גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשיפת גלובס: הסכם יהלומים חשאי מקרב את ישראל וקטאר לכינון יחסים רשמיים

בקטאר מתכוונים להקים אזור סחר חופשי ליהלומים וזהב, ונזקקו להסכמת ישראל כדי להיכנס לרשימת המדינות הזכאיות לסחור ביהלומים ● הקטארים, שבעבר התנגדו להסכמי אברהם, הסכימו לפתיחת משרדים של סוחרים ישראלים ● בממשלה מקווים כי מדובר בפתח להסכמים כלכליים עתידיים

קו הרקיע של דוחא / צילום: Shutterstock
קו הרקיע של דוחא / צילום: Shutterstock

לאחר שנים של החרמה רשמית מצדה, ואף התנגדות של ממש להסכמי אברהם, דווקא קטאר הגיעה להסכם מסחרי עם ישראל בענף היהלומים. ההסכם אומנם מתייחס להסדר לכאורה טכני בענף כלכלי חשוב, אבל מעיד על קשרים ישירים קיימים בין המדינות ועל מגעים בנושאים שעל הפרק. לפי אחד מהגורמים המעורים במגעים האלה, לקטאר לא תהיה בעיה להגיע לעוד הסכמים כלכליים או מסחריים עם ישראל, ככל שזה יתאים לאינטרסים שלה כפי שקרה בהסכם היהלומים. קטאר, הוא מזכיר, תארח בשנה הבאה את משחקי הגביע העולם בכדורגל, המונדיאל, ובמסגרת זו התחייבה לאפשר לכל תייר שירצה בכך להגיע למשחקים. היא צריכה להוכיח לעולם שתעמוד בהתחייבותה, והסכם היהלומים עם ישראל מעיד על רצונה להיראות פתוחה בעיני העולם.

לגלובס נודע כי ממשלות ישראל וקטאר הגיעו להסכם מסחרי בתחום היהלומים ולפיו ישראל תאפשר לקטאר להיכנס לרשימת המדינות הזכאיות לסחור ביהלומים. קטאר התחייבה לאפשר לסוחרים ישראלים להיכנס ללא קושי ואף להקים נציגות אם ירצו בכך, אף שבין המדינות אין יחסים דיפלומטיים, וקטאר "הילדה הרעה" של המפרץ התנגדה כאמור  להסכמי אברהם שנחתמו עם האמירויות ועם בחריין. על ההסכם חתמו נציגים בכירים ממשרדי החוץ של שתי המדינות.

הסכם מסחרי ראשון לאחר ניתוק היחסים

במדינה המפרצית מתכוונים להקים אזור סחר חופשי שיתמחה ביהלומים אבנים טובות וזהב, ובהמשך גם להקים בורסת יהלומים, בדומה למודל של דובאי. התהליך נזקק עדיין לאישורים סופיים של מליאת המדינות החברות באמנת קימברלי, והקמת בורסה לאישור פדרציית הבורסות אבל לאחר הסרת ההתנגדות הישראלית, הדרך של קטאר סלולה.

המשמעות הכלכלית הישירה של ההסכם לא גבוהה, לפחות לא בשנים הקרובות. לפי בכירי הענף בישראל ובבורסה בדובאי, לקטארים יקח זמן רב עד שיצליחו לבסס מסחר משמעותי, ודריסת רגל בתחום הנשלט על ידי שחקנים ותיקים וחזקים. הקשר הישראלי ההדוק והישיר לבורסת היהלומים בדובאי מספק את החיבורים לסוחרים ממדינות שאין להן יחסים דיפלומטים עם ישראל. ועם זה, החשיבות של ההסכם היא בהיותו הסכם מסחרי ראשון לאחר ניתוק היחסים בין המדינות, לאחר מבצע עופרת יצוקה, ולאחר חתימת הסכמי אברהם - והיותו פתח להסכמים כלכליים-מסחריים עתידיים.

 

קטאר, מדינת חצי אי השוכנת בין בחריין לאמירויות, וגובלת יבשתית רק עם סעודיה, מונה פחות מ-3 מיליון תושבים, אבל עם תוצר שנתי עצום של יותר מ-200 מיליארד דולרים ותוצר לנפש מהגבוהים בעולם של 133 אלף דולר (נתוני 2019). כמו שכנותיה גם היא מנסה להשתחרר מהתלות בנפט ובגז, אך בקצב איטי יותר משל איחוד האמירויות. היא מנסה לקבל לגיטימיציה בינלאומית וכך התחרתה וזכתה באירוח המונדיאל אבל בדרך התברר כי לשם כך שוחדו כמה וכמה מהגורמים המחליטים. בהמשך התברר כי בתהליך הבנייה של אצטדיוני הענק במדינה, נהרגו יותר מ-6,500 פועלים זרים ותנאי העבודה שם מוגדרים תנאי עבדות. הקטארים עדיין לא פתרו את בעיית האשרות לתיירי כדורגל ממדינות כמו ישראל וגם לא את סוגיית האלכוהול, האסור במכירה במדינה, אבל מהווה חלק בלתי נפרד מהווי הכדורגל העולמי.

הפיוס עם הגוש הסעודי קידם את המהלך

הסיפור החל לפני כשלוש שנים וחצי - הקטארים שכרו את שירותיו של יהלומן רוסי המעורה היטב במהלכי הסחר הבינלאומיים של הענף. הם ניסו כבר אז לכנס את הוועדה של תהליך קימברלי האחראית על הרגולציה העולמית בסחר ביהלומים, ואת הפדרציה של בורסות היהלומים כדי לקבל היתר סחר בדרך להקמת בורסה משלהם, אבל יורם דבש, מי שהיה אז סגן נשיא הפדרציה של בורסות היהלומים ונשיא הבורסה ליהלומים הישראלית, עצר את המהלך, בין השאר תוך הסתייעות באיחוד האמירויות שגם היא התנגדה.

יורם דבש, נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים / צילום: גיל לביא

לפני כחצי שנה הם חידשו את המגעים, והעלו את העניין שוב בפני הוועדה של תהליך קימברלי. בוועדה הזו נדרש אישור פה אחד, ולכל מדינה לרבות ישראל והאמירויות שחברות בה, זכות וטו. המתווכים, שוב מרוסיה, פעלו על הקו, ובישראל החלו התייעצויות. בין השותפים להן היו מנכ"ל משרד הכלכלה, ד"ר רון מלכא; המפקח על הענף במשרד הכלכלה, אופיר גור; הנציג הישראלי בוועדת קימברלי, יורם דבש שבינתיים התמנה לתפקיד נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים; נשיא הבורסה ליהלומים בישראל, בועז מולדבסקי, וצוותו; מנכ"ל משרד החוץ, אלון אושפיז; וכמובן שר החוץ, יאיר לפיד ושרת הכלכלה, אורנה ברביבאי.

בועז מולדבסקי, נשיא בורסת היהלומים ישראל / צילום: אסף לוי

במשרד החוץ ראו את ההזדמנות להמשיך את התנופה של הסכמי אברהם, גם אם אין מדובר בהסכם נורמליזציה מלא, אלא בהסדר טכני לכאורה בענף מסחר ספציפי. משרד הכלכלה והיהלומנים חששו מפגיעה ביהלומנים הישראלים שכן הגישה לבורסה ולאזור הסחר החופשי קטאר תהיה במקרה הטוב מוגבלת עד בלתי אפשרית בשל היעדר קשרים רשמיים בין המדינות. לפי גורם שהיה מעורב בהתייעצויות ההחלטה הסופית נפלה בשיחה בין שר החוץ לשרת הכלכלה.

באמירויות, שנמצאת כבר שנים בתיאום מלא עם ישראל בענף היהלומים, הסירו לבסוף את התנגדותם. בין השאר הודות להפשרה בין הגוש הסעודי שהם חלק ממנו לבין קטאר. קטאר הייתה בעימות עם סעודיה, האמירויות ומצרים מסיבות שונות, בין היתר המדינה הואשמה כי רשת אל ג'זירה שבבעלותה מחרחרת עימותים פנימיים, בעיקר במצרים. אבל לאחר שלוש שנות עימות ואיבה הושגה הסולחה, ובינואר ביקר שליט קטאר, תמים בן חמד, בסעודיה והפיוס הושלם.

