם ההגיון התיאורטי. זה גורס שבעליות מחירי דירות, האזורים שיובילו הם אזורי הביקוש, ובעת ירידות מחירים - הראשונים שיובילו הם אזורי הפריפריה. עד לעת האחרונה ממש, המחוזות שפרחו מבחינת המחירים היו דווקא הפריפריאליים - צפון ודרום, ואולם בחודשים האחרונים המגמה הזו נבלמה.

מה קורה בעולם?

איך ישראל עומדת יחסית לעולם? אין זה סוד, שהקורונה הביאה למהפך גלובלי בשוקי הדירות ויש לא מעט מדינות שמחירי הדירות כבר נמצאים עמוק בתוך העלייה הדו ספרתית: באוסטרליה מחירי הדירות עלו בקצב של כ-18%; בנורווגיה המחירים ירדו מעט בחודש האחרון, אך קצב העלייה השנתי הגיע ל-8%; גם בגרמניה שיעור העלייה השנתי מגיע לכ-12%. ואולם נראה, כי המדינות הבולטות בעלייה הן צפון אמריקה. מחירי הדירות בארצות הברית ובקנדה עלו בכ-20% בשנה האחרונה.

 

עיבוד גלובס של מדד מחירי הדירות של הלמ"ס, מדד קייס שילר האמריקאי ומדד האליפקס הבריטי מראה, שמאז ינואר 2020, שקדם לקורונה, מחירי הדירות בארה"ב עלו בכ-21%, באנגליה בכ-9%, ובישראל בכ-10%. כלומר בהשוואה פשטנית, ישראל מתאפיינת בעליית מחירים "שפויה" יחסית.

הסיבות: הריביות בקורונה

זה קורה בין היתר, משום שהריביות שירדו בעקבות המגפה הן הסיבה לעליות ברחבי העולם, ואולם לכל מדינה שיטת משכנתה שונה ובישראל בנק ישראל מגביל את לקיחת המשכנתה, בעוד שבאנגליה ובארה"ב השיטה מתירנית בהרבה. יתכן גם שהיחס הנמוך יותר של מספר המשכורות לדירה בארה"ב, מאפשר לאמריקאים לרכוש דירות במחירים יקרים יותר ולהקפיץ את המדדים.

באנגליה ובארה"ב עליות המחירים התרכזו בבתים פרטיים, בעקבות היציאה אל הפרברים שנגרמה בשל הקורונה. בישראל באמת נרשמו עליות מחירים משמעותיות במחירי צמודי הקרקע (וזו אולי הסיבה העיקרית לעליות המחירים בצפון ובדרום), אבל בסופו של דבר, כפי שראינו, כל הדרכים מובילות לאזורי הביקוש.

באנגליה ניתן פטור זמני ממס רכישה, מהלך שגרם לרבים לרוץ ולרכוש דירות. הפטור הופסק לפני זמן מה. בישראל הוזילו את המס הזה למשקיעים בשנה שעברה, וכעת מדברים על העלאתו בחזרה. בסך הכל לתנאים המקומיים יש תפקיד מרכזי בהתנהגות מחירי הדירות, ובשונות שבין המדינות השונות.

במדד הבועה של UBS שפורסם בשבוע שעבר והתמקד ב-25 ערים בעולם, מחירי הדירות בתל אביב הוגדרו כ"תימחור יתר", ואולם העיר הגיעה למקום ה-17 מבחינת הסיכון לבועה. מדד זה לוקח בחשבון את היחס בין מחירי הדירות לשכר הממוצע ומחירי הדירות למחירי השכירות. וכאן מתברר שיש לא מעט מקומות שהמצב בהם בעייתי יותר מאשר בתל אביב.

מתי השרים הפכו לפרשנים?

האם לממשלה יש סיכוי להתמודד עם עליות המחירים, שהקצב שלהן רק גובר? באופן כללי התשובה שלילית, ובמציאות הישראלית האפשרות לכך נראית סבירה אף פחות. יש לכך שתי סיבות: הראשונה, היא ההתבטאות החוזרת ונשנית של שרי הממשלה בדבר ההמשך הצפוי של עליות המחירים; והשנייה הוא המדיניות שנותנת בעיקר מענה לטווחים הבינוני והארוך, בזמן שדרושים פתרונות דחופים לכאן ולעכשיו.

בעשור האחרון לוקים שרי הממשלה בהתבטאויות לא אחראיות באשר למחירי הדירות. היו אלה שרי השיכון לשעבר אריאל אטיאס ואורי אריאל, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שרי האוצר לשעבר יאיר לפיד ומשה כחלון, שהבטיחו להוריד את מחירי הדירות. והיו אף כאלה מתוכם שגם המליצו לא לרכוש דירות עכשיו, כי המחירים אוטוטו יירדו.

