התחליף הטבעוני לטונה של אסם. שוק הטונה בישראל נאמד בכ-700 מיליון שקל בשנה / צילום: אסם-נסטלה
אסם-נסטלה משיקה תחליף טבעוני לטונה. המוצר, שמיוצר בישראל אחרי שנתיים של פיתוח, יופץ לכל העולם תחת המותג VUNA. התחליף, שעשוי מחלבון מן הצומח (אפונה וסויה), מדמה את הטעם והמרקם של טונה, והוא פותח סגמנט מזון נוסף בעולמות הפורחים של תחליפי המזון מן החי, שעד כה התמקדו בעיקר בתחליפי בשר בקר (המבורגרים למשל) ועוף (שניצל).
כעת, אחרי פיתוח ממושך ובחירה במוצר שפותח בישראל, נכנסת נסטלה לתחום תחליפי הדגים. המוצר יימכר בשלב הראשון במארז קפוא המכיל 300 גרם, ובשלב הבא תיתכן גרסת שימורי VUNA. הצרכנים יחוו את תחליף הדג ראשית בתפריטים בבתי קפה ומסעדות (רשת לנדוור תהיה הראשונה לשלב את המוצר בתפריטיה), לאחר מכן בחנויות טבע ובשלב הבא ברשתות המזון.
שוק הטונה בישראל נאמד בכ-700 מיליון שקל בשנה
מנתונים שהוצגו בהשקה עולה כי שוק הטונה בישראל נאמד בכ-700 מיליון שקל בשנה. בדומה לכלל תחום תחליפי הבשר, קהל היעד המוגדר למוצרים כולל צמחונים וטבעונים (ההערכות הן ש-10% מהישראלים הם צמחונים, ו-5% טבעונים), ובעיקר המוצר פונה ל"מפחיתנים" שמבקשים לצרוך פחות מזון מן החי משיקולי בריאות ובעיקר משיקולי סביבה, לאור הנזקים העצומים שמסבה תעשיית הבשר מן החי לכדור הארץ לצד הידללות משאבי הטבע ואוכלוסיית הדגים המצטמצמת לאור היקפי הדייג העולמיים.
בהשקת המוצר אמר מנכ"ל אסם-נסטלה, אבי בן אסאייג: "ההשקה היא המשך החזון של מיכה שמר וגזי קפלן, שלפני כ-36 שנה חלמו שהעולם יהיה מקום טוב יותר עם תזונה צמחונית, כשהם הקימו את מפעל טבעול בקיבוץ לוחמי הגטאות. כבר אז הם ראו לנגד עיניהם מציאות עולמית ברת-קיימא שבה בני אדם לא יוכלו לצרוך רק חלבון מן הצומח לאורך זמן. את המהפכה שהחלה אז אנחנו ממשיכים היום".
לדבריו, "תעשיית חלבון מבוסס צמח מגלגלת כמה מיליארדים של דולרים בעולם בשנה. מותגים כמו ביונד ואימפוסיבל נסחרים בעשרות מיליארדי דולרים, הם לא היו קיימים אילולא החזון הישראלי לתזונה אחרת. גם נסטלה העולמית מובילה את התזונה הזו באירופה מהחזון שיצא מהקיבוץ, כשבימים אלה היא מקימה ארבעה מפעלים באירופה ובאסיה ליצור מזון צמחי. גם מפעל טבעול יעבור למשכנו החדש בקריית גת".
באשר לחדשנות בסגמנט הדגים אמר בן אסאייג: "אנחנו לוקחים את עולם הטבעונות והצמחונות לים וסוללים דרך לפיה נפתח מגוון מוצרים בהם 'סטייק' דג ונתחוני דג". המוצר, אגב, אינו מוגן בפטנט מפני ייצור של מתחרים.
"כל חודש מצטרפות עוד אוכלוסיות למעגל הצריכה הזה"
אנשי תעשיית המזון בעולם וגם בישראל משקיעים בפיתוח תחליפי בשר, וההערכות הן שעד לשנת 2030 תעשיית המזון מן הצומח והבשר המתורבת תגיע להיקפים של 140 מיליארד דולר.
"קצב הצמיחה של התעשייה צומח דו-ספרתית מדי שנה, גם בעולם וגם בארץ. כל חודש מצטרפות עוד אוכלוסיות למעגל הצריכה הזה", אמר בן אסאייג. "אני קרניבור משחר ילדותי, אבל יחד עם בנותיי הטבעוניות אני צורך פחות בשר מן החי.
"התעשייה הזו צומחת, כי המוצרים היום טעימים יותר וקרובים לדבר האמיתי, שזו השאיפה שלנו בייצור ובפיתוח. שנית, המוצרים יותר בריאים ומכילים חלבון; וסיבה נוספת, שהופכת להיות קריטית יותר, היא שהעולם הופך לצפוף יותר, והמשאבים של הכדור הולכים וקטנים לצד הצפיפות שגדלה. העוסקים בתעשייה חייבים לחשוב על פתרונות תזונה ברי-קיימא. תעשיית הבשר והחלב אחראית על חלק ניכר מהיקף פליטות גזי החממה, וחייבים למצוא פתרונות חדשים להזין את העולם, שהם הרבה מעבר לסיסמאות".
באשר לסוגיית המחיר ציין בן אסאייג כי המחיר יהיה דומה למוצרי טבעול (כ-30 שקל למארז, מר"ח). לשאלת גלובס על רמת המחירים הגבוהה של תחליפי הבשר החדשים דוגמת סדרת סנסנשיונל של טבעול המשווקת בכ-40 שקל למארז זוגי - השיב בן אסייאג כי אתגר הפיתוח יקר, הייצור יקר, וגם הרכיבים. המבורגר איכותי מבשר עולה הרבה כסף, וכך גם תחליפי הבשר האיכותיים. אנחנו מנסים להנגיש את המחיר באמצעות מספר היחידות במאר,ז כדי שהמחירים יהיו פחות משוגעים. ככל שחומרי הגלם יהיו פחות נדירים, המחירים יתמתנו. חלבון צמחי שמוצא מאפונה או מסויה הוא חומר גלם יקר. ככל שהמוצרים יהיו פופולריים יותר, בסוף הם גם יהיו זולים יותר".