גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עד שנגיע ליכולת מספקת של אנרגיה ירוקה - להשתמש בגז טבעי

ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להגיע למצב של מחסור בחשמל ● הממשלה חייבת לקדם באופן מיידי 2-3 תחנות ייצור חשמל על בסיס גז טבעי שיאפשרו לנהל את המעבר לאנרגיה ירוקה באופן יעיל ומהיר ולא יגרמו לנזקים

אסדת לוויתן. אנחנו בדרך הבטוחה למשבר באספקת החשמל / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
אסדת לוויתן. אנחנו בדרך הבטוחה למשבר באספקת החשמל / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

סדירות ואמינות אספקת אנרגיה ומחירה מהווים גורמים חשובים בכלכלה המודרנית. תהליך המעבר לאנרגיות ירוקות שינה קצב בעשור האחרון וצפוי, בצדק, לקבל דחיפה משמעותית, בהסכמה גלובלית של מרבית המדינות, על יעדים שאפתניים לכיוון של אפס פליטות בשנת 2050. הבעיה היא שניהול מערכתי נכון של התהליך, תוך ניהול סיכונים ראוי, רחוקים מלהתרחש.

רק לפני שנה כשמחיר הנפט צלל בחדות וצריכת האנרגיה ירדה בשיעור הגבוה מאז מלחמת העולם השנייה, אף אחד לא שיער בדעתו את עוצמת המשבר שיתרחש בשנת 2021. מחירי אנרגיה עולים בחדות, מלאי הדלקים בארה"ב ובאירופה נמוך, הפסקות חשמל יזומות מתרחשות במדינות רבות כולל סין והודו, ובאנגליה הניעו מחדש תחנות כוח מבוססות פחם.

תנודתיות חדה זו פוגעת בכלכלה העולמית, מייקרת עלויות ייצור, משפיעה על האינפלציה ואף משפיעה לרעה על הסביבה. ניתן לראות בה פעמון אזהרה חשוב בכניסה לתהליך מואץ של המעבר לשימוש באנרגיה ירוקה. עם הזמן מתמעטות המחלוקות על עצם חשיבות המעבר לשימוש באנרגיה ירוקה, ויש כיום הסכמה רחבה שזה תהליך חשוב שנכון להשקיע בו משאבים משמעותיים בכדי לזרזו. אולם, חשוב להפנים את העובדה שהתהליך הוא הדרגתי ושיש לא מעט חסמים משמעותיים בדרך.

מצב בעייתי במיוחד

מדינת ישראל נמצאת במצב בעייתי במיוחד באופן יחסי למדינות אחרות. בתחום החשמל היא מהווה מעין "אי אנרגטי", אין לנו גיבוי משכנינו, יכולת ייצור החשמל המבוסס על זרימת מים כמעט לא קיימת, פוטנציאל השימוש באנרגיית רוח מוגבל ומרבית התוכניות מוכוונות לשימוש באנרגיית השמש (אולי בעתיד תתפתח טכנולוגיה יציבה להפקת אנרגיה מגלי הים). מחישובי משרד האנרגיה עולה שכדי לעמוד ביעדי המעבר לאנרגיה מתחדשת, נדרש להסב קרקעות בהיקף של יותר מחצי מיליון דונם לשדות סולאריים , גם תחת הנחה של התפתחות טכנולוגית בתחום. לכל מי שבקיא באילוצי קרקע בישראל, מספר זה נראה דמיוני, ובעל השפעות סביבתיות קשות. לא יהיה מנוס מקבלת החלטות קשות בנושא, אולם חשוב להפנים שהתהליך יהיה ארוך, הדרגתי ומורכב.

הביקוש לחשמל צומח בקצב מוגבר תודות לצמיחה במשק ולגידול הטבעי של האוכלוסייה, אך גם כתוצאה מתהליכים תחומיים: התפתחות מהירה של חוות השרתים, המהוות צרכן אנרגיה מרכזי, המעבר לרכבים חשמליים, צפוי לשנות את קצב הגידול בצריכת החשמל, ומגמות קיימות של הגדלת היקף התפלת מים והתחממות גלובלית מגבירים גם הם את צריכת החשמל.

אנו נמצאים בתקופה של שינויים טכנולוגיים בתחום אגירת החשמל, אך גם התפתחויות חיוביות אלו, לא מדביקות את קצב הגידול בביקוש, במיוחד לאור העובדה, שהמעבר לאנרגיה ירוקה מתמקד בישראל בתחום הסולארי בלבד.

לפני כמעט 15 שנים החלה המדינה בהכוונת הרגולציה לעידוד הקמת תחנות ייצור חשמל פרטיות על בסיס גז טבעי. מאז הוקמו מספר תחנות האחראיות כיום לייצור של כ-40% מצריכת החשמל. אמנם גז טבעי אינו הפתרון לטווח הארוך עם יעדי פליטות אפסיות, אך מבחינה סביבתית ובריאותית הוא עדיין מקור אנרגיה עדיף בהרבה על תחליפים כמו פחם, סולר ומזוט.

רחוק מלהספיק

בשנים האחרונות הממשלה מנסה לקדם בקצב מואץ את המערכות הסולאריות ולמעשה הקפיאה את המשך הקמתן של תחנות על בסיס גז טבעי. הבעיה היא שזה רחוק מלהספיק. לאור התמשכות ההליכים בהקמת פתרונות סולאריים רחבי היקף, אנחנו בדרך הבטוחה למשבר באספקת החשמל בתוך 4-5 שנים. תחשיבים סבירים של הגידול בהיצע החשמל אל מול הביקוש לחשמל מציגים תמונה בעייתית מאוד של מחסור באספקת חשמל והגעה לרמות רזרבה אפסיות.

מחיר אי אספקת חשמל הוא עצום, על כך נכתבו עשרות עבודות ומיותר להרחיב בנושא. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להגיע למצב של מחסור בחשמל. המסקנה המתבקשת היא שמשרד התשתיות, החשב הכללי ורשות החשמל חייבים לקדם באופן מיידי 2-3 תחנות ייצור חשמל על בסיס גז טבעי בטכנולוגיה מיטבית, שיאפשרו לנהל את המעבר לאנרגיה ירוקה באופן יעיל ומהיר ולא יגרמו לנזקים כפי שאנו חוזים היום במשבר אנרגיה עולמי. חשוב להבין שצעד זה הוא חיוני בראש ובראשונה לצורך היכולת להוביל מדיניות אנרגיה סביבתית, כיוון שמצב של משבר באספקת חשמל (אליו אנו צועדים) יגרור פגיעה סביבתית קשה ופגיעה בתהליך המעבר לאנרגיה ירוקה, כפי שקורה עכשיו ברחבי העולם. את מחיר הרשלנות בקידום הפרויקטים, אשר יתבטא בבעיות ביכולת אספקת החשמל, נראה רק בעוד כ-4 שנים, טוב יעשו קובעי המדיניות ושוחרי הסביבה שיסייעו בקידום פרויקטים להגדלת הקיבולת לייצור חשמל על בסיס גז טבעי, על מנת למנוע פגיעה סביבתית ובריאותית חמורה.

הכותב הוא חבר סגל בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית והממונה על התקציבים לשעבר

עוד כתבות

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה