גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברעם טועה: המנהיגים של היום אינם מוסריים פחות ממנהיגי העבר

אם ננסה לרגע להעמיד את המנהיגים של פעם ברף המוסרי כפי שהוא קיים היום, ספק רב אם היו עומדים בו ● אפשר רק להשתעשע ברעיון מה היה קורה אם למשל אמירות של שרי הממשלה בעקבות מהומות ואדי סליב היו צריכות לעמוד לבחינת הציבור בסטנדרטים של היום

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בטורו של השר לשעבר עוזי ברעם בעיתון זה הוא מזכיר את סרטו של אבי מרזוק "קלון" (ששודר בערוץ "כאן 11"), משווה את המציאות של ישראל בסוף שנות ה-70 למציאות היום ומעלה ביטויים כמו: "הנורמות של אז", "הגישה הנורמטיבית של אז", "נאשם בפלילים", "חסידים שלא לוקים בבושת יתר" ו"מה שהייתה פעם בושה הלכה ונמוגה".

אלא שבניגוד לדבריו של ברעם, הרף המשפטי, המוסרי והציבורי שקיים היום הוא מחמיר הרבה יותר. התנהלות והתבטאויות שיכולות היו לעבר מתחת לרדאר של העין הציבורית בקלות רבה, היום ייחשפו במהירות ובאותה מהירות ייבעטו ויסולקו - וטוב שכך.

הערכיות והמוסריות אינם מושגים השייכים למחנה פוליטי כזה או אחר וגם לא למנהיגים בתקופה כזו או אחרת. אפשר אפילו להסתכן ולקבוע כי רמת המוסריות של המנהיגים היום היא גבוהה יותר - לא בהכרח פועל יוצא של אישיותם אלא ביטוי להסתגלותם למציאות העכשווית בה מתקיימת שקיפות וביקורת ציבורית רבה יותר.

גם אם לא מסכימים עם דרכו הפוליטית של מנהיג כזה או אחר, חייבים לנהוג עימו בהגינות משפטית וציבורית ובפרספקטיבה היסטורית. בוודאי שיש להיזהר בהטלת דופי בציבור המצביעים ולשלוח אותם לחוש בושה. מצביעים לא אמורים לחוש בושה בשל הצבעתם, הם בוחרים באדם על-פי השקפת עולמם, וזו זכותם המלאה. לכל אזרח, גם לדמות ציבורית באשר היא, עומדת חזקת החפות כל עוד לא הורשע, והוא אינו יותר אשם מדמויות ציבוריות אחרות ששמן עלה לכותרות בהקשרים בעייתיים.

קיים קו מחשבה לפיו המנהיגים של היום הם נהנתנים, חסרי קו אידאולוגי וחסרי בושה לעומת המנהיגים של פעם, שהיו צדיקים, כל אחד בדרכו שלו, באופן הגורם לל"ו הצדיקים להחוויר לידם. לראיה מביא השר לשעבר ברעם את ההליכים שלא היססו לנקוט נגד שני הבכירים אברהם עופר ואשר ידלין בסוף שנות ה-70. 

זמנים אחרים

המציאות של מדינת ישראל אינה המציאות ששררה בה לפני שנים רבות. לשמחתנו, המדינה פורחת ומציגה נתונים כלכליים מרשימים. לא נכון לבחון את המנהיגים של היום בסטנדרטים של פעם.

שני ראשי הממשלה, הנוכחי והקודם, הם אנשים מוכשרים שצברו הון עוד לפני כניסתם לפוליטיקה ובעלי יכולת השתכרות גבוהה. לא הגיוני לצפות מהם ללכת ולהתגורר בצריף בקיבוץ שדה בוקר, מה שלא הופך אותם לאנשים בלתי מוסריים. דוד בן גוריון ומנחם בגין היו מנהיגים צנועים שחיו חיים צנועים, מתאימים לתפיסת העולם אותה עיצבו בשנים קשות של חייהם ובחיי המדינה שבדרך. לא נכון לצפות שהמנהיגים יתנהגו כך היום. התקופה השתנתה, והזמנים הם אחרים לגמרי.

