גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תשכחו מאינטרסים: האמירתיים באמת רוצים להכיר אותנו

כשהמאמץ הדיפלומטי המעונב כבר שייך לעבר, הולכים ומתחזקים הקשרים הבין-אישיים בין "האזרחים הפשוטים" של ישראל ואיחוד האמירויות אשר פוגשים זה את זה בחדרי הישיבות או במתחמי הבילוי, מפגשים אצר יוצרים גשר חזק יותר מכל הסכם דיפלומטי

שגריר האמירויות בישראל מוחמד אל חג'א ונשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: בית הנשיא
שגריר האמירויות בישראל מוחמד אל חג'א ונשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: בית הנשיא

כבר בימים הראשונים לאחר ההכרזה על הסכמי אברהם, היה ברור לכל כי מדובר בהסכם שונה בתכלית מהסכמי השלום הקודמים אשר נחתמו בין ישראל למדינות ערב. בניגוד לעבר, הסכמי אברהם הגיעו בהפתעה מוחלטת לציבור, ללא ועידת פסגה מתוקשרת או מגעים אינטנסיביים בימים שקדמו להכרזה. הסכם השלום גם לא הגיע לאחר תקופת מלחמה או סכסוך ממשי בין שתי המדינות, אלא לאחר ואקום דיפלומטי מתמשך. כך, במקום להוות אקורד סיום לתקופה קשה, הסכמי אברהם נתפסים הרבה יותר כנקודת פתיחה לעתיד טוב יותר, ולכל ההזדמנויות החדשות שנפתחו בפני שני העמים.

היום, שנה לאחר ההסכם, מרחפת פה התחושה כי מדובר, בראש ובראשונה, בשלום של אנשים. בעוד המשמעויות הצבאיות והביטחוניות של ההסכם ברורות, עיקר תשומת הלב מופנה לפן האזרחי: מעבר לפוטנציאל הכלכלי הטמון בשיתופי פעולה ישראלים-אמירתיים, ולהזדמנויות החדשות ליזמים ואנשי הטכנולוגיה הישראלים, יש רוח חדשה של סקרנות הדדית ועניין אמיתי, שבא בלי אינטרס מידי, רק רצון להכיר. וכשהמאמץ הדיפלומטי המעונב כבר שייך לעבר, הולכים ומתחזקים הקשרים הבין-אישיים בין אזרחי שתי המדינות, "האזרחים הפשוטים", אשר פוגשים זה את זה בחדרי הישיבות או במתחמי הבילוי.

מפגשים אלו יוצרים גשר חזק וממשי הרבה יותר מכל הסכם דיפלומטי, גשר שכבר הוכח להיות יציב הרבה יותר משציפו רבים, אשר צפו למערכת היחסים בין המדינות עתיד סוער בזמן משברים דיפלומטיים וצבאיים. אך ב-14 החודשים שחלפו מאז החתימה, הסכמי אברהם עמדו במבחנים משמעותיים רבים, ובהצלחה יתרה: החלפת נשיא ארה״ב לשעבר דונלד טראמפ, שנחשב לפטרון ההסכם, לא השפיעה על היחסים; כך גם הסגרים וההגבלות שהטילו שתי המדינות כדי להתמודד עם מגפת הקורונה. אפילו מבצע שומר החומות ברצועת עזה לא הביא לריחוק בין שני העמים, והיחסים רק מתחזקים יותר ויותר בחלוף הזמן.

כעת, לאחר שנה מלאה באתגרים, נדמה כי גם אחרוני הסקפטיים כבר מבינים כי הסכמי אברהם מביאים עמם בשורה חדשה, שונה בנוף המזרח תיכוני: לא עוד הסכם מדיני-ביטחוני, אלא הסכם בין העמים, שמביא לצמיחה מהירה ולהזדמנויות גדילה עבור שני הצדדים.

בית כנסת, שקשוקה וחלה במלון

כשחושבים על זה, מדובר במצב חסר תקדים עבורנו הישראלים. עד הסכמי אברהם, התרגלנו כולנו לחשוב שהסכם שלום חותמים עם מדינות אויב, במטרה לסיים סכסוך או מלחמה ולמנוע נפגעים נוספים בשני הצדדים. התרגלנו לחשוב במונחים של "שלום קר": הסכם שמטרתו העיקרית היא לא לירות אחד על השני, אך גם לא באמת להיפגש עם הצד השני.

אך המקרה הנוכחי שונה בתכלית: לא רק שההסכם לא מסיים שום מלחמה או סכסוך, אלא גם שהצד השני, תושבי איחדו האמירויות, חפצים בשלום "חם" הרבה יותר. הם שמחים על התיירים ואנשי העסקים הישראלים שמציפים את דובאי ואבו-דאבי, לא רק ממניע כלכלי אלא גם מתוך סקרנות והתרגשות ממשיים. בענף התיירות המקומי עושים מאמצים גדולים כדי לסייע לתיירים הישראלים להרגיש בבית: במלון St. Regis באבו-דאבי, לדוגמא, חנכו לאחרונה בית כנסת במלון, ואף ערכו טקס הכנסת ספר תורה, והחלו להגיש שקשוקה וחלה בארוחות הבוקר בימי שבת.

מנגד, גם העם האמירתי מאד מעוניין להכיר לעומק את זה הישראלי. לאחר שלאחרונה חתמו ישראל ואיחוד האמירויות על הכרה הדדית בתעודות המתחסנים לקורונה, הביקוש המקומי לטיסות וחבילות תיירות לישראל מרקיע שחקים, ובקרוב צפויים רבים מתושבי האיחוד לפגוש בישראלים גם ברחובות ירושלים ותל אביב. בכל שיחה עם תושב כאן עולה השאלה של ביקור בישראל, והתשובה היא לא אם תבוא לביקור, אלא התאריך של טיסה. ובעוד מבצעים ופרסומים שונים הולכים וצוברים תאוצה, ענקית התעופה Emirates החלה להפעיל טיסה יומית לישראל כדי לענות על הביקוש הגואה.

גם הפעם, בבסיס המגמה נמצאים הסקרנות והרצון המקומיים להכיר את הישראלים טוב יותר. תושבי האיחוד ממש צמאים לדבר עם ישראלים (מי היה מאמין שלהיות ישראלי-יהודי ייתפס כדבר "קול", דווקא ברחובות אבו-דאבי?). הם מעוניינים בשלום יום-יומי וחם, אחד שכולל מערכות יחסים בין-אישיות נרחבות וחזקות, היכרות מעמיקה עם הצד השני, ושיתופי פעולה ממשיים ומשמעותיים.

כל אלו מציבים בפנינו, הישראלים, קושי לצד הזדמנויות. הקושי נובע מכך שמדובר בפעם הראשונה בה עם אחר, ועוד ממדינת ערב, מעוניין בשלום חם איתנו, כישראלים, ולא רק בשלום קר עם מדינת ישראל. שינוי התפיסה הזה עדיין לא חלחל באופן מלא, ועדיין מפתיע ישראלים רבים שמגיעים לאיחוד האמירויות ונחשפים בפעם הראשונה לצמא המקומי להכיר וללמוד. שינוי תפיסה כזה מחייב גם אותנו לפעול בהתאם - לטפח את אותן מערכות יחסים, ללמוד על העם האמירתי, ולהשקיע בקשרים בין אישיים. מעל הכל, הגיע הזמן לפעול באותנטיות, ולא מתוך רצון נסתר למכור, לגייס, או להרוויח בזכות השלום המתחזק.

ההתחממות הבלתי פוסקת ביחסים, על אף האתגרים הרבים שהביאה השנה החולפת, מוכיחה מעל לכל ספק ששלום שנעשה בין אנשים הוא חזק ויציב הרבה יותר מכל הסכם רשמי בין מדינות, שמשאיר את התושבים מנותקים אלה מאלה. היחסים הבין-אישיים, המפגשים היומיומיים, ושיתופי הפעולה ההולכים ומתגברים מבטיחים כי היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות ימשיכו להתהדק ולהתפתח גם בעתיד, וביתר שאת: התשתית כבר קיימת, הפוטנציאל ידוע לכל, וההיכרות הראשונית כבר בוצעה בהצלחה. כעת, כל שנותר הוא לפעול ביחד, בחכמה, ובשיתוף פעולה, לנצל את ההזדמנויות האדירות שבפתח, וליצור הזדמנויות גדולות אפילו יותר לעתיד. עם רצון הדדי, קשרים חזקים, וחלה של שבת במלון, נדמה כי באמת השמיים הם הגבול.

עוד כתבות

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

הצד הלא משמח של האקזיט: עשרות עובדים גילו השבוע שמפטרים אותם בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו שתפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

טראמפ לקראת חידוש המו"מ: "איראן רוצה עסקה"

נשיא ארה"ב: "אהיה מעורב בשיחות" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● על פי דיווח ב-CNN כמה יחידות בצבא ארה"ב המוצבות במזרח התיכון והיו אמורות לסיים בקרוב את תקופת הצבתן - קיבלו הארכה לפרק זמן נוסף ● דיווחים שוטפים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"