השופטת קבעה כי נראה שאומד דעתו של האב לעת פטירתו היה שבנו יירש את רכושו, ולא אחיו / אילוסטרציה: Shutterstock, New Africa
פסק דין חריג בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב: השופטת מירה דהן ביטלה צוואה שנכתבה לפני כ-35 שנה על-ידי טייס שעבד בתפקיד מסוכן בתעשיות הביטחוניות. בשל עבודתו מעסיקיו חייבו אותו לכתוב צוואה ב-1986, למרות שהיה אז בן 45 בלבד.
באותה תקופה היה לטייס בן קטין שגדל אצל אימו ולא שמר עימו על קשר. לאחר שירותו הצבאי חידש הבן את הקשר עם האב, והם שמרו על קשר חם. בהמשך נולדו נכדים, והאב תיאר בפני חבריו כי הם מעניקים משמעות לחייו. במהלך השנים האב אף העניק לבנו ולנכדיו מתנות משמעותיות לרגל אירועים שונים.
לאחר פטירת האב ב-2018 מצא בנו במקרה את הצוואה הישנה, שבה הוא נושל מהירושה שכללה כספים ונכסים בשווי 10 מיליון שקל, והמוטבים היו אחיו של אביו. הבן היה בטוח שקיימת צוואה מאוחרת, וחיפש אחריה בקדחתנות. לאחר חודש של חיפושים שהעלו חרס, הגישו אחיו של האב לבית המשפט בקשה לקיום הצוואה וקבלת הירושה.
הבן שהגיש התנגדות לקיום הצוואה, טען כי מדובר ב"צוואה שנשתכחה". זאת, מכיוון שהיא נכתבה 32 שנה לפני פטירת האב ולפני שזכה לחדש את הקשר עימו. לטענתו, מדובר במקרה נדיר שבו מציאות החיים השתנתה לבלי היכר מאז כתיבת הצוואה, ולא יעלה על הדעת שהצוואה לא נשתכחה - או לחילופין שהאב היה בטוח כי היא בטלה.
אחיו של האב טענו כי מדובר בהתנגדות סרק שכל מטרתה להשתלט על נכסי הנפטר. לדבריהם, העובדה שב-2011 החליט האב לעדכן את מוטבי קופת הגמל שעל שמו ולהעבירה על שם בנו ונכדיו, מוכיחה כי הוא התכוון להוריש לצאצאיו רק את הסכום שבקופה, שעמד על 1.5 מיליון שקל.
השופטת דהן החליטה בצעד חריג מאוד להורות על ביטול הצוואה וקבעה כי היא "נשתכחה מליבו של המנוח" ואינה משקפת את רצונו, וכי אין משמעות לכך שלא נכתבה צוואה מאוחרת. זאת, בשל שינוי הנסיבות המהותי, העובדה כי המנוח לא אמר דבר על הצוואה המקורית לאיש, המתנות הכספיות לבנו ולנכדיו ושינוי המוטבים בקופת הגמל. היא קבעה כי נראה שאומד דעתו של האב לעת פטירתו היה שבנו יירש את רכושו, ולא אחיו.
עו"ד בעז קראוס, המייצג את הבן יחד עם עו"ד נועה בינדר, מסר: "מדובר בתקדים מהותי, עקרוני וחשוב, שבו בית המשפט הגשים את רצונו האמיתי של המצווה, ועקרונות הצדק גברו על לשון הצוואה. בכך משתקף בצורה נאמנה יותר רצונו האמיתי של המנוח, כפי שבא לידי ביטוי בנסיבות חייו בשנים האחרונות.
"'צוואות שנשכחות' הן תופעה מוכרת בעולם המשפטי. לרוב, צוואות כאלה מתקיימות, למרות שהן לא משקפות את כוונת המת. אנו מקווים שפסק הדין התקדימי יתמרץ את המחוקק למצוא פתרון ראוי לעיוות זה".