שרי הממשלה הנוכחית, נוהגים מעט אחרת. שרת הפנים איילת שקד, שר השיכון זאב אלקין ושר האוצר אביגדור ליברמן אומרים שמחירי הדירות בעלייה, ואף יוסיפו לעלות בעתיד הקרוב, לפחות עד לרגע שבו המדיניות שלהם תקרום עור וגידים. בכך הם הופכים את עצמם לפרשנים. ואפילו שהפרשנויות שלהם לא רעות כלל - זה אינו תפקידם.

גם ההבטחות וגם הפרשנויות חורגות מסמכותם של השרים ומזיקות לעניין. מי שהאמין להבטחות של השרים לשעבר ועיכב את רכישת הדירה שלו - כנראה ניזוק; ואלה שמאמינים לפרשנויות- רצים לרכוש דירות ולוחצים עוד יותר על עליות המחירים.

ממשלה תפקידה להסדיר את השוק ולהסיר מכשולים וחסמים, וכך יווסתו מחירי הדירות. לא לדבר ולא להבטיח. וכאן, בענייני מדיניות, צצות בעיות נוספות שיקשו על הרגעת השוק: הבעיות שבהן נתון ענף הדיור כיום הן בטווחים המיידי והקצר, ולכן המענה שיש לתת להן חייב לבוא לידי ביטוי בתוך חודשים עד שנים ספורות. תוכניות להגדלת היצע הדירות, תיגבור ועדות התכנון והבנייה, עידוד התחדשות עירונית, הסבת שטחי תעסוקה למגורים וכו', לא עונות על ההגדרה הזו.

סוגיות מיסוי על משקיעים, טיפול מהיר בתמ"א 38 ובחלופה המתוכננת ע"י השרה שקד, והסרת חסמים ממימוש תוכניות בשלבים מתקדמים - כן יבואו לידי ביטוי בטווח המיידי והקצר, רק לא ברור עד כמה בשוק הלוהט של היום הם יימצאו יעילים מספיק.  

עוד כתבות

אבטחה פרטית / אילוסטרציה: Shutterstock

מאות אלפי דולרים בשנה: המנכ"לים שזוכים לאבטחה על חשבון החברה

חברת הסייבר סנטינל וואן מימנה אשתקד שירותי אבטחה למנכ"ל תומר וינגרטן ומשפחתו בכ־225 אלף דולר, גם בשל "הסכסוכים במזרח התיכון" ● בפלייטיקה עמדה עלות אבטחת המנכ"ל על מעל מיליון דולר, כולל החזקת מטוס פרטי ● וכמה משלמות ענקיות וול סטריט

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

מוטי שרף / צילום: יהב שרף

היועץ האסטרטגי מוטי שרף הופך לשותף במשרד הפרסום סיטימדיה

שרף ייכנס למשרד שבבעלות דניאל וינר במקום המייסד-שותף שעוזב, ליאור ששון, בהשקעה של כמה מיליוני שקלים ● במהלך נוסף בענף, עידו מינקובסקי מרחיב את פעילות קבוצת התקשורת בבעלותו ומקים את ג'נסיס - מתחם תוכן ומוזיקה חדש

איתי בן זקן (משמאל) ונמרוד שדות, מייסדי האניקומב / צילום: יוסי זליגר

חברת הביטוח הדיגיטלית האניקומב גייסה 36 מיליון דולר

האניקומב מציעה ביטוח דיגיטלי לבעלי בתים משותפים בארה"ב, שוק שמוערך ב-34 מיליארד דולר ● החברה תשתמש בכספי הגיוס להעמקת היתרון הטכנולוגי המבוסס AI שלה ולהתרחבות לשווקים משיקים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מתכנן להקפיץ את שכרם של אשתו ובנו במיליוני שקלים לשנה

חברת הבנייה שבשליטת דמרי מבקשת לאשר מדיניות תגמול חדשה ממנה ייהנו גם חלק מבני משפחתו, שתאפשר להם לקבל תגמול הוני בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

המדינה המפתיעה שבמו"מ מתקדם לרכישת מערכת הגנה אווירית מרפאל

קניה שמזהה צורך עולה וגובר למערכות הגנה אווירית - פנתה לישראל שידועה בעולם בתור המדינה בעלת מערך ההגנה האווירית הטוב מכל ● העסקה, אם תושלם, תהווה שינוי מגמה מעניין מבחינת רפאל, שפילוח המכירות שלה ל־2023 מצביע כי יבשת אפריקה היוותה רק 1% ממנו

הדרכת לוחמי אש של Civil Squads of Israel בזיקים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

החברים שמסייעים לכיתות הכוננות: מציוד ועד הדרכות כיבוי אש

ניר אלון חיפש דרכים לשיקום עצמי אחרי תשע שעות עם משפחתו בממ"ד בסופה, דניאל בוכן הוא הייטקיסט שעשה עלייה מאוסטרליה ורצה להתנדב ● יחד הם הקימו את Civil Squads of Israel ● ישראל מתגייסת