תמים בן חמד אאל ת'אניה, אמיר קטר / צילום: Associated Press

השר לענייני סחר חוץ האמירתי: התחרות טובה לעסקים 

בשיחה עם גלובס הסביר השר הממונה על סחר חוץ של איחוד האמירויות הערביות, ד"ר תאני אל זאיודי, כי השיקולים לעמדה האמירתית בנושא היו מסחריים-כלכליים גרידא. לדבריו עוד שחקן בשוק הזה משמעו עוד תחרות שהיא טובה לעסקים, כך אל זאיודי.

לאחר ההסכמה האמירתית המגעים בין ישראל לקטאר הפכו ישירים, והקטארים הציגו בתחילה התחייבות כללית ולפיה כל סוחר מכל מדינה החברה בפדרציה של בורסות היהלומים יוכל להגיע. הנציגים הרוסים בארגון הבינלאומי ערבו לקטאר אבל בישראל התעקשו על הליך מסודר ומהיר ייחודי לישראלים, בשל הנתק הדיפלומטי הרשמי בין המדינות, ולבסוף הקטארים הסכימו.

ההתדיינות עם קטאר התנהלה בשיח ישיר. בשני הצדדים מכירים את המספרים של אנשי הקשר בצד האחר. בין השאר כדי לטפל בסוגיות מסוג זה. הקשר הזה מסייע בטיפול בעניינים שוטפים ובסוגיות כמו זה.

לפי ההסדר החשאי שנקבע, והוסכם בין אנשי משרד החוץ ומשרד הכלכלה לבין ממשלת קטאר, נקבעו אנשי קשר בישראל (נשיא בורסת היהלומים) ובדוחא, לקבלת פניות לאשרות כניסה ומסחר. הקטארים התחייבו כי יענו בתוך עד חמישה ימים לבקשות אשרה וגם לכך שכל סוחר ישראלי שירצה בכך יוכל לפתוח משרד סחר ביהלומים באזור הסחר החופשי ביהלומים ותכשיטים המתוכנן לקום ובבורסה העתידית.

בין לבין היו גם תקריות וניתוקי קשר, כך היה למשל כאשר אופיר גור ממשרד הכלכלה היה אמור לטוס לקטאר להשתתף בבחינה והבקרה של תהליך קימברלי על הקטארים לקראת הדיון בבקשתם. בקטאר הודיעו ברגע האחרון כי הם דורשים שיגיע בטיסה של חברת התעופה הלאומית שלהם. ישראל סירבה וגור לא נסע. הקטארים התנצלו על כך באיגרת ששיגרו. אבל בסופו של דבר ההסכם הושג כאמור, וקטאר הוכנסה לרשימת המדינות המשתתפות בסחר הבינלאומי ביהלומים.

עדות למעמדה המתחזק של ישראל

ד"ר רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה אישר לגלובס את פרטי הסיפור. לדבריו, בעקבות שיח הדוק ומתמשך של המשרד עם היהלומנים הישראלים ועם משרד החוץ, קיבלה ישראל התחייבות כי האינטרסים של היהלומנים הישראלים לא ייפגעו וכי הם לא יופלו לרעה לעומת יהלומנים אחרים בנגישות למרכז הסחר שקטאר מתכוונת להקים. בעקבות התחייבות זו לא התנגדה ישראל להצטרפות קטאר לארגון. לפי מלכא, הסיפור מצביע על מעמדה המתחזק והמרכזי של ישראל בעולם המסחרי-כלכלי. לשאלה האם ההסדר עם קטאר מבשר הסכמים נוספים ענה, כי ישראל מוכנה ופתוחה לכל יוזמה ופניה מכל מדינה באזור לרבות קטאר.

