שר החוץ יאיר לפיד. לדבריו, הסינרגיה בין המדינות תעזור לעבוד יחד על תשתיות / צילום: יואב דודקביץ'
ישראל, הודו, ארצות-הברית ואיחוד האמירויות החליטו להקים פורום בינלאומי מרובע לשיתוף-פעולה כלכלי. כך הוחלט בשיחה בין ארבעת שרי החוץ של המדינות, בעת ביקור שר החוץ ההודי בישראל. השר האמירתי והשר האמריקאי השתתפו במפגש באמצעות וידאו. הודעת משרד החוץ התפרסמה במקביל למפגש אנשי עסקים מישראל, הודו והאמירויות בדובאי במסגרת ועידת העסקים של בנק הפועלים ומכון היצוא.
במפגש השרים אמר לפיד כי הסינרגיה בין המדינות תעזור לעבוד יחד על תשתיות ותשתיות דיגיטליות, וגם על תחבורה, נמלים, רכבות, ביטחון ימי ועוד.
במהלך השיחה קיימו רביעיית שרי החוץ דיון על האפשרויות של תשתיות משותפות בתחום התחבורה, הטכנולוגיה, הביטחון הימי, כלכלה ומסחר ופרויקטים משותפים נוספים.
בסוף השיחה הוחלט שכל שר ימנה דרג מקצועי בכיר לקבוצת עבודה משותפת שתגבש אפשרויות לשיתופי-פעולה בתחומים הנ"ל.
ארבעת השרים ייפגשו בחודשים הקרובים באקספו בדובאי על מנת לדון בתוצרים של קבוצות העבודה.
ובינתיים בדובאי, אנשי עסקים ובכירים מישראל, איחוד האמירויות והודו הכריזו הבוקר כי יתחילו לפעול יחדיו בכדי להגדיל את היקף הסחר בין שלושת המדינות תוך ניצול יתרונותיה היחסיים של כל אחת. בוועידה במסגרת המשלחת העסקית Beyond Business של בנק הפועלים ומכון היצוא הועלה היעד של השתלבות של ישראל בסחר העצום בין הודו לאיחוד האמירויות, שצפוי לזנק ל- 115 מיליארד דולר בתוך חמש שנים.
במסגרת ההכרזה שלושת הצדדים צפויים לפעול להידוק הקשרים בין המדינות, כאשר המטרה היא שיזמי חדשנות ומשקיעים ידונו באופן קבוע כיצד ניתן לקדם שיתופי-פעולה עסקיים, יבחנו השקעות וישקלו הרחבה הדדית של פעילות עסקית קיימת בישראל, הודו ואיחוד האמירויות.
היקף הסחר בין המדינות עומד על כ-64 מיליארד דולר
כבר היום סך היקף הסחר בין שלוש המדינות עומד על כ-64 מיליארד דולר - כשהסחר בין ישראל להודו, וישראל ואיחוד האמירויות נמוך מאוד ביחס לסחר עצום הממדים בין הודו לאיחוד האמירויות, שעומד כיום על כ-59 מיליארד דולר, כאשר בהודו כבר הצהירו כי השאיפה שלהם היא להקפיץ את הסחר בין שתי המדינות ל-115 מיליארד דולר בתוך חמש שנים.
מכיוון שכיום הסחר בין ישראל להודו עומד על 2.3 מיליארד דולר, ובין ישראל לאיחוד האמירויות על פחות ממיליארד דולר, השאיפה היא להגדיל את הסחר הישראלי באמצעות חיזוק שיתוף-הפעולה בין המדינות. זאת בעיקר בתחומים בהם ישראל מצטיינת, כגון ציוד אלקטרוני, סייבר, כימיקלים, דשנים, ציוד רפואי, פרמצבטיקה ועוד.
יו"ר מכון היצוא, אדיב ברוך, אמר לגלובס: "דובאי הפכה להיות גשר מקשר להודו וליתר מדינות המזרח. בזכות הסכמי אברהם, נפתחו הזדמנויות עסקיות עבור התעשייה הישראלית, ההזדמנויות הללו פתחו את הכלכלה הישראלית ואת היכולת לעשות עסקים במדינות המפרץ, בהן נוכחות גדולה של מדינות שונות כמו זו של הודו. לאור מגבלות התנועה בשל הקורונה שחווינו לאחרונה, חשיבות הנוכחות באמירויות גדולה יותר, איחוד האמירויות נהית מקום מרכזי להמשך קידום עסקים במגוון תחומים".
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, הוסיף: "קידום היחסים בין ישראל, איחוד האמירויות והודו - צעד חשוב שיכול להוביל לפריחה ביחסי הסחר בכל האזור. עם הודו יש לנו כבר יחסים קרובים וחמים מזה שנים ארוכות, וראש ממשלת הודו אף ביקר בישראל פעמים רבות בעבר. עם איחוד האמירויות המצב קצת שונה, שכן עד לפני שנה וקצת, כלל לא היה קשר בין ישראל לאיחוד, וכל קשר מסחרי עם ישראל היה צריך להסתיר.
לכן פעלנו רבות בשנה האחרונה בכדי להדק את הקשרים החבריים, הדיפלומטיים והכלכליים בין שתי המדינות וכבר בשנה האחרונה ניתן לראות גידול משמעותי בהיקף הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות".
"נוכל להוציא את המיטב מכל אחת מהמדינות"
"חתימת הסכם השלום עם האיחוד יצרה גם יצרה בקרב כולנו תקווה אמיתית לעתיד חדש וטוב יותר", אמר תומר, "ואם נאחד כוחות כולנו עכשיו יחדיו - ישראל, שהיא מדינה קטנה אך מעצמה טכנולוגית, איחוד האמירויות שהפכה למרכז סחר גלובלי מוביל, והודו שהיא אחת הכלכלות המובילות בעולם, נוכל להוציא את המיטב מכל אחת מהמדינות וליצור כוח חדש שיוביל אותנו להישגים חדשים ופורצי דרך".
היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, הפרופ׳ ליאו ליידרמן, מציין בשיחה עם גלובס כי הודו היא כיום הכלכלה השלישית בגודלה בעולם על פי נתוני התוצר המקומי הגולמי, מתוקן ברמת מדד שוויון כוח הקנייה. "מדובר בגודל שוק עם פוטנציאל עצום עבור יזמים ומשקיעים מישראל", מפרט ליידרמן, ומוסיף: "מעבר לסחר במוצרים ובשירותים, חשוב להדגיש שלהשקעות בהודו פוטנציאל מעניין מאד עבור משקיעים מוסדיים ישראליים. משקיעים אלה מאותגרים על ידי הריביות הנמוכות מאד במדינות המערב, ואנו סבורים שלהשקעות בפיתוח וברפורמות של הודו בטווח הבינוני והארוך, אטרקטיביות מנקודת מבט תיק הנכסים".
היחסים בין ישראל להודו התחממו במיוחד לפני כחמש שנים עם ביקורו של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי בארץ לכבוד 25 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות. באמירויות יש 3.3 מיליון הודים, כשליש מהאוכלוסיה והקבוצה הלאומית הגדולה ביותר. יתרה מכך, 60% ממנהלי החברות האמירתיות הם הודים.
קונסול הודו בדובאי, ד"ר אמאן פורי, אמר לגלובס כי מעמדה העולמי של ישראל בתחום הטכנולוגיה העילית וההון האנושי שלה, משתלב עם הייתה של האמירויות מרכז עסקים וסחר עולמי בעל הון רב להשקעה. לדבריו, עם יכולות הייצור של הודו והשוק העצום שלה, "יש כאן מתכון מנצח, ואנחנו צריכים לדעת לנצל אותו".
הודו היא מבין 10 יעדי היצוא המובילים של ישראל
קונסול ישראל בדובאי, אילן שטולמן, אמר לגלובס כי משלחת של אנשי עסקים ובעלי חברות הודיים הפועלים באמירויות תגיע בחודש הבא לישראל לקידום העסקים הטרילאטרליים. לדבריו המפגש הזה בין שלוש המדינות מייצר הזדמנויות רבות, בין השאר דרך אזורי הסחר החופשי, נמלי הענק של דובאי וקשריה העסקיים, והיתרונות של הכלכלה ההודית העצומה.
לפי נתוני מכון היצוא, הודו היא מבין 10 יעדי היצוא המובילים של ישראל. המדינה ה-8 בגודלה ליצוא סחורות מישראל ומדינת היצוא ה-2 בגדולה של ישראל באסיה.
גם היחסים הכלכליים עם איחוד האמירויות הולכים ומתחממים, וכיום הסחר בין ישראל לאיחוד, שלא היה קיים כלל לפני הסכמי השלום אלא רק באופן לא רשמי, עומד כיום על קרוב למיליארד שקל, ששני שליש מהם זה יבוא לישראל וכשליש יצוא מישראל לאיחוד האמירויות.
בנט הוזמן לביקור רשמי ראשון באיחוד האמירויות
במקביל, ראש הממשלה, נפתלי בנט, נפגש לארוחת צהריים שגריר איחוד האמירויות בישראל, מוחמד אל-חאג'ה, ושגריר בחריין בישראל, ח'אלד אל-ג'לאהמה, בלשכתו בירושלים.
בפתח פגישתם העביר שגריר איחוד האמירויות בישראל לראש הממשלה איגרת מיוחדת מיורש העצר של איחוד האמירויות, השייח' מוחמד בן זאיד, ובה הזמנה לביקור רשמי ראשון בארצו. רה"מ בנט הודה לו על ההזמנה, ואמר: "ככל שהקשר בין מדינותינו חזק יותר, כך הביטחון והיציבות באזור כולו חזקים יותר".
*** גילוי מלא: הכותב הוא אורח בנק הפועלים ומכון היצוא במימון מלא של גלובס