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

גיא הדס / צילום: רמי זרנגר

אחרי 16 שנה: סמנכ"ל התקשורת, קשרי ממשל ואחריות תאגידית בבזק, גיא הדס, פורש

עפ"י הודעת בזק, הדס יישאר בתפקידו ככל שיידרש להעברה מסודרת של התפקיד ● עדיין לא ברור מי יהיה מחליפו של הדס, או לאן פניו מיועדות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה ב-2%, טסלה בכ-4%

הנאסד"ק ירד ב-0.1% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות חדות ● לאחר 10 ימים של עליות, ההנג סנג ירד ב-0.5% ● אפל תחל לייצר שבבי AI ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר" • עונת הדוחות בארה"ב: הרווח הממוצע למניה זינק ל-5% ● הבנק המרכזי של אוסטרליה הותיר את הריבית ללא שינוי, 4.35%

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה ירוקה בת"א; מדד הבנקים זינק בכ-3%, הדולר צלל מתחת ל-3.7 שקלים

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.4% ● ירידה ביתרות מטבע החוץ של ישראל ● אילו הן המניות שמעניינות את המשקיעים? ● אודיוקודס לא עמדה בציפיות האנליסטים ● דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים פורש מתפקידו ● IBI: "חלון ההזדמנות להורדת ריבית בישראל הולך ונסגר" ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר"

אנדראה אורקל, מנכל בנק יוניקרדיט האיטלקי / צילום: Reuters, Massimo Di Vita

במשך שנים משקיעים נכוו ממניות הבנקים האירופיים. עכשיו הן ממש לוהטות

לאחר שנים של שפל, הבנקים באירופה מתחילים להציג ביצועים משופרים, הודות לניקוי מאזנים וצמצום עלויות, לצד רווח מוגדל ממתן הלוואות ● מניות הענף דוגמת UniCredit מזנקות גם בציפייה לחלוקות דיבידנדים בעד כ-130 מיליארד דולר, ועוקפות את מקבילותיהן מארה"ב

דב קוטלר, מנכ''ל בנק הפועלים / צילום: תמר מצפי

אחרי חמש שנים: מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר פורש

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, הודיע על החלטתו לסיים את תפקידו ● דירקטוריון הבנק החליט למנות ועדת דירקטוריון לאיתור מנכ"ל, בראשה יעמוד יו"ר הדירקטוריון ראובן קרופיק

החזית הבאה נגד ישראל? בארה"ב מחכים לדוח הדרמטי של ביידן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מחר צפוי להתפרסם דוח של ממשל ארה"ב שיקבע אם ישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, הלחץ עולה לקראת האירוויזיון והדילמה של האוניברסיטאות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

עשן מתקיפות חיל האויר מיתמר מאזור רפיח / צילום: ap, Ismael Abu Dayyah

מאות מיליוני דולרים מתחת לרפיח: איך תיראה הפעולה שתחסום את "צינור החמצן של חמאס"?

התמרון בעיר הדרומית ביותר ברצועה יאפשר לצה"ל לסגור את מנהרות ההברחה שמתחזקות את חמאס כלכלית ולוגיסטית ● הסכנה טמונה בהימצאות אפשרית של החטופים, ובפגיעה באוכלוסייה האזרחית

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

אהוד אולמרט, רה''מ לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האם החלטה 1701 קוימה בזמן כהונתו של אהוד אולמרט?

אולמרט טען כי בתקופתו החלטה 1701 קוימה. הממשלה בראשותו גרסה אחרת ● המשרוקית של גלובס

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

וויז מציגה את הגיוס הגדול של חברה ישראלית אי פעם

חברת הסייבר בניהולו של אסף רפפורט מציגה קצב צמיחה מסחרר ושורת צעדים שאפתניים ● ארבע שנים בלבד אחרי הקמתה, הכריזה וויז על גיוס של מיליארד דולר ● בין המשקיעים: הקרן האמריקאית הגדולה אנדריסן הורוביץ ● בשוק תוהים: עד לאן היא יכולה לצמוח?

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

260 מיליון דולר: כל הפרטים על עסקת הנשק שארה״ב מעכבת לישראל

ממשל ביידן מעכב את אספקת התחמושת לתקיפה ישירה משום שהוא לוחץ על בעלת בריתו ישראל לא להיכנס לרפיח

שיפוצים בבניין / צילום: כדיה לוי

בניין הוכרז כמסוכן, אך דייר סירב לשלם על שיפוץ. מה קבע ביהמ"ש?

המפקח על רישום המקרקעין דחה תביעה של בעל דירה שסירב לשלם את חלקו בשיפוץ של בית משותף בבת ים