רון מלכא, מנכ''ל משרד הכלכלה / צילום: משרד החוץ

בתגובה לפניית גלובס, בבורסת היהלומים הישראלית השיבו, כי הם מברכים על ההישג, וציינו כי זהו מהלך חשוב מאוד אשר פותח שווקים חדשים ליהלומנים הישראלים ולענף היהלומים, אשר ממשיכים לקדם את הכלכלה ולייצג את המדינה בכל רחבי העולם.

גם דבש, נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים, אישר לגלובס את הסיפור ואמר כי לקטאר היה ברור שללא הסכמה ישראלית הם לא יוכלו להיות שחקן לגיטימי בענף היהלומים. לדבריו, אם אכן יגישו הקטארים בקשה לפתיחת בורסת יהלומים בדוחא זו תיבחן על פי הקריטריונים המקצועיים הנדרשים וגם לפי העיקרון של גישה חופשית לכל השחקנים האחרים מכל העולם, לרבות ישראל.

קטאר לא רוצה להישאר בחוץ

משיחות עם הגורמים הדיפלומטיים והמסחריים העוסקים בתחום הסחר עם מדינות המפרץ עולה, כי המהלך מעיד על השילוב בין הצורך והאינטרס של קטאר לבין רצונה לא להישאר בחוץ, במאזן הדיפלומטי החדש במזרח התיכון לאחר הסכמי אברהם. קטאר הייתה בעבר חלוצת הפנייה למערב ולקידמה, היא הראשונה שהכניסה כוחות אמריקאיים לשטחה ופתחה את רשת החדשות הבינלאומית בערבית ובאנגלית אל ג'זירה. גם בקשרים עם ישראל היא הייתה חלוצה. בתקופת הסכמי אוסלו שמעון פרס המנוח, שר החוץ דאז, נפגש כמה פעמים עם מנהיגיה וב-1996 כבר נפתחו נציגויות הדדיות בתל אביב ובדוחא. ב-2007 ביקר בישראל, יו"ר האיגוד האולימפי של קטאר, השייח סעוד בן עבד א-רחמאן והניח את אבן הפינה לאיצטדיון דוחא במימון ארצו עבור קבוצת בני סכנין.

הקשרים הרשמיים התנתקו ב-2009 עם מבצע עופרת יצוקה של ממשלת אולמרט. בשנים האחרונות במסגרת נסיונותיה לחזור להשפעה קטאר החלה לממן פרויקטים שונים ברצועת עזה, ואמיר קטאר שייח תמים בן חמד אל ת'אני אף אמר ב-2017 כי יחסי קטאר וישראל טובים. בשנתיים האחרונות קטאר מממנת הן את הסולר לתחנות הכוח ברצועה והן כסף ל-10,000 משפחות נזקקות ברצועה מדי חודש. במסגרת המגעים בנושא יוסי כהן, לשעבר ראש המוסד, ביקר בדוחא.

אלא שלאחר חתימת הסכמי אברהם עם האמירויות ובחריין הודיעה קטאר כי לא תצטרף אליהם עד למציאת פיתרון לסכסוך עם הפלסטינים.

ההסכם שעליו אנו מדווחים כעת, עשוי להיות סימן להפשרה מסויימת מצד דוחא, ולאפשרות להסכמים כלכליים מסחריים או אחרים, גם אם לא הסכמים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה. לפי העוסקים בתחום בקטאר רואים את ההצלחה הכלכלית מסחרית של הסכמי אברהם ואת הפוטנציאל הגדול הגלום בהם ומחפשים דרך אלגנטית להצטרף ולו באופן חלקי למהלך. עוד נקודה למחשבה: בדוחא שוכנת אחת ממפקדות הנהגת חמאס, באירוח נדיב של השלטונות.

לדידה של ישראל הפשרה כזו עשויה לשאת פירות טובים, במישור הכלכלי מסחרי בוודאי, אבל אולי גם בהיבטים המדיניים, בהרחקתה של קטאר מהמדינות והארגונים שבעימות עם ישראל וקירובה לברית הסונית המפרצית המתונה.

עוד כתבות

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

ימי הזוהר מאחוריה? הקרן של משקיע העל דועכת

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה החברה ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לישראל

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת בצעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות