גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשגנרל תופס את השלטון, אין לו שום כוונה להרפות ממנו

מה פתאום, אומרים הגנרלים, זאת לא הפיכה, זה רק תיקון דרך. בהמשך הם יחזירו את השלטון לממשלה נבחרת ● זה גם מה שאמר השבוע השליט הצבאי של סודאן, וזה גם מה שאמרו לפניו גנרלים פקיסטניים, תאים ובורמים - הם לא התכוונו ברצינות

מנהיג ההפיכה בסודאן, הגנרל עבד אל־פתאח אל־בורהאן, מוקף בחייליו / צילום: Associated Press, Hussein Malla
מנהיג ההפיכה בסודאן, הגנרל עבד אל־פתאח אל־בורהאן, מוקף בחייליו / צילום: Associated Press, Hussein Malla

את ההבטחות האלה שמענו כל כך הרבה פעמים ב-60 השנה האחרונות: גנרל תופס את השלטון, מתיישב מול המיקרופון, ומבטיח שהוא עשה כן רק לטובת שלומה המתערער של המולדת, וכל זה הוא עניין זמני בלבד, והוא מתכוון לערוך בחירות בהקדם האפשרי, והוא ישמח למסור את השלטון לידי הנציגים הנבחרים; מה זה ישמח, הוא פשוט ייצא במחול, כי אין לו עניין אחר חוץ מלחזור לקסרקטין, או אפילו לפשוט את המדים, ולצאת לפנסיה.

השבוע בא תורו של הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן, שהחזיק עד יום ב' בתואר "יושב ראש המועצה הריבונית של סודאן", בנוסף על הפיקוד העליון של הכוחות המזוינים. במשך שנתיים הוא נאלץ להתחלק בשלטון עם אזרחים לא-מנומרים. כלכלן בינלאומי מוערך, ד"ר עבדאללה חמדוק, נעשה ראש הממשלה. בתו של ראש ממשלה לשעבר, שהצבא הדיח ב-1989, הייתה שרת החוץ.

ניחוחות ההפיכה של אל-בורהאן היו תלויים באוויר זה זמן מה. יועץ של ראש הממשלה המודח אמר לבי.בי.סי ימים אחדים קודם, כי הצבא נמצא בעיצומה של "הפיכה זוחלת". הזחילה הסתיימה ביום ב' לפנות בוקר. אנשיו של אל-בורהאן חטפו את ראש הממשלה מביתו. תחנת הרדיו התחילה לנגן מארשים צבאיים, סימן מסורתי שהרפובליקה הונחה על כידונים. שעות אחדות חלפו לפני שהגנרל הואיל להודיע למולדת, שהצבא חזר והציל אותה מידי עצמה, בפעם הרביעית מאז עצמאותה, ב-1954.

תוחלת החיים של ממשלות אזרחיות בסודאן נעה בין שנתיים לארבע שנים. הן התקיימו 12 מ-67 שנות העצמאות. הן לא עשו חיל, מפני שהן היו חלשות ומפולגות, מפני שסודאן היא ענקית ומסובכת (ועד לפני עשר שנים הייתה עוד יותר ענקית ועוד יותר מסובכת, לפני שהדרום הנוצרי-אנימיסטי הורשה לפרוש), ומפני שהצבא נשף בעורפם של האזרחים.

משטר פרלמנטרי או נשיאותי?

מעניין אגב שהפוליטיקאים האזרחיים בסודאן העדיפו משטרים פרלמנטריים על פני משטרים נשיאותיים. זה עניין נדיר ביותר במזרח התיכון וביבשת אפריקה, שלשניהם סודאן שייכת. היסטורית, לטוב ולרע (בדרך כלל לרע), נשיאים הצליחו להקרין יותר כוח ויותר סמכות, וגם להישאר בשלטון לאורך ימים, או בעצם לנצח.

כל אימת שהצבא בסודאן שמט את הקרקע מתחת לרגליה של ממשלה אזרחית, מפקדו תבע לעצמו את כהונת הנשיא. אחד שלט כמעט 16 שנה; שני החזיק בשלטון 30 שנה. כהונת הנשיא כשלעצמה אינה מחסנת את נושאיה מפני הפיכה אלימה, אבל עובדה שמשטרים פרלמנטריים נחלו כישלון חרוץ.

בעיית הדמוקרטיה היא כמובן הרבה יותר עמוקה ורצינית משאלת הנוסחה החוקתית. זו ארץ, שכמעט מיומה הראשון עומדת בסימן מלחמות אזרחים ועימותים אלימים. המלחמות בדרום סודאן ובדרפור סיווגו את מנהיגי סודאן בקטגוריה של רוצחי המונים ושל משמידי עמים.

כמו הרוב הגדול של הארצות באפריקה ובמזרח התיכון, גבולותיה של סודאן נמתחו לטובת נוחיותם של שליטים זרים. הם לא ייצגו מציאות היסטורית או אתנית. מאנגולה וקונגו בדרום, מניגריה במערב ועד אתיופיה במזרח, שותפים לא טבעיים במדינות מלאכותיות ניסו להשתחרר אלה מאלה, או לכפות את רצונם אלה על אלה.

לסודאן נולדה "חברה אזרחית"

הגנרלים של סודאן התרגלו להניח שרק זרועם הנטויה עומדת בין סודאן להתפרקות כללית. הפוליטיקה האזרחית, גם אם הייתה מוגדרת במונחים השאולים מדמוקרטיות פרלמנטריות, הייתה מעוגנת במבנים פיאודליים, במסדרים דתיים, במנהיגים שהאיפיון "כריזמטיים" לא יספיק כדי לתאר את מעמדתם ואת אופן הנהייה אחריהם.

הממשלה החצי-אזרחית של השנתיים האחרונות הייתה שונה מן הגילגולים הקודמים במובן הזה שהיא נולדה בהתקוממות עממית אותנטית. איגודים מקצועיים וארגוני סטודנטים מילאו תפקידי מפתח. בסודאן חזינו בשנים האחרונות בצמיחתה של "חברה אזרחית", שהיא משאת הנפש של כל ארץ, שבה מתפתחת התנגדות לעריצות.

לרוע המזל, חברה אזרחית אינה מספיקה, אם העריצים מוכנים לירות בכל חזה חשוף. זה מה שקרה או קורה בהונג קונג, בבלארוס, בבורמה, בתאילנד.

שליטה צבאית גמישת-פורמט

גנרלים לומדים אלה מניסיונם של אלה. הם נפגשים בכל מיני הזדמנויות: במצעדים, בביקורים הדדיים, באקדמיות צבאיות. עקבות ניסיונם של גנרלים בארץ אחת ניכרים בארץ אחרת. היה זמן, בשנות ה-70 וה-80, שבו גנרלים לטינו-אמריקאים שיתפו פעולה מעבר לגבולות לאומיים בהריסת דמוקרטיות וברדיפת פעילי אופוזיציה.

הדמיון בין התנהגותם של גנרלים בטורקיה, בפקיסטן ובתאילנד היה אולי רק נסיבתי, אבל קשה להתעלם מחשיבות הלקחים. בשלוש הארצות הגדולות והחשובות האלה התפתח דגם של שליטה צבאית גמישת-פורמט. הצבא היה הגורם הדומיננטי גם כשלא החזיק בשלטון במישרים.

הצבא הטורקי היה במובן הזה המצליח ביותר. ההפיכות התקופתיות שלו היו קצרות יחסית ולא-אלימות יחסית. הפוליטיקאים נהגו להתקפל מפני רצונו של הצבא. במקרה קיצוני אחד, כשראש ממשלה אזרחי פופולרי לא התקפל, הצבא לא רק הפיל אותו, אלא גם תלה אותו. הרמז הובן.

ב-2016, הצבא הכין טיפול דומה לטאייפ ארדואן. אבל הפופוליסט האיסלאמיסטי התכונן מבעוד מועד. ההפיכה נכשלה גם בגלל ביש מזל וגם מפני שבניגוד להפיכות קודמות, המונים יצאו לרחובות כדי להכשיל אותה.

כמעט עשרים שנה לאחר הדוגמה הטורקית, גם הצבא הפקיסטני תלה ראש ממשלה, לאחר שהעמיד פנים כי הוא תופס את השלטון "לשלושה חודשים". הוא נשאר בשלטון 12 שנה, וירד ממנו רק לאחר שהרודן התליין נהרג בתאונת מטוס מסתורית. צלו של הצבא מרחף ללא הרף על הפוליטיקה הפקיסטנית.

הצבא בבורמה, ששינה את שמה ל"מיאנמר", מחזיק בשיא עולמי בלתי מעורער של תוחלת חיים בשלטון ושל ברוטליות. הוא שלט 54 שנה רצופות, ודיכא התנגדות באכזריות מיוחדת. הוא התיר בחירות דמוקרטיות יחסית ב-2016, הפסיד בהן, אבל הגביל את חופש הפעולה של הממשלה הנבחרת.

כאשר מועמדיו חזרו והובסו חמש שנים אחר כך, הצבא התחיל "הפיכה זוחלת", כמו בסודאן, שהסתיימה בדיכוי מוחלט של החירויות הפוליטיות. כמו בסודאן, הגנרלים הבורמיים מבטיחים בחירות חדשות "בעוד שנתיים". הסיכוי שהן יהיו דמוקרטיות הוא מבוטל.

"כאן זה לא טורקיה"

הדרך היחידה להפסיק את מעגל הקסמים של הפיכות צבאיות ארוכות וממשלות אזרחיות קצרות ימים היא לסלק את הצבא מן הפוליטיקה אחת ולתמיד. היו מעט מאוד מקרים של הסתלקות מרצון. הצבא יוצא בדרך כלל מפני שהובאש ריחו, אם באמצעות תבוסה צבאית (יוון לטורקיה, ב-1974; ארגנטינה לבריטניה, ב-1982); או התבגרות פוליטית (צ'ילה, גאנה); או כישלון פוליטי וכלכלי (אינדונזיה, 1998).

טאייפ ארדואן כנראה פיתח את הנוסחה המוצלחת ביותר: הוא החניף לצבא, הרדים אותו, ואחר כך התחיל להצר את צעדיו. זה עבד, עד שכמעט חדל לעבוד, ואחר כך חזר ועבד בהצטיינות יתרה. ארדואן ניסה להנחיל את לקחי ניסיונו לאחים המוסלמים במצרים. הם לעגו לו, "כאן לא טורקיה", ושילמו את המחיר.

האופוזיציה האזרחית בסודאן, ממש כמו אחיותיה בבורמה, בתאילנד ובפקיסטן, הייתה שמחה לקבל איזו עצה. היא לא הייתה רוצה להמתין 30 שנה עד ההזדמנות הבאה.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם העיניים לוול סטריט: איך יגיבו השווקים מעבר לים לתקיפה באיראן

לא רק המשקיעים בבורסה בת"א צפויים להגיב בפתיחת שבוע המסחר לתקיפה, שבה לוקחת חלק גם ארה"ב ● כיצד יושפעו ממנה מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אזעקות במרכז, בדרום ובאזור ירושלים בעקבות שיגורים מאיראן

צפי לירי נוסף מאיראן - יש להישאר במרחבים המוגנים ● דיווח סעודי: חוסל מוחמד רעד - ראש סיעת חיזבאללה בפרלמנט ● דיווח: הבכיר האיראני לאריג'אני פנה לארה"ב בבקשה לחדש את שיחות הגרעין. לאריג'אני מכחיש ●  טראמפ: המלחמה באיראן עשויה להימשך עד חמישה שבועות ● הרמטכ"ל: חיזבאללה פתח במערכה, כל אויב שיאיים על ביטחוננו ישלם מחיר כבד ● עדכונים שוטפים