בלתי אפשרי להשוות את רמת המוסריות של המנהיגים של היום לזו של פעם, ולא ניתן לקבוע כי רמת המוסריות שלהם נמוכה יותר. המוסריות של המנהיגים נבחנת יום-יום, שעה-שעה, באופן שלא היה קיים בתקופה בה דן הסרט "קלון". זאת כתוצאה משינוי כללי המשחק בכל הנוגע למידע - הן בהיבט של נגישותו והן בהיבט של פרסומו.

באותן שנים לא הייתה קיימת אותה שקיפות כמו זו הקיימת היום, הודות לאחיזה שקנה חופש הביטוי במהלך השנים בציבור הישראלי לעומת היקפו לפני 50 שנה. יכולת התיעוד הנתונה לכל אדם באשר הוא, הקלות שבה ניתן לצלם ולהקליט, כשפעם הדבר היה נחלתם של בעלי מקצוע בלבד, המהירות שבה מידע מתפשט, כמו אש בשדה קוצים, הצנזורה הרפה לעומת זו שהייתה קיימת פעם והיכולת של כל אדם לפרסם דבריו ברשתות החברתיות כתוצאה מאותה זרימת מידע - שינו את המציאות מן הקצה אל הקצה.

מעל הכול, שום אמירה של מנהיג אינה "כזה ראה וקדש" כמו בעבר. הדור של היום המצויד במידע רב יותר, מהימן יותר וממקורות מגוונים יותר, יודע להטיל ספק ולשאול שאלות נוקבות בזמן אמיתי. כל דמות ציבורית מודעת לכך ומתנהלת בהתאם.

אם ננסה ולו לרגע להעמיד את המנהיגים של פעם ברף המוסרי כפי שהוא קיים היום, לא בטוח שהם היו עומדים בו בהצלחה. אפשר רק להשתעשע ברעיון מה היה קורה אם למשל אמירות של מנהיגים ביולי 1959, כשבועיים וחצי אחרי שפרצו מהומות ואדי סליב (כפי שנחשפו על-ידי העיתונאי גידי וייץ בעיתון "הארץ" בשנת 2014), היו צריכות לעמוד לבחינת הציבור בסטנדרטים של היום. אמירות אלה הופנו כלפי בני עדות המזרח, המפגינים, וכללו ביטויים כמו "יש אנשים שאת השכר אינם מוציאים וחוסכים ממנו", או "חלק לא קטן מהשכר הם מוציאים על ערק", ועל זריקת האבנים של המפגינים נאמר "אולי למנהג בארץ מוצאם, שם זה היה נוהג מקובל" - אמירות שעל-פי כל קנה-מידה לא יכולות להיחשב מוסריות.

דברים אלה, לו היו נאמרים היום, עם השקיפות ומהירות זרימת המידע, היו מרעידים את אמות הסיפים. לא ניתן להעמידם לצד טענה לרמת מוסריות גבוהה יותר של המנהיגים בעבר. יותר מכך, התבטאויות כאלה לא מתחילות ומסתיימות בהיבט המוסרי - הן מעלות את השאלה האם מנהיגים שכך אכן חשבו על חלק גדול בעם, בני עדות המזרח, התאימו לקבל החלטות הנוגעות לעם כולו, ועד כמה החלטותיהם וקו המחשבה שלהם משליכים על חיינו היום וממשיכים וגובים את מחירם מהחברה הישראלית.

כל זה מצטרף לסימני שאלה שעלו למרחב הציבורי כבר מזמן לגבי התנהלות חלק ממנהיגי העבר שהיו בצמתים קרדינליים של קבלת ההחלטות. יהיה ראוי יותר להסתכל על התקופה הנוכחית ולהעריך את הדרך שעשתה החברה והמרחב הציבורי בישראל, מאשר להסתכל אחורה ולנסות לצייר תמונה ורודה מדי של העבר.

הכותב הוא ד"ר לכלכלה ומרצה בחוג לכלכלה וניהול באקדמית גליל מערבי

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות מחר

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם