שטרות אירו / צילום: תמר מצפי
השער הנומינלי האפקטיבי של בנק ישראל, שמודד את סל מטבעות שותפות הסחר העיקריות, יורד לשפל של כל הזמנים. בתוך כך, האירו נסחר מול השקל ב-3.68 - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2001.
על פניו נראה כי עונת הקניות ברשת הקרובה עשויה להיות אטרקטיבית יותר מאי פעם עבור הצרכנים הישראלים. מצד שני, על רקע הבעיות שנוצרו בצד ההיצע בשל שיבושים בשרשרת האספקה העולמית, סביר להניח שהתמחור הדולרי של המוצרים יהיה גבוה בהשוואה לשנים עברו.
שער החליפין האפקטיבי, לשעבר 'סל המטבעות' שבוטל ב-2007, הוא מדד שמבטא את המחיר היחסי של השקל מול סל של מטבעות כאשר המשקל של כל מטבע מבטא את חשיבותו בסחר החוץ של המשק. המשק מקיים קשרים כלכליים עם משקים רבים, וכתוצאה, מספר רב של שערי חליפין משפיעים על התחרותיות והמחירים בו. מדד שער החליפין האפקטיבי מסייע במעקב אחר רמת התחרותיות של המשק מול חו"ל והתפקוד של שוק מטבע חוץ, במדידת ה"לחץ" על המחירים המקומיים כתוצאה משינוי שערי החליפין, ומהווה תשומה חשובה בהחלטות המדיניות של בנק ישראל.
"אלה לא חדשות טובות ליצואנים הפועלים במרווחים קטנים", אמר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו. "בין הסיבות לשפל אפשר למנות פעילות ערה מצד גופים מוסדיים הפועלים לצמצום החשיפה המטבעית גוררת לעודפי היצע בשוק המט"ח. חברות ישראליות אשר הנפיקו בשוקי חו"ל לצד פעילות גופי השקעה זרים הפועלים בשוק האג"ח יוצרים אף הם היצע מטח גדול. אל שני גורמים משמעותיים אלו חברו יצואנים הנהנים מתמורות יצוא והנדרשים לשקלים לקראת תשלומי השכר הקרובים.
"עודפי ההיצע גוררים לייסוף השקל כאשר בעולם הדולר מפגין חוסן לקראת הישיבה הצפויה בשבוע הבא של ועדת השוק הפתוח. להערכתנו תשואות האג"ח ל-10 שנים בדולר יתייצבו בסוף השנה סביב רמת ה-1.8%, וכי מהלכי הבנק המרכזי האמריקאי המבקש לצמצם ברכש האג"ח העומד כיום על 120 מיליארד דולר בחודש, יגררו לזחילה מעלה בתשואות הדולר.
החדשות הטובות: הייסוף מקטין את הלחצים לעליות מחירים
"העלייה בתשואה תתרום בטווח הקצר לאי יציבות בשוקי מניות והמטח אולם במבט לטווח ארוך הנסיקה בהיקף החוב הלאומי והחשש באשר ליכולת ממשל הנשיא ביידן לנווט את המשק לאי מבטחים כמו גם משבריו בזירה הגלובלית יתרמו לחולשת הדולר. התייצבות רמות הריבית לטווח קצר ברמות שפל צפויה להמשך בשנתיים הקרובות דבר שיתרום למגמה החיובית בשוקי המניות ובמבט לטווח ארוך להתחזקות משמעותית בשער השקל", מסביר עוד פריימן.
"התהליך של שקל חזק מעודד ייבוא מאירופה וזה מאד בעייתי. משקל הייבוא מאירופה מהווה 27% מהייבוא הישראלי, לעומת הדולר המהווה 20%. זה מעודד סחר מול מדינות באירופה, סין, ויפן. באותה נשימה, הייסוף הקטין את הלחצים לעליות מחירים, ומקטין את אינפלציה של ישראל בהשוואה לעולם", הוסיף פריימן. "מנגנון התמסור גרם לכך שהייסוף הפחית את הלחצים האינפלציוניים ורמת האינפלציה בישראל".
נזכיר כי בנק ישראל הוריד את הרגל מהגז בכל הנוגע לרכישות המט"ח שנועדו למתן את התחזקות השקל, שכן תנאי הרקע השתנו בכלכלה הגלובלית מאז הושקה התוכנית, כאשר האינפלציה מרימה ראש, וציפיות האינפלציה בשיא של עשור.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, מסביר בשיחה עם גלובס: "למרות שבנק ישראל רכש כבר קרוב ל-30 מיליארד דולר השנה, השקל התחזק מתחילת 2021 בקרוב ל-3% כנגד סל המטבעות, זאת בעיקר בשל 'הכוחות הבסיסיים' התומכים בהתחזקות השקל בטווח הארוך (היקף אדיר של השקעות ישירות בישראל בעיקר במגזר ההייטק, ועלייה חדה גם בעודף 'בחשבון השוטף', בין היתר בשל הזינוק ביצוא שירותי הייטק).
בנוסף, גם העליות החדות בשוקי המניות בעולם תמכו בהתחזקות השקל, היות ואלה הובילו למכירות מט"ח מאסיביות מצד הגופים המוסדיים - פנסיות וגמל בישראל. כמו כן, בהחלטת הריבית האחרונה הנגיד הבהיר כי בנק ישראל יסיים את 'תכניות ההרחבה הכמותית השונות בחודשים הקרובים'. כלומר, בנק ישראל צפוי לצמצם באופן משמעותי את היקף רכישות המט"ח ב-2022, עובדה נוספת אשר תומכת כבר עתה בהתחזקות השקל".
מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים אמר, כי "שער השקל המתחזק כל הזמן למול הדולר והיורו פוגע בתעשיית ההייטק הישראלית. התעשייה אינה בנויה רק על מספר מצומצם של חברות סטרטאפ המגייסות או נמכרות במחירים אסטרונומיים אלא בעיקר על חברות יצואניות שמפרנסות רק במעגל הראשון מעל 370 אלף בתי אב בישראל ואת כלכלת המדינה. תעשיית ההייטק אחראית על יותר ממחצית הייצוא של ישראל והתעשיינים הם הראשונים שנפגעים מהתחזקות השקל."