מייסדי Immunai מימין לואיס וולוך ונועם סולומון / צילום: אריק סולטן
בעוד שתעשיית ההייטק המסורתית הישראלית מלאה ב"חדי קרן", בענף הביומד חברות פרטיות בשווי כזה הן עדיין חריגות מאוד. היום (ד') הודיעה חברת אימיונאיי (ImmunAI), העוסקת בבינה מלאכותית לפיתוח תרופות, שהשלימה סבב גיוס בהיקף של 215 מיליון דולר, לפי שווי של מעל מיליארד דולר אחרי הכסף.
הגיוס הובל על ידי Koch Disruptive Technologies, בהשתתפות המשקיעים: Talos VC ,8VC ,Alexandria Venture Investments ,Piedmont ו-ICON. זהו סבב גיוס השני של החברה בשנה הנוכחית, כאשר מוקדם יותר השנה דיווחה אימיונאיי על גיוס של 60 מיליון דולר. הגיוס הנוכחי מביא את סך גיוסי החברה ל-295 מיליון דולר מאז הקמתה.
לשם השוואה, גיוסי הביומד הישראלים הגדולים השנה עד כה, היו של K Health שגייסה 125 מיליון דולר ו- c2i Genomics שגייסה 100 מיליון דולר. חברת נובוקיור גייסה מעל 400 מיליון דולר, אך עשתה זאת כחברה ציבורית בנאסד"ק, והיא ממילא חריגה ביותר בתעשיה עם שווי שוק של 11.7 מיליארד דולר.
"הסוד הוא בעיקר בכמויות המידע שיש לנו"
נועם סולומון, מנכ"ל החברה, הסביר בראיון עם גלובס כי אימיונאיי יצרה מערכת תומכת החלטה (או יותר נכון - מכריעת החלטות) עבור חברות התרופות בתהליך הפיתוח. "אנחנו נוכל לומר לחברות האם כדאי להן להיכנס לניסוי מסויים על בסיס התוצאות שלו כפי שאנחנו מנבאים אותן, ובאיזו אינדיקציה כדאי להן לבחור, ואיך להימנע מתופעות לוואי, ולאילו מטופלים כדאי להן לפנות". סולומון קורא למערכת "אקטואריה" (שמאות) עבור חברות התרופות.
איך יודעת אימיונאיי מה על חברת התרופות לעשות? היא בונה למעשה מודל של מערכת החיסון של הגוף, באמצעות כמויות גדולות של מידע שצברה, הן מניסויים שהיא עורכת והן ממקורות גלויים. "למעשה, אם הייתי נותן היום לחברה את שמה מחדש, לא הייתי שם את הדגש על הבינה המלאכותית (AI), אלא על הביג דאטה. הסוד הוא לא רק באלגוריתמים שלנו שמנתחים את המידע, אלא בעיקר בכמויות המידע שיש לנו. לחברות רבות יש אלגוריתם, אבל לבדו הוא לא שווה הרבה. זה כמו להיות הבעלים של האלגוריתם של גוגל מאפס בלי המפה".
חלק מן המידע של אימיונאיי מופק בזכות טכנולוגיה ייחודית ומתקדמת שפיתחו מייסדיה, המאפשרת צפיה בפעילות של תאים יחידים. מתוך בדיקת דם אחת, החברה יכולה להפיק מידע לגבי ה-RNA של תאים רבים במערכת החיסון. לפי החברה, המידע מופק ברזולוציה של התא הבודד, וזה מאפשר להבין לא רק את הגנטיקה של התאים, אלא גם לדעת אילו גנים באים לידי ביטוי בהם. "אנחנו בעצם שמים מעין ברקוד על התא, וככה מבינים לאיזה תא היה שייך כל גן שבא לידי ביטוי", אמר סלומון בעבר. את המידע הזה מחברת החברה גם עם מידע קליני לגבי הנבדקים שתרמו את בדיקת הדם, וכך משיגה מידע רב ערך שעוזר לה לבנות למעשה מודל של מערכת החיסון באנשים שונים.
בנוסף למידע שהיא מפיקה בעצמה, היא גם משתמשת במידע שנמצא ברשות הכלל, וגם הספיקה לרכוש בשנה שעברה חברה שוויצרית שפעלה לפתח מערכות דומות, על בסיס מידע גלוי. החברה השוויצרית, Nebion, נרכשה בכ-20 מיליון דולר, והביאה איתה גם היא שיתופי פעולה קיימים עם חברות מובילות, וכן 30 עובדים שהצטרפו לצוותי המחקר והפיתוח של אימיונאיי. היום מעסיקה החברה הממוזגת כ-125 עובדים, רובם בעלי דוקטורט מעולמות פיתוח התרופות. בכוונתה להכפיל את מספר העובדים.
אחת המערכת המורכבות בגוף האדם
מערכת החיסון היא אחת המערכות המורכבות ביותר בגוף האדם והיא מתווכות את ההשפעה של תרופות. במחלות מסויימות, כמו מחלות זיהומיות, מחלות אוטואימוניות (בהן מערכת החיסון תוקפת הגוף) וגם בסרטן, למערכת החיסון יש חלק מרכזי ביותר במנגנון המחלה. אך מערכת החיסון היא קריטית גם במחלות לגביהן אנחנו לא מייחסים לה תמיד תפקיד מרכזי. למשל, מחלות לב נוצרות כאשר גורמי הסיכון המוכרים מובילים להיווצרות דלקות על גבי העורקים, חלק ממנגנון היווצרות טרשת העורקים. השמנה וסוכרת גורמות לדלקתיות יתר בגוף, ומחמירות בעקבותיה. גם מחלות נויווניות של המוח כמו טרשת נפוצה וכנראה גם אלצהיימר, מערבות את מערכת החיסון. אלה רק חלק מן הדוגמאות.
במערכת החיסון יש מאות סוגים של תאים, שמשפיעים זה על פעילותו של זה. אילו יכולנו לצלול פנימה ולהבין איך כל אחד מהתאים משפיע על כל תא אחר, היינו יכולים לפתח תרופות למחלות המערבות את מערכת החיסון באופן הרבה יותר יעיל, מדויק ומותאם אישית. זהו בעצם החזון של החברה.
המודל הוא תשלום הנגזר מהצלחת המוצר שפותח בעזרת הטכנולוגיה שלה, כאשר הכוונה היא לקחת בהדרגה יותר ויותר בעלות על המוצר.
הסכום שגוייס עשוי לשמש, בנוסף להגדלת מצבת כוח האדם, גם לרכישות נוספות של חברות עם טכנולוגיה ומידע שיכולים להעשיר את המערכת תומכת ההחלטה של החברה. "אנחנו מאוד אגרסיביים בתוכניות ההתרחבות שלנו, ומתעניינים בחברות זריזות ורב תרבותיות כמונו".
סולומון, בוגר הרווארד ו-MIT בביולוגיה חישובית, הקים את החברה ב-2018 עם לואיס וולוך, גם הוא בוגר MIT, בעבר מהנדס בחברת Planatir שעבד גם ב-My Heritage בתחום המידע הגנטי. החברה מבוססת על טכנולוגיה שפיתחו פרופ' אנוסמן סתפת'י מאוניברסיטת סטנפורד ופרופ' דני וולס, חבר במכון פרקר לאימונותרפיה בסרטן. צוות המייסדים כולל גם את דן ליטמן, פרופ' לאימונולוגיה מולקולרית באוניברסיטת ניו יורק.
סביר להניח שהשמות הללו, המוכרים בארה"ב, עזרו למשוך תשומת לב לחברה, שהובילה לגיוס הנוצץ. לאחרונה הצטרף רוברט לאנגר (המכונה "בוב הקוסם"), מבכירי תחום הביומד בארה"ב ובין היתר ממייסדי חברת מודרנה, לדירקטוריון החברה. בין המשקיעים הקיימים בחברה נמצאות הקרנות הישראליות Viola ו-TLV Partners.
אחרי סבב כזה, יש סיכוי לראות אתכם מנפיקים?
"אני מאמין מאוד במה שאני עושה אבל שוק ההון הפכפך. כשאנחנו נגיע לרמת בשלות מספיקה אנחנו נעשה את זה, אבל לא בשנה-שנתיים הקרובות".